1. התובעת הגישה תביע שיבוב כנגד הנתבעת בקשר לתאונת דרכים מיום 23.9.18 ע"ס 37,151 ₪.

הנתבעת הגישה הודעת צד ג' בטענה כי נחתם חוזה לפיו התאגיד אחראי בכל ענייני מערכת המים.

טענות הצדדים

1. לטענת התובעת רכב המבוטח נפגע ממכסה ביוב פתוח- מוגבה. החובה להסרת מכשולים ברחוב מוטלת על העיריה בלבד גם אם אותם מפגעים קשורים למערכת הביוב. לא ניתן הסבר ראוי מדוע לא תוחזק הכביש כראוי. מי שסלל לבסוף את הכביש הם התושבים. הנתבעת לא מילאה את חובתה לנהל בקרה או בדיקה תקופתית או גידור המפגע. יש לדחות הטענה לקיום דרך אחרת ליעד. כתוצאה מהתאונה הוכרז הרכב אובדן כללי.
2. מנגד טוענת הנתבעת כי האירוע נשוא התביעה כתוצאה מבריכת ביוב לקויה שהינה בבעלות מלאה ותחת אחריות מלאה צד שלישי. אין לעיריה כל הרשאה או סמכות או אחריות על תחזוקת מערך תשתיות המים ולפיכך יש לדחות את התביעה. אינה נושאת בכל אחריות למערכות המים והביוב. התובעת בחרה לא לתבוע את האחרית הישירה למרות שבית המשפט נתן לה אפשרות לתקן את התביעה אולם זו התעקשה להמשיך בהליך. מציינים מספר אי דיוקים בהעדת הנהגת- מתי נבדק הרכב ע"י השמאי והיכן האם באותו יום ובמקום התאונה או בבית המבוטחים. הדבר מטיל ספק באשר למקום התאונה. לחוות הדעת לא צורפו תמונות או רישיון רכב. דו"ח חוקר הראה סתמית את מי לתבוע מבלי לברר מי האחראי.
3. צד ג' טוענת כי יש לדחות התביעה על הסף וכן את ההודעה צד ג' שכן התובעת לא הרימה את הנטל ולא הצביעה על הגורם לנזק בדיעבד. תשתיות המים והביוב הינם באחריותה הבלעדית של תאגידי המים במקרה דנן צד ג' .

הנזק הנטען אינו משוחת ביוב שכן התובעת לא צילמה מקום אירוע בזמן אמת. התובעת לא תבעה האחראית על התשתיות באופן ישיר למרות שניתן לה הזדמנות לתקן את כתב התביעה.

רק התובעת יודעת ממה נגרם הנזק אולם לא צרפה כל תמונה המעידה על מחדל בשוחת הביוב. התמונות מעידות על שוחות תקינות. השוחה עצמה לא צולמה. לא נמסרה הודעה לנתבעת או לצד ג' על התאונה.

דיון

1. לאחר ששמעתי הצדדים עיינתי בסיכומים הריני מורה על דחיית התביעה ומחיקת ההודעה כפי שיפורט להלן:
2. למרות הסבריי והסכמת הצדדים כי יש לתקן את כתב התביעה ולתבוע את התאגיד התעקש התובע לתבוע העיריה למרות שאינה אחראית על מכסה הביוב כפי שיוסבר להלן.
3. סעיף 235 לפקודת העיריות עוסק בניקוז (ראה:. תא"מ (שלום פ"ת) 2778-07 הפניקס חברה הישראלי לביטוח בע"מ נ' עיריית פתח תקוה (ניתן ביום 24.05.2009)). בעוד סעיף 10 לחוק תאגידי מים וביוב, תשס"א -2001 עוסק ברשתות מים וביוב. המדובר במערכות שונות. וככל והנזק נגרם ממכסה ביוב לא היה מקום לתבוע את העיריה ככל וקיים תאגיד מים.

בת"א (שלום ת"א) 41110-07-15 כלל חברה לביטוח בע"מ נ' עיריית נתניה (פורסם בנבו, 18.10.2020) נקבע:

"בדומה לאחריותה של הרשות המקומית לדאוג לניקוז מי הגשמים בתחומיה, מאז חקיקתו של חוק תאגידי מים וביוב, התשס"א – 2001 (להלן – "חוק תאגידי מים וביוב") האחריות לתכנון מערכות המים והביוב בתחומי הרשות המקומית, להקמתן של מערכות אלו, לתפעולן ולתחזוקתן השוטפת הועברה לתאגיד המים העירוני."

האחריות להסרת מכשולים אליה מכוונת התובעת אינה מקימה בהכרח חובת זהירות שכן החובה במכשול הספציפי נמסרה בין בחוק ובין בחוזה לתאגיד העירוני(השווה עם העדר אחריות מזמין קבלן פרטי בסעיף 15 לפקודת הנזיקין).

מהנדס התאגיד , גבארין יוסף העיד כי תאונות עם ביובים מצויים באחריות התאגיד (עמ' 8 לפרוטק').

בתא"מ 57425-08-18 שלמה תחבורה (2007) בע"מ ואח' נ' עיריית אום-אל-פחם ואח' (ניתן ביום 22.1.20) נדונה פגיעת רכב בשל פתח ביוב חשוף שבלט מעל הכביש במקרה זה חויב התאגיד והתביעה כנגד העיריה נדחתה.

יודגש כי אם הנזק היה נגרם בשל הפרשי גבהים ולא בשל מכסה ביוב פתוח- מוגבה אזי האחריות היתה מוטלת על העיריה מכח אחריותה הכללית(ראה :תאמ (נצ') 22183-06-18 ישיר חברה לביטוח נ' עירית עפולה (ניתן ביום 9.11.19).

1. בהודעה על אירוע ביטוחי ציינה הנהגת כי "פגעתי בחפירה קטנה" כאשר בכתב התביעה כמו בסיכומים הטענה כי הפגיעה כתוצאה ממכסה ביוב פתוח- מוגבה.

אעיר כי קיים קושי בכך שאין תמונה של המפגע עצמו ובכך שלא ניתן לזהות מהתמונות את מקום האירוע בזמן אמת. לפנינו עדות יחידה של בעל דין ללא סיוע שלא ניתן לקבלה.

1. מכל המקובץ הריני מורה על דחיית התביעה ומחיקת הודעת צד ג'. התובעת תשלם הוצאות לנתבעת שכ"ט עו"ד בסך של 6,493 ₪ כולל מע"מ והוצאות בסך 1,000 ₪ וכן הוצאות שכ"ט עו"ד של צד ג' בסך 3,000 ₪ כולל מע"מ והוצאות בסך 1,000 ₪.
2. המזכירות תמציא פסק הדין לצדדים ותסגור התיק.

ניתנה היום, כ"ג חשוון תשפ"א, 10 נובמבר 2020, בהעדר הצדדים.