11 נובמבר 2020

1. התובע נפגע ביום 4.11.18 בתאונת דרכים שהוכרה גם כתאונת עבודה.

תביעתו להכיר בטנטון כ"פגיעה בעבודה" בגין אותה תאונה נדחתה, ועל כך הוגשה תביעה זו.

2. לאור הסכמת הצדדים על העובדות ועל מינוי מומחה - יועץ רפואי, מונה ד"ר אליעזר ברקו לשמש כמומחה יועץ רפואי בתחום אא"ג על מנת לחוות דעתו בשאלת הקשר הסיבתי בין הטנטון ממנו סובל התובע והתאונה מיום 4.11.18.

3. ביום 12.3.20 נתן ד"ר ברקו את חוות דעתו ומסקנתו בה הייתה כי לנוכח מנגנון התאונה ופתיחת כריות האוויר היה שוקל את האפשרות שהטנטון נגרם מפתיחת כריות האוויר "אולם במקרה שלפנינו ישנו דיווח שסבל מטנטון דו צדדי מספר שנים עוד לפני האירוע התאונתי לכן המסקנה היא שהטנטון עליו מלין קיים עוד לפני התאונה".

על יסוד האמור דחה המומחה את הקשר הסיבתי.

4. אל המומחה נשלחו פעמיים שאלות הבהרה.

בתשובותיו הראשונות מיום 27.5.20, קבע המומחה כי ביחס לטנטון ממנו סבל התובע קודם לתאונה צוין טנטון כרוני, לא צוין אם חולף או קבוע. המומחה קבע, כי קיימת אפשרות שסבל מטנטון לא קבוע קודם לתאונה אך זה לא נרשם ברשומות הרפואיות וכי יש לקבל שגם לפני התאונה סבל מטנטון, כנראה קבוע, כיון שמצוין שסובל שנים מטנטון כרוני ב-2 האוזניים, ללא החמרה בימים אלו (רישום מ-2.12.18).

המומחה קבע עוד, כי "קיימת אפשרות סבירה ביותר כי סבל מטנטון קבוע עוד לפני התאונה" ומנגד קבע כי "לא ניתן לקבוע קיומו של טנטון קבוע, לא לפני ולא אחרי התאונה, כאמור מדובר בתלונה סובייקטיבית. עפ"י הרישומים הרפואיים העומדים לפני, שאותם ציינתי לעיל, לא קיים קשר סיבתי בין הטנטון והתאונה שעבר, תלונות על טנטון היו קיימות ורשומות עוד לפני התאונה".

6. בתשובה לשאלות נוספות שנשלחו אליו, השיב המומחה ביום 20.8.20, לאחר שסקר פעם נוספת את הרישומים הרפואיים הרלוונטיים, וכך כתב:

7. בהחלטה מיום 8.10.20 קיבלתי את בקשת התובע למנות מומחה נוסף, תוך שצוין בהחלטה:

"מחוות דעת המומחה ומהרישומים הרפואיים אליהם הפנה המומחה עולה באופן ברור כי התובע סבל מטנטון גם קודם לתאונה.

אולם, מחוות הדעת והתשובות לשאלות ההבהרה כפי שהובא לעיל, לא מתקבלת תשובה חד משמעית וברורה דיה, האם יתכן כי בעקבות התאונה חל שינוי באופי הטנטון או שזה הפך לקבוע.

המומחה עצמו מציין בתשובותיו האחרונות כי "זה עניין של פרשנות"."

ד"ר יורם גורביץ מונה על כן לשמש כמומחה נוסף לבחינת עניינו של התובע.

8. בחוות דעת מיום 17.10.20 קבע המומחה הנוסף:

9. התובע לא ביקש להפנות שאלות הבהרה למומחה הנוסף והגיש סיכומים מטעמו.

לטענת התובע, המומחה הנוסף התעלם מתיעוד רפואי קודם לתאונה השולל טנטון.

עוד טוען התובע, כי משקבע המומחה שישנה אפשרות כי בעקבות התאונה נגרם נזק מסוים ולו זמני (הערת טנטון קודם), הרי שיש להכיר בתביעה, וקביעת הנכות ושיעורה תיעשה ע"י הועדה הרפואית.

10. לטענת הנתבע, בהסתמך על חוות דעתם של שני המומחים אשר שניהם שוללים קשר סיבתי בין התאונה והטינטון, ובהיעדר הצדקה לסטות מחוות דעתם המקצועית, יש לדחות את התביעה.

הכרעה

11. כאמור, התובע לא ביקש להפנות שאלות הבהרה למומחה הנוסף.

מחוות דעת שני המומחים עולה כי התובע סבל מטנטון טרם התאונה.

עוד עולה, כי התובע לא סבל מפגיעה חבלתית נוספת בבדיקת השמיעה שיכולה לגרום לטנטון.

על פי חוו"ד המומחה הראשון, ד"ר ברקו, התובע סבל מטנטון גם לפני התאונה וגם לאחריה ולא ניתן לקבוע כי קיימת החמרה בתלונות.

גם על פי חוו"ד המומחה הנוסף, ד"ר גורביץ, אין שוני בתלונות התובע לפני ואחרי התאונה ומכאן, לדעתו, כי חומרתו של הטנטון דומה למצב קודם התאונה, אינה משמעותית, ואין החמרה ממצב קודם.

12. איני מוצאת לסטות מחוות דעת שני המומחים אשר לדעת שניהם לא קיים קשר סיבתי לא בדרך של גרימה ולא בדרך של החמרה בין התאונה מיום 4.11.18 והטנטון.

13. אשר על כן, התביעה נדחית.

אין צו להוצאות.

14. באפשרות הצדדים לערער על פסק הדין לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים תוך 30 יום מקבלתו.

ניתן היום, כ"ד חשוון תשפ"א, (11 נובמבר 2020), בהעדר הצדדים ויישלח אליהם.