לפני

כב' השופט טל גולן

נציג ציבור (עובדים) מר הנרי אלקסלסי

נציג ציבור (מעסיקים) מר יוסף אהרון לוי

ה ח ל ט ה

1. התיק המאוחד שלפנינו, שעוסק בזכאותן הנטענת של אזרחיות רומניה שעבדו בישראל בתחום הסיעוד לקבלת קצבת אזרח ותיק מהמוסד לביטוח לאומי (להלן: "הנתבע"), קבוע לדיון הוכחות אחרון ומסכם ביום 10.5.2022. לפני שנערכו דיוני ההוכחות האחרונים, ביום 7.11.2021 ויום 15.11.2021, הגיש הנתבע בקשה להגשת חוות דעת בתחום המשפט הבינלאומי מטעם פרופ' יובל שני, בסוגיות משפטיות הנוגעות ליישומה של האמנה בתחום הביטחון הסוציאלי שבין ישראל לרומניה. בקשת הנתבע התקבלה בהחלטת בית הדין מיום 25.10.2021.

2. לאחר מתן ההחלטה הגישה התובעת Enescu (להלן: "התובעת"), המיוצגת על ידי הלשכה לסיוע משפטי, בקשה לביטול ההחלטה הנ"ל. בבקשה נטען כי מדובר במתן יתרון בלתי-הוגן לנתבע לאור "הכיס העמוק" שיש לו לעומת התובעות, וכי יש לעשות היקש מפסיקת בית הדין הארצי לעבודה בעניין הגשת חוות דעת רפואיות. הנתבע הגיב מצידו וציין כי ההיקש שערכה התובעת אינו רלוונטי לענייננו. עוד טען הנתבע, כי הפסיקה קבעה כי דין זר נתפס כעובדה המצריכה ראיות להוכחתה, וחוות הדעת של פרופ' שני תסייע בבירור התביעות והיא רלוונטית ביותר להליך. התובעת הגיבה לטענות הנתבע וטענה כי ההליך שלפנינו עניינו בדין החל בארץ, ולא בדין זר. עוד היא טענה, כי היא אינה רואה מניעה שבית הדין ימנה מומחה מטעמו.

3. בדיון שנערך ביום 7.11.2021 ניתנה שהות לתובעת שהות להודיע האם מי מבין התובעות (ויצוין כי ישנן תובעות נוספות שמיוצגות על ידי הלשכה לסיוע משפטי), במימון כלשהו, תוכלנה להגיש חוות דעת מטעמן בתחום המשפט הבינלאומי, אם בכלל. עם זאת, לא הוגשה הודעה כלשהי מצד מי מבין התובעות בהליך בהקשר זה. לאור האמור, וכפי שעוד הוסכם בדיון מיום 7.11.2021, יש להכריע כעת בהתנגדות התובעת להגשת חוות דעתו של פרופ' שני לתיק בית הדין.

4. לאחר שעיינו בטענות ובעמדות הצדדים, אנו שבים ומתירים את הגשת חוות דעתו של פרופ' שני לתיק בית הדין. אלה הם הטעמים להחלטתנו שבנדון:

ראשית, שוכנענו כי מדובר בחוות דעת רלוונטית להליך, שיכול להיות שתסייע לבית הדין בחקר האמת במסגרת ההליך;

שנית, הדין מאפשר לנתבע הגשת חוות דעת שכזאת, וראו הוראת תקנה 87(ה) לתקנות סדר הדין האזרחי, תשע"ט-2018 שקובעת כך: "רצה בעל דין להוכיח עניין שבמומחיות, שאינו עניין שברפואה, יגיש לבית המשפט חוות דעת של מומחה לאותו עניין לא יאוחר מתשעים ימים לפני המועד שנקבע לשמיעת ראיות או במועד אחר שהורה עליו בית המשפט".

ודוק – הגם שתקנות אלה טרם הוחלו בבית הדין לעבודה, ניתן וראוי להשתמש בהן בהיקש לענייננו, וראו הוראת סעיף 33 לחוק בית הדין לעבודה, תשכ"ט-1969, אשר קובעת כי "בכל ענין של סדר דין שאין עליו הוראה בחוק זה או בתקנות לפיו, ינהג בית הדין בדרך הנראית לו טובה ביותר לעשיית משפט צדק". מכוחו של סעיף 33 לחוק בית הדין, מוסמך בית הדין, במקרים הראויים, לאמץ, בין ביוזמתו ובין על פי בקשת צד, הוראה מהוראות תקנות סדר הדין האזרחי הנהוגות בבתי המשפט האזרחיים.

לעניין זה ראו גם בפסיקת בית הדין הארצי לעבודה ביחס לחלות אפשרית של תקנות סדר הדין האזרחי משנת 2018 (בר"ע (ארצי) 28064-06-21 שטרית – קל-תעשיות (2002) בע"מ (ניתן ביום 21.6.2021); בר"ע (ארצי) 6460-10-20 בר נתן – אלקטרה מוצרי צריכה (1951) בע"מ (ניתן ביום 1.11.2020); בר"ע (ארצי) 11801-10-20‏ ברקמן – מדינת ישראל‏ (ניתן ביום 22.10.2020));

שלישית, לא שוכנענו לגבי ההיקש שעורכת התובעת בין עניינו של ההליך לבין האופן שבו לא התיר בית הדין הארצי לנתבע להגיש חוות דעת רפואיות, במידה שלא הוגשה חוות דעת שכזאת מטעם הצד השני (ראו למשל עב"ל (ארצי) 62434-03-18 פלונית – המוסד לביטוח לאומי (ניתן ביום 7.2.2019)). אין מדובר בהליך של קביעת קשר סיבתי ושל הכרעה רפואית, ועמדתה של התובעת משמעה פגיעה דיונית לא מידתית ובלתי ראויה בנתבע, שלמעשה לא יוּתר לו להגיש חוות דעת באף הליך, אם הצד שכנגד לא יגיש חוות דעת שכזאת.

מעבר לכך, גם איננו סבורים כי מדובר בפרשנות ראויה של הדין, ואף נדגיש כי הפסיקה הנ"ל לא הורחבה על ידי בית הדין הארצי להליכים שאינם עוסקים בקביעת קשר סיבתי רפואי. כמו כן, הגיונה של אותה הלכה התבסס, בין השאר, על כך שבתיקי קביעת קשר סיבתי מתמנה בשלב הרפואי ובדרך-קבע מומחה רפואי מטעם בית הדין (דב"ע (ארצי) לה/55-0 המוסד לביטוח לאומי – שפיגל, פד"ע ו 379), וברי כי התנהלות דיונית זאת הינה שונה מענייננו שבנדון.

עוד נציין, כי בהליכים אזרחיים הנתבע מגיש בשגרה חוות דעת מטעמו (ראו והשוו רע"א 7474/00‏ עיריית תל-אביב-יפו נ' המוסד לביטוח לאומי, פ''ד נו(2) 193, שם בית המשפט העליון ביטל החלטה של בית המשפט המחוזי, במסגרת תביעת שיבוב, לפטור את הנתבע מהחובה לצרף חוות דעת מומחה, המוטלת על בעל-דין המבקש להוכיח עניין שברפואה);

רביעית, אין לכחד כי התובעות סובלות מנחיתות כלכלית משמעותית לעומת הנתבע. עם זאת, יש לזכור כי מדובר בעשר תובעות, כששלוש מהן מיוצגות על ידי הלשכה לסיוע משפטי. כפי שצוין דלעיל, בית הדין נתן לתובעות הזדמנות לנסות ולהגיש חוות דעת מצידן, והן לא ניצלו את האפשרות לעשות זאת;

חמישית, אשר לטענת התובעת כי בהליך מאוחד זה נידונה פרשנות הדין הישראלי בלבד, ולא פרשנות הדין הזר, הרי שלא שוכנענו בטענה זו כלל. נציין, כי הליך זה מערב, בין היתר, סוגיות של משפט בינלאומי ופרשנות אמנה שנחתמה בתחום הביטחון הסוציאלי בין ישראל לרומניה. זאת ועוד, התובעת Goste הגישה מסמכים שלפי הנטען נכתבו על ידי גורמים רומניים רשמיים. כמו כן, התובעת עצמה ביססה חלק מטיעוניה על האמנה הבינלאומית בדבר שוויון לאזרחים וללא אזרחים בביטוח סוציאלי. לאור כלל אלה, ברי כי לא ניתן לומר שההליך עוסק בדין הישראלי בלבד. גם מקובלת עלינו טענת הנתבע כי דין זר נתפס כעובדה המצריכה ראיות להוכחתה, ובין היתר, באמצעות הגשת חוות דעת (ראו ע"א 4431/17 פלוני נ' פלוני (ניתן ביום 3.10.2019), סעיף 22 והאסמכתאות שם);

שישית, אשר לטענת התובעת כי במקום העדתו של פרופ' שני יש מקום למנות מומחה מטעם בית הדין, הרי שטענה זו סותרת מניה וביה את טענתה הקודמת של התובעת. שהרי, אם אין עסקינן בדין הישראלי, הרי שאין מקום ממילא למינוי מומחה מטעם בית הדין. מכל מקום, נבהיר כי איננו מתנגדים א-פריורית למינוי מומחה מטעם בית הדין בתחום המשפט הבינלאומי, וסוגיה זאת תישקל בהמשך הדרך ובהתאם לבקשות שיוגשו בהקשר זה, וככל שיוגשו.

5. לסיכום – בקשתו של הנתבע להגשת חוות דעתו של פרופ' שני לתיק בית הדין דינה להתקבל. פרופ' שני יעיד בדיון שנקבע ליום 10.5.2022.

ניתנה היום, י"ט אדר ב' תשפ"ב (22 מרץ 2022), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.