1. לפני תביעה על סך 7,261 ₪.

ההליך התנהל בבית המשפט לתביעות קטנות ולפיכך, פסק הדין ינומק בקצרה.

1. בכתב התביעה נטען, בתמצית, כי התובעת מציעה שירותי ייעוץ וליווי, תוך לימוד הלקוחות, בקשר לרכישת נדל"ן בחו"ל, וכי הנתבע שכר את שירותיה.
2. פגישה ושיעור ראשון התקיימו באוגוסט 2019, ושאר הקשר בין הצדדים היה ללא פגישות פנים אל פנים. עבור שיעור ראשון זה שילם הנתבע סך 500 ₪ (באותו מועד היה משתתף נוסף בשיעור, והקבלה שהוצאה היתה עבור התשלום המשותף ששילמו שניהם – סה"כ 1,000 ₪). הנתבע הודיע, כעבור כמה ימים, על כוונתו להמשיך בתהליך.
3. בקשר לאחד הנכסים שנבדקו התקדמה העסקה עד לשלביה הסופיים, עד שבאמצע דצמבר 2019 הודיע הנתבע כי הוא שוקל לסגת ממנה – ואכן, ב-22.12.19 הודיע על עזיבתו את העסקה.
4. התובעת מציינת כי הנתבע שילם עבור השלב השני של ההתקשרות (2,000 דולר ארה"ב, שהם 7,080 ₪). תשלום נוסף בסך 1,000 דולר ארה"ב, על חשבון העסקה בארה"ב, שולם אף הוא על ידי הנתבע (ומסכום זה קוזז, כפי שהוסכם בין הצדדים, סך 500 ₪ ששולמו כמקדמה כאמור לעיל).
5. התובעת מציינת כי ביצעה אף את השלב השלישי בהתקשרות, וגם חלק מהשלב הרביעי בהתקשרות, וכי היה על הנתבע לשלם את התמורה בגין עבודה נוספת זו – ובסה"כ עוד 1,800 דולר ארה"ב (מתוך סך 3,000 דולר ארה"ב עבור שני השלבים הללו לו היו מושלמים), שהם (יחד עם דרישה לתשלום נוסף בסך 300 דולר ארה"ב, בגין עבודות נוספות שבוצעו כמפורט בכתב התביעה) סכום התביעה, בשקלים.
6. בכתב ההגנה נטען, בתמצית, כי התובעת ובן זוגה כשלו במציאת הנכס שהוסכם שבו ישקיע הנתבע, הסתירו ממנו מידע והטעו אותו – וכי כתוצאה מכך, ולאחר ששילם להם 2,000 דולר ארה"ב, נגרמו לנתבע נזקים.
7. הנתבע מאשר כי נערך מפגש ראשון בין הצדדים ומציין כי הוסכם שעבור התהליך כולו ("מרגע מציאת הנכס ועד הכנסת שוכר") ישלם סך 5,000 דולר ארה"ב. לטענתו, מעולם לא חתם עם התובעת על חוזה והסכום ששולם (2,000 דולר ארה"ב) היו מקדמה מתוך סך העסקה (5,000 דולר ארה"ב).
8. הנתבע מציין כי במהלך הטיפול בנכס שהתכוון לרכוש (שני הצדדים מציינים שעמד על הפרק נכס נוסף, שעסקה בעניינו לא קודמה מטעמים שונים) התברר כי נדרשים מהלכים ביורוקרטיים נוספים (בעקבות שינויים רגולטוריים בארצות הברית, שם היה הנכס המיועד לרכישה), ולטענתו – כשלו התובעת ובן זוגה בהכרת השינוי ובמשמעותו וגרמו לו הוצאות נוספות שלא היו מתוכננות. שינוי זה גרם גם לעיכוב במועד סגירת החוזה, בקשר אליו העביר מקדמה של 1,000 דולר ארה"ב (שלבסוף הוחזרה, בניכוי 25 דולר ארה"ב, כשהעסקה לא יצאה לפועל). כאשר התרשם הנתבע כי התובעת ובן זוגה לא עונים לשיחותיו בקשר לעדכונים על התקדמות העסקה, וכאשר קיבל מהם תירוצים שונים, הודיע על כוונתו לסגת ממנה.
9. התביעה הוגשה מלכתחילה לבית המשפט לתביעות קטנות בחיפה, ולבקשת הנתבע הועבר הדיון בה (החלטה מיום 9.7.20) לבית משפט זה. עוד יוזכר כי בית המשפט התיר לצדדים להיות מיוצגים בהליך (החלטה מיום 14.10.20) וכי בין הצדדים מתנהל הליך נוסף (תא"מ (חי') 60867-02-20).
10. בדיון חזרו הצדדים על עיקרי טענותיהם.
11. התובעת הגיבה לטענה כי לא נחתם בין הצדדים הסכם (ולא סתרה את הטענה שאין ביניהם הסכם חתום) וציינה שאת הידע שאותו למד הנתבע היא לא יכולה לדרוש ממנו להשיב. ב"כ הנתבע הפנה למסמך שהוגדר בכתב ההגנה כ-"פרוספקט" (ושהתובעת הגדירה כ-"דפי הסבר") וציין כי ממנו הבין הנתבע את טיב השירות שרכש מהתובעת (ושלא סופק במלואו, כטענתו).
12. מן המקובץ עולה כי תוכן ההתקשרות בין הצדדים הוגדר, לדעת שניהם, באותו מסמך הנזכר לעיל ושצורף לכתבי הטענות. עיקרי המסמך הם כדלקמן:

הצגת התובעת ובן זוגה (להלן, למען הנוחות ואף שהתביעה הוגשה על ידי התובעת בלבד: "התובעים"), הרקע המקצועי שלהם ונסיונם בתחום הנדל"ן בארה"ב. התובעים מוצגים בו כמי ש-"עוזרים [ללקוח] לבנות תכנית למטרת רכישת נכסים לצורך יצירת הכנסה פאסיבית עם תשואה גדולה ככל הניתן, דרך לימוד וחיבור לאנשי מקצוע שונים". התובעים מציינים כי גישתם ל-"עולם המיוחד" של מכירה וליווי של נדל"ן בחו"ל היא "גישה פתוחה עם שקיפות מלאה" וכי בה הם "מלמדים את כל הרצוי" לשם רכישת נכס, ניהולו וגריפת רווחים ממנו.

התובעים מציינים כי הם מלווים את הלקוח בשלבי איתור ובדיקת הנכס, בדיקת כדאיות ההשקעה, יצירת קשר עם אנשי מקצוע, מתווכים ועורכי דין, קשר עם חברת הניהול, העברת אישורי אכלוס – ועד לכניסת הדייר הראשון לבית.

התובעים מחלקים את העבודה לארבעה שלבים:

(א) מפגש הסבר והכרות, בעלות של 500 ₪ שיקוזזו "מעלות רכישה ראשונה"; (ב) מציאת נכסים במסגרת התקציב; (ג) בדיקת הנכס והערכת השיפוץ (על חשבון הלקוח); (ד) רכישת הנכס, שיפוץ, הכנה לאיכלוס, פיקוח העירייה, עורך דין, תיווך.

במסמך מצוין כי "עלות השירות שלנו ה[י]א $5,000 לנכס ראשון", וכי הסכום יחולק כדלקמן: $2,000 בתחילת העבודה (בקיזוז 500 ₪ ששולמו, אם שולמו, בגין מפגש ההכרות); $2,000 לאחר הרכישה; $1,000 לאחר השיפוץ, בעת האיכלוס). כן מצוינת עלות השירות עבור נכסים נוספים.

1. לא צוינו בהסכם תנאי ביטולו, ולא נקבע בו מה תהיה עלות השירות ככל והתהליך לא יסתיים ברכישתו של נכס על ידי הלקוח.
2. נוכח כל האמור משתמע כי עבודת התובעת הוצגה בדפי ההסבר שעל יסודם התקשרו הצדדים כעבודה השקולה בעיקרה, באנלוגיה, לעבודת תיווך. ככזו, זכאית התובעת לשכרה ככל שהעבודה שביצעה הובילה להשלמתה של העסקה – וכך, אמנם, מוצגים תנאי התשלום גם במסמך שערכה בעצמה: תשלום ראשון עם תחילת העבודה, שני "לאחר הרכישה" ושלישי "בעת האכלוס".
3. בהעדר הסכמה אחרת, ומשלא נקבעו תנאים אחרים, משמע כי כאשר לא הסתיים התהליך ברכישתו של נכס ובאכלוסו של זה, לא זכאית התובעת ליתרת השכר שהיה אמור להיות משולם "לאחר הרכישה" ו-"בעת האכלוס", משתנאים אלו כלל לא התקיימו וכששלבים אלו לא הושלמו.
4. מנגד, לו היתה לפני תביעתו הנגדית של הנתבע להשיב לו את התשלום ששילם בגין חלקה הראשון של עבודת התובעת (חלק שלא הותנה בהשלמת עסקת הרכישה), מסתבר כי הייתי דוחה אף תביעה זו (תביעה נגדית כזו לא נמצאת לפני אולם הצדדים עדכנו, כאמור, שהיא הוגשה ומתנהלת – וחזקה כי יעלה בידם להגיע להסכמות המתבקשות גם בהליך הנוסף).
5. התוצאה היא, כאמור, שדין התביעה להדחות. התובעת ביצעה חלק מהעבודה לה התחייבה, ובגין חלק זה קיבלה את מלוא התמורה המוסכמת.

נוכח כך, ולאור האמור גם ביחס להליך המקביל, נדחית התביעה ללא צו להוצאות.

המבקש לערער על פסק הדין רשאי להגיש בקשה לבית המשפט המחוזי מרכז לוד בתוך 15 ימים.

ניתן היום, י"ט טבת תשפ"א, 03 ינואר 2021, בהעדר הצדדים.