הבקשה למחיקת כתב תשובה והתביעה בתמצית

1. לפניי בקשת הנתבע 1, עו"ד קובי אורן (להלן: "המבקש/נתבע 1"), למחיקת כתב התשובה שהגישה התובעת, חברת אינשטיין לוגיסטיקה בע"מ (להלן: "התובעת"), ולחלופין מחיקת סעיפים 4.4, 4.6 ו- 65 הכלולים בו. לחלופי חלופין וככל שלא ימחק כתב התשובה כמפורט לעיל, מבקש המבקש לאפשר לו להגיב לטענות הנזכרות בכתב התשובה.
2. עסקינן בתביעה אותה הגישה התובעת, הנשלטת ומנוהלת על ידי מר חיים ולנסי, כנטען, להשבת סכומים ששלמה עבור נתבעים 2 ו – 3, כמימון, בקשר עם חוזה אופציה לרכישת מקרקעין, באזור תעשיה פולג בנתניה, מתאריך 29.1.2013. כמתואר בתביעה, מר ולנסי ונתבע 2, מר יצחק תשובה (להלן: "נתבע 2/תשובה") ניהלו במשך שנים רבות עסקים משותפים בתחום הנדל"ן, אך יחסיהם עלו על שרטון עד שבתאריך 15.4.2019 חתמו על הסכם היפרדות. עוד פורט כי נתבעות 3 ו -4 הן חברות המנוהלות ונשלטות על ידי תשובה.
3. כנטען, לאחר חתימת חוזה האופציה מכרו בעלי האופציה ובהם התובעת ונתבעת 3 את זכויותיהם על פי חוזה אופציה לצדדים שלישיים, כאשר תמורת המכירה (להלן כנטען בתביעה: "הרווח") הופקדה בנאמנות בידי נתבע 1. התובעת טוענת כי חרף מצגי הנתבעים 2-4 (להלן: "הנתבעים") או מי מטעמם, הסתבר לה כי הנתבעים או מי מטעמם, לא שילמו אגורה עבור האופציה. בנסיבות אלה טוענת התובעת כי עובדה זו מפקיעה לחלוטין את זכותם לקבל חלק כלשהו מהרווח ומסכום ההשקעה. התובעת טוענת אף כי הואיל ואינה יודעת בידי מי מצוי סכום התביעה ולזכות מי נזקף, נתבעו הנתבעים כולם.
4. המבקש טען להגנתו כי נקלע לסכסוך לא לו, שכן שימש נאמן בלבד ולפיכך דין התביעה להידחות על הסף מחוסר יריבות. עוד טען, כי התביעה הוגשה על סף תקופת ההתיישנות וכי היא נגועה בשיהוי כבד. עוד פורטו בהרחבה טענות לפיהן התובעת כלל אינה זכאית לסכומים הנתבעים על ידיה שכן לא נשאה בהוצאות בגין העסקה; כי "מנהל הכספים" בעסקה היה משרד רואי חשבון בר שאן, אשר טיפל בכל הסוגיות הכספיות ואשר קבע את אופן חלוקת הכספים; עוד טען כי פעל בהתאם להנחיות והעביר במדויק את שנדרש הימנו.
5. הנתבעים טענו כי מדובר בתביעה תמוהה שעילתה אינה ברורה בקשר עם אירועים שאירעו לפני שנים רבות. עוד טענו, כי מזה זמן מנהל מר ולנסי הליכים משפטיים שונים על מנת לפגוע ולהרע להם.
6. נטען כי עובר להסכם ההיפרדות היו ולנסי ותשובה שותפים בחלקים שווים בנתבעת 4. בשל סכסוך בין הצדדים ולאחר מו"מ, חתמו על הסכם הפרדות. לימים, הגיש ולנסי תביעה נוספת בבית המשפט המחוזי בתל אביב לביטול חלקי של הסכם ההיפרדות.
7. לגופה של תביעה נטען, כי מימון חלקם של הנתבעים בחוזה האופציה נעשה בהסכמה וזה שולם על ידי ולנסי באופן אישי ולא על ידי התובעת. תשלום זה נעשה כחלק ממארג היחסים בין הצדדים בגינם גם ערכו הצדדים התחשבנות סופית במסגרת הסכם ההיפרדות, ולולנסי שולמו מלוא הסכומים ששילם בקשר עם האופציה. נטען כי הסכם ההיפרדות מביא לסילוק כל טענה ו/או תביעה של הצדדים האחד כנגד השני ו/או כנגד מי מטעמם. עוד נטען כי התביעה נעדרת כל עילה כנגד הנתבעים 2 ו – 3 ודינה להידחות.
8. התובעת הגישה כתב תשובה, כפול בהיקפו מכתב התביעה (ללא הנספחים) תוך שבין היתר, נטענו טענות שכנטען במסגרת הבקשה, לא בא זכרן במסגרת כתב התשובה.

טענות הצדדים

1. המבקש טוען כי בכתב התביעה נכתבו אך ורק שתי פסקאות עמומות המתייחסות אליו (סעיפים 22-23).
2. דא עקא, במסגרת כתב התשובה הועלו טענות חדשות ובין היתר כי טענות להתעלמות מפניותיו של ולנסי לקבלת דו"ח על הפעולות שבוצעו על ידיו (סעיף 65).
3. עוד נטען כי סעיפים 4.4 ו – 4.6 המתייחסים לסכומים אשר לכאורה מחזיק בידיו המבקש, סותרים זה את זה ואף סותרים את הסכום הנקוב בכתב התביעה (סעיף 10). לאור האמור ובשים לב לכך כי מדובר בטענות שאינן מתיישבות עם הנטען בכתב התביעה, יש להורות גם על מחיקת סעיפים אלה.
4. התובעת טענה מנגד כי סעד של מחיקת כתב תשובה הוא סעד קיצוני והיה מקום שהמבקש ינקוט בסעד קיצוני פחות והוא תיקון כתב ההגנה.
5. לגופן של טענות נטען כי התובעת לא טענה טענות חדשות בכתב התשובה שכן ניתן לדלות בקלות ובבהירות את הטענות מהנספחים שצרפה לתביעה, הן ביחס לפניות ולנסי למבקש, והן ביחס לסך הסכומים המוחזקים בידיו של המבקש.
6. במסגרת התגובה לתשובה טען המבקש בין היתר כי בית המשפט אינו אמור לדלות מנספחי התביעה את עילת התובענה ועל כתב התביעה לכלול את מלוא העובדות העיקריות, ונספחיו אינם חלק מעילת התביעה. עוד טען כי הפסיקה עליה נסמכה התובעת אינה ישימה בנסיבות העניין.

דיון והכרעה

לאחר שקראתי את הבקשה, התשובה והתגובה לה, וכן קראתי את כתבי התביעה ההגנה והתשובה, סבורני כי דין הבקשה להתקבל בחלקה. להלן טעמי.

1. תחילה אומר כי מקובלות עלי טענות התובעת כי הסעד העיקרי המבוקש, מחיקת כתב התשובה בכללותו, הינו סעד קיצוני, בפרט כאשר המבקש מיקד את טענותיו ביחס למספר מצומצם של סעיפים ומכאן שיש לדחות בקשה גורפת זו.
2. אעיר לעניין זה כי העובדה שכתב התשובה כפול בהיקפו מכתב התביעה מעוררת תהיות אך אין בכך כדי להצדיק את מחיקתו. עוד יוער כי ענין זה הוסדר במסגרת התקנות החדשות – תקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט – 2018, שיבואו עלינו לטובה (להלן: "התקנות החדשות"), שם נקבע כי היקפו של כתב התשובה לא יעלה על 3 עמודים [תקנה 18 (ב)] וסבורני כי בצדק רב.
3. אשר לבקשתו החלופית של המבקש סבורני כי יש ממש בטענותיו אשר לסעיפים אותם מנה בכתב התשובה. אבחן את הדברים להלן.

הכללים החלים על כתב תשובה

1. ההוראות בדבר הגשתו של כתב התשובה מעוגנות בהוראות התקנות 61 ו – 64 בתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן: "התקנות"):

כתב תשובה לכתב הגנה [68] תק' (מס' 2) תשנ"ט-1999

61.  רשאי תובע להגיש כתב תשובה לכתב הגנה; המועד להגשת כתב התשובה הוא, אם לא האריך אותו בית המשפט או הרשם, תוך חמישה עשר ימים מיום שהומצא לו כתב ההגנה, או האחרון שבכתבי ההגנה כשיש נתבעים אחדים; לא הגיש התובע כתב תשובה – יראו את העובדות המהותיות הנקובות בכתב ההגנה כמוכחשות וכשנויות במחלוקת.

מיום 25.7.1999תק' (מס' 2) תשנ"ט-1999

ק"ת תשנ"ט מס' 5985 מיום 25.6.1999 עמ' 1000

נימוקים וטענות חדשים [71]

64.  אין להעלות בכתב תשובה נימוק תביעה חדש, ואין לכלול בו טענה שבעובדה שאינה מתיישבת עם טענותיו הקודמות של אותו בעל דין.

1. כפי שניתן לראות, מהוראות תקנה 61 עולה כי על מנת להכחיש את הטענות המועלות בכתב ההגנה, אין צורך בהגשת כתב תשובה, ומכאן שאין טעם בהגשתו אך ורק לצורך זה. הוראות תקנה 64 מבהירות ומחדדות כי אין להעלות בכתב תשובה כל נימוק תביעה חדש, ואין לכלול בו טענות עובדתיות אשר אינן מתיישבות עם טענותיו הקודמות של אותו בעל דין.
2. עובדות חדשות, ככל שהן באות להשיב על עובדה שנטענה בכתב ההגנה, אין בהן פסול בכתב התשובה, ולהפך. כך מסביר זאת השופט גורן בספרו "סוגיות בסדר דין אזרחי" (מהדורה 12, 2015):

"כאשר התובע מעוניין להשיב בעובדה חדשה על עובדה שנטענה בכתב ההגנה, עליו להגיש כתב תשובה כדי להעלות את העובדה הנוספת לדיון. אולם כאשר התובע אינו אלא מכחיש את טענת הנתבע, אין עליו להגיש כתב תשובה, שכן העובדות המהותיות המובאות בכתב ההגנה ייחשבו ממילא כמוכחשות וכשנויות במחלוקת." [שם, בעמודים 142 – 143].

1. אם כן, עצם העלאת עובדות חדשות בכתב התשובה אין בה כשלעצמה להוות טעם המצדיק מחיקתן, כאמור לעיל.
2. זאת ועוד, וכפי שנפסק, מטרתו של כתב התשובה היא "מתן מענה נקודתי לטענות מפתיעות שעלו בכתב ההגנה, אשר התובע לא יכול היה לצפותן." [רע"א 3727/08 אברהם גזונטהייט נ' בנק אינווסטק ישראל בע"מ (7.6.2009), פסקה 23].
3. כאמור, בשים לב לאלה לא בכדי הוגבל היקפו של כתב התשובה במסגרת התקנות החדשות לשלושה עמודים בלבד (תקנה 18 (ב)].

מן הכלל אל הפרט

1. סבורני כי הסעיפים עליהם הצביע המבקש בבקשתו מהווים בחלקם טענות חדשות בבחינת נימוק תביעה חדש, וחלקם אינו מתיישב עם הטענות שהועלו בכתב התביעה ומכאן שיש למחקם. ודוקו.
2. עיון בכתב התביעה מלמד כי המבקש צורף כנתבע שכן התובעת, כטענתה, אינה יודעת אצל מי מהנתבעים מצוי סכום החוב (סעיף 11). באשר למבקש נטענו אך הטענות הבאות ביחס לחשבונית שהנפיקה התובעת לקבלת חלקה ברווח הנטען, וזאת עוד בתאריך 10.12.2014:

1. בכתב התשובה נטענה במסגרת סעיף 65 טענה נוספת ולפיה:

1. אין חולק וסבורני כי אף התובעת אינה חולקת על כך כי טענה זו לא מצאה ביטוי במסגרת כתב התביעה. כדי לרפא פגם זה הפנתה התובעת לנספח 8 לכתב התביעה, מכתב בא כח התובעת למבקש מתאריך 4.7.2019.
2. דא עקא ובכל הכבוד אין בכך כדי לרפא את היעדרה של הטענה, השונה בתכלית מהמיוחס למבקש בתביעה, מכתב התביעה. לא הרי פניה בעניין חשבונית משנת 2014 להפרות נטענות של חובת נאמן באופן כללי.
3. מכל מקום, מקובלות עלי טענות המבקש כי על כתב התביעה להכיל את העובדות העיקריות המהוות את עילת התביעה ואין באמור בנספח לו, כדי להשלים את מה שלא נטען בתביעה. על כתב התביעה להכיל את כל העובדות המהותיות המהוות את עילת התביעה ואין זה תפקידו של בית המשפט לדלות מנספחי התביעה טענות אחרות שלא בא זכרן בתביעה, על מנת לבסס את עילת התביעה. בצדק נקבע כי יש להבחין בין דרך הצגת העובדות בכתב התביעה לבין דרך הוכחתן באמצעות הראיות [ראו פסק דינה של כבוד הנשיאה (כתוארה אז) גרסטל, עליו הסתמך המבקש, בת.א. תא (מרכז) 4384-11-10 מור המכון למידע רפואי בע"מ נ' שילה שלמה (2.10.2011)].
4. כידוע, כתב התביעה אמור לכלל את חזית הטענות וכלשון תקנה 9 (5) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד – 1984 – את "העובדות העיקריות המהוות את עילת התובענה, ואימתי נולדה". דברים דומים נקבעו בתקנות החדשות, תקנה 11 (3): "תמצית העובדות הנחוצות לביסוסה של עילת התביעה ומתי נולדה".
5. כידוע, טענה שלא נטענה בו ותטען בשלב מאוחר יותר עלולה להיפגש עם חומת "הרחבת החזית". מכאן ככל שנמצא כי טענה עובדתית מסוימת המהווה יסוד לעילת התביעה לא נטענה בכתב התביעה, אין מקום להעלותה לראשונה בכתב התשובה אלא הדרך היא לפעול לתיקון כתב התביעה, ככל שהתובע סבור כי יש בכך צורך.
6. בכל הכבוד, הפסיקה עליה הסתמכה התובעת התייחסה למחיקת כתב תביעה כשסבורני כי ההלכות הנוגעות לכך, בשים לב אף לתוצאה, אינן ישימות למחיקת כתב תשובה, הן משום הוראות התקנות השונות ביחס לתביעה ותשובה והן בשים לב לנסיבות שם.
7. כך, במסגרת ע"א (מחוזי ת"א) נאור נגד יצחק (1.6.2008) דובר בבקשה סטנדרטית לביצוע שטר אשר נעדר ממנה ציון מעמדם של הנתבעים, כערבים. בנסיבות אלה קבע בית המשפט שם, כי השטר מהווה חלק בלתי נפרד מהבקשה לביצוע שטר ומכאן שאין מקום למחוק את הבקשה, שכן ניתן היה להשלים את הפגם באמצעות השטר.
8. כפי שטען המבקש יש לקרוא פסק דין זה ביחס לעילת תביעה שטרית; אוסיף אף כי יש לקרוא את הוראותיו ביחס למחיקת כתב תביעה על המשמעויות הנובעות מכך, בשונה ממחיקת סעיפים בכתב תשובה כבענייננו.
9. לאור כל האמור, מקובלות עלי טענות המבקש בדבר היותו של סעיף זה (סעיף 65 בכתב התשובה) בבחינת נימוק תביעה חדש ומכאן שיש להורות על מחיקתו.
10. הדברים נכונים אף באשר לסעיפים 4.4 ו – 4.6 לכתב התשובה.
11. כך, במסגרת כתב התביעה נטען באשר לסכומים המוחזקים על ידי המבקש לטובת התובעת כדלהלן:

1. במקום אחר טענה התובעת טענה דומה הפעם ביחס לנתבעים 2 – 4 כאשר סכום החוב נותר זהה:

1. דא עקא, במסגרת כתב התשובה נטען לסכום כולל אחר. נביא את סעיף 4 בכללותו:

1. גם כאן, על מנת לבסס את הסכום שנטען בכתב התשובה 3,704,807 ₪ (השונה מהסכום שנטען בתביעה 3,695,961 ₪), הפנתה התובעת לנספח 9 לכתב התביעה – מכתב ב"כ התובעת למבקש מתאריך 12.12.2019, שם בסעיף 5 מופיעים הסכומים הנקובים בסעיף 4 לכתב התשובה, אשר סכימתם מובילה לסכום המפורט בכתב התשובה.
2. אלא שאף אם נקבל את עמדת התובעת, כי ניתן ללמוד אף על העובדות המהוות את עילת התובענה מנספחי כתב התביעה (וכאמור איני סבור כך), התובעת אינה מסבירה בתשובתה את הסתירה בין הסכומים הנקובים בכתב התביעה ובין הסכומים הנקובים בכתב התשובה.
3. בנסיבות אלה כאשר מדובר בטענות שאינן מתיישבות עם כתב התביעה אין מנוס ממחיקתן.
4. אעיר כי מקובלות עלי טענות התובעת כי על פניו בקריאת סעיף 4 בכללותו אין סתירה בין תתי הסעיפים לה טען המבקש, אלא שבכך לא טמונה הבעיה כאמור.
5. מצופה היה כי חלף הגשת כתב תשובה הכולל טענות חדשות או סותרות, היתה מוגשת בקשת לתיקון כתב התביעה. זאת בפרט שהתובעת הודתה במסגרת כתב התשובה כי לאחר קריאת כתב ההגנה של המבקש ערכה בדיקה והסתבר לה כי שולם לה על ידי המבקש סך 286,597 ₪ אותו יש להפחיתו מסכום התביעה (סעיף 24 לכתב התשובה).
6. אף העובדה כי בכתב התביעה נטען כי הסכום שהתקבל מסיחור האופציה מהווה רווח ואילו בכתב התשובה נטען כי מדובר בתמורת סיחור האופציה, מעוררת תהיות ותומכת באמור (ראו סעיף 14 לבקשה וסעיפים 30-31 לתגובה לתשובה). מכל מקום, התובעת לא הבהירה את כוונתה במסגרת התשובה לבקשה אף אם יהיה מי שיניח כי מדובר בעניין סמנטי.
7. בנסיבות אלה, אין מנוס אף ממחיקתם של סעיפים אלה.
8. לנוכח כל האמור לעיל, ראיתי להורות לתובעת להגיש כתב תשובה מתוקן, וזאת תוך 14 יום.
9. משנתקבלה הבקשה בחלקה, תישא התובעת בהוצאות המבקש בסך 2,500 ₪, לתשלום תוך 30 יום.

ניתנה היום, ז' תשרי תשפ"א, 25 ספטמבר 2020, בהעדר הצדדים.