1. ביום 1.3.21 הוריתי כי על הנתבעת להגיש תחשיב נזק תוך 30 יום. הנתבעת לא עשתה כן. ביום 8.4.21 הוריתי כי ב"כ הנתבעת "מתבקשת להגיש תחשיב נזק (או בקשה מנומקת לארכה קצרה) עד ליום 12.4.21 לכל המאוחר". ככל שבעל דין עומד על ניהול התיק ואינו מוכן לשמוע הצעת פשרה כמקובל, עליו לכל הפחות להודיע על כך. בענייננו אין זה מצב הדברים, שכן העובדה כי יוגשו תחשיבים לצורך מתן הצעה עלתה מהחלטות שניתנו עוד קודם לכן, למשל החלטה מיום 15.10.2020. משניתנה החלטה לפיה על הנתבעת לפעול בדרך מסויימת, עליה לפעול בהתאם, ומכל מקום היא אינה רשאית להתעלם ממנה. ככל שהנתבעת לא תגיש תחשיב נזק עד לסוף חודש אפריל, בדעתי לחייבה בהוצאות.

2. ביום 2.9.2020 ביקשתי מן התובע, בזיקה לאופן בו התנסח, לא רק כלפי הנתבעת אלא גם כלפי ב"כ הנתבעת, להשתדל "ולהקפיד על התנהלות עניינית ומכבדת". התובע הוסיף להתנסח בהודעות המוגשות על ידו לתיק בתכיפות, בניסוחים החורגים מן המקובל. ביום 11.4.21 הוריתי כי על התובע "לחדול משימוש בשפה פוגענית". בתגובה, הגיש התובע הודעה נוספת בה הסביר לבית המשפט מדוע הביטויים בהם הוא עושה שימוש משרתים את מטרותיו. ככל שבעל דין עומד על העלאת טענות שאינן רלבנטיות במישרין לעילת התביעה בהליך הספציפי, אלא להליכים אחרים, אם בכלל, עליו לכל הפחות לעשות כן בדרך ראויה ומכובדת. ייתכן כי לדעתו של התובע הוא מעלה טענות בשפה ציורית, כהגדרתו, אך המבחן הוא מבחן אובייקטיבי, בעיני הקורא הסביר ובעיני בית המשפט, ולא בעיניו של התובע. בפעם הבאה בה יעשה התובע שימוש בשפה בוטה (כדוגמת: "סמרטוט", "המקצוע העתיק ביותר בעולם", וכיו"ב) - יימחק המסמך בו נעשה שימוש בשפה זו ויוצא מן התיק. זאת ועוד; ככל שהתובע לא יקפיד על ההתנסחות בדרך ראויה ומכובדת, בדעתי לחייבו בהוצאות.

ניתנה היום, ו' אייר תשפ"א, 18 אפריל 2021, בהעדר הצדדים.