04 נובמבר 2021

לפני:

סגנית הנשיאה, השופטת רוית צדיק

החלטה

1. תביעת התובע להכרה במחלת הפרקינסון ממנה סובל הוא כפגיעה בעבודה, על פי תורת המיקרוטראומה, נדחתה על ידי הנתבע.

2.      לצורך בחינת שאלת הקשר הסיבתי בין תנאי עבודת התובע ובין המחלה ממנה סובל הוא, הנני ממנה את ד"ר מרק – אלן לוי , מומחה לרפואה פנימית ותעסוקתית, לשמש יועץ רפואי מומחה מטעם בית הדין (להלן- המומחה), על מנת שיחווה דעתו בשאלות המפורטות בהחלטה זו והמתייחסות לתובע.

3.      על המומחה ליתן את חוות דעתו בדרך שבה ניתנת חוות דעת של מומחה לפי פקודת הראיות [נוסח חדש], התשל"א – 1971 (להלן – פקודת הראיות), ובכלל זה לפרט את פרטי השכלתו וניסיונו, וכן להצהיר כי ידוע לו שחוות דעתו ניתנת במקום עדות בבית הדין על המשתמע מכך.  הוגשה חוות דעת שלא בהתאם לדרך הקבועה בפקודת הראיות, רשאי בית הדין מיוזמתו או לבקשת הצדדים לבקש מהמומחה לתקן את חוות דעתו.  למען הסר ספק, הגשת חוות הדעת שלא בהתאם לאמור אינה מצדיקה, כשלעצמה, את פסילת חוות הדעת.

4.      אם וככל שמי מהצדדים היה או עודנו בקשר עם המומחה, לגבי תובענה זו או הפגיעה מושא התובענה, לרבות חוות דעת שקיבל מהמומחה, יגיש הודעה בכתב לבית דין זה וישירות לצד שכנגד, תוך 7 ימים ממועד קבלת החלטה זו.

כבוד המומחה מתבקש לחוות דעתו , ככל שניתן עד ליום 7.12.21.

התשתית העובדתית

1. התובע, יליד שנת 1947, עבד כטנאי מכונות תפירה, משך כ-50 שנים לפחות, עד שחלה בפרקינסון.
2. התובע עבד משך כ-6 ימים בשבוע, משך 8 שעות בממוצע, כאשר עבד כדרך כלל בין השעות 9:00 ל-17:00.
3. עיקר עבודתו של התובע הייתה בתיקון ואחזקת מכונות תפירה. התובע ניקה מנגנונים של מכונות תפירה, ובמסגרת זו פירק את המכונות, הלחים את החלקים שפירק וכן הרכיב אותם מחדש לאחר שתוקנו ונוקו, בהתאם לצורך של כל מכונה.
4. על החלקים במכונת תפירה היה שמן מוצק (שומן נוקשה, לרוב מגריז, שמצטבר ומתקשה לאורך הזמן), אותו התובע היה מסיר באמצעות ממיסי שומן. רק לאחר הסרת השומן ניתן היה לעבור לתיקון המכונה.

1. ביום ממוצע עסק התובע בכ-50% משעות עבודתו בניקוי השומנים לצורך תיקון המנגנון. מדובר בפעולה שדרשה זמן ממושך בשל הקושי להמיס את השומן שהצטבר והתקשה.
2. התובע תיקן 5-4 מכונות ביום ממוצע.
3. התובע נחשף לחומרים המזיקים הבאים בעת שנדרש לנקות את השומנים: טינר 21 ניטרו, נפט, שמן מכונות תפירה, אדים וחלקיקי מתכות מרותכות, בעת הלחמת החלקים במכונות התפירה.
4. התובע נחשף לחומרים הנ"ל בעיקר בנשימה ולעיתים אף במגע ישיר עם ידיו.
5. גודל החדר ממנו עבד התובע היה בגודל ממוצע של כ-15 מ"ר, ללא חלון, ללא מאוורר וללא אמצעי הגנה. החדר היה חלק מחנות, וגם כאשר הדלת הייתה פתוחה לא הייתה תחושה של אוורור.

השאלות עליהן מתבקש המומחה להשיב:

14.  יובהר כי משעסקינן בהכרה בפגיעה בעבודה בעילת המיקרוטראומה, סדר בחינת הדברים הוא בשני שלבים, כמפורט להלן:

ראשית - האם קיים קשר סיבתי בין תנאי עבודתו של המבוטח ובין הליקוי ממנו הוא סובל. על מנת לקבוע קיומו של קשר סיבתי, יש צורך בסבירות של מעל 50% כי תנאי העבודה השפיעו על הליקוי. דהיינו, יותר סביר לקבוע שתנאי העבודה השפיעו במידה זו או אחרת על הליקוי, לעומת המצב ההפוך שתנאי העבודה לא השפיעו. יובהר, כי בשלב זה לא נדרשת התייחסות למידת ההשפעה על מצבו הרפואי של המבוטח, ואין הכוונה כי תנאי העבודה תרמו שיעור של 50% ממצבו הרפואי של המבוטח, אלא האם תנאי העבודה גרמו במידה כלשהי למצבו הרפואי של המבוטח או להחמרת מצבו הרפואי של המבוטח, בסבירות של 50% ומעלה.

שנית - ככל שנקבע קשר סיבתי כאמור לעיל, יש לבחון את שאלת היחס בין השפעת תנאי העבודה על הליקוי אל מול גורמיו האחרים. לגבי שאלה זו די בהשפעה משמעותית של תנאי העבודה על קרות אותו הליקוי כדי שהוא יוכר כפגיעה בעבודה על פי תורת המיקרוטראומה. השפעה משמעותית הינה, על פי הפסיקה, השפעה בשיעור 20% לפחות.

על רקע האמור, מתבקש המומחה הרפואי להשיב על השאלות הבאות:

15.  האם קיים קשר סיבתי בין תנאי עבודתו של התובע ובין מחלת הפרקינסון בה לקה? כאמור, על מנת לקבוע קיומו של קשר סיבתי, יש צורך בסבירות של מעל 50% כי תנאי העבודה השפיעו במידה זו או אחרת על התפתחות הליקוי או החמרתו, דהיינו יותר סביר לקבוע שתנאי העבודה השפיעו על הופעת הליקוי או החמרתו, לעומת המצב ההפוך שתנאי העבודה לא השפיעו.

16.  ככל שהתשובה לשאלה הקודמת חיובית - האם בעיקרו של דבר ניתן לומר, כי המחלה של התובע כתוצאה מעבודתו נגרמה או הוחמרה על דרך של פגיעות זעירות כך שכל אחת מהן הסבה לו נזק זעיר בלתי הדיר עד שהצטברות הנזקים הזעירים הללו זה על גבי זה גרמה או החמירה גם כן את מחלתו (כדוגמת טיפות מים המחוררות את האבן עליה הן נוטפות).

17.  ככל שהתשובה לשאלה הקודמת חיובית - האם לתנאי העבודה השפעה משמעותית על הליקוי (השפעה משמעותית היא בשיעור של 20% ומעלה)?

מסמכים רפואיים

18.  תיק רפואי קופת חולים "כללית" – תיק משפחה, פנימי, כירורגיה, נוירולוגיה.

מסמכים רפואיים- מרכז רפואי "שיבא" תל השומר.

מסמכים רפואיים – מרכז רפואי רבין קמפוס "בלינסון".

לעיוני 7.12.21.

ניתנה היום, כ"ט חשוון תשפ"ב, (04 נובמבר 2021), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.