1. לפני תביעה בסדר דין מהיר. בהתאם לתקנות ינומק פסק הדין בתמציתיות.

2. התובע הינו עורך דין. אף הנתבעת הינה עורכת דין. השניים הם חברים למקצוע ומידי פעם שיתפו פעולה בעניינים הקשורים לעבודתם המשותפת – עריכת דין.

3. לטענת התובע, בדצמבר 2016 או בסמוך לכך, שכרה הנתבעת את שירותי התובע לצורך הגשת שני תיקי הוצאה לפועל כנגד לקוח בשם מרסלו שיפר. לטענתו של התובע, הנתבעת אף שכרה את שירותיו לטיפול בתביעה בסדר דין מקוצר שהוגשה בבית המשפט. התביעות כולן הוגשו כנגד מרסלו שיפר, כיוון שסירב לשלם לנתבעת שכר טרחה בגין שירותיה כעורכת דין.

4. התובע המשיך וטען, כי שכר הטרחה בינו לבין הנתבעת נקבע בהסכם בין הצדדים שנרקם באמצעות הודעות ווטסאפ. לטענת התובע, הוא הציג בפני הנתבעת שתי אופציות לגביית שכר הטרחה והיא בחרה באופציה, לפיה, שכר הטרחה יעמוד על סך של 5,000 ₪ בצירוף מע"מ, וכן כי התובע יקבל את שכר הטרחה שייקבע בתיקים השונים.

5. התובע הבהיר, כי ההליכים היו מורכבים וכללו צו עיקול על הכספים. לטענת התובע, כל ההליכים אוחדו אצל כב' הרשמת הבכירה ליאת דהן אוחיון. בסוף ההליך ניתן פסק דין ובו נפסק שכר טרחה בתביעות שאוחדו.

6. לטענת התובע, שכר הטרחה אשר נפסק במסגרת פסק הדין כלל את הסכומים הבאים:

6,000 ₪ בפסק הדין;

5,877 ₪ תיק הוצל"פ 510042-11-15 שכר טרחה א';

6,638 ₪ תיק הוצל"פ 510042-11-15 שכר טרחה ב';

5,828 ₪ תיק 502854-06-16 שכר טרחה א';

6,833 תיק 502854-06-16 שכר טרחה ב';

מקדמה – 5,850 ₪;

סה"כ – 37,026 ₪.

7. התובע פנה באמצעות מסרון לנתבעת ביום 17.4.18 בבקשה כי תעביר יתרת הכספים שנפסקו בבית המשפט והוצאה לפועל ונענה: "הי שי אטפל בזה". התובע הבהיר בהגינותו, כי באותו שלב לא היה מודע לשכר טרחה ב' שנפסק בלשכת הוצל"פ ולכן המסרון לא התייחס לסכומים אלה.

8. לטענת התובע, ביום 23.4.18 נשלח פירוט של הסכום, אשר אותה עת עמד על סך של 18,025 ₪ בעקבות אי ידיעה כי נפסק שכר טרחה ב'. או אז, חזרה בה הנתבעת מהסכמתה לשלם את שכר הטרחה. לאור האמור, העבירה הנתבעת לתובע סך של 6,000 ₪ וסירבה לשלם לו את יתרת הסכום.

9. התובע מציין, כי שכר טרחה במסגרת הוצל"פ לא היה מגיע לנתבעת, לולא היה עורך דין מייצג בתיק, כך שהסכום לא נגרע מחלקה של הנתבעת. לטענתו, כבר נפסק בפסיקה, כי שכר הטרחה הפסוק בהוצאה לפועל שייך לעורך הדין ולא ללקוח.

10. יתרת חובה של הנתבעת לתובע עמד ביום הגשת התביעה על סך של 26,026 ₪.

11. הנתבעת מצידה, טענה, כי הכירה את התובע במסגרת אירוע משפחתי, אליו הוזמנה על ידי אמו של התובע, יחד עם אימה. וזאת במסגרת יחסי חברות שנרקמו קודם לכן, בין אם הנתבעת לאם התובע.

12. מני אז, התקיימה בין הצדדים מערכת קשרים המושתתת על חברות. עורכי הדין נהגו להתייעץ האחד עם השני. בזמנים הרלוונטיים לתביעה פנתה הנתבעת לתובע ונועצה עמו בעניין הליך משפטי שביקשה לנקוט כנגד לקוח שלה, אשר ביקש להשתמט מתשלום שכר טרחה.

13. לטענת הנתבעת, ההתקשרות בין הצדדים התרחשה במועד מאוחר לפתיחת תיקי ההוצאה לפועל ולמיטב זיכרונה של הנתבעת, רק לאחר שהוגשה התנגדות לבית משפט שלום. תיקי ההוצאה לפעול נפתחו על ידי הנתבעת בעצמה.

14. לטענת הנתבעת, בכתב הגנתה, היא איננה מחזיקה במכשיר הטלפון ממנו ואליו התקבלו הודעות שהוחלפו בין הצדדים, כך שאיננה יכולה לאשר אותנטיות של ההודעה והיא טוענת מניה וביה, כי אין לראות בנספח א' המצורף לכתב התביעה כהסכם מחייב.

15. לטענת הנתבעת, אף אם מדובר בהודעה אותנטית, וככל שהנתבע ירים את הנטל לשכנע כי יש נפקות להודעה זו, הרי מדובר בהסכם בין הצדדים ולפיו הנתבעת תשלם לתובע סך של 5,000 ₪, ובנוסף תשלם שכר טרחה שייפסק בבית המשפט. ולא מעבר לכך.

16. הלכה למעשה, במסגרת בתיק המאוחד, ניתן פסק דין במסגרתו הוסכם כי הלקוח יחויב לשלם לידי הנתבעת מלוא החוב הקבוע במסגרת הוצאה לפועל וכן מלוא החוב בגין התביעה שהוגשה נגדו בבית משפט.

17. לטענת הנתבעת, למען הסדר הטוב, יובהר, כי עוד קודם להתקשרות בינה לבין התובע היא פתחה שני תיקי הוצאה לפועל: האחד בלשכת הוצאה לפועל בחיפה על סך של 50,000 ₪, וכן תיק הוצל"פ בקריות בסכום מצטבר של 50,000 ₪. מדובר בשתי תביעות שהוגשו בהוצל"פ בסכום מצטבר של 100,000 ₪.

18. תוך כדי ניהול ההליכים, הגישה הנתבעת כנגד הלקוח תביעה בבית משפט שלום על סך של 145,949 ₪. שלושת ההליכים אוחדו ואז חויב הלקוח בהוצאות בסך של 549 ₪ וכן תשלום שכ"ט עו"ד בסך של 6,000 ₪.

19. באשר להודעות במסרונים, מצטטת הנתבעת את ההודעות שהוחלפו במסרונים, וטענה, כי אין למצוא, ולו ברמז, התייחסות לשכר טרחה שייפסק במסגרת תיק הוצל"פ.

20. למעשה, טוענת הנתבעת כי היא זו שמאחורי הקלעים ניהלה את מכלול ההליכים בכל התיקים והיא זו שניסחה את כתבי הטענות לרבות הגשת סיכומים. זאת, בעוד שהתובע לא טרח כמעט בכלל בתיקי ההוצל"פ במיוחד, ועל כן הוא אינו ראוי כי ישולם לו שכר טרחה בתיקים אלה.

ב. דיון והכרעה

1. המחלוקת בין הצדדים עניינה שכר טרחה שנפסק בתיק מאוחד של שלושה תיקים, שנושאו שכר טרחה שתבעה הנתבעת מלקוח שלה. יצוין, כי בכותרת פסק הדין מופיע התובע עו"ד שי ייטיב, כמייצג של הנתבעת.

2. התיק דנן עוסק בשלוש תובענות כספיות מאוחדות על סך כולל של 145,949 ₪ שעניינן בדרישת התובעת לתשלום שכר טרחה, בגין ייצוג הנתבעת בהליכים משפטיים, בהתאם למוסכם בין הצדדים, לפי הפירוט הבא;

1. תא"מ 7683-03-16 שעניינו התנגדות לביצוע שטרות בסך של 50,000 ₪ ואשר הוגשו במסגרת תיק הוצל"פ שמספרו 5100921115.
2. תא"ק 5643-12-16 על סך 45,949 ₪ אשר נפתח בהליך של סדר דין מקוצר.
3. תא"מ 24146-08-16 שעניינו התנגדות לביצוע שטרות בסך 50,000 ₪ שהוגשו במסגרת תיק הוצל"פ שמספרו 5028540616.

3. במסגרת ההליך המאוחד טענה עו"ד ליאורה אוחנה, כי הלקוח נותר חייב לה, סך כולל של 145,949 ₪, על פי פירוט כדלקמן:

1. בעבור הסכם הטרחה הראשון שנכרת בין הצדדים בסך של 118,000 ₪ ,בתוספת ריבית ומע"מ כחוק, ובקיזוז 35,000 ₪ - סך כולל של 120,383 ₪.
2. בגין הסכם שכר הטרחה השני שנכרת בין הצדדים, בתוספת ריבית והצמדה על פי חוק ומע"מ, סך כולל של 30,708 ₪.
3. בעבור שכר הטרחה השלישי שנכרת בין הצדדים, בתוספת ריבית והצמדה על פי חוק ומע"מ, סך כולל של 29,858 ₪.

4. בפסק הדין שניתן בבית משפט השלום, נמצא, כי דין התביעה להתקבל במלואה. בהתאמה, חייב בית המשפט את הלקוח לשלם לעו"ד ליאורה אוחנה את הסכומים כדלקמן:

א. מלוא סכום החוב הפסוק בתיק ההוצל"פ שמספרו 5100921115 נשוא תא"מ 7683-03-16.

ב. מלוא סכום החוב הפסוק בתיק ההוצל"פ שמספרו 5028540616 נשוא תא"מ 24146-08-16.

ג. מלוא סכום התביעה בתא"ק 5643-12-16 בסך 45,949 ₪. סכום זה יישא הפרשי ריבית והצמדה החל מיום הגשת התביעה ועד ליום התשלום המלא בפועל.

5. כן נפסק שהלקוח יישא בהוצאות התובעת בסך 574 ₪ ובתוספת שכ"ט עו"ד בסך 6,500 ₪ בגין ניהול ההליך. סכומים אלה יישאו הפרשי ריבית והצמדה על פי חוק, החל מהיום ועד ליום התשלום המלא בפועל.

6. במסגרת תביעתו, התובע בקש להסתמך על מסרון ששלח לנתבעת. אבהיר כי אין ממש בטענת הנתבעת, לפיה איננה מחזיקה במכשיר הטלפון ממנו ואליו התקבלו הודעות שהוחלפו בין הצדדים, כך שאיננה יכולה לאשר אותנטיות של ההודעה. זאת שכן, היא התייחסה לעניין זה במהלך הגנתה כדבר עשוי.

7. אופציה שהועלתה על יד התובע, במסגרת המסרון זכתה להסכמת הנתבעת.

התובע פנה לליאורה וכתב בזו הלשון:

"הי ליאורה עשיתי לפי תעריף מינימלי כאילו מדובר בתביעה אחת על סך 145949 שח

יצא 12270 פלוס מעמ

פחות שליש 8000 פלוס מעמ ושכט שייפסק

שייך לך עד סכום זה והיתר לי

אופציה נוספת לבחירתך 5000 בתוספת מעמ

ושכט שייפסק שייך לי"

עו"ד ליאורה אוחנה השיבה:

"נלך על האופציה של 5000 "

8. הנתבעת טוענת שלוש טענות עיקריות:

ראשית, לא נחתם הסכם שכר טרחה. בכל מקרה ההסכם לא מפורט. אם יש עמימות, היא פועלת נגד המנסח;

שנית, עבודתו של התובע בתיקי ההוצל"פ במיוחד הייתה מינורית, ועל כן שכר טרחתו צריך להיות כזה. היה ברור, כי כל עבודתו של התובע, תתמצה בהטבעת חתימתו ובהופעה בדיונים, ובדיוק כך התנהלו הדברים הלכה למעשה;

שלישית, ההסכם לא כולל שכר טרחה שנפסק במסגרת תיקי הוצל"פ. במסגרת תיקי הוצל"פ לא הייתה כל פעילות. כאשר אף את הליכת גביית פסק הדין, מראשיתם ועד אחריתם, ביצעה הנתבעת.

9. התובע, כאמור, מבקש להסתמך על ההסכם. כאמור, הוא הציע לנתבעת שתי אופציות. במסגרת אופציה אחת הציע, כי שכרו יעמוד על סך של 8,000 ₪ בצירוף מע"מ, וכן שכר טרחה שייפסק, שייך לעו"ד ליאורה אוחנה. כך, "שייך לך עד סכום זה והיתר לי". אופציה נוספת לבחירתך 5,000 בתוספת מע"מ ושכט שייפסק שייך לי". לטענתו, הנתבעת בחרה את האופציה כי תשלם סך של 5,000 ₪, בצירוף מע"מ. מכאן, טוען התובע, כי מגיע לו כל שכר הטרחה שנפסק בתיק.

10. ברי הדבר, שבין הצדדים נכרת הסכם, ואולם הלשון של חלקים מההסכם היא עמומה ולא ברורה. במקרה כזה, השאלה היא מהו אומד דעת הצדדים כאשר הוצע ההסכם והוסכם מה שהוסכם.

11. ההלכה מלמדת אותנו, כי חוזה יש לפרש את החוזה בהתאם למטרות, היעדים, האינטרסים, והתכנים אשר הצדדים ביקשו להגשים בחוזה שנכרת ביניהם. על כך ניתן ללמוד הן מלשון החוזה, הן מנסיבותיו החיצוניות של החוזה ובהן נסיבות ההתקשרות.

12. סעיף 25 לחוק החוזים מורה אותנו כדלקמן:

"חוזה יפורש לפי אומד דעתם של הצדדים, כפי שהוא משתמע מתוך החוזה ומנסיבות העניין, ואולם אם אומד דעתם של הצדדים משתמע במפורש מלשון החוזה, יפורש החוזה בהתאם ללשונו."

13. בעניין זה של פרשנות חוזה קבעה כב' הנשיאה בדימוס, מ' נאור, כי בפרשנות תכליתית של חוזה, לשון החוזה ככללותו מתפרשת על רקע תכליתו הסובייקטיבית והאובייקטיבית. חזקה היא, שתכלית החוזה היא זו העולה מלשונו הרגילה של החוזה; אך חזקה זו ניתנת לסתירה באמצעות מכלול הנסיבות (ע"א 4628/93 מדינת ישראל נ' אפרופים שיכון ויזום (1991) בע"מ, פ"ד מט(2) 265, 314 (1995), בפסק דינו של המשנה לנשיא א' ברק (להלן: ענין אפרופים); ראו גם ענין ארגון מגדלי ירקות וכן השוו: ע"א 1062/09 בנק דיסקונט נ' ד"ר בינר ואח') .

14. בניתוח ההסכם ונסיבותיו ניתן להבחין באינדיקציות התומכות בעמדת התובע. ואולם, אינדיקציות אחרות תומכות בעמדת הנתבעת דווקא. תחילה, אפרט את האינדיקציות התומכות בעמדת התובע;

15. מבחינת התובע, דומה שאין ספק, כי התכוון לכך ששכר הטרחה בתיק המאוחד יכלול את שלושת התיקים, אשר סכומם הכולל עמד על סך של 145,949 ₪. מכאן הנוסח במסרון: "עשיתי לפי תעריף מינימלי כאילו מדובר בתביעה אחת עס 145949". למעשה, ניתן להסיק שהתובע חישב שכר טרחה מינימלי לפי תקנות לשכת עורכי הדין מכל הסכום המשותף של שלושת התביעות. מידע זה נכלל במסרון שהועבר לנתבעת. מכאן, הנתבעת צריכה הייתה להבין ששכר הטרחה לתובע יתייחס לכל שלושת התיקים שאוחדו.

16. שנית, אני סבור שאין ממש בטענת הנתבעת לפיה, לא מגיע לתובע כל שכר טרחה באשר לתיקי ההוצל"פ וכי יש להפריד את תיקי ההוצל"פ מהתיק שהתנהל בבית המשפט. דא עקא, כל תיקי ההוצל"פ הפכו לתיקי בתי משפט. ניתן לראות זאת במספרי התיקים ובכינויי התיקים ובכך שאוחדו לתיק אחד. משמע, שלושת התיקים המאוחדים בהם ניתן פסק דין היו תיקי בית משפט, גם אם שניים מהם מקורם הוא בהוצאה לפועל.

17. שלישית, מעקב אחרי התיקים שנוהלו בהוצאה לפעול מעלה כי התובע רשום כמייצג של הנתבעת בתיקים אלה. כך, בעניין תיק הוצל"פ 502854-06-16 רשום "שי יטיב" כבא כוח נוכחי. אם כי רשומה בקשה לשינוי ייצוג והמייצגת תהיה הנתבעת ליאורה אוחנה. כך, גם בעניין תיק הוצל"פ 540092-11-15 בו צוין כי המייצג הוא שי יטיב ושי יטיב הוא החתום בתיק זה כמייצג.

18. נכונה אף טענת התובע, כי היה נוהג בין הצדדים. לפני הטיפול בתיק נשוא התביעה, התובע מונה על ידי הנתבעת לטפל בשני תיקי הוצל"פ. במסגרת אותם תיקים, הוגשו התנגדויות, ואף שולם לו על ידי הנתבעת, שכר טרחה מעל עשרים אחוז מסכום הגבייה. הנתבעת בתצהירה לא התייחסה לשני תיקים אלו ומכך יש להסיק כי היא לא מתכחשת לטענות התובע בעניין זה.

19. ואולם, מן העבר השני, קיימות אינדיקציות התומכות בעמדת הנתבעת.

20. כך לדוגמה, כאשר התובע פנה לנתבעת על מנת לגבות את שכר הטרחה, הוא לא לקח כלל בחשבון כי נפסק שכר טרחה ב' במסגרת תיקי ההוצל"פ.

21. כך, ביום 23.4.19 כאשר התובע פנה לנתבעת במסרון הוא כתב לה כדלקמן:

הי

יתרת שכט בתיק מרסלו

6500 בית משפט

5828 שכט הוצלפ תיק חיפה

5877 שכט הוצלפ תיק קריות

סה"כ 18205".

עו"ד ליאורה השיבה כדלקמן:

"הי שי אני יותר מהמומה

מה שסוכם ביננו זה 5000 והוצאות

שייפסקו בפסהד. להזכירך אתה הצעת 2 אפשרויות . 10000 גלובאלי או 5000 והוצ שייפסק בפסהד. בהתחשב בעובדה שאני זו שפתחה את תיק ההוצלפ ביצעה את כל הפעולות וכתבה את כל כתבי הטענות באמת שלא מצליחה להבין. אעביר לך בשבוע הבא את הסכום שנפסק בפסהד כהוצאות משפט לאחר שכבר העברתי 5000".

22. כלומר, התובע לא היה מודע כלל שנפסק שכר טרחה ב'. זאת בעוד שהוכח כי הנתבעת היא שטיפלה בשכר טרחה זה. בעניין זה ראו החלטת כבוד הרשמת בדריה ולפיה הורתה על הותרת החוב בגין שכר טרחה ב' על כנו. וכל זה כתוצאה מפניות של הנתבעת בעניין.

23. בנוסף, בעת חישוב שכר טרחה ללא הסכם ברור, יש לקחת בחשבון את הטרחה שהושקעה בתיק. לפי מיטב שיפוטי, הנתבעת תפקדה בתיקי ההוצאה לפועל גם כעורכת דין ולא נטלה חלק בתיקים אלה כלקוחה בלבד. בעניין תיקי ההוצאה לפועל, יש לקחת בחשבון כי הנתבעת פתחה בעצמה תיק הוצל"פ אחד מתוך שניים שנפתחו, היא רשמה בקשות והעבירה לחתימתו של התובע, כאשר את פעולת פתיחת התיק ותשלום האגרה ביצעה בעצמה. אני אף נוטה לקבל את טענתה כי כתבי הטענות, נערכו, נכתבו וסוגננו ע"י הנתבעת, אשר העבירה אותם לתובע, לרוב באמצעות דוא"ל וזאת לצורך חתימה ולהגשה.

24. אינדיקציה נוספת הפועלת לטובת הנתבעת היא הצעת חישוב הטרחה באופציה הראשונה. כאמור, התובע נקב שכר טרחה מקסימלי ולפיו שכר הטרחה יעמוד על סך של 12,270 ₪ בצירוף מע"מ. ואולם, התובע מבלי שהתבקש לכך, חישב הנחה של 30% משכר הטרחה וקיבל תוצאה של 8,000 בצירוף מע"מ. הוא אף נקב באופציה לא ברורה, אשר הדבר הברור היחידי שניתן להסיק ממנה, היא ששכר הטרחה שייפסק "שייך לך עד סכום זה והיתר לי". כלומר, התובע העלה אפשרות של חלוקה בשכר הטרחה, או מתן הנחה לנתבעת מהשכר הטרחה המקסימלי שניתן לגבות בתיקים השונים .

25. בנוסף למכלול השיקולים ייאמר, כי רצוי שעורך דין יערוך הסכם שכר טרחה מפורט בכתב ובמקרה של עמימות, יש לזקוף זאת לחובתו של עורך הדין. בעניין ת"א 6985/06 עו"ד צחי נשר נ' אטלן נאמר, כי חובותיו המקצועיות והאתיות של עורך דין, מחייבות התקשרות בהסכם שכר טרחה בכתב, מכוח חובתו החוזית. באשר לעניין המשמעות של אי עריכת הסכם בכתב, נפסק כך:

"העולה מן המקובץ הוא, אם כן, כי אף שאפשר שהסכם שכר טרחת עורך-דין ייכרת בעל-פה, אפשרות כזו אינה רצויה. לפיכך, משנמנע עורך הדין מעריכת הסכם שכר טרחה בכתב יש לזקוף כל עמימות או אי בהירות בעניין הסכם שכר הטרחה – הן באשר לעצם כריתתו והן באשר לתנאיו השונים – לחובתו של עורך הדין, ולקבוע כי במצב של ספק ידו תהא על התחתונה."

26. לסיכום אני סבור שלאחר בירור כל הנתונים בתיק והשיקולים השונים, שכר הטרחה בתיקי ההוצאה לפועל צריך להתחלק בין התובע לנתבעת. לתובע מגיע חלק בשכר הטרחה של תיקי ההוצאה לפועל וזאת כיוון שמונה על ידי הנתבעת כמייצג בתיקים אלה והיא אינה יכולה להתנער כליל מתשלום שכר טרחה בגין תיקים אלה. מצד שני, הנתבעת פעלה בתיקים אלה גם כעורכת דין והיא זו שלזכותה יש לזקוף קביעת שכר טרחה ב'.

27. התוצאה היא, ששכר הטרחה בתיקי ההוצאה לפועל יתחלק בין התובעת לנתבעת כך שלתובע ייפסק שכר טרחה א' ולנתבעת ייפסק שכר טרחה ב'.

28. מכאן, שכר הטרחה המגיע לתובע יעמוד על הסכומים הבאים:

6,000 ₪ בפסק הדין;

5,877 ₪ תיק הוצל"פ 510042-11-15 שכר טרחה א';

5,828 ₪ תיק 502854-06-16 שכר טרחה א';

מקדמה – 5,850 ₪;

ובסה"כ 23,555 ₪. בהינתן שסך של 11,000 ₪ שולם כבר על ידי הנתבעת, הסכום שעל הנתבעת לשלם לתובע עומד על סך של 12,555 ₪.

29. אני קובע שסכום 6,638 ₪ שכר טרחה ב' במסגרת תיק הוצל"פ 510042-11-15 , וכן שכר טרחה ב' בסך של 6,833 ₪ תיק 502854-06-16 יעמדו לרשות הנתבעת.

30. לסיכום, על הנתבעת לשלם לתובע סכום בסך של 12,555 ₪ תוך 20 יום מהיום. בהינתן התוצאה – כל צד יישא בהוצאותיו.

ניתן היום, ז' ניסן תשפ"ב, 08 אפריל 2022, בהעדר הצדדים.