בפניי בקשת הנתבעת לדחיית התביעה על הסף, לחילופין, מחיקת כותרת ולחילופין מתן רשות להתגונן.

כידוע, סילוק על הסף הינו צעד דרסטי אשר בית המשפט ינקוט בו רק במקרים חריגים וקיצוניים. צעד דרסטי זה הסוגר את שערי בית המשפט בפני תובע טרם בירור תביעתו, שמור רק לאותם מקרים בהם ברור כי גם אם יצליח התובע להוכיח את כל הנטען על ידו בכתב התביעה, לא יהיה זכאי לסעד המבוקש. בענייננו, המחלוקת בין הצדדים בכל הנוגע לזכאותו של התובע לשכ"ט נוסף מעבר למה ששולם ע"י הנתבעת טעונה בירור ואין מקום להורות על סילוק התביעה על הסף טרם בירורה.

אשר למחיקת הכותרת, התביעה עומדת בתנאי תקנה 202 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984 בהיותה תביעה לסכום קצוב מכוח התחייבות אשר יש לגביה ראיה בכתב ועל כן, אין מקום למחיקת הכותרת.

אשר לבקשת הרשות להתגונן, על מנת שבקשת רשות להתגונן תתקבל, על המבקש להראות הגנה לכאורה.  בית המשפט אינו בודק, בשלב זה, את טיב ראיותיו של המבקש או כיצד יוכיח אותן אלא פותח את שעריו בפני המבקש, אם טענותיו, בהנחה שהן נכונות, מגלות הגנה כנגד התביעה, אפילו תהיה זו הגנה דחוקה ובלבד שפירט את הגנתו ולא הסתפק בהעלאת טענות כלליות.

לאחר שעיינתי בתצהיר הנתבעת ובטענות הצדדים ובהתאם לסמכותי עפ"י תקנה 205 לתקנות ומשהגעתי למסקנה כי טענותיה של הנתבעת בקשר עם ההסכמה העומדת בבסיס ההודעות בין הצדדים הנוגעת לאפשרות שנבחרה באשר לאופן תשלום שכר הטרחה כמו גם הטענות הנוגעות לעבודה שבוצעה מצביעות על קיומה של הגנה לכאורה, ובהתאם להלכות הנהוגות בכל הנוגע למתן רשות להתגונן, ניתנת לנתבעת רשות להתגונן.

לאור סכום התביעה יתנהל ההליך בסדר דין מהיר ועל התובע להגיש כתב תביעה מותאם עד ליום 22.9.19. כתב הגנה מותאם יוגש עד ליום 7.10.19.

לעיוני בהתאם.

ניתנה היום, ה' אלול תשע"ט, 05 ספטמבר 2019, בהעדר הצדדים.