תא"ק 40557-11-19 אהרונוב נ' אלמליח

בפני כב' השופטת רוני סלע

העתק החלטת בית משפט מיום 15 דצמבר 2020

בהמשך להחלטתי הקודמת מהיום, הריני לפרט נימוקי ההחלטה.
עסקינן בתביעה בסדר דין מקוצר שהגיש המשיב כנגד המבקש, שעניינה הפרתו הנטענת של הסכם הלוואה ע"ס 170,000 $ שהעמיד המשיב למבקש.

המבקש, שהוא תושב חוץ, שמדינת מושבו בקנדה, ומתגורר כיום בארה"ב, עותר לאפשר השתתפותו בדיון וחקירתו על תצהירו בתמיכה לבקשת הרשות להתגונן, בדרך של היוועדות חזותית.
לטענתו של המבקש, הוא מצוי כיום בהליך הסדרת אישור הארכת אשרת העבודה הקיימת לו בארה"ב, וממתין לפגישה במחלקה להגנת המולדת - שרותי האזרחות וההגירה בארה"ב, לצורך קבלת האישור האמור. המבקש טוען כי באם לא יתייצב לפגישה, שטרם נקבע מועדה, תבוטל אשרת העבודה שלו בארה"ב והוא לא יוכל להמשיך לעבוד בה באופן חוקי, דבר שיפגע בפרנסתו באופן משמעותי ובלתי הפיך. המבקש צרף לבקשתו הצהרה לתמיכה בבקשתו אותה חתם בפני נוטריון בארה"ב, את מסמכי הבקשה להארכת אשרת העבודה שהגיש, וכן מכתב מעורך דינו בארה"ב המטפל בבקשתו של המשיב מול מחלקת ההגירה בארה"ב, בו כותב עורך הדין כי באם ייאלץ המבקש לצאת מארה"ב כעת עלול הדבר ליצור ספקות מבחינת רשויות ההגירה בארה"ב בדבר כוונותיו ואף למנוע ממנו מלשוב לארה"ב, ולסכן את בקשתו.

סעיף 13 לפקודת הראיות (נוסח חדש), התשל"א – 1971 שכותרתו "גביית עדות על ידי שלוח במשפט האזרחי" מקים את הסמכות לגביית עדות במשפט אזרחי מחוץ למדינה באמצעות כינוס וידאו (ראו בעניין זה גם דעתו החולקת של כב' הש' גרוניס לפיה מקור הסמכות מצוי בתקנה 15 לתקנות העזרה המשפטית 1999, בעניין רע"א 3810/06 י. דורי את צ'יקובסקי בניה והשקעות בע"מ נ' גולדשטיין [פורסם בנבו] (24.9.07) (להלן: "עניין דורי")).
הפרשנות שניתנה בפסיקה לסעיף 13(א) בהקשר של עדות באמצעות כינוס וידאו, היא פרשנות מצמצמת. בעניין זה נקבע כי על המבקש להוכיח כי פנייתו לבית המשפט נעשתה בתום לב; כי העדות רלוונטית לשאלות השנויות במחלוקת; וכי קיימת סיבה טובה המונעת הגעת העד לחקירה בישראל (רע"א 1920/12 לוינגר נ' עו"ד ניצה פוזנר, כונסת הנכסים [פורסם בנבו] ((3.5.2012)). על פי הפסיקה, ניתן לראות כ"סיבה טובה" להימנעות מהגעה לעדות בישראל, טעמים הנוגעים לבריאות העדים, מצב ביטחוני במדינה, התחייבויות קודמות של עדים שלא ניתן להשתחרר מהן, אך ככלל, יש לבחון כל מקרה לגופו (רע"א (ת"א) 5569-05-18 קוניאל נ' גולן [פורסם בנבו] (7.05.18)). הקביעה אם הסיבה הינה סיבה טובה, צריכה לשקף איזון בין הנזק הצפוי לעד כתוצאה מטיסה לישראל, לבין הנזק המשפטי הצפוי להיגרם כתוצאה מכך לצד השני, דהיינו, יכולתו לנהל חקירה אפקטיבית. במסגרת תום הלב, יש לבחון האם הבקשה הוגשה על מנת להתחמק מהדיון המשפטי תוך היעדרות מכוונת, או שמא יש מאחוריה בסיס בו יש לדון.

כידוע, ככלל, על פי הפסיקה, יש להעדיף עדות בין כותלי בית המשפט ואין לפתוח פתח רחב מדי ובלתי מוגבל לגביית עדות באמצעות היוועדות חזותית ואין לוותר על הדרישה להציג, בתום לב, סיבה מספקת למתן עדות בדרך זו, ואולם כאשר קיימות נסיבות כאמור, יש מקום לאפשר מסירת עדותם של עדים על דרך של היוועדות חזותית, בפרט בהתחשב בכך שהאמצעים הטכנולוגיים העומדים לרשותנו כיום מאפשרים לבית המשפט להתרשם בצורה ישירה מהעד המעיד בכינוס וידאו ואף לפקח על חקירתו ולכוונה בזמן אמת, והחשש מפני העדרה של התרשמות ישירה מן המעיד ומן העדות קטן ((רע"א 4718/13 ‏מדינת ישראל נ' בולפון יון [פורסם בנבו] (29.6.2014), בפסקה 10).

לכך יש להוסיף כי בעוד כשבועיים עתידות להיכנס לתוקפן תקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט -2018, במסגרתן מוסדרת האפשרות למתן עדות על דרך של היוועדות חזותית, כאשר הגעתו של העד לבית המשפט תקשה עליו מאוד, עדותו חיונית לשאלות השנויות במחלוקת; הוא נתן את הסכמתו למתן עדות בדרך זו, ואין מניעה מבחינת מדינת החוץ לשמיעת עדות בדרך זו בתחומה (תקנה 72). תכלית התקנות החדשות ו"פישוט" ניהול ההליך האזרחי באופן שיאפשר בקלות יחסית למסור עדות בדרך של היוועדות חזותית, משליכים גם על בחינת הבקשה דנן (רע"א (מחוזי ת"א) 35036-07-18 או. אי. אם. חברה להשקעות בע"מ נ' שטרום [פורסם בנבו] (8.10.18)).

לאחר שנתתי דעתי לכל אלו, ולאור נימוקי הבקשה והנזק אשר עלול להיגרם למבקש מהגעתו לארץ, טענות שנתמכו, כאמור, במכתב עורך דינו מארה"ב; העובדה כי מדובר בדיון בבקשת רשות להתגונן ולא בדיון הוכחות; וכי המבקש הינו הנתבע ואינו בעל הדין אשר יזם התובענה, מצאתי להיעתר לבקשה לפיה עדות המבקש תישמע בדרך של היוועדות חזותית, וכך הוריתי.

המבקש יישא בשלב זה בהוצאות עריכת ההיוועדות החזותית, וידאג לכל הסידורים הנדרשים לעריכתה.