עמ"נ 32725-03-20 סלאימה ואח' נ' הלשכה האזורית למנהל האוכלוסין

בפני כב' השופטת דנה כהן-לקח

העתק החלטת בית משפט מיום 14 פברואר 2021

לבקשה מעלה שני ראשים ואתייחס אליהם לפי סדרם.
1. יש לדחות את הבקשה לצו ביניים בכל הנוגע למתן אשרת א/5 למערער 2 (אשר להבנתי הוא כיום בגיר מעל גיל 19, יליד 20.11.2001).
תוקפה של אשרת א/5 בה המערער 2 החזיק בעבר תם ביום 10.5.2018, קרי- לפני קרוב ל-3 שנים כשהמערער היה עדיין קטין. אף אם לצורך הדיון אניח כי יש ממש בטענת ב"כ המערערים לפיה בשעתו לא היה מקום להימנע מהארכת תוקף האשרה עד לקבלת החלטה שהכריעה בבקשת רישום הילדים - ואני מדגישה כי אינני מכריעה בכך כעת - הרי החלטה בעניין זה ניתנה על-ידי המשיב עוד ביום 21.1.2019. מאז ועד היום המערער 2 לא מחזיק באשרת א/5. יתר על כן, הערעור הנוכחי תלוי ועומד במשך קרוב לשנה (בין היתר עקב ביטול דיון בגין נגיף הקורונה). במהלך שנה זו לא הוגשה בקשה לסעד זמני שעניינו מתן אשרת א/5. לאחרונה, הוחלף הייצוג בתיק. רק אז ותוך שיהוי ממשי, הוגשה הבקשה שלפניי שיש בה משום שינוי מצב שמתקיים מזה תקופה ארוכה. זאת ועוד; מדובר בבקשה לסעד זמני מסוג צו עשה, שזהה לאחד משני הסעדים העיקריים כפי שהתבקשו בפתיח כתב הערעור. בהתחשב בכל אלה, לא מצאתי הצדקה להיעתר לבקשה האמורה.

2. אשר לבקשה לצו זמני למניעת הרחקה מישראל – גם בקשה זו הוגשה בשיהוי כמפורט בפס' 1 לדבריי לעיל. כאמור, למערער 2 אין היתר שהייה כדין בארץ מאז מאי 2018 ועד היום (בחלק מהתקופה הוא היה קטין, וביתרתה הפך כבר לבגיר). לצד זאת, אעיר כי ככל שהמשיב לא פעל עד היום להרחקת המערער 2, חזקה שיימנע מלעשות כן כל עוד ההליך המשפטי תלוי ועומד (בכפוף להעדר צורך בטחוני עדכני).

משלא התבקשה תגובת הצד שכנגד, אין צו להוצאות.