1. המבקשת רכשה סחורה מהחברה שבפירוק ושילמה עבור הסחורה באמצעות המחאות מתועדות.

2. במסגרת תיק ע"ק 34635-07-20 בנק מזרחי טפחות בע"מ נ' איילנד שיווק ומזון בע"מ הוטל ביום 29.6.20 עיקול זמני אצל המבקשת ובעקבות כך בוטלו על ידי המבקשת כל ההמחאות המתועדות שנמסרו לחברה בתמורה לסחורה.

3. סך ההמחאות המתועדות שבוטלו עמד על 450,000 ₪. מתוך סכום זה שילמה המבקשת סך של 200,000 ₪ למספר גורמים אליהם סיחרה החברה את ההמחאות בטרם הטלת העיקול.

4. ביחס ליתרת הסכום – 250,000 ₪, הגישה המבקשת את בקשתה (בקשה מס' 24) לנוכח טענות של מספר גורמים הטוענים לזכות ביתרת הסכום כדלקמן:

א. בנק מרכנתיל דיסקונט בע"מ (להלן: "בנק מרכנתיל") דרש מהמבקשת לשלם לו את תמורת שתי המחאות שבוטלו על ידי המבקשת, אשר מוחזקות על ידי הבנק, לגביהן בוצעו עסקאות ניכיון ביום 11.5.20 וביום 1.6.20, בטרם הוטל העיקול לטובת בנק מזרחי טפחות בע"מ (להלן: "בנק מזרחי").

ב. הנאמנת דרשה כי יתרת הסכום תועבר עליה, הואיל ומדובר בתמורה לסחורה שסופקה למבקשת על ידי החברה.

ג. נטען כי בנק מזרחי אוחז בשתי המחאות בסכום כולל של 150,000 ₪ והמבקשת לא רוצה להינזק בגין דרישות סותרות של גורמים שונים ביחס ליתרת הכספים.

5. לטענת בנק מרכנתיל, ביום 26.7.19 חתמה החברה על אגרת חוב ללא הגבלה בסכום, אשר נרשמה כשעבוד ברשם החברות. בסעיף 5 לאגרת החוב פורט הרכוש המשועבד והוא כולל שטרות ושיקים, בין אם שיקים/שטרות סחירים ובין אם הוגבלו בסחרותם, אשר החברה מסרה ו/או תמסור מידי פעם בפעם לבנק. כמו כן, כולל הרכוש המשועבד כספים או זכויות לקבלת כספים ו/או חובות לקוחות המגיעים ו/או שיגיעו לחברה מידי פעם בפעם מאת לקוחותיה ואשר מסרו ו/או ימסרו לחברה שיקים ו/או שטרות שהופקדו ו/או יופקדו בבנק. נטען כי אגרת החוב יצרה שעבוד צף על כל הנכסים ו/או הכספים ו/או השטרות שהופקדו בחשבון החייבת אצל הבנק. לפיכך, טען הבנק כי הוא בעל שעבוד מדרגה ראשונה ביחס להמחאות אשר נמסרו לבנק על ידי החברה טרם פתיחת ההליכים, אף אם מדובר בשיקים שסחירותם הוגבלה.

6. לטענת הנאמנת, מדובר בשיקים בלתי סחירים ולפיכך הבנק לא יכול היה לשעבדם. נטען כי הבנק אינו יכול להיחשב כאוחז כשורה בשיקים לפי ההחלטה ברע"א 8301/13 טל טריידינג קופ נ' בנק לאומי (24.11.15) וכן כי אין תוקף לשעבוד הרשום לטובת הבנק על המחאות בלתי סחירות המוחזקות בידו, גם אם מדובר בהמחאות שנמסרו לבנק לפני המועד הקובע וזאת לפי ההחלטה בפר"ק (נצ') 21778-09-17 בנק מרכנתיל דיסקונט בע"מ נ' כונס הנכסים הרשמי (27.10.19).

7. לטענת בנק מזרחי, משעה שנפתחו הליכי חדלות פירעון וניתן צו לעיכוב הליכים כנגד החברה, כל הכספים של החברה המוחזקים בידי צדדים שלישיים אמורים להיות מועברים לקופת ההליך ולידי הנאמנת ובבוא העת, יתקבלו החלטות ביחס לסדרי הקדימות ולסדרי החלוקה.

8. ביום 26.7.20 קבעתי בהחלטתי שניתנה בבקשת החברה למתן צו לפתיחת הליכים, כי ימונה נאמן זמני לחברה וניתן צו האוסר על פירעון חובות העבר של החברה. לתפקיד הנאמנת הזמנית מונתה עו"ד יונת ליבוביץ-מאיר. בהמשך, ניתן צו לפתיחת הליכים לשם פירוק החברה והנאמנת הזמנית מונתה כנאמנת.

9. ביחס ליתרת הכספים המוחזקים על ידי המבקשת, אשר בנק מרכנתיל אינו אוחז בהמחאות של המבקשת כנגד יתרה זו, אין מדובר ברכוש המשועבד לפי אגרת החוב. הרכוש המשועבד כולל שטרות ושיקים אשר החברה מסרה לבנק לגוביינא, למשמרת, לביטחון או אחרת וכן הוא כולל כספים או זכויות לקבלת כספים מלקוחות, אשר מסרו לחברה שיקים ו/או שטרות שהופקדו בבנק. לגבי הסכום של 150,000 ₪ מתוך היתרה המוחזקת על ידי המבקשת, הבנק אינו אוחז בשיקים של המבקשת ואין מקום לקבלת עמדת הבנק בדבר עדיפותו ביחס לסכום זה.

10. בכל הנוגע לסכום של 100,000 ₪, אשר בנק מרכנתיל אוחז בשתי המחאות שבוטלו, הבנק ביצע שתי עסקאות ניכיון ביום 11.5.20 וביום 1.6.20, דהיינו, בטרם הוטל עיקול מטעם בנק מזרחי אצל המבקשת ובטרם נקבע כי ימונה נאמן זמני לחברה ובטרם ניתן צו האוסר על פירעון חובות העבר של החברה. ביחס לסכום זה, נראית לי העמדה לה טען בנק מזרחי, כי בשלב זה, יועבר סכום זה לקופת ההליך ובהמשך ניתן יהיה להכריע אם מעמדו של בנק מרכנתיל הוא מעמד של נושה מובטח, אשר רשאי להיפרע מנכס המשועבד לטובתו, או שאין תוקף לשעבוד ביחס לשתי ההמחאות מושא דיוננו.

11. סוף דבר: לאור כל האמור לעיל, על המבקשת להעביר את מלוא היתרה המוחזקת בסך 250,000 ₪ לידי הנאמנת.

בנסיבות העניין, אין צו להוצאות.

המזכירות תשלח את ההחלטה לב"כ הצדדים.

ניתנה היום, י"ח שבט תשפ"א, 31 ינואר 2021, בהעדר הצדדים.