19 פברואר 2023

בפניי תביעות התובעים להכרה בקיומם של יחסי עבודה בינם לבין הנתבעות 1-2 וקבלת זכויות עבודה שונות ובכלל זאת הפרשות פנסיוניות, פיצויי פיטורים, החזר הוצאות נסיעה, פדיון חופשה שנתית, הפרשי שכר, גמול עבור עבודה בשעות נוספות ודמי הבראה.

רקע כללי:

1. התובעים הועסקו בערוץ הטלוויזיה 'איילנד tv' (להלן – ערוץ הטלוויזיה) בתקופות עבודה שונות. כמפורט בכתב ההגנה, הנתבעת 1 מפיקה תכניות טלוויזיה ומשדרת אותן בערוץ הטלוויזיה ואילו הנתבעת 2 משווקת פלטפורמה המאפשרת למנויים דוברי השפה הרוסית המתגוררים בישראל לצפות בערוצי טלוויזיה דוברי השפה הרוסית מכל העולם.
2. לנוכח טענת התובעים לפיה הם לא קיבלו זכויות עבודה שונות הוגשו על ידם התביעות אשר הדיון בהן אוחד בפניי.
3. בתאריך 13.9.22 התקיים דיון בפניי במסגרתו הגיעו הצדדים להסכמות שונות ובכלל זאת למתן פסק דין בהתאם לדין המהותי בהתבסס על מכלול המסמכים המצויים בתיק ביה"ד. כן הסכימו התובעים לוותר על רכיבי התביעה שעניינם פיצוי בגין אי מסירת הודעה על תנאי העסקה, פיצויי הלנת שכר, פיצוי בגין אי מסירת תלושי שכר ורכיב התביעה שעניינו שכ"ט עו"ד.
4. בהתחשב באמור ולאחר שעיינתי במסמכים שהוגשו לתיקים המאוחדים ובהתאם לדין המהותי, ניתן בזאת פסק דין כדלקמן.

קיומם של יחסי עובד ומעסיק בין התובעים לנתבעות 1-2:

1. ראשית, הנתבעות 1-2 אישרו, כי התקיימו בינן לבין התובעים יחסי עובד ומעסיק (עמ' 8 שורה 3).
2. שנית, כעולה מכתבי הטענות, בין הצדדים התקיימו יחסי עובד ומעסיק. ואפרט.
3. בסע"ש (תל אביב-יפו) 53870-11-17 ערן מאייר - הום נכסי השרון בע"מ [פורסם בנבו] (מיום 29.7.21) עמד מותב בראשותי על ההלכה בנסיבות בהן מתעוררת מחלוקת בשאלת מהות היחסים ששררו בין הצדדים, האם הם יחסי עבודה או יחסים קבלניים. אלה הם בין היתר הדברים שצוינו שם:

"23. הלכה פסוקה היא, כי מעמדו של אדם כ"עובד" הוא דבר הקרוב לסטאטוס ואין הוא נקבע על פי ההגדרה שניתנה ע"י הצדדים אלא על פי נסיבות העניין כהווייתן (ע"ע (ארצי) 14122-07-10 מכללת רמת גן – עו"ד אורי פרייס, [פורסם בנבו], 13.9.12).

24. בהתאם לפסיקת ביה"ד הארצי לעבודה בתיק ע"ע (ארצי) 31110-06-14 חגי דוד – יגאל אורמן, [פורסם בנבו] ניתן ביום 17.7.16 נקבע, כי: "כידוע, המבחן המקובל בפסיקה לקביעת מעמדו של מועסק כ"עובד" או כ"קבלן עצמאי" הוא המבחן המעורב. המרכיב הדומיננטי במבחן המעורב הוא מבחן ההשתלבות, ולו שני פנים: הפן החיובי והפן השלילי. במסגרת הפן החיובי נבדקת השאלה האם מבצע העבודה השתלב בעסקו של המעסיק, והיה חלק מהמערך הארגוני של המעסיק. במסגרת הפן השלילי נבחנת השאלה אם מבצע העבודה ביצע את העבודה במסגרת עסק עצמאי משלו. מרכיבים נוספים במבחן המעורב הם: מבחן הקשר האישי; כפיפות; אספקת כלי עבודה; תלות כלכלית; אופן הצגת ההתקשרות בפני גורמים חיצוניים, לרבות מס הכנסה והמוסד לביטוח לאומי; בלעדיות הקשר; התמשכות הקשר, סדירות הקשר ורציפותו. ע"ע (ארצי) 300021/98 טריינין – מיכה חריש ומפלגת העבודה, [פורסם בנבו] פד"ע לז 433 (2002)".

25. כן ראו עע (ארצי) 15868-04-18‏ ‏ גבריאל כותה - מדינת ישראל משרד המשפטים‏, [פורסם בנבו] ניתן ביום 7.4.21 (להלן – פס"ד כותה) בו נפסק, בין היתר, כדלקמן:

"למבחן ההשתלבות שני פנים מצטברים - הפן החיובי והפן השלילי ..... הפן החיובי של מבחן ההשתלבות בוחן האם ישנו מפעל יצרני להספקת שירותים או לביצוע עבודה אחרת שניתן להשתלב בו, האם הפעולה המבוצעת הינה פעולה נחוצה לפעילות הרגילה של אותו מפעל, והאם מבצע העבודה מהווה חלק מהמערך הארגוני של המפעל ולא גורם חיצוני לו.

שאלות אלו נבחנות על ידי הפסיקה לפי מספר מאפיינים וביניהם: מידת הפיקוח של המעסיק על שעות העבודה, על מקום ביצועה, על חלוקת המשימות בין העובדים, על הרכב צוותי העבודה ועל ההיררכיה בין העובדים השונים; מרכזיותן וחיוניותן של פעולות מבצע העבודה לפעילותו הכוללת של המעסיק; הליכי ההתקשרות עם המועסק; רציפות הקשר בין הצדדים; כוחו של המעסיק להטיל על מבצע העבודה משימות משתנות; שליטת המעסיק על אופן ביצוע המלאכה; כפיפות מבצע העבודה אל המעסיק; בלעדיותו של מבצע העבודה וזיקתו למפעל; הסתייעות מבצע העבודה בעובדים אחרים לצורך ביצוע עבודתו; מקום ביצוע המלאכה; אופן התשלום; הספקת החומרים לביצוע המלאכה ועוד. הפן השלילי לעומת זאת, בוחן האם למבצע העבודה עסק משלו, או לייתר דיוק, האם ההשתלבות במפעל המדובר לא נעשתה באמצעות עסקו (ע"ע 300021/98 זאב טריינין עו"ד – מיכה חריש ומפלגת העבודה, [פורסם בנבו] פד"ע לז 433 (2002) ; אדלר מכפיפות לתכלית, בעמ' 22).

כמו כן, הפן השלילי אף הוא נבחן על ידי הפסיקה לפי מספר מאפיינים וביניהם: נשיאה בסיכונים, הנאה מייעול, בעלות על ציוד או גורמי ייצור, נשיאה בהוצאות ועוד. .....

'מבחני המשנה' המהווים סימני היכר נוספים להיותו של אותו אדם עובד, וינתן להם משקל במקרים שבהם כפות המאזניים אינן נוטות לכיוון זה או אחר, הם: אופיו האישי של העיסוק, הכפיפות, הכוח לשכור עובד ולפטרו, צורתם של ניכוי מס ההכנסה ותשלומים לביטוח לאומי ולמע"מ, ואופן ראיית הצדדים את היחסים ביניהם .....

11. נחזור ונזכיר כי לעיתים יצביעו מבחנים אחדים על נתונים המטים את הכף לקבוע כי התקיימו יחסי עבודה בין הצדדים, כשבד בבד, בנתונים אחרים המתייחסים לאותו מקרה, יהיה כדי לבסס קביעה בדבר היות המתקשרים מזמין וקבלן עצמאי. לא פעם יהיה המקרה "מקרה גבולי" באופן שכפות המאזניים בו מעוינות. בכל מקרה, החלטת בית הדין אם ביחסי עבודה מדובר, תתבסס על נסיבות המקרה בכללותן. עמד על כך בית דין זה בציינו כי: "ההבחנה בין עובד לנותן שירותים עצמאי אינה תמיד קלה ולא אחת קו דק מפריד בין השניים. גם במקרה הנוכחי ישנם נתונים היכולים להצביע על סיווגו של המערער כ"עובד" ויש נתונים המצביעים על היותו "נותן שירותים" עצמאי. מה שיכריע את הכף במקרה זה ובמקרים אחרים היא התמונה הכוללת כפי שעולה מן הנתונים העובדתיים וכפי שהיא נבחנת על פי מבחן מעורב הכולל את כל המבחנים כולם: פיקוח, השתלבות, שירות אישי, הצגת הדברים על ידי הצדדים עצמם, כפי שבאה לידי ביטוי בהסכמים שנכרתו ביניהם, כיצד ראה העובד את עצמו וכיו"ב".

1. מעיון בכתבי התביעה ובתצהירי התובעים שלא נסתרו, עולה, כי התובעים השתלבו בנתבעות 1-2 ועסקו בעיסוקים המהווים את ליבת עיסוקן של הנתבעות 1-2 ובכלל זאת בימוי, עריכה, צילום, הגשה, טיפול טכני, שיבוץ תכניות וניהול מערך השידור.

זאת ועוד, מכתבי הטענות מטעם התובעים עולה, כי הנתבעות 1-2 באמצעות מנהליהן קבעו את שעות העבודה של התובעים; התובעים נדרשו לעבוד במשרדי הנתבעות 1-2; התובעים נדרשו ליטול חלק באספות כלליות ובישיבות; היציאה לחופשות תואמה עם מנהלי הנתבעות 1-2 ובאישורם; הנתבעות 1-2 קבעו את סידור העבודה ופיקחו על עבודת התובעים; הציוד עליו עבדו התובעים היה של הנתבעות 1-2; תובעים אשר נדרשו לבצע התכתבויות בעבודה עשו זאת באמצעות דוא"ל מטעם הנתבעות 1-2; התובעים עבדו אצל הנתבעות 1-2 במשך תקופות לא קצרות; התובעים לא היו רשאים לשנות את היקף העסקתם כרצונם; עובדים נוספים בנתבעות 1-2 אשר ביצעו תפקידים דומים לאלו של התובעים הוכרו כעובדים וקיבלו שכר והעבודה בנתבעות 1-2 הייתה עבודתם הבלעדית של התובעים.

1. לנוכח האמור, ברי כי התקיימו יחסי עבודה בין התובעים לנתבעות 1-2.

נסיבות הפסקת העבודה:

1. כעולה מכתבי הטענות, משנת 2017 החלו הנתבעות 1-2 לעכב את תשלומי השכר ובחלק מהחודשים לא שולם שכר כלל. במהלך חודש 3/18 ולאחר שדרישות חלק מהתובעים לתשלום השכר לא נענו, הודיעו התובעים 1-8 על התפטרותם בדין מפוטרים. יצוין, כי רק לאחר ניתוק יחסי העבודה שולם לאותם תובעים שכרם לחודשים 1-2/18 בעוד שהשכר עבור עבודת אותם תובעים שעבדו בחודש 3/18 לא שולם. מעבר לאמור דרישות אותם תובעים לתשלום זכויות סוציאליות הנובעות מקיומם של יחסי העבודה בין הצדדים לא נענו. אציין, כי מכתבי הטענות אף עלה שתובעים אחרים התפטרו מסיבות דומות של אי תשלום שכר ותנאים סוציאליים ואילו אחרים פוטרו מעבודתם.
2. יצוין, כי במסגרת כתב ההגנה ציינו הנתבעים, כי לקראת אמצע שנת 2017 הנתבעת 1 חוותה קשיים תזרימיים ופעילותה לא הייתה רווחית (סעיף 54 לכתב ההגנה). הנתבעים אף הודו, כי במועד סיום ההתקשרות עם התובעים הנתבעת 1 הייתה חייבת לתובעים סכומים שונים כפי שהיה בחודשים הקודמים (סעיף 59 לכתב ההגנה) וכי שכר התובעים לחודשים 1-2/18 שולם להם רק ביום 26.3.18 (סעיפים 60-61 לכתב ההגנה).
3. בתיק עע (ארצי) 26706-05-11‏‏ חיים שבתאי נ' טכנובר בע"מ, 10.6.13, נפסק, כי:

"עובד המבקש להוכיח זכאותו לפיצויי פיטורים מכוח סעיף 11(א) לחוק פיצויי פיטורים, צריך לעמוד בשלושה תנאים: ראשית, עליו להוכיח כי אכן הייתה "הרעה מוחשית בתנאי העבודה" או "נסיבות אחרות שביחסי עבודה לגבי אותו העובד שבהן אין לדרוש ממנו כי ימשיך בעבודתו"; שנית, עליו להוכיח כי התפטר בשל כך ולא מטעם אחר, דהיינו, עליו להוכיח קיומו של קשר סיבתי בין ההתפטרות לבין ההרעה או הנסיבות הללו; שלישית, עליו להוכיח כי נתן התראה סבירה למעביד על כוונתו להתפטר והזדמנות נאותה לתקן את ההרעה או את הנסיבות ככל שהיא ניתנת לתיקון. לתנאי השלישי קיים חריג, לפיו אי מתן התראה לא ישלול את הזכות לתשלום פיצויי פיטורים כאשר ברור כי המעביד אינו יכול או אינו מתכוון לפעול לתיקון ההרעה המוחשית או הנסיבות, או במקרים בהם תנאי עבודתו של העובד נחותים מתנאי העבודה על פי הוראות החוק במידה ניכרת. [דב"ע (ארצי) שנ/10 - 3 כהן – הלר פיסול ותכשיטים בע"מ, [פורסם בנבו] פד"ע כא 238; ע"ע (ארצי) 354/07 אחים אוזן-חברה לבנייה פיתוח וייזום בע"מ – ולי טקין ואח', [פורסם בנבו] ניתן ביום 27.1.2012 וההפניות שם]".

1. מעיון בכתבי הטענות עולה, כי התובעים שהתפטרו עמדו בתנאי סעיף 11(א) לחוק פיצויי פיטורים: אין ספק, כי אי תשלום שכר מהווה הרעה מוחשית בתנאי העסקה וכי עיכוב בתשלומי השכר ואי תשלום תנאים סוציאליים מהווים נסיבות בהן אין לדרוש מהתובעים להמשיך בעבודתם; מחומר הראיות עולה, כי הסיבה להתפטרות הייתה נעוצה באי תשלום השכר והתנאים הסוציאליים וכי ניתנה התראה למעסיק לתיקון ההפרות שלא נענתה עד למועד ההתפטרות (ספק בעיניי אם היה צורך בהתראה כאשר שכר עבודה לא משולם במשך חודשיים).
2. בנסיבות אלו אני סבור, כי התפטרות תובעים בנסיבות כאמור מזכה אותם בפיצויי פיטורים כדין. לעניין פיטורי חלק מהתובעים אציין, כי עפ"י הדין הם היו זכאים בנסיבות פיטוריהם לפיצויי פיטורים וכי לגבי תובעים שפוטרו בסמוך לסיום שנת העבודה הראשונה, הרי שחלה החזקה הקבועה בסעיף 3 לחוק פיצויי פיטורים.

התייחסות פרטנית לזכויות כל תובע/ת:

1. לנוכח ההכרה ביחסי העבודה שבין התובעים לנתבעות 1-2 ונסיבות הפסקת העבודה, אפנה ואדון בזכויות כל עובד ועובד בהתאם למפורט בכתבי התביעה, תצהירי התובעים והנטען בכתב ההגנה. יצוין, כי בהתאם להסכמת הצדדים (עמ' 7 שורה 21) וכמפורט לעיל, חבות הנתבעות 1-2 כלפי התובעים הינה ביחד ולחוד וכי התשלומים ששולמו לתובעים הינם כמפורט בכתבי ההגנה ומעבר לכך לא שולם להם דבר (עמ' 8 שורות 4-5).
2. לעניין טענת הנתבעים לפיה יש לערוך תחשיב בהתאם לשכר בשיעור של 70% מהשכר הנתבע אציין, כי מדובר בטענה בעלמא, שלא הוכחה ולא נתמכה בכל מסמך ובפרט בתלושי שכר של עובדים מקבילים.

התובע 1 – לאוניד אברמוב:

1. כמפורט בכתב התביעה ובתצהיר התובע, התובע עבד אצל הנתבעות 1-2 מיום 1.1.16 ועד ליום 13.3.18. לנוכח האמור התובע 1 זכאי לזכויות הבאות הנובעות מקיומם של יחסי עובד ומעסיק:
2. הפרשי שכר עבור 13 ימים בחודש 3/18 בסך 4,847 ₪ (בהתאם לשכר אחרון בסך 11,000 ₪).
3. פיצויי פיטורים בסך 24,893 ₪ (11,000 ₪ * 2.208 שנים בצירוף הפרשי הצמדה וריבית). מצאתי לקבל את גרסת התובע לפיה הוא התפטר בדין מפוטר עקב עיכוב בתשלום שכרו, אי תשלום זכויות סוציאליות ואי תשלום שכר לחודשים 1-2/18.
4. פיצוי בגין אי ביצוע הפרשות לתגמולים בסך 16,966 ₪.
5. דמי הבראה בסך 4,797 ₪ (12.25 ימים * 378 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית).
6. פדיון חופשה שנתית בסך 3,587 ₪ עבור 7 ימי חופשה.
7. החזר הוצאות נסיעה בסך 5,732 ₪ בהתאם לעלות כרטיס חופשי חודשי בסך 213 ₪ לחודש.
8. תשלום עבור עבודה ביום שישי ה-25.11.16 בסך 472 ₪ (התובע עבד בימים א'-ה').
9. פיצוי בגין ניכוי הפרשות לביטוח לאומי בסך 12,837 ₪.

התובע 2 – אלכסנדר אדלר:

1. כמפורט בכתב התביעה ובתצהיר התובע, התובע עבד אצל הנתבעות 1-2 מיום 1.6.16 ועד ליום 13.3.18. לנוכח האמור התובע 2 זכאי לזכויות הבאות הנובעות מקיומם של יחסי עובד ומעסיק:
2. הפרשי שכר עבור 13 ימים בחודש 3/18 בסך 8,880 ₪ (בהתאם לשכר אחרון בסך 20,000 ₪).
3. פיצויי פיטורים בסך 36,685 ₪ (20,000 ₪ * 1.79 שנים בצירוף הפרשי הצמדה וריבית). מצאתי לקבל את גרסת התובע לפיה הוא התפטר בדין מפוטר עקב עיכוב בתשלום שכרו, אי תשלום זכויות סוציאליות ואי תשלום שכר לחודשים 1-2/18.
4. פיצוי בגין אי ביצוע הפרשות לתגמולים בסך 26,893 ₪.
5. דמי הבראה בסך 3,776 ₪ (9.75 ימים * 378 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית).
6. פדיון חופשה שנתית בסך 10,087 ₪ עבור 10.83 ימי חופשה.
7. החזר הוצאות נסיעה בסך 4,614 ₪ בהתאם לעלות כרטיס חופשי חודשי בסך 213 ₪ לחודש.
8. גמול עבור עבודה בשעות נוספות בסך 60,875 ₪.
9. תשלום עבור עבודה ביום שישי ה-25.11.16 בסך 2,151 ₪ (התובע עבד בימים א'-ה').
10. פיצוי בגין ניכוי הפרשות לביטוח לאומי בסך 21,369 ₪.

התובע 3 – יורי גולדין:

1. כמפורט בכתב התביעה ובתצהיר התובע, התובע עבד אצל הנתבעות 1-2 מיום 1.4.16 ועד ליום 22.3.18. לנוכח האמור התובע 3 זכאי לזכויות הבאות הנובעות מקיומם של יחסי עובד ומעסיק:
2. הפרשי שכר עבור 22 ימים בחודש 3/18 בסך 8,965 ₪ (בהתאם לשכר אחרון בסך 12,000 ₪).
3. פיצויי פיטורים בסך 24,317 ₪ (12,000 ₪ * 1.98 שנים בצירוף הפרשי הצמדה וריבית). מצאתי לקבל את גרסת התובע לפיה הוא התפטר בדין מפוטר עקב עיכוב בתשלום שכרו, אי תשלום זכויות סוציאליות ואי תשלום שכר לחודשים 1-2/18.
4. פיצוי בגין אי ביצוע הפרשות לתגמולים בסך 13,493 ₪.
5. דמי הבראה בסך 4,171 ₪ (10.75 ימים * 378 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית).
6. פדיון חופשה שנתית בסך 8,785 ₪ עבור 7 ימי חופשה.
7. גמול עבור עבודה בשעות נוספות בסך 13,380 ₪.
8. החזר הוצאות נסיעה בסך 7,121 ₪ בהתאם לעלות כרטיס חופשי חודשי בסך 299 ₪ לחודש.

התובע 4 – חיים יפים קוצ'וק:

1. כמפורט בכתב התביעה ובתצהיר התובע, התובע עבד אצל הנתבעות 1-2 מיום 1.12.15 ועד ליום 13.3.18. לנוכח האמור התובע 4 זכאי לזכויות הבאות הנובעות מקיומם של יחסי עובד ומעסיק:
2. הפרשי שכר עבור 13 ימים בחודש 3/18 בסך 4,406 ₪ (בהתאם לשכר אחרון בסך 10,000 ₪).
3. פיצויי פיטורים בסך 23,466 ₪ (10,000 ₪ * 2.29 שנים בצירוף הפרשי הצמדה וריבית). מצאתי לקבל את גרסת התובע לפיה הוא התפטר בדין מפוטר עקב עיכוב בתשלום שכרו, אי תשלום זכויות סוציאליות ואי תשלום שכר לחודשים 1-2/18.
4. פיצוי בגין אי ביצוע הפרשות לתגמולים בסך 14,163 ₪.
5. דמי הבראה בסך 4,964 ₪ (12.75 ימים * 378 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית).
6. פדיון חופשה שנתית בסך 7,367 ₪ עבור 15.8 ימי חופשה.
7. החזר הוצאות נסיעה בסך 5,953 ₪ בהתאם לעלות כרטיס חופשי חודשי בסך 213 ₪ לחודש.

התובעת 5 – מאיה קוזלינסקי:

1. כמפורט בכתב התביעה ובתצהיר התובעת, התובעת עבדה אצל הנתבעות 1-2 מיום 1.2.16 ועד ליום 13.3.18. לנוכח האמור התובעת 5 זכאית לזכויות הבאות הנובעות מקיומם של יחסי עובד ומעסיק:
2. הפרשי שכר עבור 13 ימים בחודש 3/18 בסך 3,525 ₪ (בהתאם לשכר אחרון בסך 8,000 ₪).
3. פיצויי פיטורים בסך 17,420 ₪ (8,000 ₪ * 2.125 שנים בצירוף הפרשי הצמדה וריבית). מצאתי לקבל את גרסת התובעת לפיה היא התפטרה בדין מפוטרת עקב עיכוב בתשלום שכרו, אי תשלום זכויות סוציאליות ואי תשלום שכר לחודשים 1-2/18.
4. פיצוי בגין אי ביצוע הפרשות לתגמולים בסך 13,373 ₪.
5. דמי הבראה בסך 4,576 ₪ (12,75 ימים * 378 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית).
6. פדיון חופשה שנתית בסך 3,916 ₪ עבור 10.15 ימי חופשה.
7. החזר הוצאות נסיעה בסך 6,296 ₪ בהתאם לעלות כרטיס חופשי חודשי בסך 243 ₪ לחודש.

התובע 6 – מיכאל שפירא:

1. כמפורט בכתב התביעה ובתצהיר התובע, התובע עבד אצל הנתבעות 1-2 מיום 1.1.17 ועד ליום 13.3.18. לנוכח האמור התובע 6 זכאי לזכויות הבאות הנובעות מקיומם של יחסי עובד ומעסיק:
2. דמי מחלה עבור 13 ימים בחודש 3/18 בסך 3,368 ₪ (בהתאם לשכר אחרון בסך 9,000 ₪).
3. פיצויי פיטורים בסך 11,144 ₪ (9,000 ₪ * 1.208 שנים בצירוף הפרשי הצמדה וריבית). מצאתי לקבל את גרסת התובע לפיה הוא התפטר בדין מפוטר עקב עיכוב בתשלום שכרו, אי תשלום זכויות סוציאליות ואי תשלום שכר לחודשים 1-2/18.
4. פיצוי בגין אי ביצוע הפרשות לתגמולים בסך 9,809 ₪.
5. דמי הבראה בסך 2,421 ₪ (6.25 ימים * 378 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית).
6. פדיון חופשה שנתית בסך 3,982 ₪ עבור 9.5 ימי חופשה.
7. החזר הוצאות נסיעה בסך 3,072 ₪ בהתאם לעלות כרטיס חופשי חודשי בסך 213 ₪ לחודש.

התובע 7 – גריגורי פיליפוב:

1. כמפורט בכתב התביעה ובתצהיר התובע, התובע עבד אצל הנתבעות 1-2 מיום 1.5.17 ועד ליום 13.3.18. לנוכח האמור התובע 7 זכאי לזכויות הבאות הנובעות מקיומם של יחסי עובד ומעסיק:
2. הפרשי שכר עבור 13 ימים בחודש 3/18 בסך 4,406 ₪ (בהתאם לשכר אחרון בסך 8,000 ₪).
3. הפרשות לפיצויי פיטורים בסך 2,205 ₪.
4. פיצוי בגין אי ביצוע הפרשות לתגמולים בסך 2,389 ₪.
5. פדיון חופשה שנתית בסך 3,912 ₪ עבור 10.5 ימי חופשה.

התובע 8 – מקסים טרופנוב:

1. כמפורט בכתב התביעה ובתצהיר התובע, התובע עבד אצל הנתבעות 1-2 מיום 1.4.17 ועד ליום 13.3.18. לנוכח האמור התובע 8 זכאי לזכויות הבאות הנובעות מקיומם של יחסי עובד ומעסיק:
2. הפרשי שכר עבור 13 ימים בחודש 3/18 בסך 3,525 ₪ (בהתאם לשכר אחרון בסך 8,000 ₪).
3. הפרשות לפיצויי פיטורים בסך 2,700 ₪.
4. פיצוי בגין אי ביצוע הפרשות לתגמולים בסך 2,925 ₪.
5. פדיון חופשה שנתית בסך 4,290 ₪ עבור 11.5 ימי חופשה.
6. החזר הוצאות נסיעה בסך 2,404 ₪ בהתאם לעלות כרטיס חופשי חודשי בסך 213 ₪ לחודש.

התובעת 9 – אליונה בס:

1. כמפורט בכתב התביעה ובתצהיר התובעת, התובעת עבדה אצל הנתבעות 1-2 מיום 1.1.16 ועד ליום 15.3.18. לנוכח האמור התובעת 9 זכאית לזכויות הבאות הנובעות מקיומם של יחסי עובד ומעסיק:
2. הפרשי שכר עבור 15 ימים בחודש 3/18 בסך 5,116 ₪ (בהתאם לשכר אחרון בסך 10,000 ₪).
3. תמורת הודעה מוקדמת בסך 5,116 ₪.
4. פיצויי פיטורים בסך 22,628 ₪ (10,000 ₪ * 2,208 שנים בצירוף הפרשי הצמדה וריבית). מצאתי לקבל את גרסת התובעת לפיה היא פוטרה תוך מתן הודעה מוקדמת בת שבועיים בלבד.
5. פיצוי בגין פיטורים שלא כדין בסך 5,500 ₪ וזאת בהתאם לסעיף 79א' לחוק בתי המשפט.
6. פיצוי בגין אי ביצוע הפרשות לתגמולים בסך 12,653 ₪.
7. דמי הבראה בסך 4,770 ₪ (12.25 ימים * 378 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית).
8. החזר הוצאות נסיעה בסך 8,366 ₪ בהתאם לעלות כרטיס חופשי חודשי בסך 299 ₪ לחודש.

התובעת 10 – מריה בוגוסלבסקי:

1. כמפורט בכתב התביעה ובתצהיר התובעת, התובעת עבדה אצל הנתבעות 1-2 שלוש תקופות: התקופה הראשונה החל מיום 1.1.16 ועד ליום 30.6.16, התקופה השניה בחודש 12/26 והתקופה השלישית מיום 1.6.17 ועד ליום 28.2.18. לנוכח האמור התובעת 10 זכאית לזכויות הבאות הנובעות מקיומם של יחסי עובד ומעסיק:
2. פיצוי בגין פיטורים שלא כדין בסך 4,500 ₪ וזאת בהתאם לסעיף 79א' לחוק בתי המשפט.
3. תמורת הודעה מוקדמת בסך 2,650 ₪ בסיום תקופת העבודה השלישית.
4. פיצויי פיטורים בסך 8,177 ₪ (6,000 ₪ * 1.33 שנים בצירוף הפרשי הצמדה וריבית). יצוין, כי בין תקופות העבודה לא היו הפסקות העולות על 6 חודשים ועל כן אין נתק ביחסי העבודה. מצאתי לקבל את גרסת התובעת לפיה פוטרה מהעבודה.
5. פיצוי בגין אי ביצוע הפרשות לתגמולים בסך 1,191 ₪.
6. פדיון חופשה שנתית בסך 2,509 ₪ עבור 9 ימי חופשה.
7. החזר הוצאות נסיעה בסך 1,958 ₪ בהתאם לעלות כרטיס חופשי חודשי בסך 213 ₪ לחודש.

התובע 11 – דמיטרי גינזבורג:

1. כמפורט בכתב התביעה ובתצהיר התובע, התובע עבד אצל הנתבעות 1-2 מיום 20.1.16 ועד ליום 30.4.17. לנוכח האמור התובע 11 זכאי לזכויות הבאות הנובעות מקיומם של יחסי עובד ומעסיק:
2. תמורת הודעה מוקדמת בסך 8,228 ₪.
3. פיצויי פיטורים בסך 13,114 ₪ (10,000 ₪ * 1.275 שנים בצירוף הפרשי הצמדה וריבית). מצאתי לקבל את גרסת התובע לפיה הוא פוטר ע"י הנתבעות 1-2 על אתר.
4. פיצוי בגין פיטורים שלא כדין בסך 3,250 ₪ וזאת בהתאם לסעיף 79א' לחוק בתי המשפט.
5. פיצוי בגין אי ביצוע הפרשות לתגמולים בסך 5,765 ₪.
6. דמי הבראה בסך 2,586 ₪ (6.65 ימים * 378 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית).
7. פדיון חופשה שנתית בסך 3,885 ₪ עבור 8.33 ימי חופשה.
8. החזר הוצאות נסיעה בסך 3,451 ₪ בהתאם לעלות כרטיס חופשי חודשי בסך 213 ₪ לחודש.

התובע 12 – מיכאל זהר:

1. כמפורט בכתב התביעה ובתצהיר התובע, התובע עבד אצל הנתבעות 1-2 מיום 1.6.16 ועד ליום 5.1.19. לנוכח האמור התובע 12 זכאי לזכויות הבאות הנובעות מקיומם של יחסי עובד ומעסיק:
2. שכר עבור חודש 12/18 בסך 7,000 ₪ (בהתאם לשכר אחרון בסך 7,000 ₪).
3. פיצויי פיטורים בסך 23,333 ₪. מצאתי לקבל את גרסת התובע לפיה הוא התפטר בדין מפוטר עקב אי תשלום זכויות סוציאליות.
4. פיצוי בגין אי ביצוע הפרשות לתגמולים בסך 17,875 ₪.
5. דמי הבראה בסך 6,619 ₪ (17 ימים * 378 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית).
6. פדיון חופשה שנתית בסך 9,381 ₪ עבור 29.5 ימי חופשה.
7. החזר הוצאות נסיעה בסך 3,949 ₪ בהתאם לעלות כרטיס חופשי חודשי בסך 106.5 ₪ לחודש.
8. תשלום עבור עבודה ביום שישי ה-25.11.16 בסך 411 ₪ (התובע עבד בימים א'-ה').
9. תשלום עבור קיצור שבוע העבודה בסך 1,500 ₪.

התובעת 13 – מרינה רוזנבליט:

1. כמפורט בכתב התביעה ובתצהיר התובעת, התובעת עבדה אצל הנתבעות 1-2 מחודש 11/16 ועד לחודש 12/18. לנוכח האמור התובעת 13 זכאי לזכויות הבאות הנובעות מקיומם של יחסי עובד ומעסיק:
2. שכר לחודשים 10-12/18 בסך 21,000 ₪.
3. תמורת הודעה מוקדמת בסך 4,516 ₪.
4. פיצויי פיטורים בסך 15,166 ₪ (7,000 ₪ * 2.166). מצאתי לקבל את גרסת התובעת לפיה היא פוטרה מעבודתה (נספח 1 לתצהיר התובעת).
5. פיצוי בגין פיטורים שלא כדין בסך 4,500 ₪ בהתאם לסעיף 79א' לחוק בתי המשפט.
6. פיצוי בגין אי ביצוע הפרשות לתגמולים בסך 12,001 ₪.
7. דמי הבראה בסך 4,588 ₪ (12 ימים * 378 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית).
8. פדיון חופשה שנתית בסך 6,945 ₪ עבור 25.84 ימי חופשה.
9. גמול עבור עבודה בשעות נוספות בסך 25,641 ₪.

התובעת 14 – אוליאנה קורן:

1. כמפורט בכתב התביעה ובתצהיר התובעת, התובעת עבדה אצל הנתבעות 1-2 מיום 23.2.16 ועד ליום 31.1.17. לנוכח האמור התובעת 14 זכאית לזכויות הבאות הנובעות מקיומם של יחסי עובד ומעסיק:
2. תמורת הודעה מוקדמת בסך 3,405 ₪.
3. פיצויי פיטורים בסך 9,179 ₪. מצאתי לקבל את גרסת התובעת לפיה היא פוטרה בסמוך לסיום שנת ההעסקה הראשונה וכי יש לראות בפיטורים כאילו נעשו על מנת להימנע מתשלום פיצויי פיטורים.
4. פיצוי בגין פיטורים שלא כדין בסך 2,250 ₪.
5. פיצוי בגין אי ביצוע הפרשות לתגמולים בסך 2,873 ₪.
6. דמי הבראה בסך 1,951 ₪ (5 ימים * 378 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית).
7. פדיון חופשה שנתית בסך 4,222 ₪ עבור 10 ימי חופשה.
8. החזר הוצאות נסיעה בסך 2,407 ₪ בהתאם לעלות כרטיס חופשי חודשי בסך 213 ₪ לחודש.
9. גמול עבור עבודה בשעות נוספות בסך 10,861 ₪.

התובעת 15 – אנה שוליק צצקיס:

1. כמפורט בכתב התביעה ובתצהיר התובעת, התובעת עבדה אצל הנתבעות 1-2 מיום 1.11.16 ועד ליום 31.1.19. לנוכח האמור התובעת 15 זכאית לזכויות הבאות הנובעות מקיומם של יחסי עובד ומעסיק:
2. שכר עבור החודשים 10/18-1/19 בסך 50,000 ₪.
3. תמורת הודעה מוקדמת בסך 14,000 ₪.
4. פיצויי פיטורים בסך 31,500 ₪ (14,000 ₪ * 2.25 שנים). מצאתי לקבל את גרסת התובעת לפיה היא פוטרה מעבודתה.
5. פיצוי בגין פיטורים שלא כדין בסך 7,875 ₪ בהתאם לסעיף 79א' לחוק בתי המשפט.
6. פיצוי בגין אי ביצוע הפרשות לתגמולים בסך 15,485 ₪.
7. דמי הבראה בסך 4,725 ₪ (12.5 ימים * 378 ₪).
8. החזר הוצאות נסיעה בסך 5,866 ₪ בהתאם לעלות כרטיס חופשי חודשי בסך 213 ₪ לחודש.

התובע 16 – אלכסנדר נפרין:

1. כמפורט בכתב התביעה ובתצהיר התובע, התובע עבד אצל הנתבעות 1-2 בשתי תקופות, האחת מיום 15.5.17 ועד ליום 31.12.18 והשניה מיום 28.4.19 ועד ליום 28.5.19. לנוכח האמור התובע 16 זכאי לזכויות הבאות הנובעות מקיומם של יחסי עובד ומעסיק:
2. תשלום שכר עבור תקופת העבודה השניה בסך 7,000 ₪.
3. פיצויי פיטורים בסך 11,999 ₪. מצאתי לקבל את גרסת התובע לפיה הוא פוטר מעבודתו.
4. פיצוי בגין אי ביצוע הפרשות לתגמולים בסך 6,269 ₪.
5. דמי הבראה בסך 3,349 ₪ (8.75 ימים * 378 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית).
6. תמורת הודעה מוקדמת בסך 6,144 ₪.
7. פדיון חופשה שנתית בסך 6,606 ₪ עבור 20.5 ימי חופשה.
8. החזר הוצאות נסיעה בסך 10,509 ₪.
9. פיצוי בגין פיטורים שלא כדין בסך 5,250 ₪.

התובע 17 – מיכאל שפירו:

1. כמפורט בכתב התביעה ובתצהיר התובע, התובע עבד אצל הנתבעות 1-2 מיום 1.3.18 ועד ליום 31.1.19. לנוכח האמור התובע 17 זכאי לזכויות הבאות הנובעות מקיומם של יחסי עובד ומעסיק:
2. פיצויי פיטורים בסך 7,584 ₪. מצאתי לקבל את גרסת התובע לפיה הוא פוטר מעבודתו וכי הוא זכאי לפיצויי פיטורים מאחר שפוטר בסמוך לסיום שנת העבודה הראשונה (נספח 4 לתצהיר התובע).
3. פיצוי בגין אי ביצוע הפרשות לתגמולים בסך 2,454 ₪.
4. דמי הבראה בסך 1,890 ₪ (5 ימים * 378 ₪).
5. תמורת הודעה מוקדמת בסך 4,677 ₪.
6. פיצוי בגין פיטורים שלא כדין בסך 1,875 ₪ בהתאם לסעיף 79א' לחוק בתי המשפט.
7. פדיון חופשה שנתית בסך 3,792 ₪ עבור 11 ימי חופשה.
8. החזר הוצאות נסיעה בסך 2,373 ₪ בהתאם לעלות כרטיס חופשי חודשי בסך 213 ₪ לחודש.
9. פיצוי בגין ניכוי הפרשות לביטוח לאומי בסך 2,883 ₪.

התובעת 18 – מרינה צדקין:

1. כמפורט בכתב התביעה ובתצהיר התובעת, התובעת עבד אצל הנתבעות 1-2 מיום 16.3.18 ועד ליום 31.1.19. לנוכח האמור התובעת 18 זכאית לזכויות הבאות הנובעות מקיומם של יחסי עובד ומעסיק:
2. תשלום שכר לחודשים 10/18-1/19 בסך 32,000 ₪.
3. פיצויי פיטורים בסך 12,667 ₪. מצאתי לקבל את גרסת התובעת לפיה פוטרה מעבודתה.
4. פיצוי בגין אי ביצוע הפרשות לתגמולים בסך 2,357 ₪.
5. דמי הבראה בסך 3,213 ₪.
6. תמורת הודעה מוקדמת בסך 8,000 ₪.
7. פיצוי בגין פיטורים שלא כדין בסך 2,000 ₪.
8. פדיון חופשה שנתית בסך 5,454 ₪ עבור 15 ימי חופשה.
9. החזר הוצאות נסיעה בסך 3,337 ₪ בהתאם לעלות כרטיס חופשי חודשי בסך 299 ₪ לחודש.
10. לנוכח הסכמת הצדדים הנני מורה כי תביעת התובעת 18 המתייחסת לטענה לפיטורים בתקופת ההריון תידון ככל שיימשכו ההליכים כנגד הנתבעים 3-5.

התובע 19 – אלכסנדר בוטוב:

1. כמפורט בכתב התביעה ובתצהיר התובע, התובע עבד אצל הנתבעות 1-2 מיום 1.4.18 ועד ליום 31.12.18. לנוכח האמור התובע 19 זכאי לזכויות הבאות הנובעות מקיומם של יחסי עובד ומעסיק:
2. שכר לחודשים 10-12/18 בסך 24,171 ₪.
3. הפרשות לפיצויי פיטורים בסך 1,440 ₪.
4. פיצוי בגין אי ביצוע הפרשות לתגמולים בסך 1,560 ₪.
5. תמורת הודעה מוקדמת בסך 677 ₪.
6. פדיון חופשה שנתית בסך 3,320 ₪ עבור 9 ימי חופשה.

המשך ניהול ההליכים כנגד הנתבעים 3-5:

לנוכח הסכמת הצדדים הנני מורה על עיכוב ההליכים כנגד הנתבעים 3-5.

סוף דבר:

1. הנתבעות 1-2 תשלמנה ביחד ולחוד לתובעים את הסכומים שפורטו בפסק הדין.

לסכומים שנפסקו יתווספו הפרשי הצמדה וריבית כחוק ממועד הגשת כל תביעה ועד לתשלום המלא בפועל.

1. הנני מורה על עיכוב ההליכים כנגד הנתבעים 3-5.

ניתן היום, כ"ח שבט תשפ"ג, (19 פברואר 2023), בהעדר הצדדים ויישלח אליהם.