08 מרץ 2020

לפני:

כב' השופטת כרמית פלד

החלטה

בפני מספר בקשות שהגישו התובעים ותגובת הנתבעים לבקשות. לאחר שעיינתי בבקשות התובעים ובתגובת הנתבעים לבקשות וכן עיינתי בכל המסמכים אשר בתיק להלן החלטותיי:

הבקשה להגשת כתב תשובה

1. בבתי הדין לעבודה הליך של הגשת כתב תשובה אינו הכלל, אלא החריג, שכן אין לבעל דין זכות קנויה להגשת כתב תשובה ועליו לקבל היתר בית הדין להגישו. בבר"ע (ארצי) 168/09 פופקוב יורי נגד פתרון ר.ש.ת בע"מ ניקוי ואחזקת שטיחים וריפודים (15.3.09) ציין בית הדין הארצי את הדברים הבאים ביחס לכתב תשובה ולרציונל העומד בבסיסו:

"כתב תשובה לא נועד לאפשר לתובע לכפור בטענות ובעובדות שבכתב ההגנה, אף לא כדי שיעלה טענות עובדתיות שאינן מתיישבות עם טענותיו הקודמות בכתב התביעה, או כדי להעלות בכתב תשובה נימוק תביעה חדש. כתב התשובה מוגש כדי להגיב על טענות בלתי צפויות שהועלו בכתב ההגנה וכדי להעלות בפני בית המשפט עובדות חדשות שיש בהן כדי להשיב על הגנת הנתבע. בדרך זו יוכל התובע ליטול מטענות הנתבע את העוקץ שבהן, היינו תוצאה משפטית העלולה לנבוע מן ההגנה, אם יישארו דברי הנתבע ללא תשובה [ע"א 7261/97 שהרבני נ' שבירו, פ"ד נד(4) 464 והאסמכתאות שם; זוסמן, סדרי הדין האזרחי, מהדורה שביעית, סעיף 223]".

1. בהעדר התנגדות הצד שכנגד ועל מנת לאפשר לתובעים להגיב על טענות בלתי צפויות, בעיקר כאלה הנוגעות לשכר הקובע ולגובה התמורה ששולמה ביחס לשכר שכירי מקביל, יש מקום להתיר הגשת כתב תשובה. על כן, כתב התשובה מתקבל לתיק.

הבקשה לחייב את הנתבעים לבצע הליך של גילוי מסמכים.

1. יש מקום לנהוג באיזון ולהורות על השלמת הליך גילוי ועיון במסמכים באופן הדדי. שני הצדדים ישלימו הליכים הדדים של גילוי מסמכים בתצהיר ערוך כדין עד יום 23.3.20. עד המועד האמור יבוצע הליך עיון הדדי, כך שיוחלפו בין הצדדים מלוא המסמכים הכלולים בתצהיר הגילויו.

בקשה לפטור את התובע 3 מהתייצבות לקדם המשפט

1. מנימוקי הבקשה ובהסכמת הצד שכנגד התובע 3 פטור מהתייצבות לקדם המשפט.

בקשה למסירת פרטים נוספים

1. סעיף 46(א) לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין) התשנ"ב 1991 (להלן - התקנות) קובע, כדלקמן:

"בית הדין או הרשם רשאי ליתן צו למסירת פרטים נוספים, ולבקשת בעל דין אף לגילוי או לעיון במסמכים, אם היה סבור שיש צורך בכך כדי לאפשר דיון יעיל או כדי לחסוך בהוצאות".

1. נפסק כי "מסירת פרטים נוספים או דרישה לקבלם הן כלי דיוני חשוב הנחוץ לנוכח כתבי טענות סתמיים, או הכחשות סתמיות בכתב ההגנה, אך בעיקר בשעה שדרושים לבעל דין פרטים שיועילו לו בניהול הגנתו או תביעתו" (עב' (ב"ש) 5963/04 מדניק נגד קיבוץ גבולות אגודה שיתופית חקלאית בע"מ (11/10/05); ד"ר יצחק לובוצקי, סדר הדין במשפט העבודה, הוצאת ניצן מהדורה 2011, פרק 11 עמ' 18-19).
2. לאחר ששקלתי את טענות הצדדים מצאתי כי אין מקום להיעתר לבקשה למסירת פרטים נוספים. אפרט טעמיי.
3. ראשית, ככלל כתב ההגנה אינו לקוני ודל באופן שמקשה על התובעים לנהל את תביעתם. כתב ההגנה מאפשר לעמוד על גרסת הנתבעים. מטבע הדברים כתב ההגנה כולל את העובדות המהותיות ומשכך אין לדרוש כי יכלול ירידה לפרטים ולדקויות.
4. בבר"ע (ארצי) 46517-09-15 Utkham Sathan נ' אשכולות כוח אדם בע"מ (1.11.15) נפסק:

"במסגרת מתן פרטים נוספים לא נדרש בעל דין שאליו מופנית הבקשה לערוך "מחקר" עובדתי עבור משנהו המבקש, אך ודאי שהוא צריך לפרט את טענתו העובדתית עד כמה שידיעתו לגבי מהות טענתו משגת ועד כמה שדרוש הדבר להבהרת טענתו בכתב הטענות."

1. סבורני כי בשלב זה עמדו הנתבעים בחובה זו המוטלת עליהן בהקשר זה ופרטו את הדברים באופן מספק. למעלה מן הדרוש אציין כי הדברים נכונים מקל וחומר אם וככל שאכן נמסרו לתובעים פרטים נוספים במסגרת תיק נוסף שמתנהל בין הנתבעים לבין מספר תובעים נוספים המיוצגים ע"י ב"כ התובעים בהליך זה.
2. לא זו אף זו, ביחס לפרטים רבים שמבוקשים הרי שאין מניעה לבררם באמצעי הדיוני המקובל של חקירה נגדית. דין טענות הנתבעים להתברר במהלך ניהול המשפט לגופו, בשלב הגשת התצהירים וחקירת העדים. ככל שהנתבעים יספקו גרסאות שלא יפורטו כדבעי עשוי הדבר לעמוד להם לרועץ, בעת בחינת נטלי ההוכחה.
3. שנית, עיון בבקשה לפרטים נוספים מעלה כי בשים לב לאופי הפרטים המבוקשים ולאופן ניסוח הדרישה, הרי שהבקשה בחלקה דומה במהותה לשאלון.
4. סעיף 46(ב) לתקנות קובע כי צו למסירת שאלון יינתן רק מטעמים מיוחדים שיירשמו. בהתאם להלכה הפסוקה, רק במקרים חריגים ונדירים יינתן צו להמצאת שאלון בבתי הדין לעבודה. השימוש בהליך ביניים מסוג זה אינו נעשה על דרך השגרה אלא בנסיבות יוצאות דופן (דב"ע נד/9-41 נורית נחום נגד דלית סופר; דב"ע 3-398/97 ג'י.טי.איבי תקשורת (1991) בע"מ נגד צבי קרוליאק).
5. הבקשה לא מעלה כל טעם מיוחד המצדיק מתן צו המורה לנתבעים להשיב לשאלות הכלולות בפרטים הנוספים. הכרעה בשאלות שבמחלוקת יכולה להיעשות באמצעות הערכת הראיות שתובאנה ע"י הצדדים ועדויות הצדדים כפי שתשמענה ע"י המותב. כאמור, בפני ב"כ התובע סלולה הדרך לחקור את עדי הנתבעים בחקירה נגדית, באופן שעשוי ליתן מענה על כל השאלות שבמחלוקת.
6. שלישית, הבקשה למתן פרטים נוספים מתייחסת לפרטים רבים ביחס לסעיפי הגנה רבים. בהתחשב בכך נראה כי העתרות לבקשה לא תייעל את הדיון ולא תביא לחסכון בהוצאות.
7. שאלת ההוצאות תשקל בסיום ההליך.

ניתנה היום, י"ב אדר תש"פ, (08 מרץ 2020), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.