לפני

כב' השופט טל גולן

ה ח ל ט ה

1. בפני נידון הליך מאוחד שעניינו בתביעתן של מספר עובדות זרות, אזרחיות רומניה, לקבלת גמלת אזרח ותיק מהנתבע. חלק מהתובעות עדיין שוהות בארץ, וחלק אחר – כבר לא. ההליך קבוע כיום לשמיעת עדויות ביום 7.11.2021. לפני מונחת כעת בקשת התובעת הגב' פופ, שנמצאת כיום ברומניה (להלן: "התובעת"), לשמיעת עדותה על דרך של היוועדות חזותית.

2. תחילה, יצוין כי המסד הנורמטיבי לבקשה הינו סעיף 13 לפקודת הראיות [נוסח חדש], תשל"א-1971, שקובע כך: "(א) לפי בקשת בעל דין במשפט אזרחי רשאי בית המשפט, אם נראה צורך למען הצדק ולפי התנאים שהורה עליהם, לצוות שעד או כל אדם אחר ייחקר בתצהיר על-ידי אדם פלוני ובמקום פלוני שמחוץ לתחום שיפוטו של בית המשפט, ורשאי בית המשפט ליתן הוראה בכל דבר הכרוך באותה חקירה, כפי שייראה סביר וצודק, ורשאי הוא להתיר לכל בעל דין להגיש את פרוטוקול העדות כראיה באותו משפט". ראו גם הסדר נוסף, הקיים כיום בתקנה 72 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשע"ט-2018.

3. בית המשפט העליון קבע את הכללים המנחים לגבי מתן החלטה האם להתיר גביית עדות לפי סעיף 13(א) לפקודת הראיות, כדלקמן: (1) פניית המבקש/ת לבית המשפט נעשתה בתום לב; (2) יש בידי העד/ה למסור עדות שהינה רלוונטית לשאלות השנויות במחלוקת; (3) קיימת סיבה טובה המונעת את בואו של העד/ה מחוץ לארץ והופעתו לחקירה בבית המשפט בישראל (ראו: רע"א 3810/06 דורי את צ'יקובסקי בניה והשקעות בע"מ נ' גולדשטיין [ניתן ביום 24.9.2007]).

4. לגופו של עניין, לאחר שעיינתי בטענות ובעמדות הצדדים, מצאתי לנכון לדחות את הבקשה. אלה הם הנימוקים להחלטתי שבנדון:

ראשית, פסיקת בית הדין הארצי לעבודה קבעה כי "גבייית עדות מחוץ לכתלי בית המשפט היא החריג והיוצא מן הכלל. בשיטת המשפט בישראל נוהגת השיטה האדוורסרית. במסגרתה דרך המלך היא זכותו של בעל דין לחקור בחקירה שכנגד את עדיו של בעל הדין שכנגד, באולם בית המשפט לפני השופט היושב בדין. החקירה שכנגד היא יסוד חיוני להליך השיפוטי... כאשר עד ניצב בפני שופט, הרי שמוראו של בית המשפט עשוי להשפיע על כנות העדות ואמיתותה. לא כן הוא בעדות הנגבית באמצעות ווידאו קונפרנס, מחוץ לאולם בית המשפט הרחק מעינו הבוחנת של השופט. במצב זה, מטבע הדברים הוא כי מידת השפעת מורא בית המשפט פוחתת. יתרה מכך, יכולתו של בית המשפט להתרשם ממקור ראשון ובאופן בלתי אמצעי, מן העד פוחתת כאשר עדותו נגבית באופן זה..." (ע"ע (ארצי) 36731-09-12 כנעאן – מפעל מתכת חניתה בע"מ [ניתן ביום 17.1.2013)). כך הוא הנכון גם במקרה זה;

שנית, הנימוקים שנטענו בטיעוני ב"כ התובעת לגבי הימנעותה של התובעת מלהגיע לארץ, וכך למשל לגבי מצבה הכלכלי של התובעת, לא גובו בתצהיר התובעת. ביחס לכך, בית הדין הארצי עמד בענין כנעאן על חשיבות תמיכת בקשה מסוג זה בתצהיר (ראו גם: בר"ע (ארצי) 30442-12-15 פורקוש – דיוקול בע"מ [ניתן ביום 14.3.2016]; בר"ע (ארצי) 53503-11-13‏ פוטרמליך – לובושיץ [ניתן ביום 3.12.2013]; בר"ע (ארצי) 30057-09-20 י את א ברמן בעמ – ברמן [ניתן ביום 30.9.2020]).

ודוק – שיקול זה מקבל משנה חשיבות עת עסקינן בעניינו של בעל-דין, ואף עוד יותר בעניינו של תובעת/ת, וכאשר "בית המשפט הקפיד במיוחד בבחינת התקיימותן של דרישות אלה בעת שדן בבקשות לגביית עדות של בעל דין. זאת, לאור החשיבות הרבה של התרשמות ישירה של בית המשפט מחקירה, כאשר מדובר בבעל דין מעוניין. בית המשפט החמיר אף יותר כאשר דובר בבקשה לגביית עדותו של תובע, ונקבע כי רק במקרים יוצאים מגדר הרגיל תינתן רשות לכך" (ענין דורי, דלעיל);

שלישית, אני סבור כי פניית התובעת לבית הדין נעשתה בתום-לב. אולם, אין די בכך, כאמור לעיל. ועוד אציין, כי נתתי את דעתי לטיעוני התובעת בבקשתה. אשר לטיעון בדבר גילה של התובעת, המתקרבת לגיל 70, הרי שאיני סבור כי די בו כדי להביא בהכרח לקבלת הבקשה; אשר לטיעונים בדבר חוסר-כיס, הרי שכל שהוגש מטעמה של התובעת, הינו אישור לגבי פנסיה חודשית שאותה מקבלת התובעת ברומניה. אולם, לא הובהר (ובין היתר, היות שלא הוגש תצהיר, כאמור לעיל) האם לתובעת ישנם משאבים כלכליים נוספים; אשר לטענה בדבר היקף החקירה הנגדית, הרי שאיני יכול לקבוע כבר כעת כי החקירה הנגדית של התובעת, וכפי שזו תיערך על ידי הנתבע, תהיה בהכרח קצרה או ארוכה.

5. לסיכום עד כה, איני סבור כי מתקיימת נסיבה של ממש, המצדיקה את שמיעתה עדותה של התובעת על דרך של היוועדות חזותית. עם זאת, ובניגוד לטענת התובעת, איני סבור כי המדובר "בהזדמנות היחידה של התובעת", וגם איני סבור כי דחיית בקשתה של התובעת משמעה "סילוק התביעה", כטענתה.

6. ביחס לכך, אדגיש כי אין חולק כי מגפת הקורונה מציבה אתגרים ניכרים ומגבלות תנועה משמעותיות ברמה העולמית, והדבר מצוי בידיעתו השיפוטית של בית הדין. כך גם לגבי עניינה של התובעת, שלטענתה מחלימה כיום ממחלת הקורונה, והנמצאת כיום ברומניה, כשכל הנראה כניסתה לארץ כיום תלווה בקשיים כאלה או אחרים.

7. ראו גם בעניין ברמן בבית הדין הארצי, שצוטט דלעיל: "שאלה נכבדה היא שאלת מיקומה של נקודת האיזון בתקופה זו נוכח המגבלות הקונקרטיות הנובעות מהתמודדות עם נגיף הקורונה על התעופה הבינלאומית והכניסה לישראל. מבלי למצות, בהקשר זה יש לבחון באופן קונקרטי את המגבלות הקיימות, ואת השלכתן, משכן הצפוי של המגבלות הקונקרטיות, מיהות העד ביחס להליך, וככל שמדובר בבעל דין גם את זיקתו לארץ. אל מול החלטה לאפשר העדת תובע בדרך של היוועדות חזותית עומדת גם אפשרות דחיית הדיון לפרק זמן מסוים".

8. לאור האמור לעיל, אני קובע כך: איני מוצא מקום לדחות את דיון ההוכחות, הקבוע מזה זמן רב ליום 7.11.2021, וכאשר במהלכו אמורות להעיד מספר תובעות, מלבד הגב' פופ, וכך גם עדי הנתבע.

9. במהלך הדיון, שייערך כאמור כסדרו, תיבחן האפשרות לשמיעת עדותה של התובעת הגב' פופ במועד מאוחר יותר, ולאחר שתינתן לצדדים אפשרות טיעון ביחס לאמור לעיל (ובהקשר זה, יוער כי בפני בית הדין מונחת בקשה דומה, של תובעת נוספת – הגב' דול, וראוי כי הצדדים יאמצו תוכן החלטה זו, גם לגביה).

10. בנסיבות העניין ומשעה שהמדובר בתובענה למימוש זכות סוציאלית – אין צו להוצאות.

ניתנה היום, י"ט חשוון תשפ"ב (25 אוקטובר 2021), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.

_________________

טל גולן

שופט