24 ינואר 2022

לפני:

סגנית הנשיאה, השופטת רוית צדיק

החלטה

כבוד המומחה ד"ר מרק אלין לוי, מתבקש להשיב על שאלות ההבהרה הבאות:

1. האם תסכים כי בהתאם לרשומה חוזרת בתיקו של החולה רשום כי הינו סובל מעודף כולסטרול בדם ומטופל בסטטינים?
2. האם תסכים כי לצורך דיון על קשר סיבתי בין מחלת הפרקינסון לחשיפה בעבודה של חולה זה היה צורך לקחת בחשבון גם  טיפול תרופתי בסטטינים בגין עודף כולסטרול בדמו?
3. האם מוכר לך פרסום מדעי עבודה מסכמת גדולה  Environmental risk factors and parkinson's disease: An umbrella review of meta –analyses. מחקר זה פורסם ב Parkinsonism and related disorders 23 (2016) 1-9. מצ"ב.
4. האם תסכים כי מחקר זה מהווה ניתוח מעמיק של מירב עבודות שפרסמו בנושא, 104 במספר אשר נזכרו במטה-אנליזות קודמות אשר מוינו  לעצמן באופן קפדני במטרה לבודד את העבודות אשר דרגת ההוכחה שלהן היא משמעותית ומאפשרת הסקת מסקנות?
5. האם תסכים כי במחקר האמור מדורגת עוצמת הקשר לגורמי הסיכון הסביבתיים למחלת הפרקינסון שנבדקו כך:

CLASS OF ASSOCIATION  (דרגת קשר)

NS – NON SIGNIFICANT חסר משמעות סטטיסטית

I    עדויות משכנעות convincing evidence

II    עדויות מרמזות במידה רבה  highly suggestive

III   עדויות מרמזות suggestive

IV    עדויות חלשות  weak evidence

1. האם תסכים כי חשיפה לחומרים סביבתיים אליהם היה חשוף החולה בעבודתו נכללו בקבוצה     עדויות חלשות  weak evidence IV ויחד עם חשיפה לממיסים אורגניים באותה קבוצה נמנים: גם שימוש בסטטינים?
2. האם תסכים כי בפרסום זה בעמוד 4 בטבלה מספר 1 קיימת התייחסות של חבלת ראש להתפתחות של מחלת פרקינסון ובהתאם לפרסום זה OR לנפגעי ראש אשר פתחו מחלת פרקינסון הייה 1.55 ( 1.33-1.81) וחוקרים דורגו השפעת חבלת ראש למחלת פרקינסון בקבוצה II-  עדויות מרמזות במידה רבה  highly suggestive?
3. האם תוכל לקבוע כי לאור גילו של התובע, חבלת ראש ושימוש בסטטינים קיימת השפעה גבוה משמעותית מ 80% למחלת הפרקינסון ממנה סובל?
4. בחוות דעתך כתבת כי "אין שום הערכה כמותית של החשיפות". שימת ליבך לסעיפים 5, 6 ו- 9 לעובדות המוסכמות שם צויין:

"התובע, יליד שנת 1947, עבד כטכנאי מכונות תפירה, משך כ- 50 שנים לפחות, עד שחלה בפרקינסון.התובע עבד משך כ- 6 ימים בשבוע, משך 8 שעות בממוצע, כאשר עבד כדרך כלל בין השעות 09:00-17:00.ביום ממוצע עסק התובע ב כ – 50% משעות עבודתו בניקוי השומנים לצורך תיקון המנגנון. מדובר בפעולה שדרשה זמן ממושך בשל הקושי להמיס את השומן שהצטבר והתקשה.

1. האם העובדה כי התובע נחשף לחומרים המזיקים במשך כ – 4 שעות בממוצע כל יום, 6 ימים בשבוע, משך למעלה מ 50 שנה, יכולה ללמד אותך על הערכה כמותית של החשיפות? מתי על פי הספרות הכמות המוערכת המביאה להשפעה של מעל 20%?
2. בחוות דעתך כתבת כך: "לא ניתן לשלול השפעה כלשהיא של תנאי עבודתו של התובע על הליך מחלתו, ולכן אני קובע כי לעבודתו הייתה השפעה על מחלתו בסבירות העולה על שיעור של 50%". האם נכון לומר כי לו התובע לא היה נחשף לחומרים המזיקים יכול להיות שמחלת הפרקינסון הייתה יכולה להתפרץ במועד מאוחר יותר? האם יכול להיות שהמחלה לא הייתה מתפרצת כלל?
3. בחוות דעתך התייחסת לכך שהתובע אובחן בגיל 70. שימת לבך שהמחלה התפרצה לפחות שנתיים קודם לאבחון, בגיל 68, כעולה מהתיעוד הרפואי.

שימת לבך לתיעוד מהתיק הרפואי של התובע, מתאריך 19.2.1997, 7.8.1997, 24.2.2000,

1. האם תלונות התובע בשנת 1997 ובשנת 2000 על טשטוש והרגשה של נמלים בראש, זרמים בקצה האצבעות ובשפתיים, כאבי ראש ולחץ בקרקפת, וראש כבד, יכולות להיות סימפטומים מקדימים להתפרצות מחלת הפרקינסון?

ראה התייחסות ד"ר רות ג'לטי מתוך אתר עמותת הפרקינסון בישראל.

1. בחוות דעתך קבעת כי הגיל הממוצע לאבחנה בארץ נע בין 66-68, וכי חשיפות משמעותיות לגורמי סיכון גורמות להופעה של המחלה בדרך כלל כ 10 שנים לפחות לפני הגיל הרגיל.

האם נכון כי מאחר ומדובר בגילאים ממוצעים, ישנם חולים שמחלת הפרקינסון אצלם מתעוררת בגילאים מבוגרים יותר, וישנם מנגד חולים שמחלת הפרקינסון מתעוררת אצלם בגילאים צעירים יותר? האם נכון כי גם במקרים של גורמי סיכון, ישנם חולים שהמחלה מתעוררת אצלם בגילאים מבוגרים יותר מהממוצע?

1. בחוות דעתך ציינה את תאונת הדרכים שעבר התובע בשנת 2010. אנא ציין מה מידת ההשפעה של הפגיעה הספציפית של התובע על הסיכון להתפרצות מחלת הפרקינסון?

ראה התייחסות מאתר INFOMED. (disease/parkinsondisease/www.infomade.co.il//https)

ולמאמר של ד"ר יונת אשחר מאתר מכון דוידסון.

1. האם נכון לומר כי הסיכון לפתח מחלת פרקינסון לאחר פגיעת ראש חד פעמית קיים אך נמוך מאוד?
2. האם נכון כי העובדה שהתובע אינו בעל נטיה גנטית מפחיתה אף יותר את הסיכון שפגיעת הראש תשפיע על התפתחות מחלת הפרקינסון?
3. האם נכון כי חשיפה לרעלים הינם גורם סיכון משמעותי יותר להתפתחות מחלת הפרקינסון מאשר פגיעת ראש חד פעמית?
4. האם נכון כי מחלת הפרקינסון מאופיינת בתקופת חביון? אנא ציין מהי תקופת החביון הממוצעת ביחס לחשיפה לחומרים מזיקים ומהי תקופת החביון ביחס לפגיעת ראש.

כבוד המומחה מתבקש לחוות דתעו ככל שניתן, עד ליום 14.2.22.

לעיוני 15.2.22.

ניתנה היום, כ"ב שבט תשפ"ב, (24 ינואר 2022), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.