לאחר עיון במסמכים שהוגשו לעיוני, הכוללים גרסאות של שלושה עדים בסמוך לאחר התאונה, לא מצאתי מדוע יש לחסות אותם וכי הם עומדים בתנאים לחיסיון ו/או עיכוב גילוי.

מדובר בגרסאות שנגבו בסמוך לתאונה, מעדים שיכולים לשפוך אור על הנסיבות של התאונה, ומשכך הם מהווים חלק מחומר הראיות והם רלבנטיים.

לא מצאתי כי מדובר בחומר שהוכן לקראת משפט אלא עדויות שנגבו על ידי חברת הביטוח לצורך תחקור האירוע לאחריו בחודש ספטמבר 2019.

מצאתי כי בדומה לדוחות אירוע לאחר אירוע הנגבים ממבוטחים, אין המצב שונה מהאמור והמפורט, ומשכך יש להעביר את הדוחות במסגרת גילוי מסמכים.

חברת ביטוח המתחקרת את האירוע בסמוך לאחר התרחשותו אינה יכולה ככלל לטעון כי תחקור האירוע חסוי לצורכי משפט כטענה כללית, מבלי להצביע על קשר ישיר למשפט.

הדוחות יוגשו לבית המשפט ולצד שכנגד גלויים ובמסגרת גילוי מסמכים בתוך 10 ימים.

מוצע לצדדים, לאור הגרסאות שפורטו בסמוך לאחר האירוע, להידבר, בין אם במסגרת הסכמות לפשרה ובין אם בנוגע למומחה מוסכם רלבנטי, ככל שלא יגיעו להסכמות.

באופן דומה, מאחר ודו"ח החקירה לא הועמד לעיון בית המשפט, ככל שתבקש הנתבעת לטעון בנוגע לדו"ח זה, יועמד הדו"ח לעיני בית המשפט, ככל שנערך בסמוך לגביית עדויות אלה של העדים נשוא הצרופות שהוגשו, שכן, כפי שנקבע לעיל, מדובר על עדויות שנגבו בסמוך לאירוע ולצורך תחקורו למטרות ביטוח. משכך, לא תתאפשר טענה לחיסיון משפטי ללא בדיקת הנושא. בשלב זה, בטרם הועמד הדו"ח, לא תתאפשר טענה לחיסיון אוטומטית אלא לאחר עיון בדו"ח.

הצדדים יחלוק בהגשת התצהירים לאחר המצאת המסמכים מהנתבעת.

הנתבעת תישא בשכר התובע בסך 3,000 ₪ בגין הבקשה לחיסיון שנדחתה.

ניתנה היום, כ"ח חשוון תשפ"ב, 03 נובמבר 2021, בהעדר הצדדים.