1. זוהי בקשה לחידוש הליכים בתביעה שבפניי.
2. המבקשים הודיעו כי ביום 7.6.22 ניתן אישורו של קמ"ט משפטים באזור איו"ש (להלן-קמ"ט משפטים") (נספח ב' לבקשה) לצו הירושה של אביהם המנוח סדקי עבד אלזיז חמדאן (להלן –"המנוח חמדאן") שהוצא בבית הדין השרעי בתחומי הרש"פ (נספח ה' לכתב התביעה) (להלן-"צו הירושה") ומשכך, בקשו להורות על חידוש ההליכים בתיק וקביעתו לדיון.
3. הפנייה של המבקשים לקמ"ט משפטים לצורך אישור צו הירושה, באה בהמשך להחלטה של כב' השופטת וילנר בבר"ע 8819/21 לפיה נקבע כי ככל שיתקבל אישורו של קמ"ט משפטים באזור, בהתאם לסעיף 3א(ב) לצו בדבר עזרה משפטית (יהודה ושומרון) (מס 348), התש"ל-1969 (להלן-"צו העזרה המשפטית") יוכרע במסגרת ההליך שבפני, אם ניתן להסתפק באישור זה בדבר תוקף צו הירושה על מנת לאפשר למבקשים להגיש את התביעה (ההחלטה מיום 24.05.2022 בבר"ע 8819/21, צורפה כנספח א' לבקשה).
4. המשיב 7 התנגד לבקשה ואילו המשיב 8 הודיע כי הוא אינו מתנגד לחידוש ההליך. על פי החלטתי מיום 6.12.22 הוגשה ביום 26.1.23 עמדת המשיב 8 כנציג בית המשפט בדבר התוקף המשפטי של צו הירושה שאושר על ידו.
5. משהושלמה הבאת עמדות הצדדים בכתב, ניתנת החלטה בבקשה על פי סמכותי לפי תקנה 50 (4) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט – 2018 (להלן-"התקנות").

רקע וניהול ההליך:

1. המנוח חמדאן, היה רשום במנהל האזרחי באיו"ש כבעל זכויות במקרקעין נשוא התביעה (להלן-"המקרקעין") על פי הרישום הירדני (נספח א' בנספח ב' לכתב התביעה). בכתב התביעה נטען כי זויף הסכם המכר של המקרקעין בין אביהם - המנוח חמדאן ובין המנוח רמדאן עיד עלי אבו הלאל (להלן-"המנוח רמדאן"), שהמשיבים 1-6 הם יורשיו. משכך, המנוח רמדאן מכר את המקרקעין למשיבה 7 מבלי שלו עצמו היו זכויות במקרקעין.
2. לפיכך הוגשה התביעה למתן סעד הצהרתי לפיה בטלה עסקת המכר בין המנוחים, חמדאן ורמדאן, בהיותה נסמכת על מסמכים מזויפים. כפועל יוצא תהיה בטלה עסקת המכר מכוחה נרשמו המקרקעין ע"ש משיבה 7. כן התבקש כי אורה למשיב 8 להחזיר לקדמותו את הרישום של המנוח חמדאן כבעלים במקרקעין ולרשום את בעלותם במקרקעין מכוח צו הירושה.
3. בתחילת ההליך ביקשה המשיבה 7 לדחות את התביעה על הסף משלא הגישו המבקשים צו ירושה של המנוח חמדאן המוכר בדין הישראלי. בתמיכה לתגובת המבקשים לבקשת הסילוק, הוגש עותק פנייתם לממונה על העזרה המשפטית (להלן-"הממונה") לאימות של צו הירושה והוגש גם אישור הממונה בהתאם לסעיף 8 לצו שעת חירום (יהודה והשומרון וחבל עזה- שיפוט בעבירות ועזרה משפטית) (שטחי המועצה הפלסטינית- עזרה משפטית בעניינים אזרחיים), תשנ"ט-1999 (להלן-"צו שעת חירום"). באישור הממונה נרשם כי הוא מאמת את החותמת של הממונה על העניינים המשפטיים במועצה הפלסטינית מר יוסוף עבד אללטיף עביד, המוטבעת על גבי צו הירושה שהוצא בשטחי המועצה הפלסטינית וכי אין באישור, משום אימות של תוכן צו הירושה (אישור הממונה צורף כנספח ב' לתגובה לבקשת הסילוק).
4. לאחר בחינה של טענות הצדדים בבקשת הסילוק ניתנה החלטה ביום 31.10.21 (להלן-"ההחלטה") ובה ניתנה שהות למבקשים להגיש צו ירושה מבית דין שרעי המוכר בישראל על מנת שיתנהל ההליך. בהחלטה קבעתי, בין היתר, כי אין להכיר בצו הירושה בהכרה ישירה או אגבית מכוח סעיף 11 לחוק אכיפת פסקי חוץ, תשי"ח - 1958 (להלן-"חוק אכיפת פסקי חוץ"); לא נעשה הליך קליטה של צו הירושה באישור של הממונה מכוח סעיף 8 (א) לצו שעת חירום שהוגש מטעם המבקשים ואין בו משום הכרה בצו הירושה לצורך בירור התביעה.
5. על ההחלטה האמורה הוגשה הבר"ע לבית המשפט העליון ובית המשפט הורה כבקשת המבקשים על עיכוב ביצוע ההחלטה והתקיים דיון במעמד הצדדים לאחר שהוגשה תשובת המשיבה 7 והמעדה של המדינה לבקשה. בהתאם להחלטה בבר"ע, פנו המבקשים לקצין מטה משפטים באזור יהודה ושומרון ובתאריך 7.6.22 ניתן אישורו מכוח סמכותו לפי סעיף 3(א) ו-(ב) לצו בדבר עזרה משפטית (יהודה ושומרון) (מס 348), תש"ל-1969 בדבר ההכרה בצו הירושה שניתן בביה"ד השרעי בביר-זית בתאריך 22.2.18 (אישור קמ"ט משפטים צורף כנספח ב' לבקשה) (להלן-"אישור קמ"ט משפטים").

טיעוני הצדדים:

1. בבקשה נטען כי יש לחדש את ההליך משניתן האישור של משרד החוץ ברש"פ על גבי צו הירושה ולאחריו, אישר קמ"ט משפטים את צו הירושה.
2. המשיבה 7 התנגדה לבקשה ממספר טעמים. תחילה, אישור קמ"ט משפטים לצו הירושה אינו בגדר התנאים הקבועים בסעיף 11 (א) לחוק אכיפת פסקי חוץ לצורך הכרה בצו הירושה שניתן באזור יהודה ושומרון (להלן-"האזור"). אישור קמ"ט משפטים מכוח סעיף 3א(ב) לצו העזרה המשפטית, אינו אלא הכרה של הצו באזור ואין בו משום הכרה בצו הירושה במדינת ישראל לצורך הגשתו בתמיכה לכתב התביעה. הקמ"ט, מבצע אקט טכני בלבד ללא בחינה משפטית עניינית ו/או בחינה של מהימנות צו הירושה. אישור הקמ"ט ניתן לכל פסק למעט, מטעמים מיוחדים של תקנת הציבור או עניין חיוני אחר של מפקד כוחות צה"ל באיו"ש.
3. עמדת המשיב 8 היא כי הסמכויות האזרחיות בנוגע למקרקעין הנידונים המצויים בשטח C נתונות בידי מפקד כוחות צה"ל באזור ובידי הגורמים במנהל האזרחי המוסמכים מטעמו. בהתאם לדין החל באזור ומכוח סעיף 3א(ב) לצו העזרה המשפטית הכיר קמ"ט משפטים בצו הירושה. בנסיבות של המקרה דנא ולאור הסעד שהתבקש להחזיר את הרישום ע"ש המנוח חמדאן כבעלים במקרקעין ולא מתבקש להורות על רישום הזכויות ע"ש יורשי המנוח או מי מהם, סבור המשיב 8 כי במקרה פרטני זה, ניתן להסתפק בהכרה של הקמ"ט בצו הירושה לשם ניהול התביעה. לגוף ההליך, חזר והודיע המשיב 8 כי יכבד כל פסק דין שיינתן.
4. בתשובה לתגובת המשיבה 7 טענו המבקשים, כי כל תכלית ההליך להחזיר על כנו את רישום הזכויות ע"ש המנוח חמדאן במקרקעין המצויים בשטח C. ודייקו, כי אינם מבקשים עוד כי אורה למשיב 8 לרשום את הזכויות על שמם כיורשי אביהם המנוח ואינם עותרים לסעד הצהרתי על בעלותם במקרקעין. הודע, כי לכשיבוטל רישום הזכויות ע"ש המשיבה 7 יפנו המבקשים למשיב 8 על מנת שיפעל על פי סמכותו לרישום זכויותיהם כיורשי המנוח ואינם מבקשים זאת בגדרי ההליך דנן.
5. המבקשים הוסיפו וטענו כי צו הירושה הוכר כדין ע"י הממונה מכוח צו העזרה המשפטית ובהתאם לסעיף 6 לצו שעת חירום וניתן להוציאו לפועל, כאילו היה פסק דין שניתן בישראל. משעסקינן ברישום זכויות במקרקעין באזור, אין בהוצאה של צו ירושה בישראל אלא משום סרבול ההליך ודי בצו הירושה שהוכר ע"י קמ"ט משפטים כדי לבסס את ניהול ההליך. מה עוד, שקמ"ט רישום הודיע כי יכבד כל הכרעה שיפוטית ועל פי נהליו, אין צורך בהליך הכרה מיוחד לשם מימוש פסק הדין. בנסבות אלו, אין גם חשש להיעדר אפקטיביות של פסק הדין. כמו כן נטען, כי למנוח חמדאן לא היתה זיקה כלשהי לישראל והוא לא היה כפוף לשיפוט של בתי הדין המוסלמיים הדתיים בישראל הנעדרים סמכות לדון בענייני הירושה של המנוח.

דיון ומסקנות:

1. לאחר בחינה של טענות הצדדים; עמדת המשיב 8 בנימוקיו שהובאו בהתאם להחלטה מיום 6.12.22 ובהתחשב בפנייה של המבקשים בהתאם להחלטה בבר"ע, להכרה בצו הירושה ע"י קמ"ט משפטים ובנסיבותיו של ההליך שבפני, בסעד המתבקש כיום להחזרת הרישום במקרקעין בשטח C ע"ש המנוח חמדאן, הגעתי למסקנה כי יש לקדם את ההליך אף שלא הוגש צו ירושה מבית דין שרעי בישראל.

1. מטרת ההליך על פי הסעד שהתבקש היא להביא להשבת המצב לקדמותו ברישום המנוח חמדאן כבעלים במקרקעין ככל שיינתן כעתירתם, סעד הצהרתי על ביטול עסקת המכר בין המנוחים חמדאן ורמדאן מחמת זיוף של מסמכים. כפועל יוצא מתבקש כי יוצהר על ביטול עסקת המכר עם המשיבה 7 ויבוטל רישומה במנהל האזרחי כבעלים במקרקעין.
2. בתמיכה לבקשה הוגש אישור בדבר הכרה בצו הירושה ע"י קמ"ט משפטים מכוח סעיף 3 א(ב) לצו העזרה המשפטית. המקרקעין, הועברו לאחר מלחמת ששת הימים לשליטה של המפקד הצבאי ומנוהלים ע"י המנהל האזרחי באיו"ש. לוח רישום הזכויות שנוהל בלשכת הרישום הירדנית באזור, מנוהל ע"י המשיב 8 שהוא הרשות המוסמכת במנהל האזרחי, לרשום זכויות במקרקעין באזור (ראו למשל: צו בדבר עסקאות במקרקעין (יהודה ושומרון) (מס' 25), תשכ"ז-1967. בעניין סמכויות קמ"ט הרישום ושיקוליו בנוגע לרישום ראו: בג"צ 1299/11 צורים 2000 בע"מ נ' ראש המינהל האזרחי לאזור יהודה והשומרון (5.04.2012) (להלן-"פרשת צורים"). על פי ההודעה של המשיב 8 המוסמך לבצע את הרישום לעמדתו, ההכרה של קמ"ט המשפטים בצו הירושה בנסבות התיק דנן, די בה לצורך ניהול ההליך וכי יכבד כל פסק הדין שיינתן.
3. בתי המשפט עמדו על היחסים המיוחדים בין מדינת ישראל ובין האזור, העשויים להשליך על סיווגו של פסק מהאזור כפסק זר, או שמא כפסק מקומי. בע"א 490/88  ד"ר אנבא בסיליוס - המוטראן הקופטי של נ' אחמד מוחמד מחמוד עדילה, פ''ד מד(4) 397 (1990) נקבע: "שהרי לא רק שהיחסים בין ישראל לאזור אינם דומים ליחסים בין ישראל למדינה ריבונית אחרת, אלא שמדובר באזור בו משמשות שתי שיטות משפטיות: "האחת ישראלית כמעט במלואה, השנייה - שילוב של משפט ירדני וצווים המוצאים על-ידי השלטון הצבאי..." (ראה מאמרו של פרופ' א' רובינשטיין, "מעמדם המשתנה של 'השטחים': מפיקדון מוחזק ליצור כלאיים משפטי" עיוני משפט יא (תשמ"ו-מ"ז) 439, 456; וכן ראה מאמר נוסף פרי עטו של המחבר: "ישראל והשטחים: סמכויות השיפוט" עיוני משפט יד (תשמ"ט) 415). בהתאם לכך התייחסו בתי המשפט בעבר אל האזור במספר מקרים. כך ראינו, שלשאלת הסמכות הבינלאומית העניינית בענייני מקרקעין לא התיחסו לאזור, על-פי המציאות, כאל חוץ-לארץ, וכך גם לעניין המצאת כתבי-בי-דין (ע"א 179/77 [4])" בהמשך נאמר: "מן הראוי לבחון כל שאלה ונושא לגופם בנוגע לפסק, כשכל כלל שבמשפט הבינלאומי הפרטי ייבחן גם על-פי הרציונאל העומד מאחוריו, תוך התחשבות באופי היחסים הפוליטיים, החברתיים והמשפטיים שבין ישראל והאזור". במסגרת אותו הערעור, לא נדרש בית המשפט להכריע אם הפסק מהאזור הוא פסק זר או פסק מקומי (שם, עמ' 411-412).
4. נוכח המורכבות המתוארת לעיל, ביחסים בין מערכות המשפט במדינת ישראל ובאזור, תוקן צו העזרה המשפטית (תיקון מס' 14) (יהודה ושומרון) (מס' 1485), התשס"א-2000 ונוסף בו סעיף 3א(א) הקובע: "פסק שניתן כדין בישראל ועליו אישור בית משפט יוכר באזור, באישור קצין המטה למשפטים, אשר לא יסרב ליתן אישורו להכרה אלא אם הדבר נוגד את תקנת הציבור או שקיימים טעמים מיוחדים אחרים שיירשמו שלא להכיר בפסק". בכך, ביקש המחוקק למנוע קושי באישור של פסקי-דין קנייניים-חפציים, שאינם ניתנים להוצאה לפועל (ראו: בג"ץ 332/11‏ עבד אלקאדר עבד אללה יונס קבהא נ' שר הביטחון, פסקה 13 (30.09.2013) (להלן-"עניין קבהא").על כך מצינו במאמרו של אהוד ברוש בכותבו: "אופייה הכללי של מערכת היחסים המשפטיים בין ישראל ובין האזור, השונה באופן מהותי ממערכת הקשרים הרגילה בין שתי שיטות משפט זרות, עד שקשה לראות את האזור כ"חוץ-לארץ" ביחס לישראל, ולהיפך אבן היסוד המשפטית, עליה מושתתת מערכת היחסים המיוחדת כאמור, היא צו בדבר עזרה משפטית (יהודה והשומרון) (מס 348) תש"ל -1969" (אהוד ברוש "צווים של בתי משפט  ישראליים בקשר לירושת מקרקעין ביהודה ושומרון ובעיית הכרה בפסקים מעין-חפציים", משפט וצבא (2000)143, 155, אליו הפנה בית המשפט בפרשת קהבא, בפסקה 13 ). נוכח יחסים מיוחדים אלו, ומבלי שיהא בהחלטתי משום קביעה לסיווג של צו הירושה כפסק מקומי, די בעניינינו בהכרה בצו הירושה של קמ"ט משפטים לצורך ההליך שבפניי.

1. אוסיף ואומר, כי הפעולות של משיב 8, לרבות בהכרה בצו הירושה כפופות "לעקרונות היסוד של המשפט המנהלי הישראלי, הכוללים, בין היתר, עקרונות של הגינות, אי שרירות, סבירות, מידתיות, וכללי הצדק הטבעי, וזאת מבלי שיש בכך משום החלת המשפט הישראלי באזור" ועל פי כללי המשפט הבינלאומי הפומבי בנוגע לתפיסה לוחמתית והדין המקומי שחל באזור, ערב התפיסה הלוחמתית (בג"צ 7437/11 מחמד נצאר נ' המפקד הצבאי לאזור יהודה ושומרון (10.2.2013)) והותקנו צווים ותקנות לביצוע סמכויותיו שאינן בגדר "אקט טכני" בלבד (ראו: פרשת צורים, פסקה 3).
2. כל שנאמר לעיל לא נאמר אלא כדי לדייק בעניין מעמדו של המשיב 8 וסמכויותיו בגדרן ניתנה הכרה של קמ"ט משפטים בפסק שניתן באזור ולתכליות של צו העזרה המשפטית והתיקון בצו. זאת, מבלי שיהא בהכרה של קמ"ט המשפטים משום הכרה בפסק חוץ לפי חוק אכיפת פסקי חוץ ודי בה, לצורך פתיחת שערי בית המשפט בפני המבקשים לצורך ניהול ההליך. הליך, שעניינו רישום זכויות של המנוח חמדאן במקרקעין המצויים בשטח C הנתון לסמכות של המשיב 8 בלבד לביצוע של פסק הדין. הכל, בכפוף להכרעה של בית משפט זה, בשאלת זיוף של מסמכי המכר של המקרקעין.
3. על כן, בנסיבות הפרטניות של ההליך אותן מניתי, די בהכרה בצו הירושה ע"י קמ"ט משפטים לפי צו העזרה המשפטית על מנת שינוהל ההליך שבפניי.
4. לאור האמור, הבקשה מתקבלת.
5. קובעת ישיבת קדם משפט ליום 16.4.23 בשעה 14:30.
6. הצדדים ישלימו את ההליכים המקדמיים בהתאם לפרק ט' לתקנות.
7. רשימת בקשות שהצדדים מבקשים לדון בהן תוגש בהתאם לתקנה 49 לתקנות עד לא יאוחר מ-20 יום לפני ישיבת קדם המשפט ותשובה להן, תוגש תוך 14 יום.
8. בהתאם לתקנה 62 יגישו המבקשים רשימת עדים עד 20 יום לפני ישיבת קדם המשפט והמשיבים יעשו כן 14 יום לאחר קבלת רשימת עדי המבקשים.

ניתנה היום, כ"ב אדר תשפ"ג, 15 מרץ 2023, בהעדר הצדדים.