1. בקשה מטעם הצד הרביעי- הועדה המחוזית לתכנון ובניה מחוז מרכז (להלן: "הועדה המחוזית") להורות על סילוק התביעה שהגישה נגדה הצד השלישי- כלל חברה לביטוח (להלן: "חברת כלל"), על הסף מחמת היעדר עילת תביעה או היעדר יריבות.

רקע:

2. התובעת – הפניקס, הגישה תביעה כספית (שיבוב) בסכום של 17,500,000 ₪, בגין תגמולי ביטוח ששילמה וכן שהתחייבה לשלם מתוך סכומים שתקבל בתביעת השיבוב למבוטחתה, עיר השעשועים, בקשר לנזקים שנגרמו למבוטחת באירוע הצפה שהתרחש ביום 6.12.18.

התביעה הוגשה נגד עיריית ראשל"צ ונגד החברה המתפעלת את האגם שגרם להצפה לפי הנטען (מניב).

3. הנתבעות הגישו כתב הגנה. נוסף על כך הגישו הודעה נגד צדדי ג' רבים. בין היתר, הגישו את ההודעה נגד חברת כלל שהיא לפי הנטען המבטחת של העירייה ומניב (הנתבעות 1 ו-2).

בכתב ההגנה, טענה חברת כלל להיעדר כיסוי ביטוחי. כמו כן טענה כלפי הנתבעות לכשלים לכאורה בתכנון במערכת הניקוז ובהקמתה. לטענת חברת כלל פעולות העירייה מכוסות על ידי כיסוי ביטוחי אחר המבטח את העירייה, הוועדה המקומית או מחלקת ההנדסה.

4. חברת כלל הגישה הודעה כלפי צדדים רביעיים רבים, ביניהם הועדה המחוזית לתכנון ובניה מרכז.

5. בהודעתה טענה חברת כלל טענות כלליות כנגד שתי הועדות יחד: נגד הועדה המחוזית ונגד הוועדה המקומית בלי ליצור הבחנה ביניהן.

בין היתר טענה שבתחום הוועדה המחוזית מצוי אגם הסופרלנד ובתחומה אירע האירוע נושא התביעה. לטענתה, הוועדה המחוזית אחראית על תכנון, או יעוץ, או פיקוח או ייזום או מתן רישוי של מערכת הניקוז והביוב של הרשויות המצויות בתחומה לרבות תכנית הניקוז של אגם הסופרלנד או האזורים הסמוכים אליו והיא גם הגורם המופקד על אכיפת דיני התכנון והבניה או היזמים של התכניות הרלבנטיות.

6. כמו כן, טענה שהועדה המחוזית התרשלה בכך שלא עשתה מספיק כדי למנוע את האירוע נושא התובענה ולא נקטה אמצעי זהירות מספקים למניעת האירוע או הנזקים, לא קידמה תכניות מתאימות לצרכים או לטופוגרפיה, לא הזהירה את הגורמים הרלבנטיים מפני הצפה, לא פיקחה כנדרש ועצמה עיניה מראות את הנזק הצפוי וחוסר ההתאמה של מערכת הניקוז, לא ניהלה נכון תקציבים. כמו כן טענה להפרת חובות חקוקות.

7. מכאן הבקשה שלפני.

הבקשה לסילוק על הסף:

טענות הצדדים:

8. לטענת הועדה המחוזית, חברת כלל טענה שהוועדה המחוזית היא אישיות משפטית סטטוטורית אשר בתחומה מצוי אגם הסופרלנד. מלבד זאת, לא נטענה כלפיה טענה המייחסת לה אחריות כלשהי.

9. כמו כן, לטענת הועדה המחוזית, חברת כלל לא הבחינה בין הועדה המקומית לתכנון ובניה לבין הועדה המחוזית לתכון ובניה, כאשר מדובר בישויות משפטיות נפרדות, שונות ובעלות תפקידים אחרים וסמכויות שונות. במצב דברים זה, חברת כלל למעשה התייחסה אל הועדה המקומית והועדה המחוזית כמקשה אחת מבלי לפרט בהודעתה כל עילת תביעה המתייחסת לוועדה המחוזית ולא הצביעה על כל רשלנות במעשה או במחדל של הועדה המחוזית.

10. זאת ועוד, לטענת הועדה המחוזית, אין לה סמכות להורות על הקמת תשתיות בשטחן של רשויות מקומיות. שהרי היא מוסד תכנון ואינה גוף מבצע את התכניות המאושרות על ידה. כל היבט הרישוי מצוי בסמכותה של הוועדה המקומית והיא אינה אחראית לכך שצדדים אחרים ידאגו להקמת תשתיות לרבות תשתיות ניקוז. תפקידה של הועדה המחוזית הוא לבחון תכניות המוגשות לה לאישור והיא אינה יוזמת תכניות. עוד לטענתה, כלל לא הצביעה על תכנית במסגרתה מיוחסת לוועדה המחוזית רשלנות בתכנון.

11. הוועדה המחוזית הוסיפה כי אין לה כל מידע לגבי האירוע או נסיבותיו. היא פעלה אך ורק בתחום סמכותה כמוסד תכנון ואין כל טענה בהודעה לפיה היא הפרה הוראה כלשהי או התרשלנה. היא אינה גוף מבצע ולכן אינה אחראית לביצוע תשתיות באגם ובסביבתו.

12. חברת כלל טענה מנגד, שיש לדחות את הבקשה.

13. לטענת כלל, הוועדה המחוזית, הינה מוסד התכנון אשר אישר את תכנית פארק האגם ראשון לציון- אגם הסופרלנד, לרבות תכנית הניקוז מושא התביעה. הוועדה המחוזית קיימה 10 ישיבות בנוגע לאישור התכנית לרבות דיון בהתנגדויות הנוגעות לה וכן ישיבה של הועדה המקצועית למים וביוב בה נדונה סוגיות הניקוז. כלל הוסיפה כי הוועדה המחוזית יוזמת תכנית מתאר מחוזיות, מאשרת תכניות מתאר בתחום סמכותה, מתווה מדיניות תכנון במחוז ומפקחת על עבודות הועדות המקומיות בתחום המחוז.

14. זאת ועוד, לטענת חברת כלל, לפי הוראות חוק התכנון והבניה, לוועדה המחוזית יש סמכות להורות לוועדה מקומית לעשות כל הדרוש לצורך מילוי תפקידה ואף לעשות בעצמה כל הדרוש, תוך חיוב הוועדה המקומית בעלויות. סמכויות אלו מקבלות משנה תוקף עת נטען על ידי חברת כלל שקיימות שלוש רשויות מקומיות המזרימות או מנקזות מים אל אגם סופרלנד: עיריית ראשון לציון, עיריית חולון, ועיריית בת ים).

בנסיבות אלו, לטענת כלל, הועדה המחוזית היא הגורם התכנוני הרלבנטי אשר מחזיק בראייה הכוללת ובאפשרותו לפקח ולוודא ששלוש הרשויות המקומיות פועלות מתוך ראיה מרחבית וכוללת אשר כולן נמצאות בתחומה.

לכן, לטענת כלל, הועדה המחוזית יכלה למנוע או לכל הפחות למזער את אירוע ההצפה.

דיון והכרעה:

15. לאחר עיון בטענות הצדדים, מצאתי כי דין הבקשה להידחות.

16. המבחן הקבוע בפסיקה לסילוק התביעה על הסף הוא, האם, בהנחה שיוכחו כל העובדות המפורטות בכתב התביעה, יהיה התובע זכאי לסעד הנדרש על ידו. ככל שהתשובה לכך חיובית, אין מקום לסילוק על הסף.

17. לגופו של עניין, לפי הנטען, הוועדה המחוזית היא מוסד תכנון אשר אישר את תכנית פארק האגם לרבות תכנית הניקוז. עוד נטען כי הוועדה המחוזית דנה בנושא הניקוז, דנה בהתנגדויות ולאחר שקיימה דיון מקיף אישרה את התכנית. כמו כן נטען כי על פי הדין חלה עליה חובת פיקוח על מילוי חובותיה של הוועדה המקומית לפי דין. חברת כלל טענה טענות אלה כלפי הועדה המחוזית, הגם שלא יצרה הבחנה כנדרש בין סמכויות ואחריות שתי הוועדות- המחוזית והמקומית. אולם אין בכשל זה כדי לסלק את התביעה על הסף.

טענות הועדה המחוזית לפיהן היא לא התרשלה בביצוע עבודתה ובאישורים שניתנו על ידה הינן טענות עובדתיות שאין מקומן בבקשה לסילוק על הסף.

18. יתרה מזו, הועדה המחוזית בעצמה מודה בבקשתה שהיא מופקדת על התכנון ברמה האזורית ובמסגרת זו עליה להידרש לשאלות הנוגעות לתשתית הניקוז הכוללת בשטח הנתון. כמו כן, הודתה שתפקידה להחליט על אישורן או אי אישורן של תכניות המוגשות אליה. זאת, להבדיל מסמכות ביצועית שאינה בתחום סמכותה (ראו פסקאות 11, 12, 13, 17 לבקשה).

במצב דברים זה עסקינן בבעל דין דרוש ונכון לתביעה ויש לאפשר לצדדים לבחון את התנהלותה של הועדה המחוזית בתחום סמכותה.

19. עם זאת, יש ממש בטענותיה של הוועדה המחוזית לפיהן חברת כלל לא הבחינה בין הסמכויות השונות ושההודעה לצד רביעי והטענות שהופנו כלפי הועדה המחוזית הינן כוללניות מבלי שנוצרה כל הבחנה בין סמכויותיה של הועדה המחוזית לבין סמכויותיה של הועדה המקומית.

20. אם כן, מאחר שלא ניתן בשלב סף זה, טרם הוגשו ראיות, להתייחס לשאלת האחריות ולהכריע בה, הבקשה לסילוק על הסף נדחית.

עם זאת, בהינתן אופן ניסוח ההודעה, עליו עמדתי לעיל, איני רואה מקום לעשות צו להוצאות. מובן, כי כל טענותיה של הוועדה המחוזית ביחס לאופן ניסוח ההודעה – שמורות.

5129371

ניתנה היום, כ' סיוון תשפ"א, 31 מאי 2021, בהעדר הצדדים.