התובעת גב' מרגריטה חצ'ידזה

ע"י ב"כ עו"ד בוריס לויאב

    -

הנתבע המוסד לביטוח לאומי 

ע"י ב"כ עו"ד שירה דביר

האם הפגיעה בכפות ידיה של עובדת ניקיון נגרמה לה עקב עבודתה זוהי הסוגיה העומדת להכרעתנו בתיק דנא.

העובדות והמחלוקת בין הצדדים

1. התובעת עובדת אצל מעסיקה כעובדת ניקיון משנת 2014 ועד שנת 2019 (נספח ב' לכתב התביעה).
2. התובעת אחראית במסגרת עבודתה על ניקוי 2 קומות במשרדי קופת חולים בחולון.
3. בשנת 2019 עברה התובעת ניתוח תחילה בידה הימנית ולאחר 4 חודשים נותחה בידה השמאלית.
4. התובעת הופנתה לרופאה תעסוקתית אשר ביום 3.9.19 המליצה תחילה על הפחתת 50% ממשרתה למשך חודש. לאחר כחודש (3.10.19) כתבה הרופאה התעסוקתית "עבודתה הנה בעלת אופי חוזרני, ונדרשת הרמה חוזרת ונשנית של חפצים והזזת מטלית לשטיפה, לכן ממליץ בזאת להכיר כמחלת מקצוע. ממליץ על חיפוש אופציות עבודה אחרות. ממליץ להכיר בעובדת כנכה נזקקת...אינה כשירה לעבודתה כפועלת ניקיון".
5. ביום 18.12.19 הגישה התובעת תביעה למל"ל להכיר בפגימה בכפות ידיה כפגיעה בעבודה על דרך המיקרוטראומה.
6. ביום 14.1.20 דחה הנתבע את תביעתה של התובעת.
7. הצדדים חלוקים אם הונחה תשתית לפגיעה בעבודה בכפות ידיה של התובעת עקב תנאי עבודתה על פי תורת המיקרוטראומה.

טענות הצדדים

טענות התובעת

1. בשל סחיטת סמרטוטי רצפה ופינוי אשפה באופן חוזר ונשנה במשך מספר שעות ביום ולפחות 50 פעם ביום במשך 6 שנים, הונחה תשתית עובדתית על פי תורת המיקרוטארומה.
2. התובעת נדרשת לנקות לבד: 2 קומות משרדים, להזיז בכוחות עצמה שולחנות, מקררים, תנורים וכורסאות טיפול.
3. הפעולות שביצעה התובעת היו דומות במהותן. גם אם מדובר בקבוצות אחדות של פעולות כאלו, אשר בוצעו באופן חוזר ונשנה מספר רב של פעמים. הפעולות אינן חייבות להיעשות ברציפות וללא הפסקות אלא די אם ניתן לבודד אותן. לתובעת נגרמה תסמונת CTS וכן הגבלה קשה בבוהן (כך נכתב במקור - א.ג.כ).
4. התובעת עותרת למנות מומחה רפואי על מנת שיקבע את הקשר הסיבתי הרפואי בין נזקיה לבין עבודתה של התובעת.

טענות הנתבע

1. תצהירה של התובעת לא מבסס תשתית עובדתית למיקרוטראומה. הטענות שהועלו ע"י התובעת הן סתמיות וכלליות שכללו : הזזת שולחנות, מקררים, תנורים וכסאות טיפול.
2. כבר בשנת 2017 התלוננה התובעת על תסמיני CTS.
3. מעדותה של התובעת עלה כי מדובר בעבודה פיסית מגוונת: מכינה את החומרים והדלי לשטיפה, שוטפת את החדר, מרוקנת את דלי המים וממלאה אותו שוב.
4. למרות טענתה של התובעת שהיא מבצעת פעולות אלו במשך שעתיים וחצי ביום, התברר שהדבר אינו מתיישב עם העובדה כי עליה לסיים את העבודה בשעה 7.30 בבוקר ושבנוסף היא מבצעת פעולות נוספות: טאטוא, ניגוב השולחנות, ניקוי כיסא הבדיקה ורק אז שוטפת את החדר, מנקה את חדרי השירותים, את הכיורים, המראות, הקרמיקה ומשטחי השיש. לא יתכן שהתובעת מבצעת בשעה וחצי את כל הפעולות.
5. התובעת הגזימה בתיאור עבודתה לעניין כמות הפעמים בהם התובעת שוטפת את חדרי הרופאים לפני יום העבודה ובמהלכו. התובעת לא נכנסת לחדרי הרופאים כאשר מטופלת נמצאת בחדר הרופאים ולא נכנסת לנקות בין מטופלת אחת לשנייה, שכן אין די זמן לנקות את החדר, להזיז את השולחנות ואת כיסא הבדיקה.
6. התובעת מנקה מידי יום את המטבח אך לא סביר שהיא מזיזה מידי יום את המקרר.
7. לטענת התובעת, בשאר יום העבודה היא מנקה את השירותים ואת המסדרונות ומנקה לפי בקשת הרופאים ומרוקנת את פחי האשפה. התובעת הגזימה והאדירה את הפעולות שביצעה ואת תכיפותן.
8. התובעת לא הזמינה עדים מטעמה שיאשרו את תיאור עבודתה. התנועות שביצעה התובעת היו תנועות שונות בכפות הידיים והן לא בוצעו ברצף ולא על פני פרק זמן משמעותי (אחיזה במטאטא, סחיטת מטליות, ניקוי אסלות, שימוש במיכל ריסוס, הזזת רהיטים, פתיחת חומר ניקוי, הרמת שקיות זבל וזריקתן, פתיחת שקיות אשפה חדשות והכנסתן לפח).
9. אחיזה במגב או במטאטא אינה תנועה.
10. על פי הפסיקה אין די בסחיטת מטליות באופן פזור על פני 7.5 – 8 שעות, כדי להקים תשתית עובדתית על פי מיקרוטארומה (1554-08-14, 16094-05-14).
11. לא ניתן לקבץ תנועה דומות המפוזרות על פני יום העבודה (1457-05-16).
12. התובעת לא הרימה את הנטל להוכיח תשתית עובדתית למיקרטראומה בכפות ידיה ולכן, על ביה"ד לדחות את התביעה.

הכרעה

1. לאחר ששמענו את עדותה של התובעת, עיינו במסמכים שהוגשו ובחנו את טענות הצדדים, באנו לכלל מסקנה כי יש מקום למנות מומחה רפואי על מנת שיחווה דעתו בשאלת הקשר הסיבתי בין מחלת התובעת לתנאי עבודתו.
2. מהראיות עלתה התשתית העובדתית הבאה:
3. התובעת עבדה 6 ימים בשבוע, 8 שעות ביום מהשעה 6.00 ועד 14.00 (למעט שנת 2020 – 2021 שבהם עבדה עד 13.30) (עמ' 2 לפר' שורות 6-13).
4. התובעת שימשה כעובדת ניקיון יחידה בשעות הבוקר והצהריים לבניין בן שתי קומות והיא ניקתה 12 חדרי רופאים מידי יום, חדר U.S. ומשרד קבלה (עמ' 2 לפ' שורות 25-33 ועמ' 3 שורה 1). בנוסף, התובעת ניקתה 5 חדרי שירותים. התובעת ביצעה עבודה זו מהשעה 6 ועד 7.30 (עמ' 3 לפ' שורות 17-20) ועל כך לא יכולה להיות מחלוקת שכן התובעת עבדה לבדה והיא הייתה אמורה לנקות חדרים ושירותים אלו בטרם מקבלים הרופאים קהל ולא הוכח אחרת ע"י הנתבע. לא זו אף זו, מאחר שמדובר במרפאות רופאים, הדעת נותנת כי מוקפד עניין הניקיון בשל ביקורות של משרד הבריאות ובשל אופי המקום.
5. גם אם התובעת הגזימה באשר לאופי עבודתה ועל כך עוד בהמשך, אנו מקבלים את גרסתה כי היא שטפה כל חדר פעמים שלוש פעמים ביום ולאחר מכן החליפה מים לכל חדר אך גם אם היא לא החליפה מים לכל חדר, היא נדרשה לסחוט את הסמרטוט שכן אין גריפה של המים במקום (אין ניקוז). משכך ובשים לב לכמות החדרים ולחדרי השירותים שגם אותם נדרשה התובעת לשטוף, התובעת סחטה מטליות רצפה כ-50 פעם ביום במשך שעה וחצי. אלו הן פעולות חוזרות ונשנות של סחיטת הסמרטוט בממוצע של 2 דקות של כל פעולה ופעולה. בין לבין התובעת ביצעה עבודות נוספות: טאטוא, ניקוי השולחן בחדר, (עמ' 5 לפר' שורות 27-29). לאחר השעה 7.30 ניקתה התובעת את המטבח (עמ' 8 לפר' שורות 6-8).
6. התובעת טוענת שהיא הייתה מזיזה שולחנות. קשה לנו להאמין שמידי יום הזיזה התובעת את השולחן בכל חדר או למצער לא הוכח ע"י התובעת טענה זו.
7. כמו כן בחדר השירותים התובעת ניקתה את הכיור, את המראה ומשטח השיש. אלו הן לא פעולות דומות ולא נעשות מידי מספר דקות אלא נעשו מספר פעמים מועט ביום (הרי יש 5 חדרי שירותים ולכן מדובר בפעולה אחת זהה בכל חדר שירותים).
8. הניקוי עם מברשת האסלה אינו דומה לניקוי של משטח השיש שאינו דומה לניקוי של האסלה עם סקוטש. לא כל פעולה עם כף היד היא זהה אלא מדובר בפעולות שונות בזויות שונות ובעוצמות שונות תוך הפעלת משקל שונה על כף היד.
9. עוד טוענת התובעת כי היא שטפה וניקתה את המטבח אחרי השעה 7.30 (מיקרו, מקרר) ברם קשה להאמין שמידי יום התובעת ניקתה את המקרר ובוודאי שלא הובאה ראיה לתמיכת טענה זו. אין ספק שהתובעת הגזימה בתיאור עבודתה ברם יש לבור את הבר מן התבן, כפי שתיארנו לעיל.

פינוי האשפה

1. התובעת פינתה את הפסולת מפחי האשפה שבחדרי הרופאים (עמ' 8 שורות 30-32). אכן מדובר בפעולה של כפות הידיים אולם פעולה זו אינה זהה לסחיטת סחבה או לפעולת ניקיון של משטחים.
2. התובעת נהגה לזרוק את האשפה. מדובר בהרמה של שקיות אשפה ברם בשל התכולה של האשפה, אין מדובר במשקל שכן בעיקר הוא מכיל נייר שפרוש על כיסא המטופלת (עמ' 9 לפ' שורות 1-4). התובעת טוענת שהיא הייתה נכנסת מידי חצי שעה לקחת את האשפה. גם כאן קשה להאמין לתדירות זו אשר גם לא הוכחה (עמ' 9 לפ' 5-8).
3. עם זאת, התובעת ביצעה פעולות אלו מספר פעמים ביום בכל חדר וחדר ובחדרי השירותים. אנו מעריכים כי מדובר שעשרות פעמים ביום. משכך, זו תהיה חלק מהתשתית העובדתית שתועבר למומחה.

הזזה של מקריים, תנורים, שולחנות

1. כאמור לעיל, לא שוכנענו כי התובעת על בסיס יומיומי הזיזה שולחנות, אלא הדבר נעשה ככל הנראה פעם בתקופה.
2. מקובלת הנחיה, כפי שהתובעת העידה, כי היא נדרשה להיכנס כל חצי שעה לחדרי השירותים ולחתום שהיא ניקתה אותם (עמ' 9 שורה 20). ניקוי השירותים בשים לב לאופי המרפאות נדרש לעיתים קרובות (עמ' 10 לפ' שורות 17-10).
3. התובעת נדרשה לשטוף את המסדרונות שאורכן או שטחן לא הוברר.
4. יוער כי התובעת התייחסה לפגיעה ב"בוהן" ימין כשהכוונה הייתה ככל הנראה לאגודל ימין. האגודל היא חלק מכף היד ולכן הוא חלק מפגיעתו.

סוף דבר

1. התובעת הוכיחה כי היא נדרשה לסחוט את הסחבה שאיתה היא שטפה את הרצפה כ - 50 פעם ביום עבודה שנמשך על פני 8 שעות כאשר עיקר העבודה נעשתה בשעה וחצי הראשונות לעבודה והשאר על פני כ – 6 שעות שנותרות. התובעת מפנה כ – 100 שקיות אשפה מידי יום (שאינן כבדות) ושמה בפח שקית חדשה.
2. לא מצאנו כי שאר הפעולות דומות במהותן.
3. החלטה על מינוי מומחה תשלח לצדדים.

ניתן היום, כ"ז סיוון תשפ"א, (07 יוני 2021), בהעדר הצדדים ויישלח אליהם.