1. ענייננו בבקשת הנתבעים למתן צו המורה לעו"ד איריס אדרי בתפקידה כבוררת ,להמציא מסמכי תיק בוררות שהתנהל בין התובע מס' 1, לבין צדדים שלישיים , ביחס להסכם מייסדים שנחתם ביניהם (להלן ייקרא: "הסכם המייסדים") .
2. לפי הנתבעים, עיקר טענת התובעים מתבססת, על מחדל או מעשה המיוחס לנתבעים, אשר כתוצאה ממצגיהם או מאיבוד גרסה מקורית חתומה של אותו הסכם מייסדים, השונה מהגרסה שהוצגה בהליך הבוררות ואשר נערך בה שינוי מהותי ללא ידיעת התובע, שינוי אשר גרם לחיובו של התובע בתשלום סכומים נכבדים לטובת שותפיו להסכם, בעוד שלו היה מוצג הסכם המייסדים המקורי שהלך לאיבוד, טרם עריכת השינוי המהותי, התוצאה הייתה משתנה.
3. כאמור לפי הנתבעים, הגרסה שהועלתה בתביעה דנן, מנוגדת לפסק הבוררות שהוצג בביהמ"ש, אשר צורף לכתב התביעה, לכן קיים הכרח בקבלת כל תיק הבוררות לבדיקת שלל הראיות על מנת לבחון את טענות התובעים בתיק זה.
4. לטענת הנתבעים הם פנו לתובעים לבקש את עמדתם לבקשה דנן, אך טרם נענו. כך נולד ההליך דנן.
5. בתגובה לבקשת הנתבעים, התובעים מתנגדים ומבקשים להסתפק בפסק הבוררות המאומת, כן בעדות אחד הנתבעים בתיק הבוררות, מסמכים אשר צורפו לכתב התביעה. לטענתם אין לאפשר לנתבעים לנקוט "בניסיונות דיג" אסורים.
6. לפי התובעים, אין הצדקה בניהול מחדש של הליך הבוררות, להסטת הדיון , או למתן יתרון לנתבע שהעיד בתיק הבוררות לבצע מעין מקצה שיפורים לעדותו שם. לטענתם של התובעים, הנתבעים לא היו צד להליך הבוררות, ואין בבקשתם כל הסבר להכרח הקיים לקבלת מלוא מסמכי הבוררות.
7. למעלה מן האמור, כך התובעים, שאלת האחריות המקצועית של הנתבעים לא נדונה בהליך הבוררות, כך שטענת הנתבעים כי גרסת התביעה עומדת בניגוד מוחלט לפסיקת הבוררות, אין לה אחיזה במציאות.
8. בתשובה לתגובה, הנתבעים השיבו כי אין ממש בטענות שהועלו בתגובת התובעים, וכי מטרת הנתבעים הינה גילוי האמת וניהול משפט בקלפים פתוחים , כאשר המבחן העיקרי הוא מבחן הרלוונטיות של אותם מסמכים דרושים.
9. לפי הנתבעים , הם דווקא אלה שלוקחים את הסיכון לחשוף תיק שאינם יודעים מראש מה טוב להם מתוכו. לטענת הנתבעים עניין הרלוונטיות דווקא מחייב חשיפת תיק הבוררות, במיוחד לבדיקת עדותו של התובע בפני הבוררת המהווה ראיה לתוכנה בהליכים אחרים.
10. לסיכום טענו הנתבעים כי אין בכוונתם להגיש את מלוא תיק הבוררות כראיה, אלא לעיין בתיק, וככל שיחליטו להגיש מסמכים ממנו , בית המשפט יבחן את קבילותן ומשקלם ויחליט אם לקבל אותם כראיה.

דיון והכרעה:

1.     לאחר ששקלתי טענות הצדדים, אני סבורה כי דין הבקשה להתקבל.
2. הלכה מושרשת היא, כי בהליך אזרחי מדובר בבירור המחלוקות בין הצדדים בשיטה  של "קלפים פתוחים" [רע"א 3312/04 אשורנס ג'נרל דה פרניס נ' הכונס הרשמי בתפקידו כמפרק בנק צפון אמריקה בע"מ, פ"ד ס' (3) 245 (2005)].  מטרת הליכי הגילוי והעיון היא להביא לייעול ההליך המשפטי ולקדם את הצדדים לבירור המחלוקת האמתית ביניהם, תוך גילוי מרבי של המסמכים המצויים בידם וניהול המשחק ב"קלפים פתוחים", כאמור. ראה דברי כב' הנשיא גרוניס ברע"א 4234/05 בנק המזרחי המאוחד נ' פלץ ( פורסם בנבו, 14/08/05) .

יחד עם זאת, אין מטרתם של ההליכים המקדמיים להכביד או להתיש את הצד השני, בשטף של דרישות ובקשות, ולחרוג מהשלב המקדמי של הדיון.

1. מסמך שאין בו כדי לחזק טענה או להחלישה, וכל כולו לא בא אלא "לדוג" בענייניו של בעל דין, אין לגלותו (ראה ע"א 40/49 ו' כיאט ואח' נ' ל' כיאט ואח' [פורסם בנבו] [1], בעמ' 162). ודוק כי לעתים אין בעל דין יודע מהם המסמכים שבידי הצד שכנגד,  דרישה לגילוים של אלה אינה מהווה 'דיג' אסור :'הדיג אינו מעשה פסול, אלא אם כן כוונת המבקש היא למצוא חומר שלא לצורך המשפט התלוי ועומד, כי אם לאסוף ראיות להכנת משפט אחר, או למטרה אחרת. ואילו מסמכים מזיקים או מועילים, לצורך המשפט התלוי ועומד, שייכים לעניין, והחיפוש אחריהם אינו 'דיג'. הנטיה המודרנית היא  דווקא לקולא ..." ( י' זוסמן, סדרי הדין האזרחי (אמינון, מהדורה 6, בעריכת ש' לוין, 1990) 406)."
2. בבוא בית המשפט לבחון בקשה לעיון במסמך כזה או אחר, עליו להכריע ברלוונטיות של המסמך למחלוקת שבין הצדדים. "ככלל, נוהגת גישה ליברלית ומרחיבה בבחינת הרלוונטיות של מסמכים בהם מבקשים בעלי הדין לעיין, וזאת על מנת לקיים את ההליך המשפטי, עד כמה שניתן, "בקלפים פתוחים", ולמען קידום חקר האמת, היעילות וההגינות דיונית. נוכח האמור, נקבע כי המבקש לעיין במסמך זה או אחר אינו נדרש להוכיח באופן ודאי את הרלוונטיות של מסמך זה כאמור, אלא די בכך שיוכיח כי המסמך עשוי להיות רלוונטי לבירור התביעה (רע"א 5906/19 פלוני נ' לאומית שרותי בריאות [פורסם בנבו] (2019) בפסקה 11) [הדגשות שלי ב.ג.].
3. תקנה 120(ב) קובעת כי " בית המשפט או הרשם לא יתן צו למסירת שאלון או לגילוי מסמכים או לעיון במסמכים, אלא אם כן היה סבור שיש צורך בכך כדי לאפשר דיון הוגן או כדי לחסוך הוצאות...".
4. הפסיקה קבעה, כי נקודת המוצא הינה שבמסגרת הליך משפטי ראוי שיהא גילוי מירבי, וזאת מנימוקים של חשיפת האמת, תוך פרישת תמונה עובדתית רחבה ומלאה, יעילות דיונית במובן הרחב והזכות להליך ראוי, כפועל יוצא מהזכות לגישה לערכאות. כן, שוויון בין הצדדים, על ידי צמצום פערי המידע והעמדתם בנקודת פתיחה שווה (ראה רע"א 4627/14 פז חברת נפט בע"מ נגד ישראל דיעי [פורסם בנבו] (10.11.2014) וכן, רע"א 4234/05 בנק מזרחי נגד פלץ [פורסם בנבו] (14.8.2005), הנזכר שם).
5. גם הדברים שנאמרו ברע"א 2534/02 יהודה שמשון נ' בנק הפועלים בע"מ פ"ד נו (5) 193 רלוונטיים לענייננו:

"במצב שבו מתבקש גילוים של סוגי מסמכים ואין ביכולתו של המבקש להצביע על מסמכים ספציפיים עלול להיווצר "מעגל שוטה". המבקש ידרש להוכיח את רלוונטיות המסמכים כתנאי לעיון בהם, אך הוא יוכל להצביע על הרלוונטיות אם בכלל רק לאחר שיעיין באותם המסמכים. על מנת להיחלץ מפרדוקס זה מן הראוי ליצור זיקה בין דרישת הרלוונטיות לבין הסעד המבוקש. המבקש את גילוים של סוגי המסמכים יידרש להוכיח כי על פניו סוגים אלה רלוונטיים לעניינו."

1. עם זאת, זכות העיון במסמכי צד שכנגד אינה מוחלטת, ולעתים עומד כנגד האינטרס אחר הראוי להגנה, ומפניו תיסוג זכות העיון (רע"א 4781/12 י.מ. עיני קונדיטוריה בע"מ נ' בנק לאומי לישראל בע"מ [פורסם בנבו] (2013)
2. בתגובתם טענו התובעים, טענות כלליות כי יש במסמכים אלה להסיט את הדיון או לנהל את תיק הבוררות מחדש, דא עקא, התובעים לא פירטו באיזה אופן יגרום העיון בתיק הבוררות להסטת הדיון או לניהולו מחדש של תיק הבוררות.
3. לא מן הנמנע לציין כי התובעים לא העלו כל אינטרס הראוי להגנה שמפניו תיסוג זכות העיון , כן לא הועלתה מפיהם התנגדות מהותית לגילוי אותו תיק בוררות, במיוחד לאור קיומה של דרישת הרלוונטיות במסמכים אותם עותרים הנתבעים לגלות.
4. לא יכול להיות חולק כי תיק הבוררות רלוונטי למחלוקת בין הצדדים כאן , ויש בו כדי לשפוך אור אודות הסכמי המייסדים הנטענים. כן אני סבורה כי אין בדרישה לגילוי מסמכים אלה משום דיג פסול, אלא צעד לגיטימי לאור הטענות שהועלו נגד הנתבעים, כאשר נקודת ההשקה בין ההליך דנן להליך הבוררות , היא "הסכם המייסדים" (שנערך בידי הנתבעים), בין בגרסה שעל בסיסה ניתן פסק הבוררות, ובין הגרסה המקורית שכביכול נאבדה, ולטענת התובעים הושתל בה שינוי מהותי.
5. לאור כל האמור לעיל , אני מוצאת כי יש לקבל את בקשת הנתבעים וליתן את הצו כמבוקש.
6. ניתן בזאת צו המורה לעורכת הדין איריס אדרי מרחוב דובנוב 10 תל אביב להמציא בעתק מלא מתיק הבוררות שנערך בפניה והתנהל בין התובע שמואל סולומון לבין ה"ה גיל אופיר דוד אפלבאום ושמואל אינהורן.
7.  בנסיבות, בנסיבות, התובעים יישאו בהוצאות בקשה זו על סך 2,500 ש''ח אשר ישולמו תוך 30 יום מהיום.

ניתנה היום, ט"ז חשוון תשפ"א, 03 נובמבר 2020, בהעדר הצדדים.