לפני בקשת התובע לתיקון כתב התביעה.

התובע הגיש בקשה קודמת לתיקון כתב התביעה ביום 27.4.2020. בקשה זו נדחתה בדיון מיום 8.7.2020 מאחר ולא צורף לה תצהיר כדין המפרט את העובדות אותן מבקש התובע לתקן או להוסיף לכתב התביעה.

התובע הגיש בקשתו בשנית ביום 21.7.2020.

לטענת התובע, היה מיוצג על ידי עו"ד בבייב, שנעצר בחשד לעבירות פליליות ואתיות, ומשרדו נסגר. כמו כן, לטענתו, עו"ד בבייב לא גילה לו שהחל משנת 2017, עוד לפני ההתקשרות עמו, היה מצוי בהליכי פשיטת רגל. לטענתו, כתב התביעה הוגש על ידי עו"ד בבייב בפזיזות רק לאחר בקשותיו החוזרות ונשנות, תוך השמטת טענות וראיות, וללא שהובא לידיעתו.

מעיון בתצהיר התובע שצורף לבקשה, עולה שהתובע מבקש להוסיף טענות עובדתיות ולהקטין את סכום התביעה.

לטענת הנתבעת, החלפת עורך הדין אינה עילה לתיקון כתב התביעה. כמו כן, לטענתה, לא הוגשה טיוטת כתב התביעה המתוקן ולא ברור מהבקשה מה מבקש התובע לתקן בכתב התביעה. לטענתה, עולה שהתובע מבקש לעשות מקצה שיפורים לאחר שנחשף לכתב ההגנה. לטענתה, חוות הדעת שהגיש התובע לא מעריכה את הנזק לרכב אלא את התשלומים ששילם התובע למוסכים שונים בקשר לאירוע נושא התביעה.

בהתאם לסעיף 92 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984, בית המשפט רשאי להתיר לבעל דין לתקן כתב טענותיו על מנת שניתן יהיה להכריע בשאלות שהן באמת השנויות במחלוקת בין בעלי הדין. סמכות זו פורשה על ידי בתי המשפט ברוחב לב, למעט במקרים חריגים וכשאין בתיקון תועלת לבירור הפלוגתות. (אורי גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי 322 (מהדורה שתים עשרה, 2015). גישה מקלה ננקטה כשהבקשה הוגשה בשלב מוקדם של ההליך. מקרים חריגים, בהם נדחתה הבקשה, הם למשל כשהמבקש נהג בחוסר תום לב או שלא נתן כל הסבר מספק להשמטת העובדות מכתב התביעה, על אף שהיו ידועות לו עם הגשתו. (רע"א 5522/17 ‏ ‏שלום גוטמן נ' רובי גולדשטיין, סעיף 9 לפסק דינו של כ' השופט נ' סולברג, 23.10.2017).

עילות התביעה בכתב התביעה הן מכוח פקודת הנזיקין – עוולת הרשלנות, וחלות הכלל "הדבר מדבר בעד עצמו". התובע מבקש להוסיף עילות תביעה נוספות, מכוח חוק המכר, חוק החוזים, ועוולות נוספות בפקודת הנזיקין - הסגת גבול (במטלטלין), שליחת יד, הטעיה, הפרת חובה חקוקה. הוכחת עילות תביעה אלה כרוכה בהבאת ראיות שונות מאלה הדרושות להוכחת העילות כמנוסח בכתב התביעה. במקרה זה בית המשפט נוטה להיעתר לבקשה בצמצום (ספרו של גורן, 323). כמו כן, לכאורה, קיים חשש שבבקשת התיקון ייווצר יתרון דיוני לתובע שיתקן את כתב התביעה בהתאם לכתב ההגנה שהוגש כבר. תימוכין לכאוריים לכך מצויים בסעיף 6 לבקשה, שם הוסיף התובע עילת תביעה על סמך טענות שהועלו בכתב ההגנה.

מצד שני יש להביא בחשבון את טענות התובע, שמהות השגיאה בהגשת כתב התביעה לא הייתה תלויה בו, אלא בנסיבות מול בא כוחו הקודם.

הבקשה הוגשה בשלב מוקדם של ההליך, עוד טרם החל בירורה של התביעה, נסיבה שפועלת לטובת מתן היתר לתיקון.

בשקלול כל הנסיבות כאמור לעיל, אני נעתרת לבקשה לתיקון כתב התביעה. הוצאות הדיון בבקשה יובאו בחשבון בפסק הדין.

התובע יגיש את כתב התביעה המתוקן בצירוף נספחיו עד 4.11.2020. מובהר לתובע כי בכתב התביעה המתוקן אסור לו לחרוג מהתיקונים שביקש בבקשה או להוסיף עליהם.

הנתבעת רשאית להגיש כתב הגנה מתוקן עד 4.12.2020.

הצדדים ימציאו זה לזה תצהירי גילוי מסמכים כללי בצירוף המסמכים עד 4.1.2021.

התיק נקבע לקדם משפט ל- 24.2.2021 שעה 13:00.

המזכירות תמציא את ההחלטה לצדדים.

ניתנה היום, ז' חשוון תשפ"א, 25 אוקטובר 2020, בהעדר הצדדים.