האם הפגיעה בכפות ידיה של עובדת ניקיון נגרמה לה עקב עבודתה זוהי הסוגיה העומדת להכרעתנו בתיק דנא.

1. ביום 7.6.21 קבענו כי הונחה תשתית עובדתית על פי תורת המיקרוטראומה לפגיעה בכפות ידיה של התובעת.
2. ביום 4.7.21 מינינו את ד"ר רוני בשוראי, מומחה רפואי בתחום האורתופדיה, כמומחה רפואי מטעם ביה"ד.
3. ואלו השאלות שהופנו אל המומחה והתשובות שנתקבלו ממנו:

א. שאלה:

מהו ליקויה של התובעת בידיה?

תשובה:

תסמונת תעלת שרש כף היד דו צדדית (CTS). מחלה הקשורה לגיל ולמשקל היתר ולמין (אישה) . החלה להתבטא בשנים 2011-2012. טרם תחילת עבודתה.

ב. שאלה:

האם קיים קשר סיבתי בין תנאי עבודתה של התובעת ובין הליקוי בו לקתה או החמרתו? כאמור, על מנת לקבוע קיומו של קשר סיבתי, יש צורך בסבירות של מעל 50% כי תנאי העבודה השפיעו במידה זו או אחרת על התפתחות הליקוי או החמרתו, דהיינו יותר סביר לקבוע שתנאי העבודה השפיעו על הופעת הליקוי או החמרתו, לעומת המצב ההפוך שתנאי העבודה לא השפיעו.

תשובה:

אצבע קופצנית 1 מימין (טריגר פינגר). מחלה הקשורה לגיל, ולמין (אישה). אובחנה בשנת 2019, לאחר סיום עבודתה בניקיון. צויינה חד פעמית ב 18/08. טופלה בהזרקה. אין התייחסות אליה בהמשך .

ג. שאלה:

ככל שהתשובה לשאלה הקודמת חיובית - האם בעיקרו של דבר ניתן לומר, כי המחלה של התובעת עקב עבודתה נגרמה או הוחמרה על דרך של פגיעות זעירות כך שכל אחת מהן הסבה לה נזק זעיר בלתי הדיר עד שהצטברות הנזקים הזעירים הללו זה על גבי זה גרמה או החמירה גם כן את מחלתה (כדוגמת טיפות מים המחוררות את האבן עליה הן נוטפות).

תשובה:

מחלת דקרוון מימין. בעיה הקשורה למין (אישה). אובחנה ב 21/11/19 לאחר סיום עבודתה בניקיון.

ד. שאלה:

ככל שהתשובה לשאלה הקודמת חיובית - האם לתנאי העבודה השפעה משמעותית על הליקוי (השפעה משמעותית היא בשיעור של 20% ומעלה)?

תשובה:

להערכתי ישנו קשר סיבתי בין עבודתה ל 3 הליקויים. קשר של החמרת מצב. וזאת בסבירות שהיא למעלה מ 50%. ב 3 המצבים – סיכון יתר להווצרותם, והחמרתם הקשור בעיסוק והפעלת הידיים בפעילות חוזרנית.

ה. שאלה:

האם המחלה ממנה סובלת התובעת נכללת ברשימת מחלות המקצוע בתוספת השניה לתקנות המל"ל (ביטוח מפני פגיעה בעבודה) ואם כן, לאיזה פריט מתאים מצבה?

תשובה:

ב 3 המצבים – סיכון יתר להווצרותם ולהחמרתם, הקשור בעיסוק, והפעלת הידיים בפעילות חוזרנית. מיקרוטראומה, כמתואר בעובדות ובגוף השאלה- סחיטת הסחבה והעיסוק בשקיות האשפה. לגבי הטריגר פינגר- עצם מעבר ניתוח של CTS מהווה גם הוא גורם סיכון להופעתו.

ו. שאלה:

ככל שהתשובה חיובית, האם סביר יותר לקבוע שאין קשר סיבתי בין תנאי עבודתה של התובעת לבין המחלה ממנה היא סובלת בידיה? כלומר, האם הנך יכול לשלול בסבירות של מעל 50 אחוז שתנאי העבודה השפיעו במידה זו או אחרת על התפתחות הליקוי או החמרתו?

תשובה:

עקב המיקרוטראומה האינטנסיבית, אני מעריך שהשפעת עבודתה על שלשת הליקויים היא משמעותית, ועולה על 20% הנדרשים לפי הפסיקה.

1. הנתבע ביקש להפנות שאלות הבהרה וביה"ד נעתר לבקשה במלואה.
2. ואלו שאלות ההבהרה שהופנו אל המומחה והתשובות שנתקבלו ממנו:

1. שאלה:

בחוות דעתך הנך קובע כי ה- CTS החל עוד טרם עבודת התובע, ואולם תנאי העבודה החמירו את הליקוי. האם קביעתך זו מבוססת על בדיקת EMG שבוצעה אז?

תשובה:

ב 2011-2012 היתה תלונה של רדימות וחולשה ביד ימין, עם תשובת EMG של CTS דו צדדי. במועד ביצוע ה EMG , ב 2012, ניתן היה לאבחן CTS בימין (לפי תלונה+EMG), ולא ניתן היה לאבחן CTS בשמאל. אך בהמשך- נתווספו גם תלונות בשמאל, ולכן ניתן לומר בדיעבד שהיה CTS דו צדדי ב 2012.

2. שאלה:

אם תשובתך לשאלה הקודמת שלילית, על סמך אילו ממצאים הנך קובע כי ישנה החמרה ב- CTS?

תשובה:

ניתן לראות החמרה קלינית ב CTS לפי הרישומים הרפואיים משך השנים. הדבר מתבטא בעוצמת התלונות ותיאור הממצאים הגופניים.

3. שאלה:

בחוות הדעת הנך מתייחס לגיל ומגדר כגורמי סיכון. מתיקה הרפואי של התובעת עולה כי קיימים גורמי סיכון נוספים ובהם משקל עודף ועישון. מצ"ב נספחים 1 ו-2. האם לאור גורמי הסיכון הנוספים והספרות הרפואית המצ"ב תשתנה חוות דעתך? נא נמק תשובתך.

תשובה:

עודף משקל איננו גורם סיכון "נוסף" שכן הוא צוין באופן ברור בחוות הדעת, ונלקח בחשבון. עישון לא ראיתי בתיק הרפואי.

4. שאלה:

האם נוכח העובדה כי התובעת עבדה 5 שנים בלבד בתנאי העבודה המתוארים וכן גורמי הסיכון שצוינו לעיל ובחוות דעתך, תשתנה חוות דעתך הן ביחס לשיעור ההסתברות לקש"ס להחמרה (למעלה מ- 50%) והן ביחס למאזן ההשפעות (השפעה משמעותית)? נא נמק תשובתך.

תשובה:

המיקרוטראומה לה נחשפה התובעת הייתה אינטינסיבית ביותר, עובדה המובילה למסקנה שהסבירות של השפעת המיקרוטראומה על הליקוי היא מעל 50%. אותו נימוק מובל למסקנה שתרומת עבודתה לליקוי היא 20% לפחות, למרות חשיפה של 5 שנים בלבד למיקרוטראומה, וזאת בנוכחות גורמי הסיכון האחרים אשר השפעתם הכוללת מגיעה לכל היותר ל- 80%.

5. שאלה:

האם העובדה כי הפעולות אליהן הנך מתייחס בחוות דעתך (סחיטת מטליות רצפה ופינוי שקיות אשפה) לא התבצעו ברצף אלא במשך דקות בודדות לסירוגין על פני יום העבודה (8 שעות) כאשר בין לבין מבוצעות תנועות שונות כמפורט בהחלטת בית הדין, יש בה כדי לשנות חוות דעתך? נא נמק תשובתך.

תשובה:

להבנתי את עובדות המקרה, עבודתה של התובעת הייתה אינטנסיבית וכללה את רוב יום העבודה. ובמיוחד משמעותי הוא עניין סחיטת הסמרטוטים משך שעה וחצי ליום, גם אם אינו רציף.

1. הנתבע ביקש להפנות שאלות הבהרה נוספות וביה"ד נעתר לבקשה במלואה.
2. ואלו שאלות ההבהרה הנוספות שהופנו אל המומחה והתשובות שנתקבלו ממנו:

א. שאלה:

רצ"ב מסמך מתיקה הרפואי של התובעת (רופא תעסוקתי מיום 3.9.19) לפיו הינה מעשנת 15 סיגריות ביום במשך 30 שנים (מסומן נספח א').

כמו כן רצ"ב מסמך מתיקה הרפואי של התובעת (מיום 6.1.10) לפיו הינה סובלת מעודף משקל קיצוני (BMI 41.81) ומיום 22.1.17 (BMI 45.9) (מסומנים נספחים ב'1 ו-ב'2 בהתאמה).

האם יש בכך כדי לשנות חוות דעתך הן ביחס לקש"ס והן ביחס למאזן ההשפעות?

תשובה:

המסמך שאמור היה להשלח אלי בעניין העישון לא נשלח ולא הגיע אלי. גם אם נניח שהתובעת מעשנת, הרי מדובר על גורם סיכון מינורי ל CTS, והוא יכול להצטרף לשאר הגורמים האינטרינסיים שגרמו למחלתה ואשר משקלם הוא 80% לכל היותר. כזכור- עבודתה של התובעת החמירה את מצבה שנגרם עקב סיבות אינטרינסיות. מאזן ההשפעות נשאר על כנו, עם השפעת עבודתה על החמרת הליקויים או הווצרותם המגיעים ל 20% לכל הפחות.

לעניין משקל היתר התייחסתי הן בחוות הדעת והן בש.ה.1. אין בשאלה מידע חדש. ואין לי התייחסות חדשה. זו אינה שאלת הבהרה אלא שאלה חוזרנית...

ב. שאלה:

נא הסבר כיצד מדובר במיקרוטראומה אינטנסיבית ביותר (כאמור בתשובה 4 לחוות דעתך מיום 5.11.21) וכיצד כללה את רוב יום העבודה (כאמור בתשובה 5 לחוות דעתך מיום 5.11.21), כאשר על פי העובדות שנקבעו ע"י ביה"ד אורך יום עבודתה של התובעת הנו 8 שעות, ואילו התנועות אליהן התייחס הן תנועות סחיטת סחבת רצפה 50 פעמים (במהלך 8 שעות באופן לא רצוף) ופינוי שקיות אשפה לא כבדות באופן לא רציף על פני יום העבודה?

ג. שאלה:

נא הסברך כיצד תרמה פעולת סחיבת שקיות אשפה שאינן כבדות להחמרת מיקרוטראומה דו צדדית כאשר התנועה אינה מתבצעת בשתי הידיים?

תשובה:

שעה וחצי של סחיטה ביום היא עבודה אינטנסיבית. כך גם עניין שקיות האשפה, אשר כולל מספר תנועות של אחיזה והרפיה בטיפול בכל שקית- ולכן מספר מאות פעולות חוזרניות. כבדן של השקיות אינו רלבנטי לעניין הווצרות הליקויים.

1. טענות הצדדים

טענות התובעת

• 1. התובעת עמדה בנטל להוכיח תשתית עובדתית נדרשת לצורך תורת המיקרוטראומה.
  2. המומחה הרפואי קבע קשר סיבתי בדרך של החמרה של מעל 50% וקבע כי הליקויים בידה של התובעת קשורים להפעלת הידיים.
  3. עוד קבע המומחה הרפואי כי השפעת עבודתה על הליקויים היא משמעותית ועולה על 20%.
  4. יש ליתן משקל מכריע לחוות דעתו של המומחה.
  5. התובעת עותרת לקבלת התביעה.

טענות הנתבע

1. התובעת לא הוכיחה תשתית עובדתית למיקרוטראומה. לפיכך דין התביעה להידחות.
2. הנתבע חוזר על סיכומיו מיום 10.5.21.
3. ביה"ד "קיבץ" תנועות שעשתה התובעת על פני יום עבודה ואשר הרחיב את תורת המיקרוטראומה (עב"ל 1457-05-16 דרור קפורי – המל"ל).
4. על פי פסיקת ביה"ד הארצי יש להראות פעולות רפטטיביות זהות במהותן, הנמשכות על פני פרקי זמן משמעותיים כל פעם (עב"ל 32983-11-20 מרדכי תורג'מן – המל"ל).
5. התובעת מבצעת פעולות רבות בין שטיפת חדר לחדר.
6. הקביעה כי סחיטת סחבה על פני 2 דקות איננה סבירה אלא שהיא אורכת שניות בלבד. גם הקביעה כי התובעת מבצעת את פעולת הסחיטה 50 פעם ביום אינה סבירה ואף לא העידה על כך בתצהירה.
7. אין מדובר במיקרוטראומה.
8. התשתית העובדתית שהועברה למומחה אינה מתארת נכון את תנאי עבודתה של התובעת ולכן אין ליתן משקל לחוות הדעת.
9. נפלו בחוות הדעת פגמים. בחוות הדעת מציין המומחה כי ה-CTS היא מחלה הקשורה לגיל, משקל יתר ומין; אלו גורמים שאינם קשורים לעבודה. התובעת החלה לעבוד בגיל 48 והיא בעלת משקל עודף ואף עברה ניתוח לטיפול בהשמנה. לתובעת גורמי סיכון לחלות ב- CTS.
10. על פי חוות הדעת ה- CTS התבטא כבר בשנים 2011 – 2012, בטרם החלה התובעת לעבוד בניקיון.
11. חוות דעתו הראשונית של המומחה היא לקונית וחסרת בסיס ולכן הועברו אליו שאלות הבהרה.
12. המומחה לא ענה על השאלות שנשאל.
13. קביעתו של המומחה כי מדובר בהחמרה לא מבוססת על בדיקת EMG ולא על מסמכים רפואיים, אלא מדובר בהנמקה סתמית.
14. המומחה מתעלם מחלוף הזמן מהתבגרותה הטבעית של התובעת בשנים 2011 – 2012 עת החלה המחלה להתבטא.
15. המומחה מייחס החמרה לתקופת עבודה קצרה מאחר שהוא סבור כי מדובר במיקרוטראומה אינטנסיבית ביותר, וזאת תוך התעלמות מכך שלא הייתה רציפות בין התנועות והפעולות נעשו באופן מפוזר על פני יום עבודה.
16. תשובתו של המומחה לשאלת הבהרה 5 מעידה כי התשתית העובדתית לא הייתה ברורה למומחה והוא התקבע בעמדתו.
17. עבודתה של התובעת לא "כללה את רוב יום העבודה". עבודתה על פני יום עבודה כללה טאטוא, שטיפה, החלפת שקיות אשפה, סחיטת סחבות, ניקוי חדרים, ניקוי שולחנות.
18. אין הסבר איך קבע המומחה את השפעת העבודה על מחלתה. אין כל הנמקה.
19. המומחה לא חזר בו מעמדתו גם לאחר שהופנה לתיקה הרפואי כי התובעת מעשנת וכן להיותה סובלת מעודף משקל.
20. כלל גורמי הסיכון קיננו בתובעת: משקל עודף, עישון, גיל. היה על המומחה להסביר את מידת ההשפעה של העבודה על מחלתה. המומחה חזר על קביעותיו ללא הנמקה.
21. בתשובותיו לשאלות הבהרה הנוספות השיב המומחה באופן ציני במקום להסביר את עמדתו המקובעת.
22. סחיטת הסמרטוטים במשך שעה וחצי לא הייתה רציפה ולמרות זאת המומחה קובע כי עבודת התובעת היא אינטנסיבית אך בפועל אין מדובר בעבודה רציפה ובין הפעולות נעשות פעולות אחרות המורכבות מתנועות שונות. סחיטה של שעה וחצי של סחבה ביום אינה יכולה להיות תשתית עובדתית למיקרוטאומה.
23. המומחה התבצר בעמדתו לפיה מתקיים קשר סיבתי של החמרה של CTS למרות שאין תשתית עובדתית למיקרוטראומה ולמרות שהתקיימו בתובעת גורמי סיכון רבים.
24. חוות הדעת לקויה ופגומה ולא ניתן להסתמך עליה.
25. הנתבע עותר לדחיית התביעה.

הכרעה

1. לאחר שעיינו בחוות דעתו של המומחה, בתשובותיו לשאלות הבהרה ובתשובותיו לשאלות ההבהרה הנוספות ובחנו את טענות הצדדים, באנו לכלל מסקנה כי דין התביעה להתקבל.
2. אין לנו להוסיף על החלטתנו מיום 7.6.21; סברנו כי הונחה תשתית עובדתית על פי תורת המיקרוטראומה. יוער כי בעב"ל 15870-01-17 אורו לוי – המל"ל (ניתן ביום 31.5.18) אליו מפנה הנתבע אכן נקבע כי סחיטה של סמרטוטים רטובים בין 50 – 70 פעמים על פני 6 שעות אינה מהווה תשתית עובדתית למיקרוטראומה לליקוי בכפות הידיים. אולם בשונה מענייננו שם פעולות אלו נעשו על פני כל שעות העבודה וכאן הפעולות נעשו בשעות הראשונות לעבודתה, ולכן הפיזור קטן יותר, וכן במקרה דנא נעשו פעולות נוספות עם הידיים עם שקיות האשפה עשרות פעמים ביום.
3. מצאנו את חוות דעתו של המומחה מנומקת ועקבית והוא שב והסביר כי קיים קשר סיבתי בדרך של החמרת מצב. המומחה מסביר כי לתובעת היה CTS דו"צ עוד משנת 2012 אשר החמיר במשך הזמן.
4. המומחה לקח בחשבון את 3 גורמי הסיכון: גיל, עודף משקל ועישון שהוא גורם סיכון מינורי, אך מגיע למסקנה כי פעולת הסחיטה במשך שעה וחצי לרבות הפעולות שביצעה עם שקיות האשפה גרמו להחמרה במצבה, המומחה קובע כי השפעת העבודה על הליקויים עולה על 20%.
5. לביה"ד אין את הידע הרפואי ולשם כך הוא ממנה מומחה רפואי. הלכה ידועה היא שמטרת מינויו של המומחה הרפואי מטעם בית הדין, לספק לבית הדין את הייעוץ הדרוש לו בשאלה העומדת להכרעה משפטית. קביעת קיומו או אי-קיומו של קשר סיבתי בין הפגימה בה לקה המבוטח לבין עבודתו, היא קביעה משפטית המושתתת על חומר הראיות שלפני בית הדין, תוך מתן משקל מכריע לחוות הדעת של המומחה המתמנה על ידי בית הדין (דב"ע לו/8-0 סימיון דוידוביץ' - המוסד לביטוח לאומי פד"ע ז 374, 383):

"לדידו של בית הדין המומחה הוא האורים והתומים המאיר את עיניו בשטח הרפואי. ככל שעל פניה אין בחוות דעת המומחה פגמים גלויים לעין, ואין היא בלתי סבירה על פניה, אין מקום לפסילתה" (עב"ל 001035/04 דינה ביקל - המוסד לביטוח לאומי ניתן ביום 6/6/2005 – פורסם במאגרים האלקטרוניים).

"הנה כי כן, בית-הדין אינו כבול בחוות הדעת הרפואית של המומחה ובתשובותיו לשאלות שהופנו אליו, אלא שלתשובות אלה יש לתת משקל מיוחד לצורך ההכרעה המשפטית, שכן יש בדברי המומחה כדי להאיר ולהבהיר את הסוגייא הצריכה הכרעה, כיד המומחיות הרפואית, המקצועית בה ניחן, ועל כן מובן מאליו כי בשאלות אלה יסמוך בית הדין את ידיו על חוות דעת המומחה ומסקנותיו ולא יסטה מהן, אלא אם קיימת הצדקה עובדתית או משפטית, יוצאת דופן, לעשות כן" (דב"ע נה/0-97 קלמן סעדה - המוסד לביטוח לאומי, ניתן ביום 29.3.1995, פורסם במאגרים האלקטרוניים).

1. נוכח כל האמור, על יסוד חוות הדעת התביעה מתקבלת.
2. הנתבע ישלם לתובעת שכ"ט עו"ד בסך 9,000 ₪ והוצאות משפט בסך 500 ₪.
3. ערעור בזכות לצדדים לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים, תוך 30 יום מיום קבלת פסק הדין.

ניתן היום, י' אייר תשפ"ב, (11 מאי 2022), בהעדר הצדדים ויישלח אליהם.