פסק דין זה עוסק בבקשת הנאמנת (בקשה מספר 14), בנוגע לתשלום שעל חברת טומהוק (י.ד.) מזון בע"מ (להלן: "טומהוק") יהיה לשלם בגין שווי הפעילות של חברת איילנד שיווק ומזון בע"מ (להלן: "החברה"), פעילות שנטלה לידיה טומהוק בטרם תחילת ההליך דנן. במסגרת בקשה מספר 14 הוגש הסדר דיוני ביום 26.8.20 ופסק דין זה מכריע במחלוקות שהתגלעו בין הצדדים בהמשך אליו.

1. העובדות הדרושות לעניין
2. ההליך דנן נפתח ביום 23.7.20 ובמסגרתו ביקשה החברה לקבל צו לפתיחת הליכים "בעניין שיקום החברה וגיבוש הסדר ותוכנית פירעון לנושי החברה".
3. ביום 26.7.20 התקיים דיון בבקשה ובמסגרתו עלתה הטענה כי חברת טומהוק רכשה את פעילות החברה בתקופה שקדמה להגשת הבקשה הנ"ל (וראו בקשר לכך, פרוטוקול ע' 6, ש' 30-17). עוד באותו היום ניתנה החלטה אשר במסגרתה מונתה הנאמנת ונקבע כי עליה להגיש דו"ח בעניין בהקדם האפשרי.
4. בהמשך לאמור, הדו"ח מטעם הנאמנת הוגש ביום 6.8.20. במסגרת הדו"ח עלה כי פעילות החברה הועברה לחברת טומהוק ביום 1.6.20 וכי לחברה אין עוד פעילות (ס' 45 לדו"ח הנאמנת). בהמשך לאמור, קבעה הנאמנת במסגרת הדו"ח (ס' 82) כך:

"אין מחלוקת בנושא זה – הפעילות הועברה במלואה לידי חברת טומהוק כאשר החברה נמצאת במצב של חדלות פירעון. לפיכך, קיימת חזקה ברורה ומוסכמת כי פעילות החברה, נכסיה, זכויותיה, לקוחותיה, ציודה, מלאי וכו' הועברו תוך הברחת נכסיה לידי צד ג', היא חברת טומהוק".

1. עוד עלה במסגרת הדו"ח כי העומדים מאחורי החברה מר יעקב דגן ומר ארקדי בולנוב חתמו על "הסכם מייסדים" הנוגע לפעילות החברה וטומהוק. במסגרת "הסכם המייסדים", אשר בוטל בסופו של דבר, הוסכם כי טומהוק תשלם סך של 5 מיליון שקלים בתמורה לפעילות החברה (וראו בקשר לכך סעיפים 91-84 לדו"ח הנאמנת).
2. מהדו"ח עולה כי הנאמנת סברה כי ההסכמות בין הצדדים מהוות אינדיקציה לשווי החברה הראלי. מסקנתה עלתה במסגרת ס' 98 לדו"ח כך: "לא ניתן להתעלם מהסכומים שנקבעו על ידי הצדדים, בזמן אמת, לצורך הערכת הפעילות ונתונים אלו בהחלט עשויים להוות אינדיקציה לשויי הריאלי של הפעילות שהועברה בבחינת ההצעה שהונחה לפתחו של ביהמ"ש הנכבד והנושים במסגרת הצעת ההסדר".
3. בהמשך לאמור, ניהלו הצדדים מו"מ לצורך גיבוש הסדר לרכישת פעילות החברה במסגרת התיק דנן ובדיעבד. ביום 26.8.20 הגישו הצדדים "בקשה למתן הוראות לאישור הסכמה דיונית שבין הנאמנת הזמנית לטומהוק" (בקשה מס' 14 בתיק דנן).
4. לצורך קבלת התמונה המלאה אביא את הדברים במסגרת ההסכמה הדיונית כלשונה:

1. ביום 30.8.20, ניתנה החלטה המאשרת את ההסכמה הדיונית כפי שהובאה לעיל. בהמשך למוסכם, האמור לעיל בפסקה 7 מהווה את הבסיס להכרעה במסגרת פסק דין זה.
2. ביום 26.4.21 הגישה הנאמנת את חוות הדעת ובצידה בקשה לאמץ את חוות דעתו של רו"ח מטעמה כחוות דעת של מומחה מטעם בית המשפט. במסגרת בקשתה עלה כי הצדדים הגישו, בהתאם למתווה, חוות דעת בנוגע לשווי הפעילות מטעם טומהוק ומטעם הנאמנת. עוד עלה כי המומחה מטעם טומהוק העריך את שווי הפעילות בסך של 650,0000 ש"ח ואילו המומחה מטעם הנאמנת העריך את שווי הפעילות בסך של 3,380,000 ש"ח.
3. ביום 27.4.21 הגישה טומהוק בקשה למינוי מומחה מטעם בית המשפט. הנאמנת התנגדה למינויו של מומחה מטעם בית המשפט ובהמשך לכך קבעתי (בהחלטה מ-5.5.21) כי לא ימונה מומחה מטעם בית המשפט כבקשת טומהוק.
4. טומהוק לא השלימה עם ההחלטה ובאותו היום הגישה בקשה "להבהרת ההחלטה". בהמשך למתן אפשרות לנאמנת להגיב לבקשת טומהוק קבעתי (בהחלטה מ-18.5.21) כי: "לאחר בחינת נימוקי הבקשה "להבהרת ההחלטה" מיום 5.5.21 ולאחר בחינת תגובת הנאמנת, לא מצאתי מקום למינוי מומחה מטעם בית המשפט. המחלוקת בין המומחים תוכרע לאחר הדיון שנקבע לעניין זה ליום 15.6.21".
5. ביום 19.5.21 הגישה טומהוק בקשה לקביעת סדרי דין בבקשה מס' 14, אשר במסגרתם גם ביקשה טומהוק לזמן עדים. איפשרתי לנאמנת להגיב לבקשה ולאחר שקילת המכלול החלטתי (ביום 25.5.21) כך:

"1. לאור הטעמים המפורטים בתגובת הנאמנת, בקשת טומהוק לקביעת סדרי דין נדחית. בעקבות חקירת המומחים בדיון הקבוע ליום 15.6.21 יסכמו ב"כ הצדדים בע"פ ותשמע עמדת הממונה על חדלות פירעון.

2. עד ליום 3.6.21 תוגש הבהרת טומהוק ביחס לשאלה – מדוע לא ישולם כבר עתה הסכום שנקבע על ידי המומחה מטעמה כשווי הפעילות (650,000 ₪)". בהמשך לאמור, הסדירה טומהוק את התשלום שאינו במחלוקת.

1. חוות הדעת מטעם הצדדים
2. אין מחלוקת בין הצדדים כי דרך ביצוע חישוב שווי הפעילות תתבצע בשיטת "היוון תזרים המזומנים" (DCF), שהיא הגישה המקובלת להערכת שווי פעילות עסקית. שיטה זו הוכרה במסגרת פסק הדין בע"א 10406/06 דן עצמון נ' בנק הפועלים בע"מ (28.12.09) כשיטה הראויה לביצוע הערכת שווי.
3. בפרק "תיאור פעילות החברה" כתב רו"ח אברהם, המומחה מטעם הנאמנת, כך (ע' 7 לחוות דעתו):

"חברת איילנד שיווק מזון בע"מ החלה את פעילותה בינואר 2018. החברה הוחזקה ונוהלה על ידי מר ארקדי בולונוב, ועסקה בשיווק מוצרי מזון קפואים, לרבות בשר ועופות.

בין לקוחות החברה היה (צ"ל "ניתן" א.ד.) למנות:

אולמות אירועים

חדרי אוכל קיבוציים

בתי הארחה

בתי מלון

איטליזים ומרכולים

ישיבות

נכון למועד העברת הפעילות לחברת טומהוק (י.ד.) מזון בע"מ הועסקו בחברה 11 עובדים. עם תחילת התפרצות וירוס הקורונה, נפגע תזרים החברה אשר התבסס על תשלומים ממסעדות, אולמות ובתי הארחה אשר פעילותם צומצמה. החברה, בקשה מבית המשפט להכשיר עסקה שנרקמה להעברת פעילותה לחברת טומהוק, כאשר טומהוק קלטה את פעילות החברה ועובדיה".

1. בפרק ה"רקע על החברה" כתב רו"ח פסי, המומחה מטעם טומהוק, כך (ע' 9 לחוות דעתו):

"...החברה התאגדה ביום 5.2.15 על ידי מר ארקדי בולנוב... והחלה את פעילותה בחודש ינואר 2018. פעילות החברה למעשה הינה המשך פעילות קיימת של מר בולנוב אשר התקיימה עוד משנת 2013".

רו"ח פסי ממשיך וכותב (שם, ס' 17):

"כאן המקום לציין כי העסק לא פעל באופן מוסדר חוקית וללא רשיונות מתאימים מטעם משרד הבריאות. כך עולה מתוך דו"ח ביקורת שערך במקום מטעם משרד הבריאות ביום 27.4.20...".

1. המומחים מטעם הצדדים השתמשו במתודולוגיה זהה לביצוע הערכת השווי אך בפועל, הגיעו לתוצאות רחוקות מאד האחד מהשני. בעוד שבהערכת השווי של המומחה מטעם הנאמנת, קבע רו"ח אברהם כי שווי הפעילות היינו 3.38 מיליון ש"ח, בהערכת השווי מטעם טומהוק קבע רו"ח פסי כי שווי הפעילות הינו 650 אלף ש"ח בלבד.
2. ניתן להבחין כי כבר בשלב תיאור פעילות החברה, המומחים מטעם הצדדים מתארים את החברה בצורה שונה מאד, שונות אשר תבוא לידי ביטוי הן במסגרת הנתונים עליהם הסתמכו המומחים והן במסגרת המסקנות שיגזרו בהמשך לכך.
3. אציין כי בשתי חוות הדעת יש התייחסות מטעם המומחים למשבר נגיף הקורונה. יחד עם זאת, במסגרת שתי חוות הדעת המומחים טוענים כי חישוביהם נעשו בנטרול השפעות משבר נגיף הקורונה, אשר כידוע טרם הסתיים עם כתיבת פסק דין זה.
4. לאור פערים אלה בין חוות הדעת, אביא להלן את הדברים העיקריים העולים מחוות הדעת עצמן.

חוות הדעת של רו"ח אברהם

1. רו"ח אברהם בחן את שווי פעילות החברה ליום 31.7.20.
2. רו"ח אברהם התמקד בחוות דעתו בשלושה פרמטרים עיקריים: הכנסות החברה, הרווח הגולמי והרווח התפעולי. אביא בתמצות את עיקרי דבריו בנוגע לשלושת הפרמטרים הנ"ל.
3. לגבי הכנסות החברה קבע רו"ח אברהם כי הכנסות החברה הסתכמו בסך ממוצע של 35 מיליון שקלים. במסגרת חוות הדעת הדברים נכתבו כך (ע' 8 לחוות הדעת):

"סך הכנסות החברה לשנת 2019 הסתכמו בכ-35,633 אלפי שקלים בהשוואה לסך הכנסות של כ-34,392 אלפי שקלים בשנת 2018, המהווה עלייה של כ-4% בהכנסות.

מניתוח דוחותיה הכספיים של החברה לשנים אלו, ניתן לראות כי מחזורי הכנסותיה יציבים ומסתכמים לסך של 35 מיליוני שקלים לשנה. החברה החלה את פעילותה בשנת 2018 וכבר בשנת פעילותה הראשונה הכנסותיה הסתכמו למחזור מהותי".

1. רו"ח אברהם מצא לנכון להוסיף את הדברים הבאים בנוגע למצבה הכספי של החברה החל מחודש ינואר 2020 ועד למועד הרלבנטי לבחינת השווי (ע' 8 לחוות הדעת):

"סך הכנסות החברה בתקופת ינואר עד מאי 2020 הסתכמו בכ-9,528 אלפי שקלים ובגילום שנתי כ-22,867 אלפי שקלים. נמסר כי הירידה בהכנסות נבעה מכך שהחברה העתיקה את מיקום פעילותה במהלך שנת 2020. כמו כן, במהלך שנת 2020 וכתוצאה ממשבר הקורונה כמוסבר לעיל, נפגעה פעילות החברה, היות ובין לקוחות החברה כאמור נמנים מסעדות, אולמות ובתי הארחה, אשר פעילותם נפגעה קשות כתוצאה מהמשבר דנן."

1. לגבי הרווח הגולמי קבע רו"ח אברהם כי רווחיות החברה בגין הפעילות עומדת על שיעור של 15% וזאת כאשר הוא מתבסס על ארבעה מוצרים בלבד! הדברים הובאו כך (ע' 9-8 לחוות הדעת):

"במאזני הבוחן של החברה לשנת 2019 ולתקופה ינואר עד מאי 2020 לא נכללו נתוני מלאי הסגירה לימים 31.12.19 ו-31.7.20. כתוצאה מהנתונים החלקיים במאזני הבוחן, לא ניתן לאמוד מדוח זה את עלות המכירות שהייתה בפועל בתקופות אלו וכנגזרת מכך לא ניתן לחשב את הרווחיות הגולמית אשר נבעה מפעילות החברה.

בנתונים הכספיים המופיעים לעיל, הונח כי שיעור הרווח הגולמי הסתכם בשנים 2020-2019 בכ-15%, בדומה לשיעור הרווח הגולמי שנרשם בחברה בשנת 2018...

כמו כן, ממידע שהתקבל ממר ארקדי בולנוב נערכה בחינה של מספר מוצרים של החברה, במטרה לחשב את הרווחיות הגולמית הנובעת ממכירתם. להלן פירוט מחירי הקניה והמכירה ורווחיות מוצרים אלו (בש"ח):

מניתוח הנתונים, ניתן לראות ששיעורי הרווחיות הגולמית של מוצרי החברה שנבחנו הינם בטווח שבין 22%-14%.

לאור הנתונים המפורטים לעיל, לצורך חישוב הרווח הגולמי בשנת 2019 ולתקופה ינואר עד מאי 2020, נלקחו שיעורי רווח גולמי של 15% וזאת בהנחה שמרנית.

בהתאם לשיעור רווח גולמי של 15% כמוסבר לעיל, הרווח הגולמי בשנת 2019 אמור היה להסתכם לסך של כ-5,359 אלפי שקלים בהשוואה לרווח גולמי בסך של כ-5,172 אלפי שקלים בשנת 2018. הרווח הגולמי בתקופה ינואר עד מאי ("2020" א.ד.) אמור היה להסתכם לסך של כ-1,433 אלפי שקלים ובגילום שנתי כ-3,439 אלפי שקלים".

1. לגבי הרווח התפעולי התבסס רו"ח אברהם על נתוני 2018 וגזר מהם מספר הנחות אשר הביאו לתוצאות אליהן הגיע במסגרת חוות דעתו (ע' 10-9 לחוות הדעת):

"בשנת 2018 הרווח התפעולי של החברה הסתכם לסך של 1,338 אלפי שקלים. מבדיקת נתוני הרווח וההפסד בהתאם למאזני הבוחן לשנת 2019 ולתקופה ינואר עד מאי 2020, ניתן לראות כי הוצאות הנהלה וכלליות הינן נמוכות מהותית מההוצאות של החברה בהתאם לדוח המבוקר לשנת 2018. לצורך ניתוח כלכלי של תוצאות פעילות החברה, הונח כי ההוצאה במאזני הבוחן לשנת 2019 ולתקופה ינואר עד מאי 2020 אינן מייצגות את ההוצאות שהיו לחברה בפועל בתקופות אלו, בהתאם לכך הונח כי החברה עמדה בשנת 2019 ובשנת 2020 על רמת הוצאות זהה לזו שהייתה בשנת 2018 – בסך של כ-3,834 אלפי שקלים לשנה. יודגש כי הנחה זו מפחיתה את רווחיות החברה.

בהתאם לכך, הרווח התפעולי בשנת 2019 אמור היה להסתכם לסך של כ-1,525 אלפי שקלים בהשוואה לרווח תפעולי בסך של כ-1,339 אלפי שקלים בשנת 2018. בתקופה של ינואר-מאי 2020 ההפסד התפעולי הסתכם בכ-395 אלפי שקלים, בהתאם להנחות המובאות לעיל...".

1. בהמשך לחוות דעתו, רו"ח אברהם מתייחס גם לפרמטרים הנ"ל וכן פרמטרים נוספים ובסופה (ע' 16 לחוות הדעת) מגיע למסקנה האמורה כי שווי פעילות החברה עומד על 3.7 מיליון שקלים ובניכוי השקעות, עומד על 3.4 מיליון ש"ח.

חוות הדעת של רו"ח פסי

1. רו"ח פסי בחן את שווי פעילות החברה ליום 31.5.20. במסגרת חוות דעתו טען רו"ח פסי כי הסתמכות על שנת 2018 בלבד לא תביא לתוצאות אמיתיות בנוגע למצבה של החברה וזאת בשל ההרעה במצבה במהלך שנת 2019 ובמחצית שנת 2020. הדברים הובאו במסגרת ס' 24 לחוות הדעת כך:

"כט. לסיכום ניתן לראות על פי ביצועי החברה לשנים 2020-2018, כי מדובר בחברה בעלת יכולת מרשימה לקיים מחזורי מכירות גדולים אם כי במחיר של שחיקה קשה ברווחיות הגולמית. הירידה המתמדת ברווח הגולמי של החברה בשנים 2020-2019 הביאה את החברה לכלל הפסד תפעולי עצום של כ-8 מליון שקלים ולאחר הוצאות מימון – 9 מליון שקלים אשר הביאו את החברה לכלל חדלות פירעון...

ל. תחילתו של ההפסד נובע ככל הנראה עוד בעיוות שקיים ככל הנראה בנתוני הדוחות הכספיים של החברה לשנת 2018, למרות שאלה מציגים תוצאה של רווחיות גולמית ותפעולית משכך, ניתוח שייעשה לגבי שווי הפעילות שכל כולו יסתמך על ביצועי החברה בשנת 2018, יחטא למציאות ויהיה מוטה באופן קיצוני כלפי מעלה. להערכתי, קיימת חשיבות רבה למתן משקל גבוה גם לתוצאות הכספיות של החברה בשנת 2019 ולבחון את הפוטנציאל העתידי של החברה לייצר תזרימי מזומנים עתידיים על פי ניתוח רב שנתי של השנים 2019-2018".

1. כאמור, רו"ח פסי מבקש, במסגרת חוות דעתו, להתבסס על יריעה רחבה יותר של נתונים ושנים ולגזור מהמכלול את שווי פעילות החברה. לדעתו של רו"ח פסי, בחינה של שנת 2018 לבדה (כפי שעשה רו"ח אברהם) תביא, כאמור לשיטתו של רו"ח פסי, לתוצאה שגויה.
2. לגבי הכנסות החברה קבע רו"ח פסי כי (ס' 54 לחוות דעתו):

"על מנת לחשב את שווי החברה בהתאם לגישת ההכנסה... נדרש לבצע הערכה באשר לצפי ההכנסות העתידי של החברה במונחי EBITDA שהוא קירוב לתזרים מזומנים...".

בהמשך לכך טוען רו"ח פסי כך (ס' 55 א' לחוות דעתו ):

"באשר לשיעור הגידול במחזורי הפעילות בשנים 2025-2021 ההנחה היא כי בשנת 2021 בשל היציאה ממשבר הקורונה ועצירת הנסיגה במחזורי הפעילות, לא ישתנו מחזורי הפעילות של החברה ביחס לשנת 2020... משנת 2022 עד 2023, הצפי כי המחזורים יעלו עד לערכם בשנת הבסיס לפני משבר הקורונה המיוצגת כממוצע בין השנים 2019-2018. בשנים 2025-2024 צפוי גידול במחזורי הפעילות בשיעור של כ-2% ביחס לשנת הבסיס, גידול המייצג את ממוצע הצמיחה במחזורי המכירות של החברה בשנים 2019-2018".

1. לגבי הרווח הגולמי קבע רו"ח פסי (ס' 55 ב' לחוות דעתו):

"בסעיף 24 דנתי בסוגיית הרווח הגולמי ובשונות הגדולה שלו בין השנים 2018 ו-2020. שכן בשנת 2018 עמד שיעור הרווח הגולמי על 14% בעוד שבשנת 2020 עמד על הפסד גלמי של 30%. כיוון שלטעמי שנת 2020, איננה שנה המייצגת את נתוני פעילות החברה באופן שאיננו מעוות, הן בשל המשבר התזרימי הקשה בו הייתה שרויה והן בשל השפעת הקורונה, בחרתי לחשב את שיעור הרווח הגלמי של החברה, ע"פ הממוצע לשנית 2019-2018. על פי חישוב זה יעמוד שיעור הרווח הגלמי של החברה על 11%...".

1. לגבי הרווח התפעולי טוען רו"ח פסי כי בכל הפרמטרים שנבחנו הוצאות החברה גדלו (ויגדלו באופן משמעותי) בשל השקעה ברכוש קבוע, נטרול הוצאות הפחת, השקעה בהון חוזר תפעולי ופרמיית הסיכון. לפיכך, הרווח התפעולי שנקבע בחוות דעתו נמוך באופן משמעותי מחוות דעתו של רו"ח אברהם (וראו בקשר לכך ס' 56-55 לחוות דעתו של רו"ח פסי) בהמשך לאמור, קבע רו"ח פסי את שווי הפעילות בסך של 650 אלף שקלים.
2. הדיון בבית המשפט
3. כאמור, הדיון התקיים בעקבות הפערים הגדולים שהתגלו בין חוות הדעת של המומחים מטעם הצדדים לגבי שווי הפעילות שרכשה טומהוק מהחברה. במסגרת הדיון שהתקיים ביום 15.6.21 נחקרו המומחים מטעם הצדדים באופן נרחב ביותר ופרוטוקול הדיון מחזיק לא פחות מ-130 עמודים. בהמשך לדיון ולאחר מספר ארכות הגישו הצדדים סיכומים בכתב.
4. לאחר שנשלמה הגשת הסיכומים הגיעה העת להכרעה.
5. טענות הנאמנת
6. הנאמנת טוענת כי טומהוק נטלה את פעילות החברה, אשר עסקה בשיווק תוצרת קפואה, ללא כל תמורה כבר ביום 1.6.20. בנוסף לאמור, טומהוק הסכימה, במסגרת ההסכמות הנ"ל, כי היא תשלם סך של 1 מיליון ₪ בתוספת מע"מ עבור פעילות החברה.
7. נטען כי אין מחלוקת שפעילות החברה ייצרה מחזורים של עשרות מיליוני שקלים וכי טומהוק פעלה על מנת להשתמש בפעילות החברה ולשפרה כהבנתה (סינון לקוחות, הקמת חדרי קירור וכו').
8. בהמשך לאמור, נטען כי אין מחלוקת כי בסמוך לנטלת הפעילות נחתמה בין הצדדים טיוטת הסכם אשר העמידה את שווי הפעילות בסך של 5 מיליון ₪ ללא החוב שרבץ על החברה. אמנם הסכם זה בוטל על-ידי הצדדים, אך הוא מהווה אינדיקציה ברורה לשווי הפעילות שנטלה טומהוק מהחברה. הנאמנת טוענת כי לא ניתן להתעלם משווי הפעילות שנקבע על-ידי הצדדים זמן סמוך כ"כ לנטילת הפעילות – אשר בפועל ניטלה ללא כל תמורה – עד כניסת הנאמנת לפעולה במסגרת ההליך דנן.
9. מחוות הדעת ומעדותו של רו"ח פסי עולה כי הפעילות אותה נטלה טומהוק מהחברה מייצרת לה 24 מיליוני שקלים במחזור וכ-20 אחוזי רווח (פרוטוקול ע' 112, ש' 19; ע' 113, ש' 2). כמו כן, נטען כי פעילות החברה ייצרה עשרות מיליוני שקלים (כ-35 מיליון בשנה, במהלך השנים 2019-2018).
10. לטענת הנאמנת, למרות נסיונותיה של טומהוק לטעון כי מצבה של הפעילות שניטלה קטסטרופלי ואין בו בכדי לייצר מחזורי פעילות כפי שנטען, השאלה שאמורה לקבוע את שווי הפעילות היא מהו פוטנציאל הפעילות וזאת ללא קשר לחובות והתחייבויות שקיימות לה, מהנהלה שאינה מתפקדת באופן מקצועי ונסיבות נוספות.
11. הנאמנת גם מציינת כי חברת טומהוק לא שיתפה פעולה באופן ראוי עם נסיונות הערכת השווי שהיא ביקשה לבצע באמצעות רו"ח אברהם (ראו ס' 5 לסיכומיה). בנסיבות אלה יש לראות בחברת טומהוק כמי שסירבה לשתף פעולה באופן מלא עם פעילות הנאמנת.
12. לטענת הנאמנת, הצדדים הסכימו כי יש לבצע את הערכת השווי של הפעילות בהתאם לשיטת DCF שהיא היוון תזרים המזומנים של הפעילות, לתקופה של 5 שנים. במצב דברים זה היה מקום, כפי שביצע רו"ח אברהם, לבחינת דוחותיה המבוקרים של החברה לשנת 2018 ובהסתמך עליהם לבחון את שווי הפעילות. אלא שחברת טומהוק, באמצעות רו"ח פסי, ביצעה תיקונים והניחה הנחות, תוך שהיא "בונה" דוחות כספיים חדשים, לא מבוקרים, המבוססים על הנחות עבודה וכשלים רבים שיש בהם בכדי לעוות את התוצאות העסקיות ואין בינם ובין המציאות קשר. הדברים עולים במסגרת חקירת המומחים ממנה עולה כי חוות דעתו של רו"ח פסי אינה מבוססת כדבעי והדבר פוגע באותנטיות של הנתונים וחוות דעתו הינה סברה ולא יותר מכך.
13. הנאמנת עוד טוענת כי לעומת רו"ח פסי אשר כאמור, מתבסס על ספקולציות רעיוניות ותיאוריות לא מבוססות, רו"ח אברהם הינו גורם מקצועי המבסס את ממצאים על נתונים ואסמכתאות שהוצגו לו בפועל בלבד. בהמשך לאמור, יש לקבוע כי מתאים לאמץ במסגרת פסק הדין את חוות דעתו של רו"ח אברהם אשר שימש מספר רב של פעמים כמומחה מטעם בית המשפט.
14. במסגרת חוות דעתו ביקש רו"ח אברהם להתבסס על נתונים אמיתיים ולא הסתפק בבחינה עיוורת של הדוחות. במסגרת זו עלה כי הריווחיות הגולמית עומדת על 15% שהינה רווח גולמי שמרני מאד. למרות שב"כ טומהוק ובית המשפט הקשו על רו"ח אברהם בנוגע לכך שהוא הסתפק בבחינה מדגמית בלבד של מוצרים ללא כל אינדיקציה טען רו"ח אברהם כי הדבר בא רק בכדי לבחון את סבירות הנתונים בפועל (פרוטוקול ע' 20, ש' 14).
15. הנאמנת ממשיכה וטוענת כי עמדתו של ב"כ טומהוק במהלך הדיון הינה התחכמות וחוסר תום לב (ס' 14 לסיכומי הנאמנת) וזאת משום שטומהוק לא שיתפה פעולה באופן מלא עם המומחה מטעמה ולא המציאה לו את מכלול הנתונים. כך למשל, נתונים שיכולים היו לסייע בבחינת שווי הפעילות הוסתרו מהנאמנת וזאת, בניגוד לחומרים שכביכול סייעו לטענותיה של טומהוק (שהוגשו מטעם המומחה מטעמה, כגון דוחות המע"מ וכן נתונים מהנהלת החשבונות של החברה).
16. בנוגע להימנעות מהבאת מכלול הראיות מפנה הנאמנת לע"א 53070-05-17 מועצה אזורית מטה יהודה נ' ש.ל. (27.2.18), ע"א 10467/08 חג'אזי נ' עיסא (3.11.10) וע"א 4697/05 גבאו אסטבלישמנט נ' דודאי (27.8.12) וטוענת כי טומהוק אשר שלטה בהנהלת החשבונות של החברה יכלה, אם הייתה מעוניינת בכך, להמציא לרו"ח מטעם הנאמנת את כלל החומרים הרלבנטיים, אך היא בחרה, מסיבותיה שלה, להסתיר את המידע.
17. נטען כי מעבר לכך שרו"ח פסי הניח במסגרת חוות דעתו הנחות שונות אשר אינן מבוססות וכן פעל על מנת "לבנות" דוחות כספיים. ההנחה כי עלות ההון העצמי של הפעילות הינה 20% (לעומת 16% שקבע רו"ח אברהם) הינה מוגזמת ובלתי מבוססת.
18. עוד עולה כי החברה ביצעה השקעות רבות בנכס עצמו ובעליה של חברת טומהוק הינם גם בעלים של הנכס. כך שיש לבחון את ההשקעה שנעשתה בנכס גם בקשר לאמור. בהשקעות שביצעה החברה בנכס יש בכדי להשביח את הנכס ויש לקחת בערבון מוגבל את נחיצות כלל ההוצאות וההשבחות של הנכס כפי שטוענת לכך טומהוק.
19. לאור כל האמור, טוענת הנאמנת כי יש לאמץ את חוות הדעת של רו"ח אברהם מטעמה, לדחות את חוות הדעת מטעם טומהוק ולקבוע כי על טומהוק לשלם לנאמנת עבור פעילות החברה סך של 3,684,000 ₪ בהפחתת סך של 304,000 ₪ ובסה"כ סך של 3,380,000 ש"ח.
20. בהמשך לטענות טומהוק במסגרת סיכומיה, הגישה הנאמנת סיכומי תשובה אשר במסגרתן העלתה את ההערות שמצאה לנכון בעקבות סיכומי טומהוק. לא מצאתי לנכון להרחיב בנוגע לסיכומי התשובה וזאת משום שאין בהם טענות חדשות אשר יש בהן להרחיב את היריעה.
21. טענות טומהוק
22. לטענת טומהוק, פעילות החברה שנרכשה על ידה אינה פעילות של חברה ותיקה בעלת מותג חזק ומשגשג אשר לו קהל לקוחות נאמן, מוניטין, חוזים ומכרזים בהם זכתה החברה. אין לחברה רשיונות מיוחדים וסיווגים שונים. מדובר בחברה צעירה (שהוקמה בשנת 2018), אשר איבדה את רשיון משרד הבריאות (המהווה תנאי שאין בלתו לצורך קיום הפעילות העסקית) ואף נמנעה מלשלם לקבלן חדר הקירור אשר הסיר את המחשב שאיפשר את השימוש בחדר הקירור.
23. נטען כי צודקת הנאמנת כאשר היא טוענת כי סוכם בין הצדדים כי טומהוק תרכוש את פעילות החברה בתמורה לסך של 5 מיליון שקלים אלא שהנאמנת שכחה לציין כי מדובר בסיכום אשר נקבע כי הוא כפוף לבדיקה. לאחר שבוצעה הבדיקה, בוטלה העסקה. במסגרת הבדיקה התברר כי מצגי החברה היו מצגי שווא הרחוקים מהמציאות ובהמשך לכך בוטלה העסקה.
24. עוד נטען כי הראיה הטובה ביותר למצבה העגום של החברה היא פנייתה להליך דנן, במסגרתו נטען כי "מזה מספר חודשים נעשים נסיונות למנוע את קריסת החברה..." (סעיף 6 לבקשה למתן צו פתיחת ההליכים שהגישה החברה). כמו כן, החברה "לא הצליחה להתאים את המושכר לדרישות משרד הבריאות" (סעיף 14, שם). החברה הוסיפה וטענה כי "לאור תקופה ארוכה החברה רכשה מלאי במחירי קנייה גבוהים באופן בלתי סביר, בין השאר בשל תנאי התשלום באשראי, ומתוך ניצול מצוקת המזומנים והקשיים אליה נקלעה" (סעיף 16, שם) ועוד...
25. תיאור מצב הדברים (כפי שתיארה זאת החברה במסגרת הבקשה) מסביר מדוע התנגדה הנאמנת לבקשת טומהוק לזמן עדים, כולל בעל המניות בחברה. לטענת טומהוק, הנאמנת התנגדה לפריסת הדברים וזאת מתוך חשש מחשיפת האמת במסגרת הדיון באופן שימוטט את התיזה המופרכת שנבנתה על-ידי רו"ח אברהם.
26. נטען כי הדברים עוד יותר תמוהים כאשר רו"ח אברהם העיד כי יש לו נסיון בביקורת חקירתית, אך הוא בחר להישען על הנחות בלתי מבוססות במקום לבצע תחילה ביקורת חקירתית (פרוטוקול ע' 17, ש' 6 – ע' 18, ש' 12).
27. טומהוק טוענת כי הדברים עוד יותר תמוהים כאשר הנאמנת פנתה לטומהוק ביום 15.8.21 (לאחר הגשת סיכומיה בתיק) בנוגע לכך שהנהלת החשבונות של החברה נמצאת אצל טומהוק. טומהוק מסרה כי הנהלת החשבונות אינה אצלה וכי הפניה כשלעצמה תמוהה כאשר רק עתה "נזכרה" הנאמנת לנסות ולאתר את הנהלת החשבונות של החברה.
28. לטענת טומהוק, מקצועיותו של רו"ח אברהם כבר הוטלה בספק כאשר דברים קשים נכתבו בנוגע אליו על-ידי כב' השופט בנימין ארנון בתנ"ג (מחוזי מרכז) 22387-05-15 שילוני ואח' נק ויילר ואח' (16.6.19) (להלן: "פרשת שילוני"), אשר קבע ביחס לרו"ח אברהם כך (פסקה 368): "יוצא כי חוות דעתו של רו"ח אברהם הינה מגמתית ומכוונת מטרה, ולא מצאתיה כראויה לאמונו של בית המשפט". טומהוק ממשיכה וטוענת כי מי שנכח במסגרת עדותו של רו"ח אברהם במסגרת הדיון לא יכול להתחמק מהתחושה כי עדותו הייתה מתחמקת, הוא נמנע מלהשיב על שאלות, נע וזע במבוכה ללא הרף ועשה רושם של מי שפשוט לא מסוגל להגן על הדברים שכתב במסגרת חוות הדעת.
29. טומהוק מבקשת להפנות לכך שרו"ח אברהם נשאל לגבי קביעתו בע' 7 לחוות הדעת, לפיה משבר הקורונה פגע בתזרים המזומנים של החברה. רו"ח אברהם נשאל על בסיס מה קבע את האמור והשיב כי מדובר "על נתונים של המקרו כלכליים" ובהמשך לכך, כאשר התבקש להפנות לאסמכתאות בנוגע לנתונים אלה השיב "ממידע אישי" (פרוטוקול ע' 30, ש' 15 – ע' 31, ש'7). בהמשך לכך, אף לא ידע רו"ח אברהם לציין מתי נגיף הקורונה הגיע לישראל (פרוטוקול ע' 31, ש' 9-8).
30. לטענת טומהוק מדובר בנקודה משמעותית בחוות דעתו של רו"ח אברהם. במסגרת ע' 8 לחוות הדעת צוין כי בחודשים ינואר-מאי 2020 חלה ירידה דרמטית בביצועי החברה שעברה להפסד על פי הנתונים שהוצגו. רו"ח אברהם אשר חוות דעתו הייתה מכוונת מטרה, היה צריך למצוא אמתלה לביצועיה הרעים של החברה בתחילת שנת 2020 ובעיקר בחודשים ינואר-פברואר (אז טרם הגיע נגיף הקורונה לישראל) וטען כי מדובר בנגיף הקורונה. ב"כ טומהוק הפנה למה שנקבע בפרשת שילוני (פסקה 370): "עדותו של רו"ח אברהם בעניין זה הייתה מתפתלת ובלתי משכנעת".
31. טומהוק טוענת כי רו"ח אברהם התבסס בחוות דעתו על רשימה של 4 מוצרים רנדומאלים בלבד, אשר המידע בקשר אליהם נמסר לו על-ידי מר בולונוב והדבר מעיד על כך כי חוות דעתו מגמתית ובלתי מבוססת. כשנשאל לגבי האמור, טען רו"ח אברהם כי הוא התבסס על הדוחות הכספיים על מנת לבחון את הסבירות של הרווחיות הגולמית, אולם, לאחר מכן הוא הודה כי אין דוחות כספיים מבוקרים מלבד שנת 2018, והטבלה המצוינת בחוות הדעת מטעמו מתייחסת לשנת 2019 (פרוטוקול ע' 5, ש' 20 – ע' 8, ש' 9).
32. טומהוק מציינת תמיהה נוספת לגבי חוות הדעת של רו"ח אברהם. כאשר נשאל רו"ח אברהם לגבי מספר המקטי"ם של החברה, הוא טען כי אינו יודע. נטען כי מדובר בהתנהלות לא סבירה אשר הביאה לחוות דעת אשר בחנה ארבעה מוצרים בלבד אשר אין בהם להעיד על דבר תוך שהמטרה הייתה ברורה – לשרת את קביעותיו של רו"ח אברהם בדבר שיעור רווח גולמי "קבוע" של 15% (פרוטוקול ע' 8, ש' 6 – ע' 9, ש' 4). לשאלה בדבר אפשרות כי לחברה 800 מוצרים אשר בחינתם הייתה מביאה למסקנה כי שיעור הרווחיות נמוך בהרבה, ולא כפי שנקבע על-ידיו באופן שרירות, השיב בשלילה תוך סטיה נוספת לעניין נגיף הקורונה שאינו רלבנטי כלל לעניין (פרוטוקול ע' 9, ש' 21).
33. טומהוק טוענת כי תשובותיו של רו"ח אברהם לעניין בחינת הנתונים באמצעות תוכנת "חשבשבת" מעידים על כך שמטרתו הייתה ברורה מלכתחילה. נטען כי רו"ח אברהם יכול היה, אם היה מעוניין בכך, לבדוק את הנתונים לגבי שנת 2019 בלחיצת כפתור באמצעות התוכנה אלא שהוא בחר שלא לעשות כן (פרוטוקול ע' 10, ש' 16 – ע' 11, ש' 8; שם, ע' 13, ש' 14-5). כך גם לגבי נתוני ספירת המלאי, אלא שרו"ח אברהם התחמק ממתן תשובה ראויה גם בקשר לכך (פרוטוקול ע' 16, ש' 5 – ע' 17, ש' 5).
34. טומהוק ממשיכה וטוענת כי התעקשותו של רו"ח אברהם לדבוק בדוחות 2018 אינה מקרית. מטרתה היא להביא למסקנות הרצויות מבחינתו (פרוטוקול ע' 14, ש' 21-6). בקשר להתנהלות זו של רו"ח אברהם מפנה טומהוק לפרשת שילוני שם נקבע בקשר לכך (פסקה 242): "לפיכך, חוות דעתו הביקורתית של רו"ח אברהם מושתתת על הנחה עובדתית שלא מצאתי לה תימוכין וביסוס עובדתי" וכן (פסקה 235) "לא מצאתי ממש בעמדתו זו של רו"ח אברהם שהינה סתמית וכוללנית". לטענת טומהוק, מדובר בדרך בה מבצע רו"ח אברהם את חוות דעתו.
35. טומהוק טוענת גם כי חקירתו הנגדית של רו"ח אברהם העלתה כי חוות הדעת שהגיש מנותקת מהמציאות ואין מקום להסתמך עליה גם בקשר לנושאים הבאים:
36. התעלמותו מהודאת החברה בקשר לתעודות המשלוח המנופחות לקיבוץ צובה וההשפעה שלהם על חוות הדעת (פרוטוקול ע' 34, ש' 13 – ע' 37, ש' 13).
37. הטבלאות שהוצגו בע' 10 לחוות הדעת ובהן מוצגות הנחות לשנים הבאות המבוססות על נתונים שגויים (פרוטוקול ע' 54, ש' 1; ע' 54, ש' 9 – ע' 55, ש' 12).
38. מסקנתו בטבלה בע' 14 לחוות הדעת כי פעילות החברה תצמח בשיעור קבוע של 10%! בכל שנה לתקופה של 5 שנים עתידיות. נתונים אשר הוא בעצמו הודה כי אין כך הדבר (פרוטוקול ע' 55, ש' 13 – ע' 56, ש' 26; ע' 57, ש' 14 – ע' 58, ש' 7).
39. כך לגבי טבלה בע' 15 לחוות הדעת בדבר הון חוזר בסך של 111,000 ₪. מנסיון לברר אודות הדבר טען כי נתונים אלו הגיעו מדוחות לבורסה ומספרות לא ברורה (פרוטוקול ע' 58, ש' 17 – ע' 59, ש' 11; ע' 59, ש' 15 – ע' 60, ש' 11).
40. טומהוק טוענת כי להבדיל מהדברים החמורים הנוגעים לחוות דעתו של רו"ח אברהם, חוות דעתו של רו"ח פסי הביאה את התמונה המלאה, תוך בדיקת הביצועים בפועל. הערכת השווי התבססה על תוצאותיה הכספיות של החברה שאין חולק שהיו בשליטת הנאמנת ורו"ח אברהם אולם, כאמור, הם בחרו להתעלם מכך משיקוליהם המפורטים.
41. נטען כי רו"ח פסי נחקר על חוות דעתו, ועדותו הייתה קוהרנטית, סדורה ולא נסתרה במאום.
42. בנוגע לכך שבעל מניות בחברת טומהוק הוא גם בעל הנכס, טוענת טומהוק כי הדבר אינו מעלה או מוריד לעניין שווי הפעילות ואין בכך בכדי לשנות את מסקנות חוות הדעת בנוגע לכך.
43. טומהוק טוענת כי היא הסכימה מלכתחילה (במסגרת ההסכמות שהובאו בפסקה 7 דלעיל) כי תשלם סך של 1 מיליון ₪. הווה אמור, 350,000 ₪ מעל המחיר שקבע רו"ח פסי.
44. טענות הממונה
45. הממונה מבקש להצטרף לעמדת הנאמנת וסבור כי על בית המשפט לאמץ את חוות הדעת שהוגשה מטעמה, בהתאם לסעיף 5.4 להסכמות שבין הצדדים.
46. הממונה טוען כי צודקת הנאמנת כאשר היא מתבססת על ההסכם בדבר רכישת הפעילות טרם ביטולו וכי הדבר מהווה אינדיקציה למחיר הראוי של הפעילות. הממונה טוען כי רו"ח פסי לא הסביר באופן מספק כיצד שווי הפעילות לשיטתו נקבע על תשיעית בלבד מהשווי עליו הסכימו הצדדים במסגרת אותן הסכמות.
47. נטען כי במצב דברים זה בו אנשי עסקים בחנו שווי נכס הנמצא בתחום מומחיותם ואלו מוכנים לשלם עבורו סכום מסוים – יש מקום להיעזר במחיר המוסכם לעניין זה. העובדה שההסכם לא נחתם אינו מהווה אינדיקציה לדבר וזאת בשל כך שבפועל הפעילות הועברה לטומהוק אשר – ללא תשלום חובות החברה – נטלה את הפעילות (ללא החובות) ולכן הטענה בדבר מצג שווא בנוגע לחובות אינו רלבנטי.
48. לשיטת הממונה, על טומהוק לשלם 5 מיליון ש"ח, שהם סכום ההסכם, כאשר 4 מיליון ₪ מהם מהוונים ליום התשלום. לשיטת הממונה אין מדובר בעניין חשבונאי אלא ערכי. כאשר טמהוק נטלה פעילות בהיותה מודעת לחובות, שמטה את החובות ולקחה את הפעילות תוך פגיעה קשה בנושי החברה.
49. יתרה מכך, הממונה טוען כי כיום לא קיימת כל טענה מצד טומהוק כי הפעילות שהועברה אליה אינה רווחית. טומהוק קיבלה את הפעילות ללא נטל החובות וללא כל תשלום ראוי בגין הפעילות. יתרה מכך, נטען כי לפי הודעת הנאמנת מיום 16.9.20 טומהוק מסרבת לפרט אודות היקף הפעילות והרווחים שלה כיום, כאשר מידע זה מצוי בידיה.
50. בכל הנוגע להכרעה בין חוות הדעת, הממונה סבור כי כאשר קיימות שתי חוות דעת מנוגדות לגבי פעילות של חברה שניטלה ללא קבלת תמורה – יש מקום להקל על הנאמנת בהוכחת השווי הראוי. לעומתה, טומהוק יכלה, אם הייתה מעוניינת בכך, להגיע להסכמות בזמן אמת ולחסוך את התדיינות אשר הביאה את הצדדים לכאן.
51. הממונה גם קובע כי בפעילותיה של הנאמנת ישנה חזקה כי פעלה מתוך נאמנות לתפקידה, אוביקטיביות ואף מידת שמרנות גבוהה. אכן, שכרה תלוי במידת התמורה שתתקבל אך במסגרת הליך מפוקח זה, בעלי התפקידים יודעים כי פעולתם נמצאת תחת בחינה ביקורתית מתמדת וסבירות החלטותיהם נבחנת כל העת.
52. הממונה סבור כי על בית המשפט להעזר במחיר שנקבע בהסכם לצורך אינדיקציה של שווי הפעילות וזאת בכדי להכריע בין חוות הדעת. בנושי החברה. נטען כי המחיר החוזי כשהוא מהוון מביא לסכום של 3.5 מיליון שקלים ולדעת הממונה זה הסכום שעל בית המשפט לקבוע כי על טומהוק לשלם.
53. דיון והכרעה
54. בטרם אכריע במה שעל הפרק אני מוצא לנכון להתייחס לדברים שהעלה הממונה במסגרת סיכומיו. העובדה שטומהוק והחברה הגיעו להסכמות בטרם תחילת הליך הפירוק אינה מייתרת את הצורך בבחינת חוות הדעת שהוגשו במסגרת הסכמות הצדדים וההכרעה שבין שתיהן. אין בשיקולי מדיניות בכדי לעקוף את הסכמות הצדדים וככל שהממונה היה מוצא לנכון להתנגד למתווה שהוסכם בין הצדדים היה עליו לעשות זאת במועד הרלבנטי ולא בחכמה שבדיעבד.
55. גם הממונה וגם הנאמנת היו מודעים לכך שטומהוק נטלה לידיה את פעילות החברה ביום 1.6.20 והדבר אף עלה במסגרת הדיון המקדמי שנערך בתיק דנן (וראו פרוטוקול ע' 6, ש' 30-17). אלא שהנאמנת, המשמשת כידו הארוכה של בית המשפט, מצאה לנכון להידבר עם טומהוק ולהגיע להסכמות האמורות.
56. על אף שיש מקום להביע תמיהה לגבי התנהלות טומהוק בנוגע לנטילת פעילות החברה זמן קצר לפני תחילת ההליך ותוך שמיטת חובות החברה, אני סומך ידי על שיקול דעתה של הנאמנת, בכך שבחרה לנהל מו"מ עם טומהוק בקשר לתשלום עבור שווי פעילות החברה ולהגיע להסכמות שפורטו לעיל. במצב דברים זה, אני מוצה לנכון לכבד את הסכמות הצדדים ופסק הדין דנן יינתן בהתאם למתווה שהוסכם בין הצדדים.
57. כאמור לעיל, ביום 5.5.21 דחיתי את בקשתה של טומהוק למנות מומחה מטעם בית המשפט. במסגרת השיקולים עלתה עמדת הנאמנת כי אין מקום למנות מומחה נוסף ולהטיל על קופת הכינוס תשלומים נוספים בנוגע לקביעת השווי.
58. לאחר שקילת המכלול, הגעתי למסקנה כי יש לקבל את עמדת טומהוק ולדחות את עמדתה של הנאמנת. להלן יפורטו הנימוקים שביסוד מסקנה זו.
59. אקדים ואומר כי אבחן את הסוגיה באופן שבו הותוותה ההלכה הפסוקה בכגון דא, כפי שהובאה בע"פ 1839/92 עאטף אשקר נ' מדינת ישראל (4.9.94), שם נאמר, בין היתר:

"(1) אכן, מקום שבו מתייצבים בפני בית המשפט שני מומחים מטעמם של שני יריבים ובית המשפט נדרש להכריע ביניהם – מלאכתו של בית המשפט אינה קלה כלל ועיקר: בית המשפט אינו 'מומחה

--- סוף עמוד 5 ---

על' בתחומי המדע המגוונים הנפרשים בפניו; ואף על פי כן – עליו להכריע בין מומחים המציגים חוות דעת הנוגדות באותם תחומים.

ואכן, בבואו להכריע בין מומחים, אין בית המשפט שם עצמו 'מומחה- מכריע' ביניהם, ומטבע הדברים שאין הוא מפעיל לענין זה שיקול דעת מקצועי; אלא – גם בהקשר זה פועל בית המשפט כערכאה שיפוטית, ומפעיל לצרכי ההכרעה בין המומחים שיקול דעת שיפוטי, על בסיס הידע המשפטי, נסיון החיים השיפוטי והשכל הישר, בהם הוא עושה שימוש כאשר הוא מבקש להכריע בין גירסאות סותרות.

(2)    ככלל, עדותו של מומחה נבחנת על ידי בית המשפט בשני מישורים: מישור המהימנות האישית – במסגרתו נבחנת מהימנותו של המומחה ככל עד אחר; ומישור האמינות המקצועית – במסגרתו נבחנים רמתו המקצועית של המומחה, וטיב אופי הבדיקה או הבירור האחר שערך ואשר מכוחם הגיע למסקנותיו. על פי שנים אלה – נקבע בדרך כלל יכולתו של בית המשפט לאמץ את חוות דעתו ולסמוך עליה מימצאים לצרכי הכרעה בהליך המשפטי שבמסגרתו הוגשה חוות הדעת כראיה.

(3)    במקרה דנן הושם הדגש על האמינות המקצועית, ועל כן, נדרש בית המשפט: לבחון – ולהשוות – את רמתה המקצועית של כל אחת משתי המומחיות שהופיעו בפניו, לתת דעתו לטיב ואופי הבדיקה שנעשתה על ידי כל אחת מהן, ולהכריע בשאלה איזו משתי חוות הדעת מקובלת עליו כבסיס אמין במידה הדרושה לקביעת ממצאים בהליך שמתקיים בפניו".

1. רו"ח אברהם מטעם הנאמנת קבע כי שווי הפעילות של החברה עומד על סך של 3,380,000 ש"ח. בבסיס חוות דעתו של רו"ח אברהם עמדו דוחותיה הכספיים המבוקרים של החברה לשנת 2018, כאשר הוא גזר מדוחותיה הכספיים מסקנות שונות לגבי שווי הפעילות בעתיד.
2. לעומת זאת, רו"ח פסי מטעם טומהוק קבע כי שווי הפעילות של החברה עומד על סך של 650,000 ש"ח. בבסיס חוות דעתו של רו"ח פסי עמדה גישה מרחיבה יותר אשר קבעה כי אין להסתפק בדוחותיה הכספיים המבוקרים של החברה בשנת 2018 וכי יש לבחון את מצב החברה בשנים 2020-2019 ולגזור מהמכלול את השווי הראוי של הפעילות.
3. לאחר בחינת שתי הגישות, אשר כאמור הביאה את הצדדים למסקנות שונות מאד הגעתי למסקנה כי גישתו של רו"ח פסי, להרחיב ככל הניתן את בסיס הנתונים שנבחן, כך שיכלול את השנים 2018-2020, היא הגישה הראויה אשר מביאה לתוצאה נכונה יותר לגבי שווי הפעילות.
4. במסגרת חקירתו בבית המשפט וכפי שהובא לעיל בהרחבה במסגרת טענותיה של טומהוק, נתקל רו"ח אברהם מספר רב של פעמים במצב שבו אין בפיו תשובות לשאלות שנשאל במסגרת חקירתו הנגדית.
5. כך למשל, רו"ח אברהם קבע כי יש לקחת בחשבון רווחים גולמיים עתידיים בשיעור של 15% לכלל הפעילות וזאת כאשר הוא בחן אך ורק 4 מוצרים בלבד! וזאת מתוך מספר רב מאד (מאות) של מוצרים אותם שיווקה החברה. הדברים עלו בפרוטוקול ע' 22, ש' 22 – ע' 28, ש' 7 כך:

"ש. וקיבלת נתונים בעל פה... לגבי ארבעה מוצרים... ארבעה מוצרים מבחינתך זה אינדיקציה לשיעור רווחיות גולמית של חברה שאין לך מושג כמה מוצרים יש בה?

ת. לא. ארבעה מוצרים הללו הם בדיקת סבירות לרווחיות הגולמית.

ש. איך?

ת. שמופיע... עוד שניה בבקשה, ברשותך אני אסיים. של הרווחיות הגולמית שמופיע כפי שציינתי בדוח הכספי המבוקר של החברה.

ש. ואם יש אלף מוצרים שאם ננטרל את הארבעה האלה אנחנו נגלה שהרווחיות הגולמית היא חמישה אחוז, לא עניין אותך לבדוק למה נתנו לך דווקא את הארבעה מוצרים האלה?

ת. עניין אותי לבדוק כפי שציינתי, האם יש מוצרים שהם פחות מהרווחיות הגולמית שמופיעה בדוחות הכספיים המבוקרים. לא קיבלתי אינפורמציה כזו, לא קיבלתי מידע כזה. גם כמו שאתה בטח אהה... מבין, אנחנו מלווים חברות בתחום הזה, שיעור רווחיות גולמית של חמישה עשר אחוז כפי שמופיע בדוח הכספי המבוקר, אכן הם התיישבו על סמך ניסיוני המקצועי ולכן אני בחרתי לאמץ את הנתונים בפועל, לא עמדתי את הנתונים כמו שנעשו אהה...

ש. כן, טוב. לגבי איזה שנה זה ארבעה הנתונים שארקדי מסר לך? 2018, 2019, 2020?

מאיפה זה לקוח?

ת. אני לא זוכר.

ש. אין לך מושג. זאת אומרת שיכול להיות שאפילו הנתונים האלה הם בכלל מישהו המציא אותם?

ת. וגם אם הנתונים הם עורבא פרח, הרי שכפי שציינתי אני לא מוצא לנכון לתקן את חוות דעתי בגלל שאני יצאתי לא מהנתונים הללו, אנחנו יצאנו כמו שאני אמרתי וסליחה שאני חוזר על זה, כי כנראה זה לא הובן, מהדוח הכספי המבוקר, לא ש... לא אהה... הנתונים האלה הם לא שימשו אותי כדי לעמוד איזה שהיא רווחיות גולמית, כי אם תראה יש גם נתונים של רווחיות גולמית שהם יותר גבוהים מהותית מה-15% שאנחנו בחרנו לאמץ.

ש. אולי יש מוצרים...

ת. לא בחרנו...

ש. אולי יש מוצרים יותר נמוך?

ת. יכול להיות, אבל לא בחרנו, לא בחרנו לאמץ את ה-22 אלא לכל היותר בחרנו לסבר את האוזן בלבדוק את הסבירות של אותם 15%.

...

כב' השופט: תרשה לי.

עו"ד מנגל: בבקשה אדוני.

כב' השופט: בשתי שורות. מי בחר את ארבעת המוצרים האלה?

ת. אקראית, אני לא... אני לא יודע, כנראה מי שסמר (צ"ל "בחר" – א.ד.) לי את ה...

כב' השופט: לא אתה בחרת?

ת. לא אני. אני לא יודע מה לא מכרו ב... מה זה חזה חצוי אני אפילו לא יודע.

כב' השופט: טוב. עכשיו הנתונים שמופיעים פה זה נתונים שמבוססים על מסמכים, על חשבוניות, קנייה, מכירה?

ת. אני מניח שכן, אך לא...

כב' השופט: לא, לא, אני שואל אם אתה בדקת?

ת. לא, אני לא בדקתי.

כב' השופט: זאת אומרת מסרו לך, הביאו לך ארבעה מוצרים שלא אתה בחרת אותם ואמרו לך נתונים הם, אלה המספרים, אבל לא הראו לך את האסמכתאות התומכות במספרים האלה.

ת. אמת אדוני. אך זה כמו שציינתי ביסס רק בדיקת סבירות כזו או אחרת מהנתונים של הדוחות הכספיים, של הדוח הכספי המבוקר.

כב' השופט: אבל רואה חשבון שכותב חוות דעת לבית המשפט ומחליט להתייחס לנתונים של מכירה וקנייה של ארבעה מוצרים, זה לא דבר טריוויאלי זה לראות את המסמכים שמעידים שבאמת הפילה אמנון הנתון הוא 17 וחצי והנתנון השני הוא 22 וחצי?

ת. אז אני אשיב.

כב' השופט: זה לא א' ב' של מה שעושה רואה חשבון?

ת. אם אני הייתי בוחר לאמץ, אדוני, את השיעור של 22% של פילה אמנון, הרי שאני הייתי עושה את כל הבדיקות ולא הייתי משחרר אפילו פסיק בלי לאמת ובלי...

כב' השופט: אנחנו לא יודעים אם זה 22%. הלך מישהו שאתה לא יודע מי, בחר ארבעה מוצרים ואתה לא יודע למה הם נבחרו ומספר לך בעל פה שהנתוני קנייה ומכירה הם אותם נתונים שהם סיפרו לך ואין לך שום דרך... יש לך דרך, אבל לא נקטת בדרך הזו כדי לוודא שהנתונים האלה נכונים. לכך כשהתוצאה היא 22%, אתה כרואה חשבון לא יכול לשים את ידך שבאמת זה הנתון, סתם מישהו מסר לך.

ת. אני מסכים וזה שימש אותנו רק כפי שאמרתי לבדיקת סבירות. הרי שאם הייתי מוחק את כל החלק הזה שמופיע, זה לא היה משנה את חוות דעתי, כי...

כב' השופט: טוב.

ת. אני בחרתי להשתמש בדוח הכספי המבוקר.

ש. אז אתה כנראה לא מבין כמה חמור מה שאמרת עכשיו. כי הרי אנחנו מנסים לחתור לחקר האמת, יש פה נאמנת שהיא לא בעלת דין, במאה אחוז בעלת דין, היא גם בעלת דין בבקשה, אבל בסוף היא לא מייצגת מישהו ספציפי. מנסים לרדת לחקר האמת. אם אתה היית בלחיצת כפתור בחשבשבת מוציא את נתוני חשבוניות מכירה וחשבוניות... הקניה, בלחיצת כפתור, לא סיפורים, היית יודע בדיוק מה הרווח הגולמי ב-2019 ולכן אני שואל אותך, אם אתה היית עושה את הפעולה המאוד פשוטה הזאת שמשום מה נמנעת לעשות אותה והיית מגלה שהרווח הגולמי ב-2019 היא פתאום רק חמישה אחוז, זה היה משנה את חוות דעתך כן או לא?

ת. לא. כי מה שאתה מציע זה בדיקה שהיא בדיקה מדגמית על נתונים... מבלי לקבל מידע על רווחיות גולמית, שנתית, כמו שעושים רואה חשבון וכמו שעשו בשנת 2018... ורק אז אפשר להגיע כפי שציינת לחקר האמת בשיעור הרווחיות הגולמית.

ש. אני נדהם. תאשר לי שבחשבשבת מופיעות כל החשבוניות שהונפקו בגין מכירות וכל החשבוניות שנקלטו בגין קניות, אמת?

ת. אמת.

ש. ... אם היית לוחץ המודול בחשבשבת שמדפיס רק את החלק, את השורה התחתונה של כל המכירות ב-2019 ושל כל הקיות ב-2019 היית יודע לעשות זה לחלק לזה, מה הרווח הגולמי?

ת. לא יכול לאשר כי אני לא עשיתי את זה ואני לא יודע אם זה אפשרי...

ש. כלומר לא היית נותן שום משקל למידע שבספרי החברה לשנת 2019, היית פוסל את זה לחלוטין?

ת. לא הייתי פוסל את זה לחלוטין...".

1. בקשר למצוטט בהרחבה לעיל, במסגרת החקירה של רו"ח אברהם, עלתה תמונה מדאיגה לפיה רו"ח אברהם כלל לא בחן בעצמו את המסמכים והנתונים, התמקד אך ורק בדוח המבוקר של 2018 ולא מצא לנכון להרחיב את היריעה ולבדוק את הנתונים שעלו ממערכות המחשוב (חשבשבת) גם לגבי השנים 2020-2019. עוד עלה כי בחירת ארבעת המוצרים שנבחרו לבדיקה והבחינה שנעשתה להם, נעשתה לא על ידו ומבלי שבחן בעצמו את המסמכים שיכולים לתמוך בנתונים שנמסרו לו מטעם החברה. גם בחינת 4 מוצרים בלבד (שלא נבחרו על ידו) מתוך עשרות ואולי מאות מוצרים, מעלה חשש כי נמסרו לו נתונים מגמתיים, שאינם משקפים בהכרח את המצב ואינם יכולים להיחשב כמדגם מייצג. אין מנוס ממסקנה כי ההסתמכות על נתוני ארבעת המוצרים מעוררת שורה של קשיים, המטילים ספק רב ביחס למסקנות המומחה.
2. כאמור, עולה כי במסגרת הכנת חוות הדעת מטעם הנאמנת, רו"ח אברהם כלל לא בחן את כלל החומרים הרלבנטיים לחברה שהיו זמינים לו לבחינה. כך, לדוגמא, לא נבחנו המק"טים השונים ששיווקה החברה וראו בקשר לכך, בפרוטוקול ע' 22, ש' 17-12 בו נאמרו הדברים הבאים:

"ש. אבל אתה לא הלכת ולא בחנת כלום, אתה הסתפקת במשהו שארקדי סיפר למישהו שמסר לך. קודם כל ארבעה המוצרים באמת קיקיוניים האלה מתוך ה... כמה מקטים יש בחברה אגב?

ת. אני לא יודע, לא...

ש. אתה לא יודע כמה מוצרים יש בחברה?

ת. לא בדקתי מה המספר מקטים המדויק ואני לא יכול להשיב".

1. כאמור, רו"ח אברהם לא מצא לנכון לבחון את תוכנת "חשבשבת" אשר במסגרתה ניתן היה לקבל נתונים רבים אודות פעילותה השוטפת של החברה (פרוטוקול ע' 25, ש' 18-1 כפי שצוטט בהרחבה לעיל ) וכן, פרוטוקול ע' 27, ש' 25-21, שם נאמרו הדברים הבאים:

"ש. זה כבר הסברת.

ת. אוקיי. לא ביססנו את.. לא ביססתי את חוות הדעת על נתונים כאלו או אחרים, ביססתי אך ורק את הנתונים על סמך נתונים שמופיעים בדוח הכספי של שנת 2018. אם היה באפשרותי, אם היה בנמצא דוח כספי מבוקר של שנת 2019 הרי שהייתי נצמד אליו. לא היה דבר כזה".

1. בחקירתו, רו"ח אברהם גם הודה כי לא בחן את הנתונים של השנים 2020-2019 ואמר את הדברים הבאים (פרוטוקול, ע' 24, ש' 3 – ע' 25, ש' 18):

"ש. ואם היינו בודקים 800 מוצרים נגיד ב-2020, היינו מגלים שהרווחיות הגולמית היא רק 3%.

ת. אז...

ש. זה היה משנה את חוות דעתך, נכון?

ת. 2020...

ש. רגע, תקשיב לשאלה. זה היה משנה את חוות דעת, נכון?

ת. לא.

ש. אה לא?

ת. כי 2020... אני אעזור אולי לחברי, 2020 היא לא מייצגת, היא ידידתנו הטובה הקורונה קצת...

ש. ו-2019?

ת. 2019... אז 2019 אם היינו יכולים לעשות בדיקת עומק כנ"ל גם לגבי אני מניח התולדה של המשך הפעילות מהצד של מרשך ולבדוק באמת מה הרווחיות הגולמית שזה כפי שגם נמסר לי, לא עלה בידנו לקבל את הנתון, אז מה שאני הייתי חושב זה לעשות את כל הרווחיות הגולמית של כלל המוצרים, אם היינו עושים ממוצע, אולי היינו מגיעים לנתון מדויק. אבל, אם אנחנו אין בידנו את האפשרות הזו, הדבר הכי טוב שאפשר לעשות the best thing, next best thing זה ללכת לדוח הכספי המבוקר שלא אנחנו ערכנו, רואה חשבון חיצוני ערך.

ש. טוב.

ת. ולבסס את הנתונים של הרווחיות הגולמית.

ש. אני מתעקש על הנקודה כי אתה ברחת לקורונה, אז אני מחזיר אותך ל-2019 שאף אחד לא שמע מה זה קורונה חוץ מבירה. לא יודע, קורונה אולי יש גם מטבע כזה.

אהה... ב-2019 אם היית הולך לתוכנת החשבשבת שאין בינינו מחלוקת שהייתה לך גישה אליה, נכון? יש מחלוקת?

ת. לא.

ש. אין מחלוקת, הייתה לך גישה. היית מוציא דוח בלחיצת כפתור שבודק בכמה קנו ב-2019, בכמה מכרו ב-2019 לגבי כל המוצרים, אולי אפילו לפי חלוקה לקטגוריות אם באמת היה צריך, אבל לא צריך. והיית מגלה לא סיפורים, היית יודע בפועל מה היה הרווח הגולמי, נכון?

ת. לא. כי נתוני חשבשבת, נתונים הנהלת החשבונות שהם לא מבוקרים והם לא... אני לא חושב בכלל גם שיש בנתוני חשבשבת מידע של רווחיות גולמית, אבל גם אם היה וגם אם היה באפשרותי לעשות כן, הרי שהייתי... שוב, אנחנו רואה חשבון, אנחנו רוצים לבסס את הדברים שאנחנו תמיד רוצים, תמיד רוצים ותודה על העזרה. אנחנו תמיד רוצים ללכת למידע ולאסמכתאות הכי מבוססות שיש, המידע הכי אמין ו... הוא הדוח הכספי של שנת 2018. גם אם היה... סליחה, עוד שנייה ברשותך, אפשרות לקבל מידע גולמי כזה או אחר של נתוני מכירה או נתוני קנייה, הרי שהייתי בוחר ללכת כמו שעשינו בחוות הדעת, ללכת לנתונים בפועל אחרי ביקורת של רואה חשבון שעשה את הביקורת שלו והלך לנתונים והרי מה שהוא ציין בדוח הכספי כולם יודעים את שיעור הרווח הגולמי".

1. אי בחינת מכלול הנתונים של השנים 2020-2018 מביאה למסקנה כי חוות הדעת שהגיש רו"ח אברהם מעוררת קשיים ניכרים ואינה משקפת את מצב הדברים לאשורו ביום מסירת הפעילות לחברת טומהוק (1.6.20). הדברים גם באים לביטוי בנוגע למועד הרלבנטי אליו מתייחסת כל חוות דעת. בעוד חוות הדעת מאת רו"ח פסי נכתבה ביחס ליום 31.5.20 (ערב העברת הפעילות), בחוות דעתו של רו"ח אברהם נכתב כי היא מתייחסת ליום 31.7.20. לאחר שמיעת העדויות, כלל לא ברור מדוע קבע רו"ח אברהם כי חוות דעתו מתייחסת ליום 31.7.20 ולא למועד העברת הפעילות. כמו כן, העובדה שהוא מצא לנכון לבסס את מכלול הנתונים שבחוות הדעת על דוח 2018 בלבד מביאה למסקנה כי אין בנתונים אלה בכדי לספק תמונה כוללת של מצב הדברים לאשורו.
2. במסגרת חוות דעתו קבע רו"ח אברהם כי הוא צופה כי פעילות החברה תצמח בשיעור קבוע (למשך 5 השנים הקרובות) של 10%. מדובר בנתון גבוה אשר כאמור, אינו מתיישב עם פעילות החברה בשנים 2020-2018 כפי שהוצגה במסגרת חוות דעתו של רו"ח פסי. הדברים עלו גם במסגרת חקירתו הנגדית של רו"ח אברהם (פרוטוקול, ע' 71, ש' 26-12) כך:

"ש. הלאה. בעמוד 15, סליחה, רגע, שנייה אחת. כן, בעמוד 14 יש את הטבלה שאתה מדבר שמה על שיעור צמיחה של עשרה אחוז באופן קבוע.

ת. כן.

ש. איך זה יכול להיות? הרי אפילו לפי הנתונים שלך לא הייתה צמיחה כזאת.

ת. אז...

ש. בין 2018 ל-2019 הייתה צמיחה של עשרה אחוז?

ת. אני...

ש. שמעת את השאלה? בין 2018 ל-2019 הייתה צמיחה של עשרה אחוז?

ת. אז אני... התשובה היא שלילית.

ש. תודה. אז אם מהנתונים שיש לך אתה יודע שההכנסה לא הייתה עשרה אחוז, אלא הרבה פחות, למה את מניח בתחשיב שאתה עושה שהצמיחה היא עשרה אחוז בשנה קבוע למשך חמש שנים?

ת. אסביר. כעיקרון כדי להשיב את זה צריכים לבדוק וצריכים להגיד מה המטרה של התחשיב הזה. התחשיב הזה הוא לא חלק מהקביעה של השווי...".

מהאמור עולה כי רו"ח אברהם לא סיפק הסבר משכנע להנחה בדבר צמיחה בפעילות החברה בשיעור של 10% בכל אחת מחמשת השנים הבאות.

1. התרשמתי כי במסגרת חקירתו התקשה רו"ח אברהם לתת תשובות ברורות לשאלות הקשות שהפנה לו ב"כ טומהוק בנוגע לחוות דעתו וכי לא היה בתשובותיו מענה משכנע לקשיים עליהם הצביעה טומהוק.
2. בחנתי את חוות דעתו ועדותו של רו"ח אברהם, כפי שמנחה אותנו פסק הדין בעניין אשקר:
3. מבחינת מישור המיהמנות האישי – עדותו של רו"ח אברהם לא שכנעה, התאפיינה בתשובות מתחמקות, ונעשה על-ידו יותר מנסיון אחד להגיע לתוצאה הרצויה מבחינתו, גם כאשר העובדות לא תמכו בתוצאה.
4. מבחינת האמינות המקצועית - בחינת חוות דעתו ומענה על השאלות שהופנו אליו בקשר לכך, מביא למסקנה כי רו"ח אברהם הסתמך על מידע חלקי ביותר, שהובא לידיעתו מבלי שבחן את החומר הגולמי בעצמו, הוא התבסס על מידע חלקי הנוגע לשנה מסוימת (2018) בלבד ומבלי לבחון שנים נוספות, אשר אין ספק כי הן רלבנטיות מאד לבחינת שווי הפעילות המדובר והתבסס על בחינה של 4 מוצרים בלבד! על מנת לבחון רווחיות גולמית וכו'.
5. בחנתי את חוות דעתו ועדותו של רו"ח פסי, כפי שהנחה אותנו פסק הדין בעניין אשקר:
6. מבחינת מישור המיהמנות האישי – עדותו של רו"ח פסי הותירה בי רושם טוב מאד, עדותו הייתה קורהנטית וברורה באופן כזה אשר מביא למסקנה כי יש לתת בו אמון. תשובותיו (שחלקן יובאו להלן) לא ביקשו להתחמק מהשאלות הקשות שנשאל והוא ענה עליהן ועמד מאחורי הנחותיו במסגרת חוות הדעת.
7. מבחינת האמינות המקצועית - בחינת חוות דעתו של רו"ח פסי ומענה על השאלות שהופנו אליו בקשר לכך, מביא למסקנה כי רו"ח פסי הסתמך על מידע רחב ביותר הכולל את כלל שנות הפעילות הרלבנטיות (2020-2018) ולא רק את שנת 2018 והביא בחשבון יריעה רחבה של שיקולים ונתונים מקצועיים בבחינת קביעת השווי הנכון.
8. בין השאר, טען רו"ח פסי הן בחוות הדעת והן במסגרת חקירתו את הדברים הבאים (פרוטוקול ע' 86, ש' 23-21):

"ת. המסקנה המתבקשת היא שכנראה לא היה 15%, אולי גם לא היה ב-2018. עם כל הכבוד למאזן מבוקר, ועושים דיודיליג'נס על דוחות של רואה חשבון מבקר, עושים את זה ובוחנים אותם וזה חלק מהעבודה שצריכים לעשות".

1. כשרו"ח פסי נשאל לגבי דוחות 2018, עלו הדברים הבאים בחקירתו (פרוטוקול ע' 90, ש' 26-15):

"ש. מה שאתה אומר זה שדוח מבוקר 2018 אתה לא הסתמכת עליו בכלל.

ת. הסתמכתי עליו.

ש. ומה עשית איתו?

ת. עשיתי תיקון קל, אני כבר אומר לך שהתיקון הזה של חצי מיליון שקל...

...

ת. זה בסדר. התיקון הזה של חצי מיליון שקל, המשמעות שלו בשיעור הרווח הגולמי איננה קיימת כמעט, איננה קיימת...".

1. העובדה ששני המומחים התייחסו לנתונים בצורה שונה ולקחו בחשבון פרק זמן שונה וכן התבססו בחוות דעתם על תוצרי מידע שונים, הביאו לפער הגדול במסקנותיהם בקשר לשווי הפעילות. בהמשך לאמור, נראה כי בחינת שתי חוות הדעת זו מול זו מביאה למסקנה כי יש להעדיף את חוות דעתו של רו"ח פסי ואת מסקנותיו בנוגע לשווי הפעילות. איני נדרש לאמץ את מסקנותיו של רו"ח פסי במלואן ולקבוע את השווי על פי הערכתו, לאור הסכמת טומהוק לשלם סכום שלא יפחת ממיליון ₪. יצוין כי אף אם נקבל חלק מהביקורת של הנאמנת בנוגע לחוות דעתו של רו"ח פסי, איני סבור כי הוכח שהשווי עלה על הסכום של מיליון ₪ (לפני מע"מ).
2. סוף דבר:
3. בהמשך לכל המצוין לעיל, נקבע בזאת כי על טומהוק לשלם עבור פעילות החברה סך של מיליון ₪ בתוספת מע"מ. מהסכום הנ"ל יש להפחית את הסכומים ששולמו על ידי טומהוק על חשבון שווי הפעילות.
4. בשאלת ההוצאות, אין להתעלם מהעברת הפעילות לטומהוק, אשר התקבלה בידיה כבר ביום 1.6.20 ,מבלי לשלם עבורה, טרם פתיחת הליך זה. בנסיבות אלה אין לדעתי מקום לחייב בהוצאות, באופן שיפגע בנושי החברה. לאור האמור, כל צד ישא בהוצאותיו.

המזכירות תשלח את פסק הדין לב"כ הצדדים.

ניתן היום, ב' באדר א' התשפ"ב, 3 בפברואר 2022, בהעדר הצדדים.