לפני כב' השופטת הבכירה אורית יעקבס

1. ביום 6/8/20 הגישה נתבעת מס' 1 (להלן:"המועצה") בקשה ל"מתן צו לגילוי ועיון מיוחד במסמכים" (להלן:"הבקשה"), במסגרתה ביקש כי בית הדין יורה לתובעת ולנתבעת מס' 2 (להלן:"המדינה") לגלות את המסמכים הבאים:

ביחס לתובעת:

א. מסמכי ותיעוד התלונה אשר הגיעה לתובעת בענין העובד מס' 3 (להלן: "העובד").

ב. פרוטוקול והחלטת הנהלת התובעת לטפל בתיק זה.

ג. פרוטוקול תלונות הנחזות "חשיפת אי סדרים" ו/או "שחיתות" כהגדרת עו"ד חאיק למתלוננים השונים בענין המועצה מאז שלוש השנים האחרונות ותשובות התובעת לכך והחלטות הנהלת התובעת בענין זה כולל פרוטוקול מפורט.

ד. פרוטוקול והחלטות התובעת לפתיחה בהליך מכח דיני עבודה בענין העובד ח'לילייה שהתפטר ערב הבחירות, והחלטה למחוק התביעה והנמקת התובעת לשם כך.

ה. התלונות שהגיעו לתובעת בענין הדובר של המועצה מר פאדי מרג'יה ופרוטוקול והחלטת הנהלת התובעת בעניינם, והבירור שנעשה מהתובעת בענין זה ועמדתה לענין ניסיונו וכושרו של מר פאדי מרג'יה וענין "ניגוד העניינים" אשר נטען בענין מר מרגי'ה הנ"ל לעומת הטענות בתיק זה, וכן לעובדה כי מר מרג'יה היה מועמד בחירות באחת הרשימות לבחירות המועצה.

ו. התלונות והבירורים של התובעת בענין קרבות משפחתיות וניגוד אינטרסים, של מו"מ טורעאן, מנהלי המחלקות השונות ובעלי תפקידים שונים שבהם קיימת כפיפות וכן מה עשתה התובעת וכן תיעוד לגבי מהלכים שהתובעת נקטה בהם בענין המו"מ טורעאן והוא הדין לגבי מו"מ כפר מנדא, והרשויות המקומיות בסביבה, וזאת בתקופה של שלוש השנים האחרונות.

ביחס למדינה:

דיווחי הפיקוח ו/או התקצוב של היועצים בבתי הספר התיכוניים והן ביסוס רמת השירות והתקצוב של עובדי ההוראה ביפיע, ולפיהן כ- 7 שנים שלמה המדינה בתקצוב פרטני ו/או כללי ו/או מיוחד משכורות עובדי חינוך וכל תיעוד רלוונטי ממשרדים אלה.

2. בתאריך 7/8/20 הגישה התובעת את תגובתה לבקשה (להלן:"התגובה").

3. בתאריך 10/8/20 התייחסה המועצה לתגובה (להלן:"ההתייחסות") אלא שאז התחוור לביה"ד כי חלק מהבקשה התייחס גם למדינה ולכן קצב לאחרונה זמן להגיב לחלק המתייחס אליה.

4. בתאריך 11/8/20 הגישה המדינה את תגובתה לבקשה (להלן:"תגובת המדינה").

5. בתאריך 16/8/20 התייחסה המועצה לתגובת המדינה ולכן הגיעה העת להכריע בבקשה.

6. רקע והשתלשלות העניינים

א. בבסיס הבקשה עומדת תביעת התובעת לביטול מינויו ו/או בחירתו של נתבע מס' 3 מתפקיד יועץ חינוכי ו/או עובד הוראה ו/או כל תפקיד אחר בבית ספר תיכון מראח אלגוזלאן במועצה (להלן:"בית הספר").

ב. לטענת התובעת, המועצה פעלה למינויו של נתבע 3, שהינו אחיין של עובד בכיר שלה - מר מחמוד עלי סאלח - מנהל מחלקת החינוך במועצה, וזאת בניגוד לשורה של דברי חקיקה ונהלים ומבלי שקיבלה היתר להעסקתו על ידי ועדת מינהל השירות וכאשר היא מסרבת לבטל את מינויו חרף הפגיעה בשלטון החוק ובכללי המינהל התקין.

המועצה הכחישה את טענות התובעת כנגדה והבהירה כי הנתבע 3 מועסק אצלה מזה 8 שנים וכי משרד החינוך אישר מזה שנים את משכורתו ואת תקצוב בית הספר.

עוד טענה המועצה כי התובעת מחוייבת לגשת לבית הדין בידיים נקיות ולא לנצל לרעה הליכים משפטיים וכן לא להיות מונעת על ידי "הלשנות".

ג. לאחר שכל הנתבעים הגישו את כתבי הגנתם התקיים ביום 8/6/20 דיון מוקדם בסיומו ניתנה החלטה אשר התייחסה להליך גמ"ס, כדלקמן:

"1. לבקשת הנתבעת 1, ניתן בזאת צו הדדי לגילוי ועיון במסמכים אשר יקויים בתוך 21 יום מהיום.

2. לאחר מכן, ולתקופה של 14 יום מהמועד הנ"ל יוכלו הצדדים להגיש כל בקשה שימצאו לנכון בנוגע לגילוי מסמך/כים ספציפי/יים ולאחר מכן יגישו את העדויות הראשיות, של כל עדיהם (לרבות בעלי הדין), בתצהירים"

בהמשך ההחלטה ניתנו הנחיות מפורטות אשר להגשת תצהירי עדות ראשית.

ד. בתאריך 6/7/20 הגישה המועצה בקשה להארכת מועד להגשת תצהיריה.

ה. בתאריך 9/7/20 הודיעה התובעת על התנגדותה לבקשתה הנ"ל של המועצה וכן ביקשה כי ביה"ד ייתן הוראות.

ו. בתאריך 13/7/20 התייחסה המועצה לתגובת התובעת ובתאריך 15/7/20 הכריע ביה"ד בבקשתה וכן בבקשת התובעת למתן הוראות, עת קבע, בין היתר כך:"לאחר שנתתי דעתי לטענות המועצה ולטענות התובעת ולמרות שיש טעם בטענת התובעת ולפיה הנתבעים ו/או מי מהם לא פעלו בהתאם להחלטת ביה"ד מיום 8/6/20, הגעתי לכלל מסקנה כי למרות שהיה עליהם לעשות כן ולמצער לפעול, במועד, כדי לבקש ארכה להשלמת הליך גילוי המסמכים, לא ניתן להתעלם מהתקופה בה אנו מצויים וכן מטענות המועצה בענין זה וכן לא ניתן להתעלם מטענתה אשר לכך שמדובר בעובד העובד אצלה מזה כ - 8 שנים וכי איתור מסמכיו ותיקו האישי של העובד וכן התייחסות משרד החינוך ומשרד הפנים אורכים זמן - טענה שלבטח רלוונטית במיוחד מקום שחלק מעובדי המועצה נמצאים בבידוד.

לפיכך הריני מאריכה לצדדים את המועד להשלמת סעיף 1 להחלטה מיום 8/6/20 ב -21 יום מהיום ובהתאם לכך הריני מאריכה את שאר המועדים שבאותה החלטה".

ז. בתאריך 30/7/20 הגישה המועצה "בקשה למתן ארכה נוספת ולמתן הוראות" וכבר באותו יום הגיבה התובעת לבקשה זו, וביה"ד נעתר באופן חלקי לבקשת המועצה והאריך לה את המועד לקיום השלב הראשון של הליך הגמ"ס עד ליום 9/8/20.

ח. בתאריך 6/8/20 הגישה המועצה את הבקשה כאמור סעיף 1 להחלטה זו ולכן הגיעה העת להכריע בה.

7. הבקשה

להלן הטענות שהעלה ב"כ המועצה בבקשה:

א. בקשה זו מוגשת על בסיס הזכות הבסיסית של צד להליך, לנהל הליך משפטי בקלפים פתוחים ובהגינות ובתום לב, ולגלות כל המסמכים והנתונים הרלוונטיים המצויים ברשותו.

ב. המסמכים והנתונים הרלוונטיים הינם חיוניים והכרחיים לביסוס טענות ההגנה של המועצה ו/או העובד בהתאמה והן לענין תום הלב של העותרת, ובהתנהגותה "כתובעת ציבורית" אשר מתיימרת לפעול בהגינות ובשוויון ובתום לב ו/או לפחות באופן שוויוני, לכן קיימת חשיבות לגילוי עובדתי מפורט אודות טיפול התובעת בחושפי שחיתות ברשויות המקומיות הפרטניות טורעאן וכפר מנדא ב- 3 השנים האחרונות בכל הקשור לקרובי משפחה, אם ננקטו הליכים על ידם.

ג. בנוסף, התובעת ניהלה הליכים משפטיים בטענות לחריגות במנהל תקין במועצה, הליך שנמחק משום מה, ומצד שני בתיק אחר נטענו טענות חלקיות וחסרות.

ד. החומר המבוקש ממשרד החינוך והתרבות הינו חיוני והכרחי להוכחת טענות ההגנה המתייחסות לאישור הרשויות, השתק ומניעות, ומסמכים אלה ברשותה משרדים הרלוונטיים ו/או חזקה שברשותם, ומן הראוי לגלותם.

ה. הגילוי והעיון המיוחד דרוש והכרחי למען גילוי כל העובדות והראיות הרלוונטיות וביסוס הוכחת טענות ההגנה במסמכים שברשות הנתבעות, וגם לייעול הדיון, וגילוי האמת, וכן כדי למנוע כל עיוות דין.

ו. קיימת חשיבות מהותית בהרחבת הגילוי לאור תפקודה של התובעת הרב לאחרונה כעותר ציבורי במגזר הערבי בצפון, לכן נושא תום הלב וההגינות והשוויון בטיפול הוא מהותי ואקוטי ומן הראוי שיהיה שוויוני ולא סלקטיבי.

8. תגובת התובעת

להלן טענות ב"כ התובעת המצדיקות לדעתו את דחיית הבקשה:

א. בקשת ב"כ המועצה הינה בקשה נוספת בסדרת הבקשות התמוהות המחוסרות כל בסיס, שהוגשו עד כה מטעמו בתיק, ומטרתה, כמו קודמותיה, הארכת ההליכים בתיק שלא לצורך ודחיית ההכרעה השיפוטית עד בלי די.

ב. מדובר בבקשה סתמית אשר נוקטת במסע דייג חסר תקדים (במסגרתו מתבקשים עשרות אלפי מסמכים) כאשר התכלית אינה ליבון המחלוקות, אלא הארכת ההליכים ותו לא.

ג. בהינתן האמור, ומשהגיעו מים עד נפש, מתבקש בית הדין לדחות את הבקשה לגילוי מסמכים המופנית לתובעת ולחייב את המועצה בהוצאות הולמות בגין תגובה זו ובגין התנהלותה עד כה בהליך.

ד. כידוע, תכליתו של הליך גילוי המסמכים הוא ניהול ההליך בקלפים פתוחים, למען גילוי האמת, כאשר המבחן הינו "מבחן הרלוונטיות" בשני רכיביו - הצר והרחב. כפי שתוכיח התובעת להלן, בקשתו של ב"כ המועצה נופלת בשלב הראשון של מבחן "הצר" מקום שאין בין המסמכים המבוקשים על ידו לבין ההכרעה בפלוגתאות שבין הצדדים כל קשר, ולו ראשוני ורופף. בכל הכבוד, וכמורחב, תכלית הבקשה אינה גילוי מסמכים, אלא גרירת הליכים ותו לא.

ה. יש לשים לב כי ב"כ המועצה שלח לתובעת, בשעה 11:15 בקשה לגילוי מסמכים וכבר בשעה 11:56 הגיש את בקשתו לבית הדין. עובדה זו מוכיחה כי התכלית אינה גילוי מסמכים, אלא דווקא הגשת בקשות לבית הדין והטרחת כל המעורבים לשם סרבול ההליך והארכתו.

ו. על מנת להעיד על הדרך הפסולה בה נקט ב"כ המועצה, התובעת מתכבדת להפנות את בית הדין לכך שבבקשה שהוגשה התבקשו מסמכים מרובים אשר זכרם לא בא בבקשה שהופנתה לתובעת.

ז. לנוכח זאת היה מקום לסלק את הבקשה שהוגשה לבית הדין על אתר משלא ניתנה הזדמנות נאותה לתובעת להשיב לפנייה, אך לשם קיצור ההליכים, תתייחס התובעת לגופה של בקשה וזאת בצורה מסודרת וביחס לכל אחד מהמסמכים/סוגי המסמכים שהתבקשו:

1. מסמכי ותיעוד התלונה אשר הגיעה לתובעת בענין העובד מס' 3 (להלן: "העובד") - מסמכים אלו אינם בנמצא למעט התכתבויות בין הצדדים. התובעת מקבלת עשרות תלונות מידי שבוע, למעט במקרים חריגים, התובעת גורסת ומשמידה תלונות (אנונימיות או מזוהות), שאין בהן תועלת ראייתית וזאת מתוך ניסיון להגן על זהות המתלוננים, שלומם, חייהם והאפשרות להתנכל להם. האמור נכון גם במקרים בהם עסקינן בתלונה בלתי מזוהה נוכח האפשרות להצליב פרטים (מבחינת התוכן והגרפולוגיה) עם מסמכים אחרים ולחשוף זהות המתלונן. במקרה זה, אין בידי התובעת, כיום, כל תלונה או מסמך, ולא ברור אם היו מסמכים כאלה מלכתחילה (חלק מהתלונות מתקבלות טלפונית). זה המקום להדגיש כי בניגוד להתעסקות המיותרת והסתמית בתלונה ומקור התלונה, התביעה לא מבוססת על התלונה אלא על ההתכתבות בין הצדדים, הראיות, התצהירים, העדויות והמסמכים שנחשפו בהליך גילוי המסמכים, ככל שב"כ המועצה סבור כי כל האמור הינו סרק, הוא מוזמן להימנע מהגשת תצהירים מטעמו.

2. פרוטוקול והחלטת הנהלת התובעת לטפל בתיק זה - אין מסמכים כאלה. הצוות המשפטי סוברני להחליט לטפל בתלונות או להימנע מטיפול בתלונות ולנהל את ההליכים המשפטיים לפי שיקול דעתו המקצועי.

3. פרוטוקול תלונות הנחזות "חשיפת אי סדרים" ו/או "שחיתות" כהגדרת עו"ד חאיק למתלוננים השונים בענין מו"מ יפיע מאז שלוש השנים האחרונות ותשובות התובעת לכך והחלטות הנהלת התובעת בענין זה כולל פרוטוקול מפורט - בכל הכבוד, עת מצטטים לכאורה את ב"כ התובעת (עו"ד חאיק), ראוי להפנות למקום בו נאמרו הדברים ולהקשרם. לענין הרישא, התלונות לא נשמרות כמפורט לענין מסמך 1 לעיל, כאשר שוב יודגש כי התביעה לא מבוססת על תלונות אלא על ההתכתבות בין הצדדים, הראיות, התצהירים, העדויות והמסמכים שנחשפו בהליך גילוי המסמכים. ככל שב"כ המועצה סבור כי כל האמור הינו סרק, הוא מוזמן להימנע מהגשת תצהירים מטעמו.

לענין הסיפא, אין מסמכים כאלה. כאמור, הצוות המשפטי סוברני להחליט לטפל בתלונות או להימנע מטיפול בתלונות ולנהל את ההליכים המשפטיים לפי שיקול דעתו המקצועי. זאת ועוד, גם אם היו מסמכים שכאלה (ואין, כאמור) לא ברורה הרלוונטיות של תלונות אחרות להליך זה. ככל שב"כ המועצה סבור כי התנהלות התובעת (לענין כל התלונות במשך 3 השנים האחרונות שהתקבלו בענין מרשתו) אינה ראויה, הוא מוזמן לנסות מזלו אל מול מוסדות אחרים (כפי שניסו אחרים וכשלו).

4. פרוטוקול והחלטות התובעת לפתיחה בהליך מכח דיני עבודה בענין העובד ח'לילייה שהתפטר ערב הבחירות, והחלטה למחוק התביעה והנמקת התובעת לשם כך - משפט השדה שמנסה ב"כ המועצה לערוך לתובעת נמשך, שכן כאן הוא מבקש מסמכים על הליך משפטי שהתנהל והסתיים (פ"ה 26719-04-19). אך לא ברור מה רלוונטי הליך אחר להליך כאן, ופשיטא, שהליך זה אינו מקצה שיפורים לפעולות בהליך אחר. לגופם של דברים, כמפורט לעיל, המסמכים לא קיימים. הצוות המשפטי סוברני להחליט לטפל בתלונות או להימנע מטיפול בתלונות ולנהל את ההליכים המשפטיים לפי שיקול דעתו המקצועי. מעבר לאמור, בכתב ההגנה אין זכר לקו טיעון זה. במקרה זה המסמכים שהתבקשו נועדו להצביע כי קיימת שונות בטיפול התובעת במקרים שונים, טענה שזכרה לא בא בכתב ההגנה (להבדיל מהטענה של "הלשנות" כלשון כתב ההגנה (עוד ביטוי מכוער ומעליב) המתייחסת לרקע לנקיטה בהליך זה).

5. התלונות שהגיעו לתובעת בענין הדובר של המועצה מר פאדי מרג'יה, ופרוטוקול והחלטת התובעת בעניינים, הבירור שנעשה מהתובעת בענין זה ועמדתה לענין ניסיונו וכושרו של מר מרג'יה הנ"ל לעומת הטענות בתיק זה, וכן לעובדה כי מר מרג'יה היה מועמד בבחירות באחת הרשימות לבחירות המועצה - מדובר בבקשה הגובלת בביזוי בית הדין והצדדים. מתנהל הליך משפטי מקביל - שתלוי ועומד כיום - בעניינו של העובד הנ" 97-01-20 וכלל הרמיזות שלעיל אמורות להתברר שם. לא יעלה על הדעת כי ההליך המקביל יתנהל כאן. להנחת דעתו של ב"כ המועצה, מצורפת תשובת התובעת לגילוי המסמכים שהתבקש שם.

ל ענין התלונות, כאמור, התלונות לא נשמרות כמפורט לעיל מסמך 1 לעיל. לענין הסיפא, אין מסמכים כאלה. כאמור, הצוות המשפטי סוברני להחליט לטפל בתלונות או להימנע מטיפול בתלונות ולנהל אתה הליכים המשפטיים לפי שיקול דעתו המקצועי.

6. התלונות והבירורים של התובעת בענין קרבות משפחתיות וניגוד אינטרסים, של מו"מ טורעאן, מנהלי המחלקות השונות ובעלי תפקידים שונים שבהם קיימת כפיפות וכן מה עשתה התובעת וכן תיעוד לגבי מהלכים שהתובעת נקטה בהם בענין המו"מ טורעאן והוא הדין לגבי מו"מ כפר מנדא, והרשויות המקומיות בסביבה, וזאת בתקופה של שלוש השנים האחרונות - מסע הדייג הסתמי גולש למחוזות רחוקים מההיגיון והמשפט. התובעת מגישה מידי שנה מאות הליכים משפטיים כנגד רשויות מקומיות, ומנהלת אלפי תכתובות (שאינן מתגלגלות לערכאות שיפוטיות) ולא ברור פשר הבקשה הכה נרחבת לקבלת מסמכים, ופשיטא, שאין כל רלוונטיות, שהרי ב"כ המועצה לא יודע מה תוכנם ומהותם של הליכים אלה. לגבי "הרשויות המקומיות בסביבה" הרי שלא ברור מה פשר המונח ואלו רשויות כלולות בהגדרה זו שברא ב"כ המועצה (בפנייה לתובעת צוין "באזור נצרת"). מכל מקום, כאמור, פירוש המונח כפי שהתובעת מבינה אותו כולל למצער עשרות רשויות מקומיות כאשר אין כל אפשרות לצרף "תיעוד לגבי המהלכים שהתובעת נהגה בהם", שכן מדובר בעשרות עד מאות הליכים בהערכה זהירה, במאות פניות והתכתבות לרשויות בהערכה זהירה ובהיקף מצטבר של עשרות אלפי עמודים של מסמכים.

יצוין כי בהחלטה שניתנה בפ"ה 55026-02-19 נקבעו קביעות שרלוונטיות גם כאן:"ה. יש בבקשה משום הכבדה משמעותית וניכרת שאין מקום טעם להתירה, בהינתן כי היקף המסמכים המבוקש הוא גדול.

ו. ההכבדה הניכרת אל מול חוסר הרלוונטיות של המסמכים לגדר המחלוקת והפגיעה הממשית "

לענין התלונות, כאמור, התלונות לא נשמרות כמפורט לענין מסמך 1 לעיל.

ח. הרבה לפנים משורת הדין והגם שאין המידע רלוונטי, תציין התובעת את ההליכים המשפטיים שנקטה נגד המועצה המקומית טורעאן:

עת"מ 7695/08-20, עת"מ 23825-10-19, עת"מ 49096-02-20.

עת"מ 57120-07-19, עת"מ 56148-08-19, עת"מ 41296-06-20.

עת"מ 25287-07-18, עת"מ 69320-03-18, עת"מ 34417-03-20.

עת"מ 34352-07-20.

וכן הרבה לפנים משורת הדין והגם שאין המידע רלוונטי, תציין התובעת את ההליכים המשפטיים שנקטה נגד המועצה המקומית כפר מנדא:

עת"מ 61201-01-18, עת"מ 13508-11-18, עת"מ 48001-06-18

עת"מ 61344-01-18, עת"מ 28953-11-18, עת"מ 41959-09-18

עת"מ 11229-02-19, עת"מ 13236-07-19, עת"מ 18483-11-19

פ"ה 50889-02-19, עת"מ 48931-04-19, עת"מ 50615-12-19

פ"ה 17850-03-20, עת"מ 23848-10-19, פ"ה 18862-01-20

עת"מ 1318-08-20.

מכל מקום, התובעת חוזרת על המפורט לעיל לענין היעדר רלוונטיות למסמכים אלה. יוטעם כי בפנייה לגילוי מסכמים הופנתה הדרישה (בסעיף 4) בענין מועצה מקומית טורעאן לעו"ד מועתז עדוי שהינו תושב היישוב טורעאן ודומה כי הבקשה בענין כפר מנדא נגזרת מהעובדה כי עו"ד אחר המועסק בתובעת (עו"ד מוחמד קדח) הינו תושב היישוב כפר מנדא.

ט. כאמור בהתחלת התגובה - רשימת המסמכים שהתבקשה חשיפתן מעידה כי כולם כאחד, אף אם היו קיימים וחלקם הגדול אינו קיים כמבואר לעיל, לא רלוונטיים. כלומר, הבקשה כושלת כבר במבחן הראשון, המבחן של רלוונטיות המסמכים לבירור המחלוקות בדין הצדדים. כאמור, אין בין המסמכים המבוקשים כל מסמך שיש בו כדי לסייע בליבון המחלוקות בתיק - מחלוקת מוגדרת וספציפית הנוגעת לממשקי קרבה משפחתית בין הנתבע 3 לבין מנהל מחלקת החינוך.

י. נזכיר, כי בקשת גילוי המסמכים נדרשת לעמוד במבחנים הבאים:"זיקה בין המידע המבוקש במסמכים שגילויים מתבקש לבין עילת התביעה, כלומר האם קיימת תשתית עובדתית לכאורית לביסוס הטענה שגילוי המידע במסמכים המבוקשים דרוש להוכחת עילת התביעה ומהותה זיקה, לאמור חשיבות גילוי המסמכים להוכחת העילה המשפטית או הפרכתה בהליך העיקרי, ותרומתה לענייניות הדיון המשפטי וקידומו".

זיקה בין המידע לבין עילת התביעה: כאמור, עילת התביעה נעוצה באיסור החוקי להעסיק קרובי משפחה, תחום חרוש לעילא ולעילא בעשרות רבות של תביעות שהתובעת יזמה בשנים האחרונות. גילוי המסמכים המבוקשים אינו מועיל בדבר לליבון סוגיה זו, שהינה מחלוקת משפטית למהדרין, הנשלטת על ידי מסגרת נורמטיבית (בחקיקה ופסיקה) רחבה. כן לא קיימת תשתית עובדתית לכאורית לביסוס חיוניות המידע: שהרי לא הוצגה בפני בית הדין הנכבד כל תשתית עובדתית המוכיחה את חיוניות חשיפת המסמכים, ופשיטא שלא תשתית עובדתית הנשענת על ידיעה, ראיות, מסמכים ותצהירים, כאשר קריאת הבקשה מעלה כי היא נוקטת בלשון כללית, סתמית ומשוללת כל עיגון באסמכתאות תומכות. בכל הכבוד, במעל אלף ההליכים שניהלה התובעת עד היום, לא תמצא כל הערה בכיוון המחשבה התמוה של ב"כ המועצה. בין היתר טוען ב"כ המועצה כי תכלית המידע היא כי "לא תיטען בעתיד" טענות שונות. מי יטען על איזה בסיס ומאין גזר ב"כ המועצה את היכולות לנבא את העתיד, לב"כ המועצה הפתרונים.

בנוסף יש לבחון, כאמור לעיל, את מהות הזיקה, ותרומתה לענייניות הדיון המשפטי וקידומו: מבנה הטיעון של ב"כ המועצה הינו כזה, אני אוכיח (והתובעת אומרת - לא תוכיח כי אין מה להוכיח) כי אתם נוהגים בדרך פסולה במקרים אחרים ואגזור מסקנות לענין זה.

ככל שיש קביעות שיפוטיות בענין התנהלות התובעת, יתכבד ב"כ המועצה ויביאן לפני בית הדין. אם אין, לא יעלה על הדעת לקיים משפט שדה נרחב שאין בו תועלת.

גם כאן, בדומה להחלטה שניתנה בתיק פ"ה 55026-02-19, חשיפת המסמכים הקיימים מבין המסמכים הנזכרים, לא תועיל במאומה, אלא רק תסרבל את ההליך ותאריכו שלא בצדק.

יא. בתי הדין דחו ודוחים חדשות לבקרים את הבקשות לגילוי התלונות בהינתן חוסר רלוונטיות. לדוגמא, ההחלטה מיום 29/6/20 שניתנה במסגרת תיק פ"ה 1278-04-20.

יב. במקרה שלנו, התלונה הרלוונטית להליך אינה בנמצא כאמור, אלא שיחד עם זאת, ובהיבט הרחב של הדברים, ומשטענה זו צפה ועולה בתדירות גבוהה, מתבקשת הכרעה דומה של בית הדין בענין זה, לשם הפחתת בקשות דומות בעתיד.

יג. לא נעלמו מעיני התובעת הטענות שמעלה ב"כ המועצה כנגד פעילותה אלא שמדור בטענות סתמיות שאין בהן ממש.

יד. למיותר לציין כי הטענה לפיה "כי הרשויות המקומיות שבהם עובדים עו"ד בכירים של התובעת" הינה שקר בוטה וגס שהרי עובדי התובעת לא עובדים ברשויות המקומיות.

טו. סוף דבר, בהינתן המכלול לעיל, בית הדין הנכבד מתבקש לדחות את הבקשה על כל רכיביה, הן נוכח חוסר תום הלב שדבק בהגשתה מקום בו היא מוגשת 41 דקות אחרי הפניה לגילוי מסמכים, הן נוכח העובדה כי היא עולה כדי ניצול לרעה של ההליך המשפטי שהרי כל תכליתה הארכת ההליך וסרבולו והן לגופה מכלל הטעמים המפורטים לעיל.

9. תגובת המדינה

להלן תגובה ב"כ המדינה, לבקשת המועצה למתן צו לגילוי ועיון מיוחד במסמכים:

א. ענייננו בבקשה חסרת כל יסוד עובדתי ו/או משפטי, שמטרתה היא אחת, לעכב ולסרבל את הדיון בתביעה והלכה למעשה, להמשיך ולאפשר את העסקתו של הנתבע 3, בניגוד להוראות הדין ותוך הפרתן הבוטה.

ב. כפי שיפורט בהרחבה להלן, דינה של הבקשה להידחות על הסף ולחלופין, לגופה, תוך חיוב המועצה בהוצאות בגין בקשה זו.

ג. בהתאם להחלטת ביה"ד הנכבד מיום 15/7/20, הוארך המועד לגילוי מסמכים מטעם הצדדים, ב- 21 ימים נוספים מיום מתן החלטה זו.

ד. בבקשת המועצה מיום 6/7/20, להארכת המועד להגשת תצהירה, נטען כי נעשתה פנייה למשרד החינוך ולמשרד הפנים לצורך מתן התייחסות "בענין העסקות הורים ויועצים בביה"ס הפרטני" אלא שלמרבה הצער עד היום הבקשה החיונית לצורך הכנת תצהירים מלאים ומפורטים מטעם הנתבעת המבוססים על מסמכים" (סעיף 3 לבקשת הארכה הנ"ל), כאשר חשוב לציין כי לב"כ המדינה, לא הועברה פנייה בענין ומבקשת הארכה לא ברור לאיזה גורמים במשרד החינוך ו/או במשרד הפנים פנתה המועצה ומתי, וממילא לא צורפה כל אסמכתא לפניות נטענות אלה.

ה. רק ביום 8/6/20, התקבל בפרקליטות מכתב דרישה מטעם ב"כ המועצה, ל"עיון מיוחד במסמכים" (צורף כנספח לבקשה) אלא שעוד באותו היום ומבלי שניתנה למדינה האפשרות להשיב לפנייה תוך זמן סביר, הוגשה הבקשה נשוא התגובה בענייננו לתיק ביה"ד.

ו. ראוי להעיר, כי התנהלותה של המועצה מדברת בעד עצמה ולכך אף ניתן ביטוי בהחלטת ביה"ד מיום 15/7/20.

ז. ענייננו בתביעה להפסקת העסקתו האסורה של הנתבע 3, נוכח הקרבה המשפחתית בינו לבין מנהל מחלקת החינוך במועצה ונוכח העובדה כי לא נתקבל היתר כדין להעסקתו מוועדת מינהל השירות, בהתאם להוראות צו המועצות המקומיות (נוהל קבלת עובדים לעבודה), התשל"ז - 1977 (להלן: "צו הנוהל").

ח. ראשית יצוין, כי המדובר בבקשה עמומה וכללית ומלשון סעיף 7 לבקשה, כלל לא ברור מהם המסמכים הספציפיים המבוקש לגלותם. כך לדוגמא, לא ברור מהם אותם "דיווחי פיקוח" ו"ביסוס רמת השירות והתקצוב של עובדי ההוראה ביפיע". אם לא די בכך, אף מבוקש לגלות "כל תיעוד רלוונטי ממשרדים אלה".

ט. על אף שלשיטת המדינה, די בנטען עד כה כדי לדחות את הבקשה על הסף, תוסיף ותטען, כי בשים לב לגדר המחלוקת (המצומצמת ביותר) בתיק שלפנינו, והגם שלשיטת המדינה לא יכולה להיות על כך מחלוקת כי עסקינן בהעסקה בניגוד להוראות הדין בהינתן שהקרבה המשפחתית אינה מוכחשת ע"י מי מהצדדים, הרי שאין כל רלוונטיות למידע המבוקש לגלותו (וזאת מהמעט שניתן להבין מהבקשה כאמור).

י. אשר לרלוונטיות המידע המבוקש, תפנה המדינה להחלטה שניתנה לאחרונה על ידי ביה"ד הנכבד במסגרת פ"ה 55026-02-19 מיום 4/6/20, שם פורט בהרחבה אודות הליך גילוי מסמכים ותכליתו ותטען בענייננו, כי המידע המבוקש אודות "תקצוב" ו/או "פיקוח" של היועצים בבתי הספר התיכוניים ו/או "רמת השירות והתקצוב של עובדי ההוראה ביפיע" הוא אינו רלוונטי כלל ועיקר לעילת התביעה, אין בו כדי לסייע בליבון המחלוקת ואף לא בייעול הדיון וקידומו, אלא ההפך הגמור מכך.

יא. טענת המועצה בבקשה, כמו גם בכתב הגנתה (ראה סעיף 8(ג) לפיה המידע המבוקש חיוני והכרחי לכאורה להוכחות טענות ההגנה באשר ל"אישור הרשויות, מניעות והשתק", וכי מן הראוי לגלותם, הן טענות הנטענות בעלמא, ללא כל תשתית עובדתית ו/או משפטית מינימלית, וממילא שאין להן כל אחיזה בדין ועל כן יש לדחותן.

יב. כמו כן, תקצוב כזה או אחר של בתי ספר ו/או עובדי הוראה, אינו מכשיר העסקה בניהול להוראות צו הנוהל, דהיינו ללא קבלת היתר מוועדת מינהל השירות שהינה הגורם המוסמך על פי חוק להתירה, ועל כן מוטב היה כי טענות מופרכות מעין אלה אף לא היה נטענות בכלל.

יג. זה המקום להדגיש, כי רשות מקומית היא גוף עצמאי המתנהל על פי חוק ובכפוף לו, ועליה מוטלת החובה להעסיק עובדים כדין. העסקת קרוב משפחה, ללא אישור וועדת מינהל השירות, כמו בענייננו, הינה העסקה מנוגדת לדין, על כל המשתמע מכך.

יד. בהינתן כל האמור לעיל ובשים לב להתנהלות המועצה, מתבקש בית הדין להורות על דחיית הבקשה, תוך חיובה בהוצאות כדין.

10. ההתייחסות

להלן התייחסות ב"כ המועצה לתגובת התובעת:

א. תגובת ב"כ התובעת בוטה, מעליבה ולא חברית ולכן ראוי כי התובעת תחזור בה מהביטויים המעליבים בהם השתמשה.

ב. הרלוונטיות של המסמכים וההכרח הוא מהותי וחשוב.

ג. המקרה הנוכחי הינו מקרה חריג ומיוחד ובעל מאפיינים יחודיים ובמיוחד עובדתיים.

ד. בתיק זה, ובין היתר, טיעוני ההגנה ועיקר הפלוגתאות בתיק הרלוונטיים למה שנתבקש בגילוי הטיעונים הבאים הם אלה:

1. חריגה מעיקרון תום הלב ובכלל עיקרון תום הלב שיש להוכיחו, וזהו עיקרון בסיסי במשפט הישראלי בכלל ובמשפט העבודה בפרט וגם בתיק זה.

2. הפרה וחריגה מעקרון ההגינות.

3. השתק ומניעות והסתמכות.

4. תורת הבטלות היחסית, גם בהנחה שיוכח בפני כב' ביה"ד כי המעשה המנהלי הנידון בביה"ד חרג במידה מסוימת מהוראת תקנה או חוק או נוהל, ועקרון זה הוכר בפסיקה של ביהמ"ש העליון, ואף כונה תורת החוקיות היחסית.

ה. התובעת אמנם במקור היא תובעת פרטית, אך היא הפכה במרוצת הימים לעותר ציבורי ולתובע ציבורי כנגד רשויות מקומיות שונות, ולמעשה פונקציונאלית הפכה להיות כמוסד כמעין "מבקר מדינה חלופי" או "שוטר האזור". ולכן ההיגיון הבסיסי כי חלים עליה אותן נורמות של תום הלב, הגינות, אכיפה שוויונית, והעדר אכיפה בררנית וספריה ופעולותיה המשפטיים אמורים להיות שקופים לכלל הציבור ובוודאי לביה"ד כאשר היא נוקטת בהליכים משפטיים.

ו. כללי ההיגיון והצדק מונעים מהתובעת להתנהג באופן המנוגד לעיקרון תום הלב והעקרונות שצוינו לעיל.

ז. התובעת הגישה תגובה תמוהה ואף בסגנון כאמור שאינו יאה ולא מקובל, ולא בכדי, אלא כדי להסתיר מהלכיה וסדר דין רגיל של פעולותיה, למען שלא תחשוף אותם בפני ביה"ד, ותוכיח יחס הגינוי שאינו מפלה ו/או משיקולים עניינים ולא בסלקטיביות.כאן המקום לציין כי אין לתובעת זכות ליהנות מ"חסינות או חיסיון" המסמכים בהעדר חקיקה או הוראת דין, ואין זה סביר ואין זה הגיוני כי ביה"ד יעניק לה חסינות כאשר הטיעונים והמסמכים הם בלב ליבו של ההליך.

ח. בקשת הגילוי המיוחד הוגשה במועד המוארך אשר הוענק על ידי כב' ביה"ד, ותוכנה מדבר בעד עצמו.

ט. אין עסקינן במסע דייג כנטען אלא גילוי ובחלק מהחומר מצוי ברשות התובעת ובחלקו בביה"ד וכאמור הוא רלוונטי ומהותי.

י. אשר למקרים הפרטניים אשר הוזכרו בבקשת הגילוי המיוחד וכדי לא לפגוע בניהול התיק ובאפשרויות החקירה הנגדית של הח"מ בקשר לפרשיות הנ"ל, המועצה סבורה כי המקרים הנ"ל, התובעת נהגה ו/או נוהגת באופן שאינו מתיישב לכאורה עם עקרון ההגינות תום הלב והעדר אכיפה בררנית וסלקטיבית ומשיקולים כשרים, ולכן הם מהותיים וענין זה יובא במהלך הראיות וגם בחקירה הנגדית ואינו בבחינת "סודות צבאים של דימונה".

יא. אשר לטענות לגבי רשויות מקומיות אחרות ופעולות הרשויות המקומיות הסמוכות, נדרש פירוט והתייחסות כי הח"מ מודע לכך כי יש קרבות משפחה באותם מקומות והתובעת בחרה לציין סתמית את ההליכים שנקטה, אך זה לא מספיק וכמובן מן הסתם יידרש עיון ויתגלו של כל מקרה ומקרה.

יב. המועצה תטען כי מן הראוי לדחות את התגובה וכי הכלל המנחה בענין זה ידוע לכב' ביה"ד ויש לבכר את הבירור הענייני והמלא והמפורט ובקלפים פתוחים.

להלן התייחסות ב"כ המועצה לתגובת המדינה:

א. תגובת המדינה תמוהה ולא רק בגלל מצב החירום השורר במדינה ומגבלות ואילוצי הטיפול בתיק זה והליכי הביניים והדיונים, אשר מצדיקים התחשבות הוגנת כדרכה של הפרקליטות וביצוע האיזונים הראויים והמתחייבים בכל הנסיבות, כאשר בעבר - עמדת הפרקליטות בתיקים מעין אלה היא העדפה של ניהול ענייני והוגן בהליך משפטי, ואף חשיפת המסמכים הרלוונטיים בקלפים פתוחים ללא העלאת טענות פורמליות.

ב. גם במקרים שבהם המדינה ראתה לנכון כי קיים חיסיון או פגיעה בפרטים חלילה, מה שאין בתיק זה נהגה הפרקליטות לתמוך בגילוי ואי הסתתרות מאחורי טענות פורמליות בענין ואפשרו גילוי עם השחרת השמות והפרטים החסויים.

ג. המדינה לא יכולה ליהנות משני העולמות - מצד אחד טרם העברת המסמכים ומצד שני טוענים, בחצי פה, כאילו לא היתה פנייה, ואף מתנגדים לפניה הישירה באמצעות בקשה מפורשת לביה"ד. היתכן?

ד. תדהמה נוספת היא שעמדת המדינה בתיקים של רשויות מקומיות ובענייני העסקת עובדים, אינה אחידה ורב הנגלה על הנסתר, שכן בדרך כלל הפרקליטות טוענת בענייני מכרזים והעסקת עובדים ברשויות המקומיות, כי משרד הפנים הוא רגולטור ואינו מתערב אלא במקרים חריגים ולא בדק. ראה לענין זה תיקים שונים שפורסמו בענין העסקות בעירית נצרת עילית/נוף גליל, מוא"ז עמק יזרעאל, עירית עפולה ואח'.

ה. הציפיה הצנועה מהפרקליטות כי גישה אחידה ולפחות אי הכבדה על בירור הליכים ראשוני בכל הקשור לגילוי המסמכים ומתן הפרטים הבסיסיים המהותיים הנדרשים.

ו. עובדתית, תגובת הפרקליטות גם היא אינה נתמכת בתצהיר ולכן המצג העובדתי הוא מפי הפרקליטה כפי שהמועצה הגישה בקשה לגילוי, כאשר בא כוחה ניזון מהפקידים של המועצה שפנו וניסיונותיהם לקבל חומר ארכיוני ישן מלפני כ- 7 שנים. לכן תמוהה טענת המדינה כאילו מטרת הבקשה היא עריכת מסע טענת דייג, למרות שלא זה המצב.

ז. הנורמה המשפטית בענין גילוי מסמכים וניהול הליך הוגן על בסיס יסודות הגילוי, ידוע לכב' ביה"ד, והיא ברורה ולנוחיות ביה"ד המועצה תסתמך על החלטה ופס"ד מאלף של כבודה בתיק סע"ש 53669-09-12 סועאד מחמוד עמורי - מ"י, הפסיקה שצוטטה שם, ביה"ד בהגינותו חייב את המדינה לגלות את הנתונים והמסמכים שרלוונטיים.

יפים הדברים גם שנאמרו על ידי כב' בית הדין בתיק בש"א (נצ') 2424/07 משה אילנה - הועדה המקומית גליל (פורסם בנבו) שם ביה"ד עמד על עקרונות הידועים בפסיקה אודות הערך העליון לגילוי האמת בהליך משפטי, שהינו ערך חשוב מאז ומתמיד ולא רק בעיתות של היום. ובדק השאלות המתחייבות, הרלוונטיות, האם יש בכך הכבדה, ואם זה הדרך היעילה וכמפורט שם.

ח. למרבה הצער התגובה המתנגדת הינה כללית וסתמית דווקא ובבחינת הפרחת רעיונות ועקרונות שאין מחלוקת לגביהם, ומי שחוטא באי צירוף תצהיר או בטענות כלליות לא יכול להיבנות מטיעון כלפי הצד שכנגד. אם נבחן את הבקשה וכן התגובה, נגיע למסקנה כי אין ספק שהחומר המבוקש הוא רלוונטי להוכחת הטיעונים בתיק, כאשר המדינה מוזמנת לעיין בטענות ההגנה וגם בדברי הח"מ בפרוטוקול. אין עסקינן רק בתקצוב כללי כפי שטוענת הפרקליטה, החומר המבוקש הוא חומר של מצבת כח האדם והעברת כספים חודשית על גבי כ- 7 שנים עבור המשרה הפרטנית, וחזקה על המדינה כי היא אינה משלמת משכורות באופן ישיר או עקיף למועסקים בלתי חוקיים ו/או לעובד סודני אלא לאזרחים ישראלים שהעסקתם נבדקה והוכשרה וכי במדינה קיימת בקרה לכך, ולכן מבוקש החומר ועל הפרקליטה להתאמץ לאתרו. המועצה טענה כי בנסיבות חריגות של תיק זה מן הראוי להפעיל עיקרון הבטלות היחסית הנהוג בפסיקה אשר פותח לאחרונה במיוחד לאור השתק ומניעות והסכמה בפרוש ו/או מכללא.

לכן החומר המבוקש הוא מהותי והכרחי להוכחת טענות אלה, אשר לשאלה אם זה נחוץ התשובה לכך הינה חיובית וזה גם הדרך היעילה לחסוך בזמן שיפוט ולחסוך הזמנת עד מירושלים או פקיד שיביא המסמכים.

ט. לאור זאת, ובהתאמה להחלטות בית הדין בתיקים אחרים וכן ברשויות אחרות, התובעת וכן הפרקליטות מתנגדים פורמלית כמעין הכבדה על הרשות ושורת ההיגיון מחייבת גילוי פתוח וגם למסמכים שנתבקשו, ואי הסתתרות מאחורי טענות כלליות ללא ביסוס ושלא לצורך וחבל שהמדינה מצטרפת להתנצחות כפי שעשתה העמותה/התובעת. במקום להעדיף בירור מהיר ויעיל וענייני בקלפים פתוחים, ובשל כך מסתייגת המועצה מכל דברי התגובה אחת לאחת.

י. מוצע למדינה ולמשרד החינוך לפחות שיאשרו עובדה פשוטה כי משרד החינוך ומשרד הפנים ותקצבו ואשרו העברת משכורות חודשיות למועצה המקומית יפיע עבור ביה"ד וביניהם גם התובע באופן שמי בתקופה זו על בסיס אישור הפיקוח המקצועי של המשרדים הנ"ל לפי הנוהל הקיים וכי הם דווחו בזמן אמת מדי שנה ו/או מדי חודש אודות תשלום שכר ליועץ, (קיימת חשיבות והבדל בין משרת היועץ לבין משרת המורה) וזה יחסוך הופעת עדים מטעם משרד החינוך ומשרד הפנים ויתרום לגילוי האמת לפחות עובדתית.

יא. אשר על כן מבוקש לאשר גילוי ועיון מיוחד ולדחות תגובת המדינה.

11. המסגרת הנורמטיבית

תקנה 46(א) לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), קובעת כי:

"(א) בית הדין או הרשם רשאי ליתן צו למסירת פרטים נוספים, ולבקשת בעל דין אף לגילוי או לעיון במסמכים, אם היה סבור שיש צורך בכך כדי לאפשר דיון יעיל או כדי לחסוך בהוצאות".

תקנה זו מטילה חובה על שני הצדדים להליך המשפטי לגלות את המסמכים המצויים בידיהם, והכל כדי "להגשים את התכליות של גילוי האמת, עשיית צדק בהליך השיפוטי וייעול הדיון מעצם ניהולו 'בקלפים גלויים'" (ע"ע (ארצי) 22749-09-10 טבע תעשיות פרמצבטיות בע"מ - בלזר, מיום 27.01.11). כלומר, על פי הפסיקה, בית הדין ייעתר לבקשה לגילוי מסמכים, במיוחד כאשר המסמכים המבוקשים רלוונטיים לפלוגתאות המתעוררות בהליך.

בבר"ע (ארצי) 54124-06-12 דיוינסקי - HSBC Private Bank Swiss SA, מיום 07.03.13, חזר ביה"ד הארצי על עיקרי ההלכה, בפוסקו כי השאלה הראשונה אותה יש לבחון בהכרעה בבקשה לגילוי מסמכים היא שאלת הרלוונטיות. בעניין זה, אף קבע בית הדין הארצי בע"ע (ארצי) 494/06 מדינת ישראל - אבנצ'יק, מיום 28.03.07, כי למבחן הרלוונטיות שני היבטים: ההיבט הצר (או תנאי הסף) וההיבט הרחב.

לגבי ההיבט הצר (או תנאי הסף) - במסגרתו בוחן בית הדין אם קיימת זיקה ממשית בפועל בין הטענות שבבסיס הבקשה לגילוי מסמכים לבין טענותיו של המבקש בהליך העיקרי. במסגרת זו על בית הדין לבחון האם מתקיימת זיקה בין המידע המבוקש במסמכים שגילויים מתבקש לבין עילת התביעה; האם קיימת תשתית עובדתית לכאורית לביסוס הטענה שגילוי המידע במסמכים המבוקשים דרוש להוכחת עילת התביעה; מהות הזיקה, לאמור חשיבות גילוי המסמכים להוכחת העילה המשפטית או הפרכתה בהליך העיקרי, ותרומתה לענייניות הדיון המשפטי וקידומו; חשיבות הראיות שגילוין מתבקש, לאור טענות הצדדים כפי שנטענו במסגרת ההליך העיקרי; השלב בו מצוי בירור ההליך העיקרי בעת הגשת הבקשה לגילוי מסמכים.

לגבי ההיבט הרחב - במסגרתו על בית הדין להידרש לאינטרס הגילוי ומשקלו וכן להשלכותיו של גילוי המידע המבוקש או חיסויו, גם על הציבור ועל צדדים שלישיים. בהקשר זה יבחן בית הדין אם למבקש עניין ישיר, ממשי, ולגיטימי בקבלת חומר המידע; עוצמת האינטרס הממשי של המבקש והחשש מפגיעה בזכויותיו המהותיות; מהות הסעד בהליך המשפטי.

ככל שמתקיים מבחן הרלוונטיות, על שני היבטיו, על בית הדין להידרש לאיזון הראוי בין זכות הגילוי לבין זכויות ואינטרסים לגיטימיים המוכרים בהלכה כשוללים גילוי, כגון חסיון סטטוטורי, חסיון מכוח המשפט המקובל, וחסיון מכוח ההלכה הפסוקה. במסגרת זו, על בית הדין לשקול האם קיימת דרך חלופית למיצוי זכויותיו של המבקש, שלא על דרך הגילוי. זאת, תוך בחינת נסיבותיו של כל מקרה לגופו. (לעניין זה רלוונטי גם ע"ע (ארצי) 28222-05-10 מכתשים מפעלים כימיים בע"מ - פלצ'י, מיום 21.09.10) .

12. דיון והכרעה

לאחר שנתתי דעתי לטענות הצדדים, כפי שנטענו, בבקשה, בתגובות ובהתייחסויות, ובשים לב לטעם הרב שמצאתי בחלק ניכר מטענות התובעת והמדינה, אשר בשל כך הובאו תגובותיהן (כמו גם הבקשה וההתייחסות) בצורה נרחבת במסגרת החלטה זו וכן לאחר שנתתי דעתי לפסיקה הרלוונטית, לרכיבי התביעה ולהשתלשלות העניינים בתיק זה,הגעתי לכלל מסקנה כי אין מקום להעתר לבקשה וזאת מאחר ואין היא עונה, כלל ועיקר, על מבחן הרלוונטיות וזאת כאמור לעיל - מהטעמים שפרטו התובעת והמדינה. כאשר מעבר לכך אציין כי הענות לבקשתה הגורפת והכללית של המועצה תוביל לסרבול ההליך, להכבדה ניכרת (ושלא לצורך) עליו, על התובעת ועל המדינה, להתארכותו מעבר להכרחי וכן תגרום לבזבוז זמן ומשאבים, כל אלה מבלי שמצאתי כי המבוקש בה יקדם ו/או יסייע בבירור המחלוקות הנטושות בין הצדדים.

בכל הקשור להחלטה שניתנה על ידי, בתאריך 6/2/13, בסע"ש 53669-09-12, החלטה אותה איזכר ב"כ המועצה בהתייחסותו לתגובת המדינה, אציין כי לא מצאתי כי האמור בה, בשל נסיבותיהן השונות בתכלית של שתי התביעות, יכול להועיל למועצה בעניין שנדון כאן שכן שם הסוגיות שעמדו על הפרק לא היו העסקת עובד ללא קבלת אישור ועדת מינהל השירות מה גם ששם מצאתי כי חלק מהמסמכים שביקשה התובעת (ואשר את גילויים אישרתי), עמדו "במבחן הרלוונטיות, על שני היבטיו", מה שלא ארע כאן. כאשר במקרה שלפניי, דוקא הדוגמא אליה הפנו ב"כ התובעת וב"כ המדינה (כשהכוונה להחלטה שניתנה על ידי במסגרת תיק פ"ה55026-02-19) היא היותר מתאימה לעניינינו, בשינויים המתחייבים שכן שם אחת הטענות היתה לגבי נתבע שלא עמד לכאורה בתנאי הסף בעוד שכאן הטענה היא של מי שהמועצה לא ביקשה ולא קיבלה עבורו אישור העסקה מהועדה למינהל השירות חרף קיומו לכאורה של ניגוד עניינים הטמון בהעסקתו בשל כך שדודו הינו מנהל מחלקת החינוך במועצה, כאשר שם נקבע, בין היתר, כי "השאלה האם הנתבע 3 עומד בתנאי הסף, שאלה שביה"ד יצטרך להכריע בה לאחר שמיעת ראיות ועל סמך העדויות והראיות שיוגשו לו, אינה תלויה בשאלה האם מנכ"ל של מועצה כזו או אחרת ממלא את תפקידו למרות שגם הוא לא עמד בתנאי הסף שהרי אי עמידה של מנכ"ל זה או אחר אינה יכולה ולא תוכל להכשיר את אי עמידתו של הנתבע 3 בתנאי הסף, ככל שחלילה לא יצליח להוכיח כי הוא כן עומד בהם" ובהקבלה לעניינינו - השאלה אם העסקת נתבע 3 אושרה על ידי וועדת מינהל השירות היא השאלה הרלוונטית ולא האם קיימים עדיין עוד עובדים במועצות שונות ו/או בערים אחרות שגם העסקתם לא אושרה ולכן לכאורה גם הן בניגוד לחוק.

כפי שציינה המדינה המידע אודות "תקצוב" ו/או "פיקוח" של היועצים בבתי הספר התיכוניים ו/או "רמת השירות והתקצוב של עובדי ההוראה ביפיע" אינו רלוונטי לעילת התביעה ואין בו כדי לסייע בליבון המחלוקת ואף לא בייעול הדיון וקידומו, אלא ההפך שהרי גם תקצוב כזה או אחר של בתי ספר ו/או עובדי הוראה, אינו מכשיר העסקה בניגוד להוראות צו הנוהל, דהיינו ללא קבלת היתר מוועדת מינהל השירות שהינה הגורם המוסמך על פי חוק להתירה, כאשר בענין זה וככל שהמועצה סבורה כי מקום שהמדינה אכן העבירה לה כספים כדי לשלם את שכרו של נתבע 3 וככל שהיא חושבת שעובדה זו תועיל להגנתה, למרות שבשלב זה מתקשה לא ברור כיצד יהיה בעובדה זו כדי לרפא את הפגם של בעיית ניגוד העניינים שנטענה על ידי התובעת, הרי שהיא בהחלט תוכל לנסות ולהוכיח זאת באמצעות עד מטעמה (למשל גזבר המועצה) ובאמצעות מסמכים שיוכל אותו עד לצרף לתצהירו, כי אכן תוקצבה בגין העסקת נתבע 3, כטענתה.

בכל הקשור לאכזבה שהובעה בהתייחסות המועצה לתגובת המדינה יצויין כי בתיקים אחרים, שמכיר ביה"ד, שעניינם בניגוד עניינים הקיים לכאורה במועצות/ערים בשל העסקת קרובי משפחה מבלי שהתקבל היתר הועדה למינהל שירות, העבירה המדינה תגובות דומות ועמדות דומות לאלו שציינה במסגרת תגובתה כאן.

בטרם סיום יצויין כי המידע שפירטה התובעת בתגובתה והמסמכים שצירפה לה, חרף טענתה להעדר רלוונטיות, הינם יותר ממה שביה"ד היה מחייבה לפרט/להעביר וזאת בנוסף לטענותיה ביחס לחלק מהמסמכים המבוקשים (שהם אינם ברשותה) - טענה אשר מקום שזו נטענה, ממילא וגם אם ביה"ד היה סבור כי יש מקום להורות לה להעביר מסמכים אלו (והוא לא סבור), הרי שלא היה יכול לחייבה להמציאם, מקום שהם כאמור - אינם ברשותה.

13. סוף דבר - לנוכח האמור לעיל הריני מורה על דחיית הבקשה על כל חלקיה.

14. הוצאות משפט

משדחיתי את הבקשה ובשים לב לבקשות התובעת והמדינה בענין, הריני מחייבת את המועצה לשלם לכל אחת מהן סכום של 3,500 ₪ אשר יישא הפרשי ריבית והצמדה כחוק מהיום אם לא ישולם בתוך 30 יום.

15. בשים לב להחלטתי זו ובהתאם להחלטתי מיום 8/6/20 נדרשים הצדדים לפעול לשם הגשת תצהיריהם, כאמור באותה החלטה.

16. למעקב מזכירות.

ניתנה היום, כ"ז באב תש"פ, 17 אוגוסט 2020, בהעדר הצדדים.