1. בפני תביעה כספית בסדר דין מקוצר בסכום של 179,651 ₪.
2. התביעה הוגשה על ידי בת זוג לשעבר של הנתבע. במסגרת מתווה סיום היחסים בין הצדדים, חתם התובע על מסמך בכתב יד ובו הוא מודה בחוב כספי כלפי התובע וכן פירט במסמך של את האופן בו ישלם את החוב. לטענת התובעת, הנתבע בחר שלא לקיים את ההסכם ועל כן הוגשה התביעה דנן.
3. לטענת הנתבע, ההסכם נכרת תחת איומים ולחץ. עוד נטען כי ההסכם אינו ממצה וכי התובעת חייבת לנתבע כספים ואלו פורטו בבקשת הרשות להתגונן ובמסמכים שהוגשו לאחר מכן לתיק. עוד נטען כי הסמכות העניינית נתונה לבית המשפט לענייני משפחה וזאת שעה שמדובר בסכסוך בין ידועים בציבור. לחילופין נטען על ידי הנתבע וככל שבית המשפט לא יעביר את ההליך לבית המשפט לענייני משפחה, נתבקש בית המשפט ליתן רשות להתגונן.
4. לאחר שעיינתי ובחנתי את טענות הצדדים הרי שלא מצאתי לנכון להעדיף את בית המשפט לענייני משפחה על פני בית משפט השלום בעפולה ולהלן אנמק:
   1. מסגרת נורמטיבית: בכל הנוגע לבחינת סמכות ההלכה הפסוקה קבעה שני תנאי סף לקיומה של מערכת יחסים של ידועים בציבור: האחד - חיי משפחה והשני - ניהול משק בית משותף (ע"א 621/69 נסיס נ' יוסטר, פ"ד כד(1) 617 (1970; ע"א 79/83 היועמ"ש נ' שוקרן, פ"ד לט(2) 690). ואוסיף כי באשר לשאלת נטל ההוכחה לקיומם של יחסי "ידועים בציבור", הרי שבשלב הראשוני, נטל ההוכחה רובץ לפתחו של הטוען למעמד של "ידוע בציבור", על פי הכלל "המוציא מחברו עליו הראיה" (ע"א 714/88 פלונית נ' פלוני, פ"ד מה(2), 89 (1991)).
   2. מעיון בתיק עולה כי מדובר בבני זוג צעירים, חברים, ללא ילדים משותפים, מדובר במה שכונה על ידי התובעת "אהבה ראשונה" ואכן כך התרשמות בית המשפט מעיון בנספחים הרבים שצורפו ובמכתבים, תכתובות ותמלילי שיחה כפי שהוגשו לתיק. זאת ועוד, לא נמצא כי קיים חשבון משותף בין הצדדים או שיתוף מלא ברכוש. אכן הצדדים התגוררו יחדיו לפרק זמן מסוים שנפרס על פני מספר שנים (3 לכל היותר) ואולם זהו החיבור היחידי המשמעותי שניתן למצוא בין הצדדים ולבין סמכות בית המשפט לענייני משפחה.

לאור הדברים האמור לעיל אדגיש כי על פי ההלכה הפסוקה, לא כל קשר זוגי יוביל לידי כך שהסמכות הינה של בית המשפט לענייני משפחה. שכן כל בית המשפט לענייני משפחה נועד לשמש אכסניה מקצועית אשר תוכל להתמודד עם המורכבות שבסכסוכים משפחתיים ולרבות סוגיית חלוקת רכוש, מזונות, אפוטרופסות וכיו'. בענייננו מדובר בסכסוך כספי הנשען על גבי מסמך בכתב ואין כל הצדקה לגרור את ההליך לבית המשפט לענייני משפחה. ההסכם בין הצדדים הוא ברור ויש לבחון בעיקר טענות חוזיות ולא משפחתיות כדי להכריע במשמעותו ותוצאתו הכלכלית על הצדדים.

• 1. לאור כל האמור, הנני סבורה כי אין מקום לקבוע שהצדדים היו ידועים בציבור על כל המשמעות של קביעה זו. מדובר בקשר חברי בין צעירים אשר, כאמור לעיל, היה אהבה ראשונה של התובעת ומדובר באנשים צעירים אשר לא התנהגו כמי שרצו לקשור גורל זה בידי זה באופן מוחלט. וזאת על אף האהבה הגדולה אשר שררה בין השנים לפרקים מסוימים. שעה שקיימת משמעות רבה להגדרת בני זוג כידועים בציבור, חובה על בית המשפט לנקוט משנה זהירות בבואו להכריע בעניין מעין זה. אוסיף כי קביעה זו עומדת לאחר בחינת מכלול התיק ובשים לב להחלטה קודמת אשר הנחתה את הצדדים להגיש עמדותיהם, אלו הוגשו ושפכו אור על המקרה כך שמלוא התמונה הועמדה כעת בפני בית המשפט ולכן נקבע כפי שנקבע עתה.

1. לאור כל האמור הנני מורה על דחיית הטענות בדבר העדר סמכות עניינית של בית המשפט דנן לדון בתובענה.
2. כמו כן ושעה שהסעד החילופי היה כי תינתן רשות להתגונן, שוכנעתי כי על סמך החומר הקיים, הרף הורם וכי ראוי לאפשר לנתבע את מתן הרשות להתגונן שכן מן הראוי ליתן לו את יומו בבואו להוכיח את טענותיו. ברם, מצאתי לנכון לחייב את הנתבע בהפקדת הסך של 10,000 ₪ כתנאי למתן הרשות וסכום זה יופקד בתוך 30 יום מהיום. קביעה זו נועדה לאפשר לצדדים לברר את טענותיהם ובשים לב לכך שהתביעה לא הוגשה רק על הסכום הנקוב במסמך החתום בין הצדדים אלא על סכומים נוספים ואין לחסום דרכו של הנתבע לברר את טענותיו, אפילו אם אינן מוצקות בשלב זה.
3. התביעה תתברר בסדר דין רגיל והליכים מקדמיים יושלמו עד לא יאוחר מיום 1.8.2020.
4. בשלב זה, ולפנים משורת הדין ומתוך רצון של בית המשפט שלא להכביד על הצדדים, בעלי דין צעירים ובראשית דרכם במובן מסוים, איני עושה צו להוצאות.
5. המזכירות תפעל כמפורט לעיל ותמציא לצדדים.

ניתנה היום, ג' תמוז תש"פ, 25 יוני 2020, בהעדר הצדדים.