1. התובעת הגישה בקשה למינוי מומחה נוסף בתחום הפה והלסת.

במסגרת כתב התביעה עתרה התובעת למינוי מומחים. אלו מונו, הוגשה חוות דעת, הוגשו תחשיבי נזק וניתנה הצעת בית המשפט לפשרה. ההצעה לא התקבלה והתיק נקבע להוכחות.

כעת, מבקשת התובעת למנות מומחה נוסף, ולטענתה, היא לא עתרה למינוי מומחה בתחום הפה והלסת עם הגשת התביעה שכן סברה היא כי תופעת כאבים ו"קליקים" במפרק הלסת ממנה היא סובלת תחלוף עם הזמן. עוד טענה התובעת כי לאחרונה נלווים לתופעה זו כאבים בעת לעיסת מוצקים. מכיוון שחלפו מאז התואנה שלוש שנים ומצבה לא הוטב עותרת התובעת למינוי מומחה כאמור.

הנתבעת מתנגדת לבקשה. לטענתה, מדובר בהרחבת חזית שכן במצורף לכתב התביעה לא התבקש מינוי מומחה בתחום הפה והלסת והתובעת לא טענה כי נפגעה באזור זה. מעבר לכך, נטען כי לא הוכח הקשר הסיבתי בין התלונות של התובעת לבין התאונה וכי לא הוכח רצף טיפולי. בנוסף נטען כי התובעת צרפה מסמך רפואי שהוא בגדר חוות דעת שאסור לצרפה וכי בקשתה לא נתמכה בתצהיר.

2. בשים לב לאופי ההליך, אינני סבורה כי בקשה למינוי מומחה נוסף במהלך ניהול התביעה, עולה כדי "הרחבת חזית אסורה" או מחייבת תמיכת הבקשה בתצהיר. אזכיר כי מדובר בתביעה המתנהלת לפי הוראות חוק הפלת"ד והתקנות על פיו. ראו גם: אליעזר ריבלין תאונת הדרכים - תחולת החוק, סדרי הדין וחישוב הפיצויים, 593-594 (מהד' 5, 2020), שם מציין המחבר כי: "לעתים מתעורר הצורך למנות מומחה רפואי דווקא בשלבים מאוחרים יותר במשפט".

בנסיבות אלו, ולנוכח ההלכה הפסוקה המתייחסת לליברליות שבמתן היתר לתיקון כתב תביעה, אני מוצאת שיש מקום לדון בכל בקשה למינוי מומחה נוסף, אם זו הוגשה בתום לב, והיא נתמכת בתיעוד רפואי רלוונטי.

3. לאור מסקנתי האמורה עיינתי בבקשה ובתיעוד שצורף לה. חרף טענות הנתבעת, מצאתי כי יש במסמכים הרפואיים משום "ראשית ראיה" לאפשרות כי נותרה לתובעת נכות בתחום הפה והלסת עקב התאונה. מהמסמכים הרפואיים שצרפה התובעת עולה כי בבדיקה מיום 06.12.20 אובחנו Joint disorder ו- Internal Derangement of TMJ. ממצאי בדיקת MRI אליה הופנתה התובעת העלו כי קיימת דיסלוקציה קדמית של דיסקים (דו צדדי) עם רדוקציה בפתיחת הפה וכן שינויים ארטרוטיים מתונים במפרק TMJ ימין.

כפי שקבע כבוד השופט זילברטל ברע"א פלונית נ' הראל חברה לביטוח בע"מ [30.05.2012]: "במקרה של ספק, יש למנות מומחה, שכן עדיף שיתברר כי המינוי היה מיותר, ואז גם ניתן יהיה לחייב את התובע בעלות המומחה, מאשר שלא יתמנה מומחה במקרה שאכן סובל התובע מנכות עקב התאונה."

לאור הגישה הליבראלית הנוהגת בכל הקשור למינויי מומחים רפואיים, ועל מנת שלא לחסום דרכה של התובעת להוכיח טענותיה שברפואה – אשר בהליך זה ניתן לעשות רק בדרך של מינוי מומחה רפואי מטעם בית המשפט – מצאתי כי יש לקבל את הבקשה (ר' רע"א פלוני נ' הראל חברה לביטוח בע"מ [18.11.2013]); רע"א פלונית נ' הכשרת הישוב חברה לביטוח בע"מ [21.08.2016]).

4. על-אף שלא סברתי כי המסמך שצרפה התובעת מיום 19.04.21 ונערך על-ידי ד"ר אבא עולה כדי חוות דעת מומחה שאסורה בצירוף, משמצאתי כי די במסמכים האחרים שצורפו כדי להוות ראשית ראיה המצדיקה מינוי מומחה מטעם בית המשפט – מתייתר הצורך בהכרעה ביחס למעמדו של מסמך זה. לאור האמור ועל-מנת לייתר מחלוקות מיותרות, התובעת תימנע מלהציג מסמך זה בפני המומחה מטעם בית המשפט.

באשר לקשר הסיבתי, חזקה על המומחה מטעם בית המשפט שיתייחס לנושא זה, שהוא עניין שבמומחיות רפואית, ויקבע אם יש קשר בין מצבה של התובעת לבין התאונה, מלא או חלקי.

5. אני מורה על מינויו של פרופ' שלמה טייכר, כמומחה רפואי מטעם בית המשפט בתחום הפה והלסת, לצורך בדיקת התובעת. על מינוי המומחה יחולו תקנות פיצויים לנפגעי תאונות דרכים (מומחים), התשמ"ו-1986.

במידה וקיימת מניעה כלשהי מבחינת המומחה מלשמש כמומחה מטעם בית המשפט בתיק זה, יודיע על כך לבית המשפט ולצדדים תוך 14 יום מקבלת הודעת המינוי.

6. הואיל והחלטה זו ניתנת בהעדר הצדדים, רשאי כל צד לבקש (בבקשה מנומקת) שינוי זהות המומחה בכתב, תוך 10 ימים מהיום.

7. הצדדים יעבירו למומחה עותק המסמכים הרפואיים שברשותם, שנערכו לצורך הטיפול בתובעת, בתוך 45 ימים מהיום (במקביל). המומחה יציין בחוות דעתו אילו מסמכים היו בפניו לצורך מתן חוות הדעת. המומחה לא יבדוק את התובעת בטרם חלפה תקופה של 45 ימים ממתן החלטה זו.

8. המומחה יקבע ממצאים לגבי מצבה הרפואי של התובעת, הנובע מהתאונה מיום 14.05.18, וכן לקיומה או העדרה של נכות קודמת, או כזו שאינה קשורה לתאונה. המומחה יתייחס לקשר בין מצב התובעת היום לבין תאונה זו, יקבע את נכותה הצמיתה של התובעת, אם צפוי שינוי בנכות (שיפור או החמרה) וכן יקבע נכויות זמניות, ככל שהיו. המומחה יבהיר אם התובעת תהיה זקוקה לטיפולים רפואיים בעתיד, ואם כן - מהם ומהי עלותם המשוערת.

9. אני מעמידה את שכרו של המומחה בסכום שלא יעלה על 5,000 ₪ בתוספת מע"מ. במידה ושכרו של המומחה גבוה מהסכום האמור, יגיש הודעה לבית המשפט ולצדדים, תוך 14 יום ממועד קבלת הודעת המינוי.

בשלב זה וכמימון ביניים, תישא הנתבעת בשכר המומחה ותדאג לביצוע התשלום במישרין, מיד עם קבלת דרישת התשלום כמקובל.

10. חוות הדעת תימסר לבית המשפט ולבעלי הדין ככל האפשר תוך 30 ימים ממועד בדיקת התובעת, ורק לאחר שיובטח שכר טרחתו של המומחה.

בעלי הדין רשאים להפנות למומחה שאלות הבהרה תוך 15 יום ממועד קבלת חוות דעתו, והמומחה מתבקש להשיב תוך 15 יום נוספים. כל פניה למומחה או ממנו, לרבות שאלות ההבהרה והתשובות שניתנו, יועברו לצד שכנגד ולתיק בית המשפט.

11. שככל שיבקש אחד מהצדדים לחקור את המומחה יש להגיש בקשה מתאימה בתוך 14 ימים ממועד קבלת חוות הדעת, ולהודיע למומחה מהו המועד השני שנקבע לישיבת ההוכחות (ליום 22.06.22).

12. באשר להוצאות: בהתאם להוראת תקנה 53 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018, יש לפסוק בכל החלטה בבקשה את הוצאות הבקשה, זולת אם יש טעמים מיוחדים שלא לעשות כן. בענייננו, על-אף שהתקבלה הבקשה חרף התנגדות הנתבעת, לאור השיהוי במועד הגשת הבקשה לאחר שכבר הוגשו תחשיבי נזק מטעם הצדדים והתיק נקבע להוכחות, לא מצאתי לחייב את הנתבעת בהוצאות הבקשה.

התיק יובא לעיוני ביום 25.11.21.

ניתנה היום, א' אלול תשפ"א, 09 אוגוסט 2021, בהעדר הצדדים.