1. בפני בקשת הנתבעים לאיחוד הדיון בתיק זה עם תביעה התלויה ועומדת בפני כב' המפקחת על בתים משותפים בבאר שבע - ולהעברת הדיון בשני התיקים בפניה וזאת מחמת עניין תלוי ועומד בעילות זהות שנידון בפניה.
2. כאקדמה יצויין כי ספק אם בית משפט זה יכול להורות על איחוד דיונים בפני כב' המפקחת. כל שהוא יכול לעשות הוא להעביר את התיק לדיון בפני כב' המפקחת ולהותיר בידה את ההחלטה.

ולגופו של עניין:

1. עניינה של התביעה נזקים שנגרמו לתובע כתוצאה מהריסת מעקה עשוי מסגרת אלומיניום וזכוכית שהתקין להגבהת החומה המקיפה את חצר ביתו (להלן: "המעקה") על ידי הנתבעים. זאת עקב טענתם כי התובע בנה את המעקה בניגוד להסכמתם ובניגוד לנהלי תקנון הבניין, כאשר הנתבעים פירקו את המעקה בזמן שהותו של המבקש בחו"ל.
2. בבקשה המונחת בפניי טענו הנתבעים כי התביעה שהגישו נגד התובע מושתתת על אותה מערכת עובדות ויחסים המועלים בתביעה שבתיק זה. עוד הם טוענים שלמפקחת סמכות לדון בשתי התביעות זו על כל רכיביהן.
3. התובע בתגובתו טען כי העתרות לבקשת הנתבעים תגרום לפגיעה דיונית ומהותית . דיונית מכיוון שההליכים שאיחודם מתבקש מתנהלים במסלולים שונים: התביעה בתיק זה הוגשה בדרך של סדר דין מהיר ואילו שם בסדר דין רגיל. מהותית כי מדובר בעילות שונות: עילת התביעה העיקרית בפני המפקחת נוגעת לחוב לוועד הבית (אשר מוכחש על ידו) ורק 1,000 ש"ח נוגעים לעילת הסגת הגבול הנטענת נגד התובע. איחוד התביעות יגרום להעברת מקום הדיון מאילת לבאר שבע – דבר שיצור הכבדה על התובע בן ה-78. כמו כן, היות ועילת תביעתו הינה נזיקית בהגדרתה, אין היא נתונה לסמכות המפקחת, אלא נמצאת תחת סמכותו הבלעדית של בית משפט השלום.

דיון והכרעה:

1. באשר לטענה כי התביעה כאן מתבררת בסדר דין מהיר - היות והתיק בפני כב' המפקחת קבוע להוכחות בסוף חודש זה, לא נראה כי תחול פגיעה משמעותית במהירות בה תשמע תביעת התובע אם יועבר התיק ויאוחד עם התיק שבפני כב' המפקחת. לעניין הנסיעה הצפויה לו לבאר שבע – התובע ממילא יצטרך לנסוע לבאר שבע עקב התיק הנמצא כבר עתה בפני כב' המפקחת.
2. ולעניין הסמכות - סמכותה של כב' המפקחת לדון ולהכריע בסכסוכים בין בעלי דירות בבית משותף, קבועה בסעיף 72 לחוק המקרקעין, תשכ"ט – 1969 (להלן: "חוק המקרקעין"). בעוד שלמפקחת סמכות מקבילה לבית המשפט בסכסוך בדבר העילה הנזיקית של הסגת גבול בין בעלי דירות בבית משותף, אין היא מוסמכת לדון בתביעות נזיקין אחרות [ראה למשל עש"א 34810-10-18 רבין נ' נציגות הבית ברח' רמז 35 תל אביב, וכן בד"נ 20/73 שמע נ' סדובסקי, פד"י כח(1)].
3. יתכן כי ניתן להגדיר את הריסת המעקה עצמו כנזק שנעשה תוך הסגת גבול ובכך להחיל על הנזק הישיר שנגרם לתובע, עקב הריסתו, את סמכותה המקבילה של המפקחת על בתים משותפים אולם התובע אינו מסתפק בתביעת נזק זה אלא בתביעת פיצויים עקיפים כגון עגמת נפש, מניעת שימוש וכיו"ב - ובעניינים אלה נעדרת כב' המפקחת סמכות לדון [ראה בנוסף ע"א 664/71 עורקבי ואח' נ. נקר (פ"מ ע"ח עמ' 130) ו - ע"א 458/69 שליט נ. גולדברג (פ"ד כ"ח(1) 231) בהם נקבע כי המפקח גם אינו רשאי לדון בתביעות שעילתן מטרד והפרת חובה חקוקה].
4. הגם שעל מנת להגיע לתוצאה יצטרך בית משפט זה להכריע בשאלה אם פעלו הנתבעים, בפרקם את המעקה, מכוח התקנון (כפי שהם טוענים בסעיף 3 (ט) לכתב ההגנה), שאלה הנמצאת בסמכותו הייחודית של המפקח על הבתים המשותפים, הרי שלבית המשפט "סמכות בגררא" לדון בו מכוח סעיף 76 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב] התשמ"ד – 1984, וכן ברע"א (י-ם) 38744-06-16‏ ראובן הושיאר נ' אברהם רחמים.
5. למעלה מן הצורך אני מקבלת את טענת המשיב לפיה העילה המשותפת לשתי התביעות, שבבסיסה פירוק המעקה על ידי הנתבעים, מהווה חלק לא משמעותי בתביעה בפני כב' המפקחת - סכומה 1,000 ₪ בלבד - בעוד שהחלק העיקרי בתביעה בפני כב' המפקחת, נסוב אודות חוב ועד בית (שלטענת התובע שולם על ידו בתאריך 12.05.2020 לפי קבלה שצורפה לתגובתו מיום 24.05.2020).
6. ועוד יצויין כי הצדדים בתיק זה אינם הצדדים בתיק הנמצא בפני המפקחת אף כי הנתבע 1 הסכים כי התיק יועבר וידון בפני המפקחת – אולם ספק אם לנתבע זה מעמד בפני המפקחת על פי סעיף 73 לחוק המקרקעין אלא אם כן ניתן לקרוא לו "מתחזק".
7. משכך, הבקשה נדחית, והתובענה על כל עילותיה תידון בפני.
8. מחייבת את הנתבעים בהוצאת התובע בסך 1,000 ₪ שישולמו תוך 30 יום מהיום.

ניתנה היום, י"ב סיוון תש"פ, 04 יוני 2020, בהעדר הצדדים.