1. פתח דבר
   1. עניינה של ההחלטה בבקשת הנתבע לביטול פסק הדין שניתן כנגדו ביום 31.3.2021 בהעדר הגנה.
   2. בתמצית שבתמצית עניינה של התובענה בדרישת התובע לחיוב הנתבע בפיצוי בסך 100,000 ₪ בגין פרסומי לשון הרע בקבוצת פייסבוק אשר מייחס התובע לנתבע.
   3. להשלמת התמונה יצוין כי אין זו הפעם הראשונה בה ניתן פסק דין בהעדר הגנה כנגד הנתבע. כבר נקבע לא אחת בתיק זה כי על הנתבע להגיש את כתב הגנתו ומשזה לא הוגש על ידו- ניתן פסק דין נוסף ביום 31.3.2021 והוא נשוא עניינינו.
   4. לגופו של עניין, בבקשה לביטול פסק הדין שניתן ביום 31.3.2021 עותר הנתבע לבטל את פסק הדין שניתן כנגדו בהעדר הגנה, זאת בין היתר "מחובת הצדק בשל פגמים יסודיים שארעו בהליך" . לדבריו, החלטת בית המשפט מיום 2.3.2021 (במסגרתה ניתנה ארכה להגשת כתב ההגנה עד ליום 22.3.2021) בצירוף פסה"ד מיום 31.3.2021 , התקבלו לידיו רק ביום 23.4.2021. עוד טען הנתבע בבקשתו כי אינו קשור בשום דרך לפרסומים המיוחסים לו.
   5. התובע מנגד, התנגד לבקשה ועתר לדחותה. לדבריו, הנתבע "מזלזל בהליכי בית המשפט ", "אינו מקיים החלטות", ומתעלם מהחובות המוטלות עליו על פי דין.
   6. אציין כבר עתה כי לאחר שעיינתי בטענות הצדדים ולאחר שקיימתי דיון במעמדם ביום 6.7.2021, מצאתי להורות על ביטול פסק הדין ולעניין זה יובאו הדברים שלהלן בהרחבה.
2. המסגרת הנורמטיבית
   1. בקשה לביטול פסק דין שניתן במעמד צד אחד

הפסיקה התוותה אמות מידה לבחינת בקשה לביטול פסק דין שניתן במעמד צד אחד. שני המבחנים המרכזיים שיש לבחון לצורך ביטול פסק דין מתוקף שיקול דעת שיפוטי הותוו ברעא 1788/20 משה אברג'ל נ' אלקטרז איילנד בע"מ מיום 5.11.2020, כדלקמן:

"אמות המידה לבחינת בקשה לביטול פסק דין שניתן במעמד צד אחד מכוח שיקול דעתו של בית המשפט נשענות על שני שיקולים: האחד, סיבת אי-הגשת כתב ההגנה, או אי-התייצבותו של בעל הדין לדיון; השני, סיכויי הצלחתו של בעל הדין אם יבוטל פסק הדין שניתן (ראו למשל: רע"א 1957/12 חלה נ' כהן, [פורסם בנבו] פסקה 10 (22.5.2012)). בדרך כלל יש לייחס חשיבות רבה יותר לשיקול השני (ע"א 7882/14 אהרון נ' עובדיה, [פורסם בנבו] פסקה 12 והאסמכתאות שם (27.11.2014)). כך, כאשר מבקש ביטול פסק הדין מצביע על סיכויי הצלחה, ככלל בית המשפט ייטה לקבל את הבקשה למרות מחדליו של המבקש, תוך ריפוי הנזק שנגרם לבעל הדין השני, באמצעות פסיקת הוצאות (רע"א 6258/19 כהן נ' כהן, [פורסם בנבו] פסקה 7 (3.12.2019); רע"א 1000/17 פלוני נ' פלוני, [פורסם בנבו] פסקה 9 (12.9.2017); רע"א 4487/15 פלוני נ' פלוני, [פורסם בנבו] פסקה 3 (9.2.2016); רע"א 5736/15 עובד נ' פקיד שומה טבריה, [פורסם בנבו] פסקה 5 (8.10.2015)). אף כי כאשר מחדלו של בעל הדין הוא כה משמעותי, יכול שיהיה בו כדי להאפיל על שאלת סיכויי ההגנה (רע"א 7657/11 גריסרו נ' ברמן, [פורסם בנבו] פסקה 11 (18.6.2012)).

• 1. המבחן הראשון אותו נדרש בית המשפט לבחון הוא- סיבת המחדל בגינה לא הוגש כתב הטענות או אי התייצבות למשפט. ואילו המבחן השני הוא- סיכויי הצלחת המבקש אם יבוטל פסק הדין . לעניין זה יודגש כי יש להראות שלמבקש תצמח תועלת מביטול פסק הדין שאילולא כן -אין כל טעם להורות על ביטולו. לעניין זה, יפים הדברים שנאמרו ברעא 1957/12 זהרה חלה נ' יוסף כהן מיום 22.5.2012, כדלקמן:

"השיקול השני, שעל-פי רוב נודעת לו חשיבות גדולה יותר (ראו ע"א 32/83 אפל נ' קפח, פ"ד לז(3) 431, 438) (1983)), עוסק בסיכויי ההגנה (או התביעה, אם מדובר בתובע) של מבקש הביטול:

"שכן אם לא תצמח למבקש תועלת מן הביטול אין כל טעם להורות כן רק על מנת שלאחר קיום הדיון בתיק במעמד הצדדים ושמיעת המבקש יצא תחת ידו של בית המשפט אותו פסק-הדין עצמו (ראו יואל זוסמן סדר הדין האזרחי 738 (מהדורה שביעית, שלמה לוין עורך, 1995)" (רע"א 9565/09 מרגוליס נ' גנץ ([פורסם בנבו], 10.8.2010), להלן: עניין מרגוליס). " (ההדגשות אינן במקור).

• 1. עוד אפנה לעניין זה אל דברי כב' הש' ריבלין בדנ"א 464/12 עיזבון המנוחה בועז בתיה נגד בנק אוצר החייל (מיום 23.4.2012) שם נקבע כי:

"מקום שבית המשפט מתבקש לבטל החלטה שניתנה במעמד צד אחד, אף שבעצם קיום הדיון בהיעדרו של המבקש לא נפל פגם...נתון דבר הביטול לשיקול-דעתו של בית המשפט. בבואו להפעיל את שיקול-דעתו, אם להיענות לבקשת הביטול אם לאו, יבדוק בית המשפט וישקול, לא רק אם יש בפי המבקש טעם להצדקת היעדרותו מן הדיון שהתקיים, אלא גם – ובעיקר -אם, לגופו של עניין, עשוי הביטול להצמיח לו תועלת; לאמור, אם שמיעת עמדתו בנושא המחלוקת אכן עשויה להוביל את בית המשפט למתן החלטה שונה מזו שניתנה" (ע"א 5000/92 בן ציון נ' גורני, פד"י מח (1) 830, 836 (1994).

ובהמשך,

"אמת המידה לביטול פסק הדין שניתן בהיעדר התייצבות, ובנסיבות בהן הוכח כי הצד הנעדר היה מודע למועד הדיון, היא כי קיים סיכוי טוב כי תשתנה התוצאה אם ינוהל דיון לגופה של התביעה (רע"א 8292/00 יוספי נ' לוינסון (לא פורסם, 27.2.2001); ע"א 3645/92 קלנר נ' לופוביץ, פד"י מז (4), 133 (1993))."

• 1. בהתאם לאמור לעיל, הרי שהשיקול שנודעת לו חשיבות גדולה יותר עוסק בסיכויי ההגנה של מבקש הביטול וככל שקיים סיכוי כי תשתנה התוצאה אם ינוהל דיון לגופה של התביעה- הרי שבית המשפט ייטה לאשר את הבקשה לביטול פסק הדין שניתן בהעדר הגנה.

1. מן הכלל אל הפרט
   1. יישום אמות המידה בעניינינו מובילה למסקנה לפיה דין הבקשה להתקבל. לעניין זה יובאו הדברים שלהלן:

• ראשית, הנתבע נתן טעם מספק להעדר הגשת כתב הגנתו - הנתבע לא התעלם ממתן טעם להעדר הגשת כתב טענותיו ומסר הסבר מספק למחדליו. הנתבע שאינו מיוצג, טען כי קיבל את החלטת בית המשפט מיום 2.3.2021 המתירה להגיש את כתב ההגנה עד ליום 22.3.2021 יחד עם פסק הדין רק ביום 23.4.2021. לעניין זה הפנה אל אישורי ההמצאה הנמצאים במערכת בית המשפט. מעיון באישורי המסירה במערכת נט המשפט אכן עולה כי הן פסק הדין  והן ההחלטה מיום 2.3.2021 שניהם התקבלו אצל הנתבע במועד 23.4.21 . בנסיבות אלו מצאתי להסתפק בנימוק שניתן.
• יוער כי משמצאתי לקבוע כי הנתבע קיבל לידיו את פסק הדין בהעדר הגנה שניתן כנגדו ביום 31.3.2021 רק ביום 23.4.2021, הרי שטענת התובע לפיה הבקשה לביטול פסק דין (אשר הוגשה ביום 23.5.2021 ), הוגשה למעלה מ-30 יום - דינה להידחות.
• שנית, בחינת סיכויי ההצלחה מצדיק את ביטולו של פסק הדין - טענות הנתבע לפיהן האמור בכתב התביעה אינו מתייחס אליו ולא תואם לפרטיו וכן טענות נוספות שהעלה לפיהן כתב התביעה לא מצביע עליו אלא מצביע על מפרסם אחר לצד, טענות לפיהן לא היה מעולם חבר בקבוצת הפייסבוק בה פורסמו הפרסומים הנטענים אודות התובע, וכי לא פרסם במישרין או בעקיפין פרסום כלשהו על התובע וכי הפייסבוק המוזכר בתביעה אינו שייך אליו וכי התובע ביסס תביעתו על עובדת שגויות שכן פרטי המפרסם מצביעים על אדם אחר שאינו הנתבע- הן טענות שככל שהנתבע יצליח להוכיחן יהיה בהן כדי להצדיק את ביטולו של פסק הדין שניתן בהעדר הגנה.
• יודגש כי אין באמור כדי לקבוע דבר ביחס לתוצאות ההליך כולו ואולם בשלב זה ניתן להניח לכאורה כי לנתבע טענות הגנה שלו יצליח להוכיחן יהיה בהן כדי להצדיק את ביטולו של פסק הדין שניתן בהעדר הגנה. בנסיבות אלו ומשהנתבע נתן טעם מספק ביחס למחדלו בהעדר הגשת כתב הגנתו ואף הצביע על טעמי הגנה וסיכויים כלשהם להגנתו שכאמור ככל שיצליח להוכיחן אם ינוהל דיון לגופה של התובענה יכול והתוצאה של פסק הדין תשתנה- הרי שיש מקום לבטל את פסק הדין.

1. סוף דבר
   1. לאור האמור לעיל, אני מורה על ביטול פסק הדין .
   2. איני קובע צו להוצאות והצדדים רשאים להתייחס להוצאותיהם בגין בקשה זו בסיומו של ההליך במסגרת פסיקת ההוצאות הכוללת.
2. החלטות להמשך ההליך
   1. הנתבע יגיש את כתב הגנתו עד ליום 28.2.2022.
   2. דיון בתיק זה נקבע ליום 20.3.2022 בשעה 10:30.

תז"פ ליום 1.3.2022.

ניתנה היום, ח' אדר א' תשפ"ב, 09 פברואר 2022, בהעדר הצדדים.