1. לפני בקשת התובעת למתן צו לגילוי מסמכים ספציפיים ומענה לשאלות שטרם ניתן להן מענה, ביחס לנתבעים 2-4.
2. בקשה זו היא בקשת המשך לבקשת התובעת מיום 21.10.2021 (בקשה 53) להורות לנתבעים 2-4 לענות באופן ענייני לשאלונים. במסגרת בקשתה הקודמת, חרף כותרתה, טענה התובעת באופן כללי ותמציתי אף באשר להתנהלות הנתבעים באשר להליך גילוי המסמכים שטרם הושלם, באותה עת.
3. בקשה קודמת זו הוכרעה בהחלטתי מיום 9.11.2021, כאשר ביחס להליך גילוי המסמכים נקבע כי הצדדים יפעלו בהתאם לעקרונות שנקבעו בהלכה הפסוקה, כמפורט בהחלטה, ובשים לב להצעת ב"כ הנתבעים, בתשובתו שם. עוד נקבע, כי ככל שלא יגיעו הצדדים להבנות יגישו טבלה משותפת ובה פירוט המסמכים השנויים במחלוקת וטענות הצדדים בקשר עמם. לעניין זה נקבעו לוחות זמנים, אלא שהתובעת לא עמדה בהם, מטעמים שונים המפורטים בבקשתה.
4. לפנים משורת הדין ולאחר שהתובעת הגישה מספר בקשות שלא עמדו בהיקף הקבוע בתקנות סדר הדין האזרחי, תשע"ט – 2018 (תקנה 50), אפשרתי הגשת בקשה נוספת לעניין זה, היא הבקשה שלפני.
5. הנתבעים 2 – 4 השיבו לבקשה וביקשו לדחותה, הן משום שמילאו אחר ההחלטה מיום 9.11.2021 והן משום שדרישות התובעת אינן רלוונטיות, כוללניות, מכבידות, חורגות מחזית הטענות ועוד.
6. הרקע העובדתי לסכסוך שבפני, פורט בהחלטות קודמות (החלטה למחיקת כתב התשובה, החלטה לחייב את התובעת בהפקדת ערובה מיום 25.9.2020 ומיום 27.9.2020, בהתאמה; החלטה לתיקון כתב התביעה, מתאריך 11.2.2021, והחלטה בבקשה לעיכוב הליכים בשל תניית בוררות, מתאריך 26.5.2021).
7. הואיל ומסגרת הטענות בתביעה רלוונטית לבקשה דנן, יצוין בתמצית שבתמצית כי עסקינן בתביעה כספית על סך 4,450,400 ₪, להשבת סכומים ששלמה התובעת עבור נתבעים 2 ו – 3, כמימון, בקשר עם חוזה אופציה לרכישת מקרקעין, ברחוב הגביש 4, באזור תעשיה פולג, נתניה, מתאריך 29.1.2013.
8. התובעת טוענת כי חרף מצגיהם של הנתבעים 2 - 4, הסתבר לה כי הנתבעים או מי מטעמם, לא שילמו אגורה עבור האופציה. בנסיבות אלה טענה, כי עובדה זו מפקיעה לחלוטין את זכותם לקבל חלק כלשהו מהרווח ומסכום ההשקעה. התובעת טענה אף כי משלא קבלה את הרווח מסיחור האופציה ומשאינה יודעת בידי מי מהנתבעים מצוי סכום התביעה ולזכות מי נזקף, נתבעו הנתבעים כולם.

דיון

לאחר ששקלתי את טענות הצדדים, מצאתי לדחות את הבקשה.

1. ראשית, סוגיית המענה לשאלונים הוכרעה בהחלטתי מיום 9.11.2021, ובין היתר, נדרשו הנתבעים לערוך תצהירי תשובה מתוקנים, אשר נערכו ונמסרו לתובעת (נספח 3 לתשובה). בנסיבות אלה, לא מצאתי לשוב ולהידרש לעניין זה שנית.
2. יוער כי, בבקשתה הקודמת הלינה התובעת באופן כללי על המענה שניתן לשאלות מסוימות ואילו עתה מבקשת היא מענה נוסף לשאלות אחרות. בכל הכבוד, לתובעת ניתן יומה ואין מקום לשוב ולדון בעניין זה שהוכרע, בבחינת מקצה שיפורים.
3. בבחינת למעלה מן הצורך אציין כי עיינתי בנספח 3 לתשובת הנתבעים לבקשה, הכולל את תצהירי המענה המתוקנים וסבורני כי יש בהם כדי ליתן מענה לשאלות הרלוונטיות, בשים לב לגדר המחלוקת; אף בשל כך דין הבקשה להידחות. אזכיר אף את שקבעתי בהחלטת מיום 9.11.2021 כי אין להפוך את שלב השאלונים לחקירה נגדית, ששעתה תגיע.
4. לאור האמור, הבקשה בעניין השאלונים נדחית.
5. שנית, אף דין הבקשה לגילוי מסמכים ספציפיים להידחות, בהיותה כוללנית, מכבידה ובהיעדר תשתית כלשהי לרלוונטיות המסמכים בבקשה (להבדיל מנספחיה ובכלל זה נספח 8). בכל הכבוד, אין די בטענה כי התובעת עומדת על העברת המסמכים המבוקשים כמפורט בסעיפים 30-54 לבקשה, ובעניין זה מקובלת עלי טענת ב"כ הנתבעים (סעיף 11 לתשובה).
6. ברע"א 298/20 ד"ר שלמה כהן ושות', עורכי דין נ' ליעד וטשטיין (4.2.2020), קבע בית המשפט העליון, מפי כבוד השופט גרוסקופף, בין היתר, כדלהלן:

"כידוע, בבואו של בית המשפט להכריע בבקשה לגילוי ועיון במסמכים, עליו לבחון בראש ובראשונה את הרלוונטיות של המסמכים המבוקשים לסוגיות השנויות במחלוקת בין הצדדים, כפי שהותוו על ידם במסגרת כתבי הטענות. ככלל, נוהגת הפסיקה לפרש את דרישת הרלוונטיות באופן רחב, וזאת על מנת לקיים את ההליך המשפטי, ככל הניתן, "בקלפים פתוחים", ולהגיע אל חקר האמת (ראו: רע"א 5906/19 פלוני נ' לאומית שירותי בריאות, [פורסם בנבו] פסקה 11 (5.11.2019); רע"א 7586/15 בן צבי נ' אלשיך, [פורסם בנבו] פסקה 12 (24.1.2016); רע"א 425/11 מעבדות ד"ר מלומד בע"מ נ' סובל, [פורסם בנבו] פסקה 4 (31.3.2011)). עם זאת, עקרון הגילוי איננו חזות הכול – אל מולו ניצבים שיקולים נוספים אותם על בית המשפט להביא בחשבון בבואו להכריע בבקשה, ביניהם יעילות ההליך והיקף ההכבדה של הליך הגילוי על בעל הדין שכנגד (עניין מפעלי ים המלח, בפסקה 4; עניין יאסין, בפסקה 11; רע"א 2534/02 שמשון נ' בנק הפועלים בע"מ, פ"ד נו(5) 193, 195 (2002)). זאת ועוד, בית משפט זה עמד לא פעם על הצורך בתחימת היקפם ומשכם של הליכי הגילוי המוקדם, לבל יתהפכו היוצרות והשלב המקדמי יהפוך עיקר (עניין יאסין, פסקה 9; רע"א 1739/19 מרגלית ש.א. רכב בע"מ נ' מדינת ישראל, [פורסם בנבו] פסקה 6 (1.4.2019); רע"א 4729/17 לוי נ' אברג'ל ואח', [פורסם בנבו] פסקה 22 (22.5.2018))." [פסקה 6; ההדגשות שלי –נ.ע.].

1. בשים לב להיעדר תשתית לרלוונטיות בבקשה מחד גיסא ומאידך גיסא לאור היקפה של הדרישה, היותה מכבידה וכוללנית, ואינה בהכרח מתיישבת עם חזית המחלוקת ואף אם כן, לא הונחה בבקשה תשתית לכך, הרי שהיא אינה מצדיקה היעתרות לה. יוזכר כי במסגרת עקרונות היסוד בתקנות סדר הדין האזרחי, תשע"ט – 2018 נכלל עקרון המידתיות. בשים לב לעקרון זה, בית המשפט רשאי שלא להיתר לבקשה אשר אינה סבירה ואינה מידתית וכך גם הדבר בענייננו [ראו: יצחק עמית, חסיונות ואינטרסים מוגנים בהליכי גילוי ועיון במשפט האזרחי והפלילי (הוצאת נבו, תשפ"א – 2021), עמוד 91 ואילך, פרק יא].
2. די בכך כדי לדחות את הבקשה.
3. אמנם, לבקשה צורף נספח 8 בו פורטו הטענות אשר לרלוונטיות המסמכים המבוקשים. דא עקא, מדובר בחריגה מההיקף הבקשה המותר, כקבוע בסעיף 50 (5) לתקנות החדשות.
4. מכל מקום ועל מנת שלא תיוותר אבן שאינה הפוכה, עיינתי בנספח 8 ולא מצאתי בפירוט כדי לבסס את הרלוונטיות הנטענת, בשים לב לגדר המחלוקת ואשר לחלקם של המסמכים (מסמכי הנהלת חשבונות) הרי שאלה הומצאו ואף אמורים להיות בידי התובעת כטענתה, וכמפורט להלן (ראו סעיף 29 לתשובת הנתבעים, המקובל עלי).
5. כך ובין היתר, דורשת התובעת מסמכים רבים שאינם תחומים בזמן, אינם קשורים ללב המחלוקת כמפורט בכתב התביעה המתוקן (סעיף 70 ואילך לכתב התביעה המתוקן; למשל המסמכים הנדרשים בסעיפים 42-43 לבקשה – תכתובת בין הנתבע 2 לבין צד ג' כלשהו הקשור לפרויקט מושא התביעה ועוד); אף לא מצאתי כל תשתית לרלוונטיות בסעיפים 13-14 לנספח 8 לבקשה (ראו גם סעיף 33 לתשובה לעניין כוללניות הדרישה).
6. אף עיון מדוקדק ברשימת המסמכים המבוקשת (סעיפים 30 – 54 לבקשה) מלמד, כך סבורני, כי למצער חלק נכבד מהם אינו קשור לסכסוך וכי לחלקם האחר ניתן מענה במסגרת גילוי המסמכים ואף במסגרת נספחי התשובה לבקשה (נספחים 6-8).
7. כך ובין היתר דורשת התובעת, בהיעדר רלוונטיות, מסמכי הנהלת חשבונות הקשורים לעסקאות בין הנתבעת 4 לחברות בנות (סעיף 35 לבקשה), כרטסת הנהלת חשבונות לרכישת משרדים של הנתבעת 4 (סעיף 44), הסכמי הלוואה בין נתבעת 4 לנתבע 2 (סעיף 52) ועוד. מדובר בדרישה לא מידתית, כוללנית ומכבידה.
8. מכל מקום יצוין כי במסגרת התשובה לבקשה, גולו מסמכים נוספים אשר יש בהם ליתן מענה לדרישת התובעת, ככל שהיו רלוונטיות ולפיכך דרישותיה בעניין זה מתייתרות (למשל רווחי הנתבעת 3 מסיחור האופציה - ראו עמוד 1204 לתשובה הנותן מענה לסעיפים 30 ו – 39 לבקשה; עמודים 1210 ואילך לתשובה - הנותן מענה לסעיף 41 לבקשה).
9. אשר לדרישות התובעת בכל הקשור למסמכי הנהלת חשבונות של הנתבעת 4 (למשל סעיפים 34-35 לבקשה) הרי שעל פניו אלה מצויים בידיה של התובעת, למצער לאור טענותיה בכתב התביעה המתוקן (סעיף 48), שם טענה כי מסמכים אלה נמסרו לידיה עוד בחודש נובמבר 2018. לכך יש להוסיף כי כטענת הנתבעים, מדובר במסמכים שהועמדו לעיונם על ידי התובעת עצמה (סעיף 19 לתשובה) ומכאן שאף לדרישה זו אין מקום.
10. כאמור וכפי שנפסק, די בכך שלמסמכים המבוקשים עשויה להיות רלוונטיות, על מנת שבית המשפט ייעתר לבקשה, בכפוף להגיונם של דברים. אלא שכפי שקבע בית המשפט העליון, מפיו של כבוד השופט עמית "דיג במים הטריטוריאליים של התביעה מותר, אך לא דיג בים של התובע" והדברים יפים אף לעניין דרישת התובעת, בהיעדר רלוונטיות ובחריגה מחזית המחלוקת שהיא עצמה קבעה בכתב התביעה, ביחס לנתבעים [יצחק עמית, "קבילות, סודיות, חיסיון ואינטרסים מוגנים בהליכי גילוי במשפט האזרחי נסיון להשלטת סדר", ספר אורי קיטאי 247, 251 (2007) והאסמכתאות המובאות שם; רע"א 1625/17 פלוני נ' מדינת ישראל (5.3.2017)].
11. בחינת התשובה מלמדת כי הנתבעים גילו שורה ארוכה של מסמכים המצויים בחזית המחלוקת כעולה מנספחיה הרבים (ראו סעיף 8 לתשובת ב"כ הנתבעים מיום 12.12.2021 בעמודים 1199 – 1200 לתשובה) וכאמור מסמכים נוספים גולו אף במסגרת התשובה (נספחים 6-8).
12. בעניין זה יוזכר ויודגש את שידוע, כי הנטל להוכחת הטענות בתביעה מוטל על התובעת, בבחינת המוציא מחברו. כאמור, לב ליבן של טענות התובעת בתביעה הוא כי סכום ההשקעה עבור רכישת האופציה לא הושב לידיה וכי עובדה זו מפקיעה מן הנתבעים את זכותם לקבלת רווח כלשהו שנצמח מההשקעה.
13. סבורני כי גדר המחלוקת ברור וממוקד וכאמור בנסיבות אלה דרישת התובעת רחבה ומכבידה וכאמור אינה רלוונטית; יתר על כן ועל פניו המידע בקשר אליה, למצער אם הושבה השקעתה, אמור להיות בידיה.
14. משכך הם פני הדברים כלל לא ברור מדוע נדרש גילוי כה נרחב הכולל מסמכי הנהלת חשבונות רבים, חשבוניות, פירוט עסקאות רבות ועוד, ונראה על פניו כי אין מדובר במים הטריטוריאליים של התביעה.
15. לאלה יש להוסיף כי התובעת עתרה לסעד של מתן חשבונות במסגרת התביעה (סעיף 76 לכתב התביעה המתוקן) ומכאן שהיעתרות למבוקש, מעבר למסמכים שגולו ואשר אמורים להיות בידי התובעת לשיטתה (סעיף 48 לכתב התביעה), משמעה מתן הסעד העיקרי כבר עתה ואף לכך לא ניתן להיעתר (ראו גם סעיף 22 לתשובה).
16. אשר לבקשת ההבהרה בסעיף 29 (ב) לבקשה, הרי שסבורני כי הדברים ברורים מתצהיר גילוי המסמכים (בעמוד 31 לתשובה) ומעבר לכך, האמור בסעיף 32 לתשובה נותן מענה למבוקש, ודי בכך.
17. לאור האמור, הבקשה בכללותה, נדחית. לאחר שלקחתי בחשבון את העובדה כי במסגרת התשובה גולו מסמכים נוספים, תשא התובעת בהוצאות מתונות בסך 2,000 ₪, לתשלום תוך 30 יום.

ניתנה היום, ב' שבט תשפ"ב, 04 ינואר 2022, בהעדר הצדדים.