1. ההחלטה הנוכחית מתייחסת לשלוש בקשות פתוחות שהוגשו על ידי הצדדים – בקשה לצווי מניעה זמניים; בקשה לאכוף הסכם שנכרת במסגרת הליך גישור; ובקשה למחיקת כתבי טענות.

2. קצירת האומר יובהר כי התובעים עתרו בתביעה דנן לצו הצהרתי שיקבע את שיעורי הבעלות בחברת די. קיי. איי. בניין והנדסה בע"מ (להלן: "החברה"). לגישת התובעים, מניותיו של הנתבע אינן מגלמות את ההשקעה הכספית שלו בחברה, ויש לדלל את חלקו בה בהתבסס על ההזרמה ההונית שהתובעים ביצעו. לכן – כך נטען, יש לעדכן את שיעור ההחזקות בחברה. עוד יצוין כי הנתבע הגיש תביעה שכנגד נגד התובעים בה הוא העלה בין היתר טענות קיפוח.

3. בין הצדדים התנהל הליך קודם (בת.א. 18009-04-14) בו ניתן פסק דין (שיכונה להלן: "פסק הדין בהליך הקודם"). על פסק הדין בהליך הקודם הוגשו ערעורים שנדחו על ידי בית המשפט העליון. כעולה מפסק הדין בהליך הקודם, היו בבעלות החברה 3 פרויקטים: פרויקט האצ"ל, פרויקט מרמורק ופרויקט פיינשטיין. פרויקט האצ"ל הוא בבעלות חברה בת של החברה, שהחברה מחזיקה בשליש ממניותיה - חברת סולפז נכסים ובניין בע"מ (להלן: "סולפז"). החברה שותפה בסולפז בין היתר עם מר יוסף מושלין (להלן: "מושלין") השולט בסולפז באמצעות חברה בבעלותו.

4. חלק ממניות סולפז מוחזקות על ידי התובעים באופן אישי, כאשר לגישת סולפז, הם מחזיקים במניות אלה שלא כדין. זאת מאחר שהתובעים רכשו לטענתו את מניותיהם בסולפז מבעלת מניות אחרת בה – חברת תפעול 5+ בע"מ (להלן: "תפעול 5+") תוך הפרת הסכם המייסדים שמכוחו היה על התובעים להעביר מניות אלה לחברה. לטענת הנתבע, רכישת המניות הללו נעשתה בהלוואה ממושלין שהתובעים השיבו לו אותה מקופת סולפז. הנתבע טען לכן כי מניות התובעים בסולפז צריכות להיות בבעלות החברה.

הבקשה לצו מניעה זמני

5. הנתבע הגיש בקשה לצו מניעה זמני נגד התובעים בה הוא עתר כי בית המשפט ימנע מהתובעים מלהעביר את המניות בהן מחזיקה החברה בחברת סולפז; וכן כי תימנע העברת מניות בסולפז המוחזקות על ידי התובעים באופן אישי. כן התבקש בית המשפט לאסור על קיום אספות דירקטוריון ואספות כלליות בחברה שמטרתן מכירת זכויות החברה בסולפז או בפרויקט פיינשטין או מרמורק; וכי יוצא צו מניעה שיאסור על עסקה בנכסי החברה לרבות במקרקעי פרויקט פיינשטין ופרויקט האצ"ל (הוא הפרויקט שבבעלות סולפז).

הנתבע טען כי מכוח פסק הדין בהליך הקודם, הוא בעלים של 45% ממניות החברה, כאשר לגישתו נועדה הבקשה כדי למנוע הברחת נכסים מהחברה תוך התעלמות מזכויותיו בה. הנתבע ציין כי בין התובעים, החברה ומר מושלין מתנהל הליך בוררות, בו ביקשו התובעים לפרק את השותפות בסולפז. לטענתו, התובעים זייפו פרוטוקול של החברה לפיו אושרה מכירת מניות החברה בסולפז כביכול בהסכמתו, וכן אושרה לכאורה מכירת המניות בתפעול 5+ שצריך היה להעבירם לחברה. לכן יש צורך דחוף במניעת עסקאות במניותיהם של החברה ושל התובעים בסולפז ובזכויות החברה פרויקטים במרמורק ופיינשטין תוך שהתובעים מנצלים את המידור של הנתבע מהחברה.

הנתבע הוסיף וציין כי נודע לו שהתובעים מציגים בבוררות מצגים כאילו אין לו מעמד בחברה. כאמור, הם הגישו במסגרת הבוררות בקשה לפירוק השותפות בסולפז, והם מתכוונים לטענתו להעלים נכס השייך לחברה ואת התמורה בגינו כפי שעשו עם זכויות החברה בסולפז.

6. לגישת הנתבע יש לקבל את הבקשה: הוא טען כי הוא הציג ראיות ביחס לזכות לכאורה שיש לו לאור הפרת הסכם המייסדים. לאור ההפרה האמורה יהיה על התובעים להשיב לחברה את המניות שהם מחזיקים בהן באופן אישי (כאשר החברה תשלם את התמורה עבורן). כן נטען כי מאזן הנוחות נוטה לזכותו של הנתבע. זאת מאחר שאם לא יינתנו הצווים, התוצאה תהיה כי יוברחו נכסים וייגרם נזק כבד ולא הפיך.

7. התובעים התנגדו לבקשה. הם ציינו כי הליך הבוררות מצוי בשלב של טרום הוכחות. הבקשה לפירוק סולפז במסגרת הליך זה נועדה לגישתם כדי למנוע פגיעה בחברה ולמנוע מהבנק (שהעמיד הלוואה לחברה) למנות כונס נכסים על נכסיה. ההפרדה המבוקשת ממושלין נועדה להיטיב עם החברה. התובעים ציינו כי החברה אינה יכולה להתנהל במשך פרק זמן ממושך ללא שהתובע משקיע בה, כאשר הם עצמם השקיעו בחברה לגישתם למעלה מ-10 מיליון ₪. זאת למרות שהחובה להשקיע בחברה הוטלה על הנתבע ולא עליהם.

התובעים הבהירו כי החברה אינה מתכננת בשלב זה לבצע עסקה בנכסיה. עם זאת יתכן שאם יהיה בכך צורך, תישקל בעתיד אפשרות של מישכון זכויות החברה בנכסיה. התובעים התחייבו כי החברה תעדכן את בית המשפט אם היא תעמוד בפני ביצוע פעולות כאלה.

8. בתגובה נוספת לבקשה לצו המניעה הזמני שהגישו התובעים, הם חזרו וציינו כי יש לדלל את חלקו של הנתבע בחברה שכן הוא לא השקיע בה דבר מאז שנת 2009, בעוד שהם הביאו להשבחת שוויה. עוד הובהר כי המהלכים בחברה הם תקינים ונועדו לטובתה, חרף העובדה שהנתבע הסיר ערבותו לחובותיה. הנתבע, כך נטען, מצוי במתרחש בחברה ונמסרו לו הסכמים ומידע על מהלכים שונים הנוגעים אליה, שהוא אף הביע עמדתו לגביהם.

9. הנתבע הבהיר מנגד כי הבקשה לפירוק סולפז נועדה כדי למכור את זכויות החברה והתובעים בסולפז. הליך הפירוק מתנהל בפני הבורר והנתבע אינו מעורב בו (הוא הגיש בקשה להצטרף אליו). הנתבע הדגיש כי התובעים לא התייחסו בתשובתם לטענה לפיה המניות בסולפז נרשמו על שמם באופן אישי שלא כדין, וכן לא לטענה לפיה הם ניסו לזייף פרוטוקולים. לכן כל התנאים לסעד זמני התקיימו. עוד ציין הנתבע כי התובעים לא ביצעו השקעה באף אחת מהחברות אלא הבריחו את נכסי החברה וגזלו מניות וכסף של סולפז.

10. הנתבע הגיש גם הודעה לפיה בהליך הבוררות ניתן ביום 23.9.2021 צו מניעה זמני על ידי הבורר נגד התובעים, בו הורה הבורר על הפסקת עבודות הבנייה ברחוב האצ"ל לאור ניסיונותיהם של התובעים לשנות את מצב החברה לרעה. לכן, כך טען הנתבע, אין ספק כי יש בסיס לחשש כי התובעים פועלים להברחת נכסים ומניות החברה ללא התחשבות בזכויותיו, כשהתוצאה תהיה בלתי הפיכה. התובעים הגיבו לאמור בהודעה זו.

דיון

11. לאחר עיון בטענות השונות של הצדדים, אני סבורה כי הבקשה לצו מניעה זמני צריכה להתקבל באופן חלקי, כפי שיתואר להלן. זאת בעיקר משיקולים של מאזן הנוחות, כאשר הצו שיינתן לא יפגע באופן משמעותי בזכויותיהם של מי מהצדדים, ויאפשר בירור עתידי של זכויות אלה אם תעמוד על הפרק עסקה קונקרטית למכירת מניות – בין של החברה ובין של התובעים עצמם, או עסקה קונקרטית למכירת נכס אחר של החברה.

12. כעולה מהמסמכים השונים שהגיש הנתבע, עולה כי בקשתו ביחס לחברת סולפז נוגעת לשני סוגי עסקאות שהוא מבקש למנוע: עסקאות במניות בחברת סולפז המוחזקות על ידי החברה; ועסקאות במניות סולפז המוחזקות על ידי התובעים באופן אישי (כאשר כאמור הנתבע טוען כי המניות הללו היו אמורות להיות מוחזקות על ידי החברה).

ביחס למניות שהחברה מחזיקה בהן, הצהיר ב"כ התובעים בתשובתו לבקשה כי החברה אינה מתכננת בשלב זה לבצע עסקה במניות אלה. הוא ציין כי יתכן שהיא תבקש בעתיד לשקול אפשרות של מישכון זכויותיה, והבהיר כי אם החברה תעמוד לבצע פעולות כאלה – היא תיידע את בית המשפט על כך.

משכך, אני סבורה כי אין מניעה להיעתר בשלב זה לבקשה ביחס למניות החברה בסולפז באופן הבא – אני קובעת כי החברה לא תבצע על עסקה במניות שהיא מחזיקה בסולפז, וזאת עד להחלטה אחרת. ככל שהחברה תהיה מעוניינת לבצע עסקה כזו, הוא תודיע על כך לנתבע ולבית המשפט והאפשרות לבצע את העסקה תידון ותישקל בהתאם למכלול הנסיבות הרלוונטיות. מאחר שבהליך הבוררות הוגשה בקשה לפירוק סולפז, יידעו התובעים את הבורר אודות ההחלטה שלעיל.

13. באשר לבקשה הנוגעת למכירתן של מניות התובעים בסולפז – התובעים לא ציינו האם הם מבקשים לבצע עסקה כזו, ועל כל פנים אין כל טענה לפיה ישנה עסקה קונקרטית כזו על הפרק. לכן, אני קובעת כי אם יבקשו התובעים למכור את מניותיהם בסולפז, הם יודיעו על כך לנתבע לפחות 14 ימים לפני ביצוע העסקה, באופן שיאפשר לנתבע לפנות לבית המשפט ולהגיש כל בקשה שימצא לנכון בקשר לכך. ככל שתעמוד על הפרק עסקה למכירת מניות התובעים בסולפז, ניתן יהיה להתייחס אליה באופן קונקרטי ולשקול האם יש מקום למנוע אותה אם לאו, לאור מכלול השיקולים הנוגעים הן לסיכויים לכאורה והן למאזן הנוחות.

14. באופן דומה אני מורה לתובעים להודיע לנתבע 14 יום מראש על כל כוונה לבצע עסקה למכירת זכויות החברה בפרויקט פיינשטיין או מרמורק. גם עסקה כזו איננה על הפרק בשלב זה כפי שעולה מבקשה ומהתגובות. התובעים מחזיקים ב-55% ממניות החברה ולכן אין מקום להניח כי זכויות החברה בפרויקטים הללו יימכרו במחיר שאינו משקף את שווין. כך או כך – אם תהיה עסקה על הפרק, ניתן יהיה לדון באפשרות לבצע אותה לאור מכלול הנסיבות הרלוונטיות.

15. אינני נעתרת לבקשה האחרת שהתבקשה במסגרת הבקשה לצו מניעה זמני. אינני סבורה כי יש למנוע קיום אספות של בעלי המניות או הדירקטוריון של החברה ביחס לאפשרות למכור את מניות החברה בסולפז, לאור ההחלטה שלעיל על כל מה שנקבע בה.

בקשה לאכוף הסכם בהליך גישור

16. אני סבורה כי דין הבקשה להידחות. הבקשה נוגעת להסכם שנעשה על ידי הצדדים לפי הטענה במסגרת הליך גישור שהתנהל בתיק אחר. אין חולק כי הליך הגישור לא הסתיים בהסכמה בין הצדדים ולכן אין מקום, במסגרת ההליך הנוכחי, לאכוף הסכמות – ככל שהושגו כאלה – במהלך אותו הליך גישור.

בקשה למחיקת כתבי טענות

17. בקשה זו נוגעת להפרה נטענת של התובעים את ההחלטה אודות גילוי מסמכים ספציפי מיום 17.6.2021. ההחלטה נגעה לאופן השימוש של סולפז בסכומים שהיא קבלה ממכירת תחנת הדלק שבבעלותה לחברת שא ברכה. לגישת הנתבע, חרף החלטת בית המשפט, התובעים לא צירפו אסמכתאות הנוגעות לסכומים שהוצאו מתוך התמורה שהתקבלה ממכירת תחנת הדלק, והם לא הבהירו למי הועברו הסכומים הללו ומתי. לכן, הנתבע טען כי לאור האמור, יש למחוק את כתבי הטענות של התובעים.

18. התובעים טענו בתגובה כי יש לדחות את הבקשה. לגישתם, פירוט התשלומים שבוצעו תוך שימוש בתמורת מכירת תחנת הדלק, מופיע בכרטסת הנהלת החשבונות של החברה. בכרטסת זו מבוארים גם התאריכים, סכומי התשלום ומי קיבל כל תשלום ותשלום. לגישתם, התצהיר מפנה לאסמכתאות המעידות בדיוק על האופן בו נעשה שימוש בכספים. מעבר לכרטסת צורפו גם שני צ'קים ששולמו לעיריית רחובות בגין היטל השבחה.

19. הנתבע השיב לתגובת התובעים. הוא ציין כי בניגוד להחלטת בית המשפט, התובעים לא צירפו אסמכתא לכל העברה (ולמעשה לא צירפו אסמכתאות כלל). הוא הוסיף כי לא ניתן ללמוד דבר מהמסמכים אודות השימוש בכספים שהתקבלו ממכירת תחנת הדלק של סולפז. תצהיר התובעים כולל 8 סעיפים, אין בו פירוט על השימוש של סולפז בכספי התמורה ממכר התחנה, ואין התייחסות לסכומים, למי הם הועברו ומתי.

בהתייחס לכרטסת הנה"ח שצורפה לתצהיר התובעים, טען הנתבע כי היא אינה אסמכתא מתאימה. זאת מאחר שהיה על התובעים לציין למי הועברו הכספים ובאילו מועדים וביחס לכל העברה לצרף אסמכתא מתאימה. הנתבע הדגיש כי אסמכתא היא רק חשבונית קבלה, מס/קבלה, תדפיסי בנק, שיקים, הוראות העברה וכו'.

20. לאחר עיון בבקשה ובתגובות אני סבורה כי אין לקבל את הבקשה, ולהותיר את

ההכרעה ביחס למשקלן של הראיות שהתובעים הציגו – לפסק הדין.

אכן, בהחלטה מיום 17.6.2021 נקבע כי על התובעים להעביר לנתבע תצהיר המפרט את האופן בו עשתה סולפז שימוש בכספי התמורה, תוך פירוט ביחס לכלל הסכומים הללו "למי הם הועברו ובאילו מועדים". כן נקבע כי ביחס לכל העברה כזו תצורף אסמכתא מתאימה (ר' ס' 18 להחלטה). כעולה מהבקשה והתגובות, התובעים צירפו לתצהירם כרטסת הנהלת חשבונות. לגישתם זוהי האסמכתא המתאימה שניתן להסיק ממנה מהו האופן בו נעשה שימוש בכספי התמורה.

אינני סבורה כי יש מקום בשלב זה של הדיון לקבוע האם די בכרטסת הנהלת החשבונות כדי להוות ראיה אודות השימוש הנטען בכספי התמורה. לאור הליך גילוי המסמכים, התובעים לא יהיו רשאים להציג בשלבים הבאים של הדיון ראיות נוספות (בהעדר החלטה אחרת). משכך, יהיה מקום לבחון בשלב הבא של הדיון האם די בראיות שהתובעים הציגו לצורך הוכחת עמדתם ביחס לשימוש בכספים אלה, והאם ניתן לראות בהן "אסמכתא" כנדרש להוצאת כספי התמורה שהתקבלו ממכירת התחנה.

אם תתקבל בסופו של דבר עמדת הנתבע, וייקבע כי אין די בראיות אלה וכי התובעים לא הוכיחו כנדרש את האופן בו נעשה שימוש בתמורה שהתקבלה על ידי ממכירת תחנת הדלק, הדבר ישליך על הקביעות בפסק הדין ביחס לטענות הנתבע (ולהיפך). אין מקום בנסיבות העניין לסעד מרחיק הלכת של מחיקת כתבי הטענות של התובעים, מאחר שכאמור למסמכים שהוגשו על ידיהם תהיה השלכה בבחינת השאלה הראייתית שתתברר בדיון בתביעה לגופה.

21. התובעים הגישו תצהירי עדות ראשית מטעמם, והנתבע יגיש את התצהירים מטעמו מכוח ההחלטה מיום 17.6.2021.

ישיבת קדם משפט נוספת תתקיים ביום 20.1.2022 בשעה 11:00.

ניתנה היום, כ"ז תשרי תשפ"ב, 03 אוקטובר 2021, בהעדר הצדדים.