1. לפני בקשת המבקשת "להצטרף לדיון בעניין התרת פרסום".

2. בתיק שלפני הגישו המערערים - אם ובנה הקטין ערעור מנהלי על פסק דינו של בית הדין לעררים מיום 27/8/19 במסגרתו נדחה ערר על החלטת רשות האוכלוסין וההגירה מיום 22/7/19 ולפיה נדחתה בקשתם למתן מעמד מטעמים הומניטריים ולהעלאת עניינם לדיון בפני ועדה בינמשרדית.

3. הקטין נולד בישראל. אימו הגיעה לישראל לפני שנים רבות מהפיליפינים. בשל העובדה שבערעור עלו טענות בנוגע למצבו הנפשי וההתפתחותי של הקטין, נאסר הפרסום על ידי בית הדין לעררים. בהחלטת כב' סג"נ השופט ורדי מיום 16/9/19 נקבע, כי נושא קיום דיון בערעור בדלתיים סגורות ייבחן על ידי השופט שידון בערעור.

4. ביום 26/9/19 הגישה עיתונאית חברת החדשות הישראלית בע"מ, הגב' אפרת פרס לכטר "בקשה להצטרף לדיון בעניין התרת פרסום". בקשה שהוגשה ללא ייצוג משפטי.

מהבקשה ברור כי כוונתה לטענות בנוגע להסרת צו איסור פרסום על הפרשה.

נטען כי יש בפרשה משום עניין ציבורי, וכי קיים אינטרס ציבורי לכך שהפרסום יותר וכי הפרסום לא יפגע כלל בקטין.

5. המשיב בתגובתו סבר, כי הצורך בתגובה הוא רק ביחס לבקשת המבקשת להצטרף לדיון בעניין סגירת דלתות ההליך ולא בעניין קיום הדיון בדלתיים סגורות. ככל שאין כך הדבר, הוא יבקש להשיב על כך בנפרד.

נטען כי אי צירוף המבקשת לצד לדיון לא ימנע ממנה לטעון לעניין פרסום פסק הדין לאחר קיום הדיון.

נטען, כי המשיב אינו מתנגד כי לאחר סיום ההליך, יפורסם פסק הדין ללא שמות המערערים.

המשיב לא מסתיר התנהלותו, שכן היא היתה כדין.

המבקשת אינה צד שיפגע מההחלטה ולכן השיקולים בעניין זה לפי תקנה 6 (ב) לתקנות בתי משפט לעניינים מינהליים (סדרי דין) תשס"א - 2000 אינם מתקיימים כאן.

6. תשובה לתגובה הוגשה על ידי באי כוחה של חברת החדשות.

הודגש, כי הבקשה אינה להצטרף להליך לגופו אלא רק לשאלת הדלתיים הסגורות ואיסור הפרסום.

חברת החדשות והגב' לכטר צריכים לדווח לציבור בישראל על עניינים שיש בהם עניין ציבורי, לרבות בנוגע לאיסור פרסום.

לכן התבקש בית משפט לקבל הבקשה ולאפשר לטעון הטענות לגופן עוד לפני הדיון שנקבע בערעור ליום 25/12/19.

7. בהחלטתי מיום 26/11/19 קבעתי, כי היום יתקיים דיון רק בעניין בקשה מס' 6 ולא לגופו של הערעור.

8. במסגרת הדיון קיבלו ב"כ המערערים וב"כ המבקשת את המלצתי ולפיה בשל מגבלות טכניות - מעשיות יתקיים הדיון בערעור בדלתיים סגורות. דהיינו - רק בנוכחות בעלי הדין ובאי כוחם. זאת בשל כך שקשה באופן מעשי לפצל בין הטיעונים אשר טומנים בחובם עניינים רפואיים - חסויים ובין טיעונים שאינם כאלה.

על כן, יתקיים הדיון בערעור רק בנוכחות בעלי הדין ובאי כוחם וזאת בהעדר התנגדות ובהמלצתי.

9. כמו כן הוסכם על דעת ב"כ כל הצדדים כי אין מקום לחשוף חוות דעת רפואיות / מסמכים שיש בהם מידע רפואי לפני הציבור ולפיכך, אין מחלוקת על כך, שמידע שכזה אינו ניתן לפרסום בין בכלי התקשורת ובין במסגרת פרסום פסק הדין לכשיינתן בערעור.

10. שני עניינים מהותיים נותרו שנויים במחלוקת:

האחד - עצם פרסום שמו של המערער 2 - הקטין.

השני - האם ניתן לראיינו בכלי התקשורת כאשר זהותו אינה חסויה והאם ניתן לפרסם פרסומים בכלי התקשורת בכל הנוגע לעניינם של המערערים מבלי לחשוף מידע רפואי / חסוי.

11. באשר לעצם פרסום שמו של המערער 2:

לא אפרט את טיעוני הצדדים ואת הרקע העובדתי והמשפטי נשוא הערעור שלפני.

אציין, כי בשלב מסוים לא נאסר פרסום שמו של הקטין בבית הדין. ניתנה החלטה בעניינו והיא פורסמה גם כן.

רק לאחר שעניינו של הקטין עלה בפני בית הדין "בגלגול נוסף" ונוספו מסמכים רפואיים וטיעונים אשר יש בהם גם משום מידע רפואי / חסוי, סגר בית הדין את דלתותיו.
בית הדין גם אסר על פרסום פסק הדין שניתן ביחס לעוררים.

כאשר הוגש הערעור שלפני וניתן צו ביניים, נקבע כי הגורם שיטפל בערעור ידון גם בשאלת קיום הדיון בדלתיים סגורות.

בהתאם לסעיף 68 (ב) (4) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב] תשמ"ד - 1984 רשאי בית משפט לדון בעניין מסוים בדלתיים סגורות כאשר יש צורך בכך לשם הגנה על עניינו של קטין.

סעיף זה הוא חריג לכלל ולפיו בית משפט ידון בפומבי.

במקרה דנן, כאמור, כל הצדדים מסכימים לכך שמידע רפואי חסוי ביחס לקטין אינו מידע שיש לפרסמו לציבור ולכן מטעמים פרקטיים ומבלי לוותר על הטענות, הוסכם כי הדיון בערעור לא יתקיים בנוכחות מי שאינם בעלי דין ובאי כוחם.

12. באשר לפרסום שמו של הקטין:

ב"כ המשיב טענה, כי אין מקום לפרסם את שמו של המערער גם אם אימו ובא כוחו סבורים כי אין צורך להסתיר את זהותו. היא מפנה גם לסעיף 24 לחוק הנוער (טיפול והשגחה) תש"ך - 1960 (להלן: "חוק הנוער").

הסעיף קובע כי:מיום 1.6.1995מיום 9.12.2010

24". (א) אלה דינם מאסר שנה אחת או קנס כאמור בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן – חוק העונשין):

הגנ

(1) המפרסם שמו של קטין או כל דבר אחר העשוי להביא לידי זיהויו של קטין, בין על ידי כלל הציבור ובין על ידי סביבתו הקרובה, או לרמוז על זיהויו כאמור, בין באמצעות פרסום של קולו, דמותו, כולה או חלקה, סביבתו או דמויות הקרובות לקטין, ובין בדרך אחרת, באופן או בנסיבות שיש בהם כדי לגלות אחד מאלה:

(תיקון מס' 18) תש"ע-2010

...

(ט) דבר בעניין מצבו הבריאותי, הגופני או הנפשי של קטין בהליך משפטי, למעט דבר שגילויו אינו מהווה פגיעה של ממש בפרטיותו של הקטין".

לפי סעיף 24 (ב) אין נפקא מינה אם הקטין או אימו הסכימו לפרסום.

לפיכך, לכאורה, אין מקום לפרסם את שמו של הקטין, אולם במקרה דנן אין מחלוקת עובדתית על כך כי טרם נסגרו הדלתות על ידי בית הדין לעררים, כבר פורסמו כתבות אשר במסגרתן פורסם שמו של הקטין וכן הוא התראיין בעצמו לכלי התקשורת.

טוען ב"כ המבקשת, כי משפורסם כבר שמו של הקטין, אין מקום לאסור עתה על פרסום שמו שכן "הסוסים כבר ברחו מהאורווה".

לעניין זה הוא מפנה לפסק דין וביניהם ע"א 9185/03 טננבוים נ' הוצאת עיתון הארץ בע"מ (22/10/03) וכן בג"ץ 4412/98 נחום מנבר נ' בית המשפט המחוזי בתל אביב (14/7/98), ע"פ 2137/14 הוצאת עיתון הארץ בע"מ נ' מדינת ישראל (10/4/14), רע"א 3788/06 יפת נ' ידיעות אחרונות בע"מ (19/1/12).

12. לאחר שעיינתי בטענות, אני סבורה כי בנסיבות העניין, אכן אין סיבה לאסור את פרסום שמו של הקטין - פרסום שכבר נעשה בעבר ואת הנעשה אין להשיב.

בפסקי הדין שאוזכרו על ידי ב"כ המבקשות, היתה בקשה לפרסם קיומן של פרשות מסוימות.

במקרה דנן, עצם הפרשה, אשר ניתן לכנותה: "גירושן של עובדות זרות מהפיליפינים וילדיהן מישראל" (מבלי שיש בכותרת שנתתי לפרשה משום הבעת דעה לגבי חוקיות או אי חוקיות ההליך אלא הגדרת הנושא בכלליות), אינה אסורה לפרסום. אין כל מניעה בדין לערוך כתבות ביחס אליה. בית הדין לא נתן צו איסור פרסום בעניין זה. לא קבע כי כן ניתן לפרסם בתקשורת כתבות בעניין או כי לא ניתן לפרסם כתבות בעניין.

כל שנקבע הוא כי הדיון שבפניו יהיה בדלתיים סגורות. נקבע כי פסק הדין לא יפורסם שכן הוא כולל בחובו חלקים שלא ניתן לפרסמם.

בית הדין אף סבר כי לא ניתן לפרסם את שמו של הקטין בנסיבות.

אני סבורה, כי בשל העובדה ששמו של הקטין כבר פורסם עשרות פעמים, אין טעם של ממש באיסור פרסום שמו.

בעצם פרסום שמו אין כמובן שום אלמנט של פרסום מצב בריאותי, גופני או נפשי.

כמו כן, בכל הקשור להליך המשפטי שבפני או להליך המשפטי שהתנהל בבית הדין, אני סבורה, כי אין מניעה מבחינת חוק בתי המשפט לפרסם כתבות בתקשורת על "הפרשה" עצמה לרבות עריכת ראיון עם המערערים.

13. באשר לפרסומו של פסק הדין:

כפי שקבעתי לעיל, ניתן לפרסם את שמו של המערער הגם שהוא קטין בשים לב לכך ששמו כבר פורסם פעמים רבות באותו הקשר.

כל הצדדים הסכימו לכך שלא ניתן יהיה לפרסם קטעים בפסק הדין בנוגע למצבו הרפואי / נפשי / בריאותי.

כאשר אתן את פסק הדין, אבחן אם יש אפשרות לפרסם חלקים מפסק הדין אשר לא יחשפו את הפרטים שאין זה ראוי לחושפם. לפיכך אינני מכריעה בסוגיה זו בשלב הנוכחי.

14. לסיכום:

לאור האמור לעיל:

א) ניתן לפרסם את שמו של המערער.

ב) ניתן לערוך כתבות על המערערים ו/או בהשתתפות המערערים ובלבד שהוראות סעיף 24 (א) (1) (ט) לחוק הנוער (טיפול והשגחה) תש"ך 1960 תקויימנה.

ג) הדיון שיתקיים בערעור, ייערך רק במעמד הצדדים ובאי כוחם.

ד) סוגיית פרסומו של פסק הדין תוכרע בעת מתן פסק הדין.

ה) דיון בערעור יתקיים ביום 30/4/20 בשעה 10:00.

ו) המזכירות תשלח החלטה זו לצדדים.

ניתנה היום, כ"ז כסלו תש"פ, 25 דצמבר 2019, בהעדר הצדדים.