לפני:

כב' השופטת סאוסן אלקאסם

נציג ציבור (עובדים) - מר שלמה ליב

נציג ציבור (מעסיקים) - מר טרודי עאמר

החלטה

מונחת לפנינו בקשה לסילוק התביעה על הסף, ולהלן העובדות הרלוונטיות:

1. תביעה דנן נפתחה ביום 28.2.2020 ע"י המשיב ובה דרש פיצוי של 200,000 ₪ בגין נזק שנגרם לו בגין תאונת עבודה.
2. ביום 27.5.2020, הגישה המבקשת בקשה לסילוק התביעה על הסף מחמת העדר סמכות עניינית ולחילופין בקשת ארכה להגשת כתב הגנה (להלן: "הבקשה").
3. המבקשת טענה כי עילת התביעה כולה מבוססת על עוולת הרשלנות ומשכך, אינה בגדרי סמכותו של בית הדין, אלא בסמכות בית משפט השלום.
4. המשיב כופר בטענה זו, וטוען כי פציעתו מהווה תאונת עבודה ונגרמה בעקיפין בשל רשלנות מנהל המחצבה הזוטר שביטל הזמנת המשיב לרצועת הרמה תקנית.
5. בתשובה לתגובה חזרה המבקשת על טענתה כי התביעה נזיקית גרידא.
6. סמכותו של בית הדין מוגדרת בסעיף 24(א)(1) לחוק בית הדין לעבודה, התשכ"ט- 1969 –

"לבית דין אזורי תהא סמכות ייחודית לדון –

(1) בתובענות בין עובד או חליפו למעסיק או חליפו שעילתן ביחסי עבודה, לרבות השאלה בדבר עצם קיום יחסי עבודה ולמעט תובענה שעילתה בפקודת הנזיקין [נוסח חדש];

1. הכלל המנחה לעניין סמכותו של בית הדין לעבודה הוא כי "מחד גיסא, עניינים המסורים לסמכותו הייחודית של בית הדין לעבודה יידונו אך ורק בבית הדין לעבודה, ומאידך גיסא, לא יידונו בבית הדין לעבודה אלא עניינים אלה".^[1]
2. כן נקבע כי תיחום הסמכויות בין בתי הדין לעבודה לערכאות האזרחיות לגבי ס' 24(א)(1) הנ"ל, מבוסס על מבחן תלת שלבי: מבחן זהות הצדדים – דהיינו האם מדובר בתביעה שבין עובד למעסיק; מבחן העילה – האם העילה נסובה על יחסי עבודה; ושאינה נזיקית.^[2]
3. נקודת המוצא היא כי עילות נזיקיות, למעט אלה המנויות בסעיף 24(1ב) לחוק בית הדין לעבודה, מוחרגות מסמכותו של בית הדין לעבודה.
4. לא אחת מתעורר קושי באבחון המקור המשפטי לעילת התביעה - דיני החוזים או דיני הנזיקין. בהקשר זה דן בית הדין הארצי ב- בר"ע (ארצי) 67197-01-17 גיספאן – בסט שרותי קירור בע"מ (3.4.2017) (להלן: "פרשת גיספאן"), וקבע –

"המקור המרכזי לבירור מהות עילת התביעה הוא כתב התביעה עצמו, שכן הפררוגטיבה בבחירת העילה נתונה לתובע. וכך נאמר (פיסקה 43, ההדגשות שלנו) "ככלל, כפי שנראה, יש לומר שעילתו של הסכסוך היא בפקודת הנזיקין כאשר התביעה מושתתת על אחת העוולות המנויות בפקודה זו. אכן, יש מצבים שבהם לכאורה קיימת קרבה בין דיני הנזיקין לדיני החוזים ואפשר שקיימת גם עילה חוזית, בצידה של העילה הנזיקית. אולם, הפררוגטיבה להגדיר את עילות התביעה היא של התובע" ". [ההדגשה במקור]

ובהמשך :

"מצבים של חוסר בהירות יוכרעו "על רקע עקרונות ההלכה הפסוקה ושיקולי מדיניות משפטית ראויה. אלה – כפי שנרחיב מיד – מובילים למסקנה כי כאשר עסקינן ביחסים שבין עובד למעסיק (המבחן הראשון) ובעילה מתחום יחסי העבודה (המבחן השני), אשר יש לה כלי קיבול חוזי ונזיקי, אזי על מנת לשלול סמכות בית הדין לעבודה לדון בתובענה – נדרש כי העילה הנזיקית בכתב התביעה תהא ברורה, היינו על התובע להסביר במפורש כי עילת תביעתו נזיקית".

1. לאור דברים אלו, נבחן את כתב התביעה עצמו, שם הגדיר התובע את תביעתו כך –

בתשובתו הוסיף כי –

1. יוער כי התובע אינו מיוצג.
2. לגופו של עניין, אין בעובדה שמדובר בתאונת עבודה, ככל שכך פני הדברים, כדי לקנות סמכות בבית הדין, אלא הדרישה גם שהעילה לא תהא נזיקית, כאמור.
3. בענייננו, התביעה מוגדרת בכתב התביעה כנזיקית – רשלנות – ובתשובתו, אף הצביע המשיב על האשם המרכזי לטענתו לקרות התאונה.
4. בנסיבות אלו ונוכח הגדרת התובע עצמו בכתב התביעה ובתגובתו, אין אלא לקבוע כי עילת התביעה נזיקית – ומשכך, הסמכות לדון בה נתונה לבית משפט השלום ולא לבית הדין לעבודה.
5. נוכח הצהרת המבקשת לעניין הסמכות, הרינו מורים על העברת תביעה דנן לבית משפט השלום לו הסמכות העניינית לדון בתביעה.
6. בנסיבות העניין, אין צו להוצאות.

ניתנה היום, ט"ו סיוון תש"פ, (07 יוני 2020), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.

1. ראו רע"א 2407/14 רוחם - אג'נס פרנס פרס בע"מ, פסקה 27 (14.10.2015) (להלן: "ענין רוחם"). ↑

2. עניין רוחם, ראו הערת שוליים 1 לעיל. ↑