החלטה

1. לפני בקשה שהוגשה מטעם התובעות, להתיר להן לתקן את כתב התביעה, באופן שלכתב התביעה תצורף נתבעת נוספת, היא חברת ביטוח זרה ושמה Zurich Insurance plc (להלן – "המבטחת הזרה").

2. עניינה של התביעה בדליקה שפרצה בתאריך 4.2.2017 בתחנת "ככר פריז" של ה"כרמלית". נטען בכתב התביעה, כי הדליקה פרצה במהלך עבודות ניקיון, שבוצעו על ידי עובדי הנתבעת מס' 1. עוד נטען, כי הסיבה לדליקה היה בדל סיגריה או בדלי סיגריות דולקים, שהושלכו על ידי עובדי הנתבעת מס' 1, שביצעו את עבודות הניקיון.

3. בעקבות הדליקה נגרם ל"כרמלית" נזק כבד, והיא הושבתה למשך תקופה ממושכת. על פי כתב התביעה, שילמה התובעת מס' 1 לתובעת מס' 2 תגמולי ביטוח בסכום של כ- 79.7 מיליון ₪, עבור הנזקים שנגרמו לה. לטענת התובעות, תגמולי הביטוח ששולמו, בצירוף ריבית והפרשי הצמדה, מגיעים, ביום הגשת התביעה, כדי סכום כולל של כ- 85.3 מיליון ₪. עוד נטען, כי לתובעת מס' 2 נגרם נזק בסכום של כ- 86 אלף ₪ נכון ליום הגשת התביעה, וזאת בגין דמי "השתתפות עצמית" שהיה עליה לשלם לתובעת מס' 1.

על כן, בכתב התביעה עותרות התובעות לחייב את הנתבעות לשלם להן סכומי הכסף האמורים.

4. אציין, כי על פי פוליסת הביטוח שהפיקה המבטחת הזרה, הכיסוי הביטוחי עומד על סכום של 5 מיליון דולר ארה"ב למקרה ו- 10 מיליון דולר ארה"ב במצטבר לתקופת הביטוח.

5. בבקשתן להתיר להן לתקן את כתב התביעה טוענות התובעות, כי בעקבות גילוי המסמכים שנעשה בין הצדדים, התברר לתובעות, שהנתבעת מס' 1 הייתה מבוטחת גם על ידי המבטחת הזרה, וזאת בנוסף לביטוח שהופק על ידי הנתבעת מס' 2. לטענת התובעות, מכיוון שגבול האחריות בפוליסת הביטוח, שהופקה על ידי הנתבעת מס' 2, נמוך בהרבה מסכום התביעה, "נדרשת נוכחותה של [המבטחת הזרה] כנתבעת נוספת בתובענה, בגין חבותה הביטוחית מכוח הפוליסה אותה הוציאה לנתבעת מס' 1".

6. בא כוח הנתבעות מתנגד לבקשה. בא כוח הנתבעות טוען בתגובתו, כי התובעות לא הסבירו בבקשתן כיצד יש להן עילת תביעה ישירה כלפי המבטחת הזרה. עוד מצביע בא כוח הנתבעות על כך, שבסעיף 10.6 לפוליסת הביטוח שהפיקה המבטחת הזרה, נקבע כי הדין החל עליה הוא הדין דנמרק, ומכיוון שכך, לדין הישראלי אין תחולה בכל הנוגע לפוליסה זו. עוד מוסיף בא כוח הנתבעות וטוען, כי על פי הדין בדנמרק, אשר לטענתו חל על הפוליסה, צד שלישי זכאי לתבוע את המבטח של המזיק בשני מקרים. המקרה האחד בו הצד השלישי זכאי לתבוע את המבטח הוא רק אם הוכחה אחריותו של המזיק כלפי הצד השלישי, ורק לאחר שנקבע גובה הנזק שנגרם. המקרה השני הוא, כאשר המבוטח נקלע לחדלות פירעון.

לצורך הוכחת הדין בדנמרק, צרף בא כוח הנתבעות לתגובתו חוות דעת של מומחה לדיני הביטוח בדנמרק, הוא עו"ד סורן ברגנסר (Soren Bergerser).

7. בא כוח התובעות קיבל רשות להגיב לתשובת בא כוח הנתבעות. בתגובתו טען בא כוח התובעות, כי בהתייחס לשלב המוקדם בו מבוקש תיקון כתב התביעה, יש לנהוג בגמישות עם התובעות ולהתיר את הוספת המבטחת הזרה. עוד הוסיף הא כוח התובעות, שאת תחולת הדין הזר יהיה מקום לבחון בהמשך ההליך, בשלב שמיעת הראיות, ואז גם התובעות תגשנה חוות דעת של מומחה לדין הזר. בא כוח התובעות הוסיף, כי בכל מקרה התובעות חולקות על חוות דעתו של המומחה, ובהינתן שתביעת השיבוב הוגשה במדינת ישראל, יש לבחון אותה על פי הדין בישראל.

8. אתייחס תחילה לטענות בדבר תחולת הדין הדני על חוזה הביטוח שנכרת בין המבטחת הזרה והנתבעת מס' 1, ולתחולת הדין הדני על תביעת השיבוב המוגשת במדינת ישראל:

(א) בסעיף 10.6 לפוליסת הביטוח שהפיקה המבטחת הזרה נקבע:

"Applicable Law

Any dispute between Zurich and the Policyholder concerning the interpretation of the terms, conditions, limitations and/or exclusions contained herein is understood and agreed by both Zurich and Policyholder to be subject to Danidh Law.

Each party agrees to submit to the exclusive jurisdiction of any court of competent jurisdiction within Denemark and to comply with all requirements necessary to give such court jurisdiction and all matters arising hereunder shall be determined in accordance the law and practice of such court."

(ב) סעיף 10.6 הנ"ל עוסק בשני עניינים. העניין האחד הוא הדין שיחול במקרה של מחלוקות בנוגע לפרשנות חוזה הביטוח. העניין השני הוא קביעת מקום שיפוט ייחודי במקרה של מחלוקות בין המבטחת הזרה והמבוטח. להלן אתייחס לכל אחד משני העניינים האלה בנפרד:

(1) לעניין דין החוזה: פוליסת הביטוח משקפת הרי את חוזה הביטוח שנכרת בין המבטח והמבוטח. אם הוסכם בחוזה הביטוח, שעל חוזה הביטוח יחול הדין הדני, כי אז דין זה יחול על החוזה בכל מקום בו יתעורר הצורך לפרש את החוזה ולבחון את היקף הביטוח, יהא מקום השיפוט אשר יהא. במילים אחרות, דין החוזה הולך עם החוזה לכל מקום אליו הולך החוזה.

(2) לעניין דין מקום השיפוט ("דין הפורום"): קביעת מקום השיפוט בחוזה יכולה לחייב אך ורק את הצדדים לחוזה, ואינה יכולה לחייב צדדים שלישיים שלא הסכימו לתניית השיפוט. ממילא ברור, שלא ניתן להחיל את הדין הזר על תביעה שהוגשה כדין במדינת ישראל, על ידי מי שלא הסכים לתחולת הדין הזר על תביעתו. משום מה המומחה לא התייחס לעניין זה בחוות דעת, ונראה לכאורה, שהמומחה סבור, שתניית השיפוט מחייבת אף את התובעות, חרף העובדה שהן לא הסכימו לה.

(ג) התובעות לא כרתו עם המבטחת הזרה חוזה כלשהו, ועל כן התניה הקובעת את מקום השיפוט אינה חלה עליהן. התובעות הגישו תביעתן במדינת ישראל, ועל תביעתן חלים דיני מדינת ישראל, לרבות דיני השיבוב של מדינת ישראל. רק אם יתעורר צורך לפרש את חוזה הביטוח, יהיה על התובעות להיזקק לדין הדני, הוא דין החוזה.

(ד) המומחה לדין הזר התייחס אף לסעיף 10.8 לפוליסת הביטוח, שם נקבע:

Action aginst Zurich

No proceedings may be brought against Zurich until the amount of damages and/or compensation has been finally determined, either by judgment against the insured or by written agreement with the insured, the claim ant and Zurich".

גם סעיף זה הוא סעיף שמשקף הסכמה בין המבטחת הזרה והמבוטחת, ואינו יכול לחייב את התובעות, שאינן צד לחוזה הביטוח. מבלי לקבוע מסמרות בעניין זה, יתכן ומכוחו של סעיף זה תעמוד למבטחת הזרה טענה כלפי המבוטחת, וטענה זו היא תהיה רשאית לטעון גם כלפי התובעות, שהרי בתביעת שיבוב, כל טענה שיש למבטח כלפי המבוטח, עומדת לו גם כלפי הניזוק. ואולם, טענות בעניין זה תהיה המבטחת הזרה זכאית לטעון במסגרת ההליך עצמו, לאחר שהיא תצורף לו.

8. עם זאת, עדיין לא נסללה דרכן של התובעות לצרף את המבטחת הזרה כנתבעת נוספת. ראשית יש לבחון האם יש יריבות בין התובעות והמבטחת הזרה. שנית יש לבדוק, האם מתקיימת זיקה המצדיקה גרירת המבטחת הזרה להתדיין עם התובעות במדינת ישראל.

בקשת התובעות לצרף את המבטחת הזרה כנתבעת נוספת משום שהכיסוי הביטוחי שניתן לנתבעת מס' 1 נמוך במידה רבה מסכום התביעה, אינה מלמדת על קיומה של עילת תביעה כלפי המבטחת הזרה. ואולם, יריבות ישירה בין הניזוק וחברת הביטוח שביטחה את המזיק בביטוח אחריות, יכולה להיווצר בישראל על פי סעיפים 68 או 69 לחוק חוזה הביטוח, תשמ"ב – 1982. סעיף 69 לחוק אינו רלבנטי לענייננו שכן הוא עוסק במקרה של מבוטח חדל פירעון. לעומת זאת, כיוון שכתב התביעה מהווה למעשה דרישה של הניזוק, שהמבטח ישלם לו את תגמולי הביטוח, נוצרת יריבות ישירה בין הניזוק והמבטח לפי סעיף 68 לחוק חוזה הביטוח. כמובן, שבמסגרת יריבות זו, זכאית המבטחת לטעון כלפי הניזוק כל טענה שעומדת לה כלפי המבוטח.

8. לעניין המצאת כתב התביעה אל מחוץ לתחום השיפוט:

(א) בתקנה 166 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשע"ט – 2018, נקבעה שורה של זיקות המצדיקות את המצאת כתב התביעה אל נתבע המצוי מחוץ לתחום השיפוט של המדינה. לענייננו רלבנטית הזיקה לפי תקנה 166(9) הקובעת, הקובעת כי "האדם שמחוץ לתחום המדינה הוא בעל דין דרוש או נכון בתביעה שהוגשה כהלכה נגד אדם אחר".

(ב) מפוליסת הביטוח שהמבטחת הזרה הפיקה, עולה לכאורה, שהמבטחת הזרה ביטחה את אחריותה של הנתבעת מס' 1, הפועלת בישראל. העובדה שהמבטחת הזרה ביטחה אחריות של חברה הפועלת בתחום מדינת ישראל, מכפיפה אותה לחלופה הקבועה בתקנה 166(9) בכל מקרה בו מתעורר הצורך לברר את אחריותה של החברה המבוטחת.

9. ובהערת אגב: שאלתי את עצמי, מכוח מה שאב בא כוח הנתבעות את הסמכות בשלב זה של ההליך לטעון טענות בשם המבטחת הזרה, ומי שם אותו לוותר בשם המבטחת הזרה על האפשרות לקחת חלק בהליך, בו הוגשה תביעה כספית גבוהה נגד מי שלכאורה היה מבוטח על ידה.

10. אשר על כל האמור לעיל הנני מחליט כדלקמן:

(א) הנני נעתר לבקשה, והנני מתיר לתובעות לתקן את כתב התביעה באופן שהמבטחת הזרה Zuruch Insurance plc, תצורף לו כנתבעת מס' 3. במסגרת תיקון כתב התביעה תהיינה התובעות רשאיות לתקן כל טענה שמתחייבת מצירוף הנתבעת הזרה כנתבעת נוספת.

(ב) כתב התביעה המתוקן יוגש בתוך 20 ימים.

(ג) כתב התביעה יומצא לסוכן או לבא כוח של המבטחת הזרה בישראל. באין למבטחת הזרה סוכן או בא כוח בישראל, יתורגם כתב התביעה לשפה האנגלית, ויומצא למבטחת הזרה בדואר רשום עם אישור מסירה או באמצעות שליח.

(ד) הנני מחייב את הנתבעות, ביחד ולחוד, לשלם לתובעות, ביחד ולחוד, הוצאות הבקשה בסך 8,190 ₪.

ניתנה היום, ט"ז אדר א' תשפ"ב, 17 פברואר 2022, בהעדר הצדדים.