1. לפני בקשה לחיוב המשיבה (התובעת מס' 2- אן.טפ.טי מזון בע"מ) בהפקדת ערובה להבטחת הוצאות המבקשים (הנתבעים), היה והתביעה תדחה, וזאת בהתאם לסעיף 353א לחוק החברות, תשנ"ט- 1999 (להלן: "חוק החברות"(.
2. עסקינן בתביעה נזיקית, כספית בסך של 755,002 ₪. בה נטען כי המבקשים, בהתנהלותם כעורכי דין שייצגו את המשיבים, התרשלו והפרו חובות חקוקות, כאשר לא שמרו על עותק חתום של הסכם מייסדים שנחתם בין המשיב (התובע מס' 1) ושותפים אחרים, להקמת חברה לניהול אולם אירועים (בראבו 4 ניהול אירועים בע"מ). לטענת המשיב, הוא נאלץ לחתום על הסכם מייסדים "חדש", שבו בוצע שינוי מהותי הפועל לרעתו, זאת מבלי שהמבקשים יידעו אותו אודות אותו שינוי.
3. לימים, ולאחר שהעסק אשר הוקם כשל התנהל הליך בוררות בין המשיב לבין שותפיו, ובמסגרתו, חויב המשיב לשלם לאותם שותפים סכומי כסף נכבדים.
4. לטענת המשיב, אלמלא אותו שינוי מהותי שנערך בהסכם המייסדים, שינוי, אשר, כאמור, נערך ללא ידיעתו או הסכמתו, תוצאת הבוררת הייתה שונה, והוא לא היה מחוייב באותם סכומים.
5. בכתב ההגנה טענו המבקשים, בין היתר, כי ההסכם המקורי, טרם עריכת השינוי , כלל לא נחתם במשרדם , כי הם הכינו טיוטת הסכם אשר נשלחה לאותם צדדים להסכם, ובכך הסתיימה מעורבותם בעניין זה, וכי ההסכם, כאמור, לא נחתם במשרדם, ומכאן שאין ברשותם העתק מקורי של ההסכם החתום.
6. בבקשה כאן, עותרים המבקשים לחייב את המשיבה "חברת N.F.T מזון בע"מ" להפקיד ערובה מספקת להבטחת הוצאותיהם בשיעור של 20% מסכום התביעה.
7. נטען, כי בהתאם להוראות סעיף 353א לחוק החברות וההלכה הפסוקה , נקודת המוצא המשפטית היא כי מאחר ועסקינן במשיבה שהיא חברה בע"מ, בה אחריות בעלי המניות מוגבלת, קיימת חזקה לפיה יש לחייב אותה בהפקדת ערובה לתשלום הוצאותיהם וכי הנטל לסתירת חזקה זו מונח על כתפיה של המשיבה.
8. לפי המבקשים, סיכויי תביעתם של המשיבים נמוכים ביותר. כן, על פני הדברים , לא קיימת יריבות בינם לבין המשיבה שמעולם לא קיבלה מהם שירותים משפטיים, אף לא הייתה צד להליכי הבוררות כאמור לעיל, וכן לא חויבה מכוח פסק הבוררות בכל תשלום.
9. המבקשים טענו כי לאור פסק הבוררות שניתן, מושתקים המשיבים מלטעון כי הוכנס שינוי מהותי בהסכם המייסדים , ללא ידיעתם, וזאת מאחר ובהליך הבוררות, ובפסק הבוררות, טען המשיב כי הוא זנח את טענתו בדבר תוקף השינויים שבוצע ובחר להתרכז בפרשנות של אותו סעיף.
10. לפי המבקשים הקביעות בפסק הבוררות מהוות השתק פלוגתא המונע מהמשיבים לערער עליהן בדרך עקיפה. לטענתם הבוררת ציינה כי טענת המשיב נולדה לצורך הבוררות אבל העדיפה את גרסת שאר הצדדים להסכם המייסדים, על פני גרסת המשיב.
11. המבקשים טענו גם להשתק שיפוטי הבא למנוע מצד העלאת טענות סותרות בהליכים שונים, אך הם בחרו שלא לפנות לביהמ"ש בבקשה לסילוק על הסף של התביעה, מאחר וסעד זה ניתן רק במקרי קיצון.
12. לפי המבקשים המשיבה לא הוכיחה כי סיכויי תביעתה גבוהים, על מנת לפטור אותה מהפקדת הערובה.
13. המבקשים הפנו לפסיקה, וביקשו להשית על המשיבה ערובה בסכום משמעותי , ביחס לסכום התביעה ומורכבותה , לפי המגמה הרווחת בפסיקה זו.
14. בתגובה לבקשת המבקשים, המשיב טען כי הוא בעל המניות והמנהל היחיד של המשיבה, כפי שניתן להיווכח מתמצית מרשם החברות. כן טען כי ככל שהתביעה תידחה , והמשיבה תחוייב בהוצאות לטובת המבקשים, הרי שהם יוכלו להיפרע ממנו, אישית, כבעל מניות יחיד של המשיבה כך שבנסיבות כאלו, אין כל חשש שההוצאות , במידה וייפסקו, לא ישולמו. המשיב אף ציין כי הוא מוכן לחתום על ערבות אישית לחובותיה של המשיבה.
15. לחילופין ביקש המשיב להמתין עם ההכרעה בבקשה, כי עם ניהול ההליך תוכח לביהמ"ש צדקתם של המשיבים .
16. מכל מקום המשיבים טענו כי הפקדת ערובה להוצאות מהווה מחסום דיוני עבורם, בעוד שהם שילמו את אגרת בית משפט.
17. לפי המשיבים היה על המבקשים להוכיח כי סיכויי התביעה קלושים , וכי קיים חשש ממשי כי לא ניתן יהיה לגבות את ההוצאות למקרה בו תידחה התביעה.
18. המשיבים טענו כי מקום בו הם כוללים בתביעה, הן את החברה והן את בעל מניותיה, אין הוראת החוק עליה מתבססים המבקשים, חלה בנסיבות אלו, כי למעשה עם הגשת התביעה על ידי בעל המניות די בכך כדי להוות ערבות אישית של בעל המניות להוצאות במקרה והם יושתו על מי מהמשיבים.
19. לפי המשיבים המבקשים לא העלו כל טענה בדבר מצבה הכלכלי של המשיבה, כאשר לטענתם של המשיבים, מדובר בחברה ותיקה וסולבנטית ואין חשש שלא תעמוד בהוצאות במידה והיא תחוייב לשלמן, ולביסוס טענתם זו , הם הגישו דוח שנתי מבוקר של המשיבה לשנת 2018, וכן ריכוז להכנסות ולהוצאות לשנת 2020.
20. המשיבים הגישו, בנוסף, התכתבות בינם לבין המבקשים, כן בין המבקשים לצדדים שחתומים על הסכם המייסדים , אשר ממנה ניתן, לשיטתם, להפריך את כל טענות ההגנה שהועלו על ידי המבקשים, ולהוכיח כי מדובר בתביעה שסיכוייה גבוהים, וכי בניגוד לטענת המבקשים, התקיימה פגישה במשרדם של האחרונים לחתימת החוזה , וכי נחתם חוזה "ראשון שהלך לאיבוד" השונה במהותו מהחוזה הקיים בפועל בין המשיב לבין שותפיו.
21. לפי המשיבים ניתן להוכיח את צדקת טענתם, לאור גובה סכום שכר הטרחה ששולם למבקשים עבור עריכת הסכם המייסדים, סכום שיש בו כדי להעיד על כך שלא דובר על עריכת טיוטה ראשונית שלא חייבה את הצדדים ושהמבקשים לא ידעו מה עלה בגורלה, בסופו של יום.
22. לעניין העדר היריבות בין המשיבה למבקשים, כך המשיבים, המדובר בטענה שיש לדחותה נוכח זאת כי המשיבה היוותה הגורם שבאמצעותו שולם שכה"ט של המבקשים, כך שאופן ביצוע ההסכם קשור באופן ישיר להכנסות המשיבה ולתזרים שלה.
23. כן ציינו המשיבים בתגובתם כי שאלת האחריות המקצועית וחובתם החוקית והאתית של המבקשים, לא נדונה בפסק הבוררות , כך שלא ניתן לטעון לקיומו של השתק עילה ו/או פלוגתא על תביעה זו.
24. לסיכום טענו המשיבים כי הערובה הנדרשת מטעם המבקשים , גבוהה ולא פרופורציונאלית יחסית לסכום התביעה, וכי אין כל הצדקה לחייב בהפקדת ערובה גבוהה היות וסיכויי התביעה גבוהים, וחוסנה הכלכלי של המשיבה מוכח.

דיון והכרעה:

1. לאחר שעיינתי בבקשה, בתגובה, בתשובה לתגובה ובכתבי הטענות, לאור ההלכה הנוהגת בסוגייה זו, הגעתי לכלל מסקנה כי יש לקבל את הבקשה ולחייב את המשיבה בהפקדת ערובה, בשיעור הנהוג בהלכה.
2. סעיף 353א לחוק החברות קובע:

"הוגשה לבית המשפט תביעה על ידי חברה או חברת חוץ, אשר אחריות בעלי המניות בה מוגבלת, רשאי בית המשפט לבקשת הנתבע, להורות כי החברה תיתן ערובה מספקת לתשלום הוצאות הנתבע אם יזכה בדין, ורשאי הוא לעכב את ההליכים עד שתינתן הערובה, אלא אם סבר כי נסיבות העניין אינן מצדיקות את חיוב החברה או חברת החוץ בערובה או אם החברה הוכיחה כי יש ביכולתה לשלם הוצאות הנתבע אם יזכה בדין".

1. כאמור, הסעיף לעיל, יוצר חזקה, לפיה, כאשר עסקינן בחברה זרה או בחברה בע"מ, הכלל הוא כי יש מקום לחייב בהפקדת ערובה, אולם חזקה זו ניתנת לסתירה, מקום שבו תוכיח החברה את הפרטים המנויים בסעיף 353א, ובראש ובראשונה את איתנותה הכלכלית ויכולתה לשלם את ההוצאות אם הנתבע יזכה בדין.
2. ברע"א 10376/07, הנדסה ממוחשבת בע"מ ואח' נ' בנק הפועלים, (פורסם בנבו) קבע בית המשפט העליון כי בדונו בבקשה לפי סעיף 353א הנ"ל, ישקול בית המשפט, תחילה, את מצבה הכלכלי של החברה התובעת. אך, גם אם יסתבר שאין ביכולתה של החברה לעמוד בהוצאות אלה, גם אז, אין מקום לחיוב מיידי של החברה בהפקדת ערובה, ועל בית המשפט לבחון האם נסיבות העניין מצדיקות את חיובה בהפקדה. בין יתר השיקולים , ישקול בית המשפט את האיזון בין הזכויות החוקתיות, סיכויי ההליך , מבלי להיכנס לעובי הקורה (נטען כי יש להיזקק לדרך זו רק כאשר סיכויי ההליך גבוהים מאד או קלושים מאד), כן הכלל לעומת החריג בעניינה של חברה וכיו"ב. עוד נקבע, כי הנטל להראות כי קיימות נסיבות, אשר אינן מצדיקות את החיוב בהפקדת ערובה, מוטל על החברה התובעת.
3. על התכלית של סעיף 353א לחוק החברות נקבע ברע"א 7496/15 אור בנמל בתל אביב הקטנה בע"מ ואח' נ' צפון הירקון תל אביב בע"מ ואח' (פורסם בנבו, 14.2.2016) , שהתכלית היא "להפיג את החשש שמא נתבע שזכה בדין לא יוכל לגבות הוצאות מהתובעת המסתתרת מאחורי ישות ערטילאית נטולת נכסים"
4. כאמור בפסיקה המפורטת לעיל ובהתאם לסעיף 353א לחוק החברות כאשר בחברה אשר אחריות בעלי מניותיה מוגבלת, הכלל הוא חיובה בהפקדת ערבון והימנעות מלעשות כן היא החריג. הנטל להוכיח כי המקרה הנדון מצדיק סטייה מן הכלל הינו על המשיבה. ראה רע"א 6528/14 רפיח בית החלמה נ' מ"י – משרד הבריאות (18.1.15), ס' 5:

"הנטל להוכיח כי יש הצדקה לפטור את החברה-התובעת מהפקדת ערובה מוטל עליה, שכן הכלל הוא חיוב החברה בהפקדת ערובה והפטור הוא החריג, אשר יחול רק מקום שבו הראתה החברה כי יש ביכולתה לשלם את הוצאות הנתבע, או שהוכיחה נסיבות אחרות המצדיקות את הפטור. בהקשר זה יש לבחון, בין היתר, את מצבה הכלכלי וכן את סיכויי התביעה אם כי, ככלל, אין לערוך בחינה מעמיקה של סיכויי ההליך ויש להיזקק לשיקול זה רק מקום שבו מדובר בסיכויים גבוהים ביותר או קלושים ביותר. עוד נפסק כי משהגיע בית המשפט למסקנה כי יש לחייב את החברה-התובעת בהפקדת ערובה עליו לקבוע את שיעורה באופן מידתי המאזן כראוי בין כלל השיקולים הרלוונטיים (רע"א 10376/07 ל.נ. הנדסה ממוחשבת בע"מ נ' בנק הפועלים בע"מ, [פורסם בנבו] פיסקאות 13-12 (11.12.2009) (להלן: עניין הנדסה ממוחשבת); רע"א 857/11‏ מועצה אזורית באר טוביה נ' נוריס לפיתוח והובלות בע"מ, פיסקה 5 (23.5.2011) (להלן: עניין באר טוביה); רע"א 10905/07 נאות אואזיס מלונות בע"מ נ' זיסר, [פורסם בנבו] פיסקה 6 (13.7.2008); רע"א 9618/11 ארט יודאיקה בע"מ נ' אלי עד שינוע בע"מ, [פורסם בנבו] פיסקה 6 (29.12.2011); אורי גורן סוגיות בסדר דין אזרחי 742-740 (מהדורה אחת עשרה, 2013)).".

1. בענייננו, אינני סבורה כי המשיבה הצליחה להרים את הנטל המוטל על כתפיה להוכחת יכולת כלכלית להבטחת תשלום הוצאותיהם של המבקשים היה ותדחה התביעה. טענותיה של המשיבה כי מדובר בחברה סולבנטית איתנה, לא הוכחו דיין. על מנת להוכיח איתנות פיננסית, היה על המשיבה להמציא, הוכחות חד משמעיות שמהן ניתן יהיה ללמוד על איתנותה הכלכלית. (ראה תא (ת"א) 32686-03-12 דולביט הפקות בע"מ נ' לידור הפקות בע"מ (27.6.12); בשא (ת"א) 2219/07 סולל בונה ואחר' נ' גרנד פיניש בע"מ (25.2.07)).
2. המשיבה המציאה דוח שנתי מבוקר לשנת 2018 , וריכוז הוצאות והכנסות לשנת 2020 , שני מסמכים אשר לא ניתן ללמוד מהם די על מצבה הכלכלי של המשיבה. אין במסמכים אלה כדי להעיד על יכולת כלכלית איתנה, והם אינם מספיקים על מנת לסתור את החזקה הקיימת בנוגע להפקדת ערובה להוצאות.
3. מהדו"ח שצורף, מלבד היותו לשנת המס 2018, לא ניתן להסיק מה הוא מצבה של החברה כיום, מעבר לעובדה כי ישנו גרעון שנתי מתמשך ונצבר , כן לא צורפו לדו"ח מסמכי היסוד התומכים בנתוניו. אותו הדבר ייאמר לגבי דף ריכוז ההכנסות וההוצאות מבנק הפועלים.
4. המשיבה לא צירפה דף ריכוז מפורט של נכסיה, פקדונותיה, התחייבויותיה הקיימים והעתידיים, דו"ח חצי שנתי לכל הפחות לשנה זו ,שנת המגפה, אשר נפגעו בה לא מעט עסקים בארץ. מכל מקום, ממסמכי דף החשבון לא ניתן ללמוד על סך התחייבויותיה ונכסיה של החברה, או לקבל תמונה מלאה אודות מצבה הכלכלי ויכולתה לשאת בהוצאות. אף מדו"ח רשם החברות לא ניתן ללמוד על פעילות כלשהי , או על מצב הנכסים של המשיבה.

1. המשיבה לא הביאה כל ראיה אודות מצבה הכלכלי כי היא רווחית,  ולכן לא עמדה בנטל המוטל עליה, להוכיח שביכולתה לשאת בסיום ההליך בהוצאות שייפסקו, ככל שייפסקו, לזכותם של המבקשים.
2. אשר להתחייבות האישית של המשיב להמציא ערבות אישית לתשלום חובות המשיבה, ככל שאלו לא ישולמו – הרי שלא מצאתי בה כדי להטות את הכף לטובת מתן פטור מהפקדת ערובה. התחייבות כזו מרוקת את תכלית הסעיף מכל תוכן.
3. יתרה מכך, לא הונחו בפניי נתונים שיש בהם כדי ללמד על מצבו הכלכלי של המשיב ויכולתו לעמוד בהתחייבות לשאת בהוצאות שיוטלו על המשיבה, ככל שיוטלו.
4. למעלה מן האמור לעיל, על אף שבית משפט קבע לא אחת, כי ערובה יכול שתופקד באופנים שונים ואף שתכלול ערבות של בעל מניות או של נושא משרה. ראה (רע"א 537/19 ניסקו חשמל ואלקטרוניקה בע"מ נ' אלקטרולייט שיווק (1994) בע"מ, בפסקה 12 לפסק דינו (פורסם בנבו): "הערובות להבטחת ההוצאות יכולות להיות מסוגים שונים: החל בהפקדה בקופת בית המשפט, עובר בערבות בנקאית וכלה בערבות צד ג' (כגון, ערבות אישית של בעל מניות או נושא משרה). כן רשאי בית המשפט להורות על תמהיל ערובות, כגון שתבוצע הפקדה של מזומן או ערבות בנקאית בסכום נתון בקופת בית משפט, ובנוסף תופקד ערבות צד ג' עד לסכום מסוים. לבסוף, יכול גם בית המשפט להציע מספר חלופות, כגון הפקדת ערבות צד ג' בסכום נתון על ידי לפחות שני ערבים, ולחילופין הפקדת פיקדון בסכום מוגדר"

אולם בענייננו, מתן התחייבות שכזו, המכניסה את המשיב בנעלי המשיבה , מטילה על המשיב את הנטל להוכיח כי הוא יוכל לשאת בתשלום ההוצאות ולא די בהתחייבות (הגם שגובתה בתצהיר) על מנת להרים נטל זה, אולם מעיון בבקשה ובתצהיר הצורף אין בכלל התייחסות ליכולתו הכלכלית למשיב לשאת בהוצאות. בהינתן העובדה, כאמור, שעולה מהחשבונית שצורפה לתגובה כי המשיב דווקא לא נשא בתשלום שכר טרחתם של המבקשים, הרי שלא מונחת בפניי כל ראיה בדבר יכולתו הכלכלית של המשיב.

יודגש כי עצם הזיקה המשפטית בין המשיבים כתובעים באותה תביעה, אינה בהכרח מהווה שיקול המכריע את הכף לאי חיוב בערובה, במסגרת רעא 7221/16 הטכניון - מכון טכנולגי לישראל נ' צ'רלס מילגרום (נבו, 13.09.2017):

"....כאשר קיימת זיקה משפטית מובהקת בין כל התובעים, כגון תביעה שהוגשה על ידי חברה ובעלי מניותיה. יתכן שבמקרים מעין אלה תהיה הצדקה להתחשב במצבם הכלכלי של בעלי המניות, אם כי גם במקרים אלה יש להוסיף ולבחון את הנסיבות הפרטניות, למשל האם על פני הדברים מעמדה של החברה בתביעה זהה או בעל זיקה למעמדם של התובעים בשר ודם. דומה כי במקרים החריגים רשאי בית המשפט להתחשב בהסתברות לפסיקת הוצאות "ביחד ולחוד" כנימוק עזר, המסייע להגיע לנקודת איזון ראויה בין השיקולים לפטור מהפקדת ערובה והשיקולים התומכים בהפקדתה. אך זאת יש להדגיש: מדובר בשיקול שכוחו מוגבל. ביכולתו לתרום לעיצוב הראוי של התוצאה הסופית, המאזנת בין שיקולים שונים, אך אין בכוחו להכריע, לבדו, את גורל הבקשה להפקדת ערובה. לא ניתן אפוא "לדלג" על בחינת הנתונים שנקבעו בפסיקה, כגון סיכויי ההליך, נכונות בעלי החברה לערוב באופן אישי להוצאותיה, מידת הפגיעה בזכות הקניין של הנתבע ובזכות הגישה לערכאות של התובעת וכיוצא באלה (ראו למשל רע"א 7496/15 אור בנמל בתל אביב הקטנה בע"מ נ' צפון הירקון תל אביב בע"מ [פורסם בנבו] (14.02.2016))".(ההדגשה שלי .ב.ג.)

1. באשר לסיכויי ההליך, איני סבורה שבשלב מקדמי זה ניתן לקבוע ברמת הוודאות הנדרשת כי הכף נוטה לכיוונו של מי מהצדדים, כך שאיני סבורה כי מדובר בתביעה חסרת כל סיכוי. ברי כי יהיה על המשיבים לעבור משוכות משמעותיות, כאשר עולות שאלות רבות לאור קביעות שעלו מפסק הבוררות , אשר ממנו לצורך העניין עולה כי יש ויתור על טענה העיקרית בענייננו בדבר השיוני המהותי שנערך בהסכם המייסדים לטענת המשיבים, אם כי לא דובר בממצא פוזיטיבי שנקבע, אך יש בו להשליך על ניהול ההליך דנן.
2. לאור כל האמור לעיל, לא הוכח כי נסיבות העניין אינן מצדיקות הפקדת ערובה מטעם המשיבה, שטענותיה לא בוססו כדבעי ובמידה הנדרשת לשם סתירת החזקה, כנדרש במסגרת בקשה כזו.
3. בהתאם אני קובעת, כי יש מקום לחייב את המשיבה בהפקדת ערובה.

1. אם כן, באשר לגובה הערובה, נקבע כי על הערובה להלום את עקרון המידתיות, כך שבית המשפט נדרש לאזן בין הצורך ליצור בטוחה הולמת להוצאות הנתבעים בהליך, לבין הצורך שלא לנעול את שערי בית המשפט בפני התובעים באמצעות הטלת חיוב בהפקדת ערובה בסכום מופרז שעלול למנוע את בירורה של התביעה (ראה לעניין זה ה"פ (ת"א) 14196-06-18 לוי יצחק יזמות נדל"ן בע"מ נ' מצות אביב בע"מ (פורסם בנבו, 16.1.2019); ה"פ (ת"א) 3464-08-16 קבוצת קדם חיזוק וחידוש מבנים בע"מ נ' אורנה דוידאי ואח' נ' (פורסם בנבו, 17.1.2019).
2. ברי כל לא נעלם מעיני סכומה הגבוה של התביעה והסעד הנתבע ליה , המאלץ כביכול את המבקשים להעמיד הגנה באותו הרף. עם זאת, אני סבורה כי יש להעמיד את הערובה על סך אחוזים בודדים כפי שקבעה ההלכה בכדי להגיע לאיזון והמידתיות שנטען לעיל.
3.  מכל האמור, ממכלול הדברים, הריני מעמידה את הערובה על הסך של 25,000ש"ח, שהם מעט למעלה משלושה אחוזים משיעור הסעד הנתבע, עם זאת, יש לזכור כי הערובה נועדה להבטיח את הוצאות המבקשים בלבד.
4. סכום זה יופקד בגזברות של בית המשפט, במזומן או בערבות בנקאית, תוך 30 ימים
5. ההפקדה תהווה תנאי להמשך ניהול ההליכים בתובענה, לא יופקד הסכום במלואו ובמועד, ניתן יהא להגיש כל בקשה, ערוכה כדין, בנדון ובהתאם.
6. בנסיבות, תישא הנתבעת בהוצאות המבקשים בגין בקשה זו בסך 3,000 ש''ח אשר ישולמו תוך 30 יום מהיום.
7. התיק ייקבע למעקב פנימי בעוד 45 ימים על מנת לוודא כי אכן הערובה הופקדה.

9371

ניתנה היום, ט"ז חשוון תשפ"א, 03 נובמבר 2020, בהעדר הצדדים.