לפני:

כב' הנשיא מירון שוורץ

החלטה

1. לפניי בקשה מטעם התובע להפניית שאלות הבהרה לד"ר רוני בשוראי, אשר מונה כמומחה מטעם בית הדין.

2. ענייננו בתביעה אשר הגיש התובע כנגד החלטת הנתבע שלא להכיר בליקוי ממנו סובל בכפות הרגליים כפגיעה בעבודה הקשורה לתנאי עבודתו.

3. הצדדים הגיעו לידי הסכמה דיונית, לפיה ימונה מומחה רפואי מטעם בית הדין, לבחינת קיומו של קשר סיבתי בין הליקוי ממנו סובל התובע בכפות הרגליים לבין תנאי עבודתו.

4. בהתאם להסכמת הצדדים האמורה לעיל, מונה ד"ר רוני בשוראי, לשמש מומחה יועץ רפואי בתחום האורתופדי (להלן: המומחה).

5. העובדות שהונחו בפני המומחה הינן כדלקמן:

א. התובע יליד 1984.

ב. התובע עבד בין חודש 09/2015 ועד חודש 02/2019 במפעל כתר פלסטיק בע"מ באלון תבור בתור אחראי על נושא הזנת חומרי גלם למכונות של המפעל.

ג. לצורך התפקיד עלה התובע כ-30 פעם במשמרת על הסולמות אשר בנויים ממוטות עגולים של ברזל (גובה הסולמות משתנה בין 2-12 מטר) לצורך פיקוח ולצורך הזנת חומרים, לעיתים תוך כדי נשיאת משקל על גבו.

ד. התובע הפעיל בין היתר מלגזה כ-3-4 שעות ביום עבודה רגיל באופן שאינו רציף ובכל יתר הזמן עבד תוך כדי שהוא עומד על רגליו ובעיקר הולך מרחקים שונים ברחבי המפעל אשר מצטברים לכ-6 ק"מ במשמרת, שנמשכה בין 9-12 שעות.

ה. התובע עבד 6 ימים בשבוע.

ו. לתובע רקע רפואי מילדות בכף הרגל כפי שמפורט בחומר הרפואי המצ"ב.

6. השאלות שהופנו למומחה הרפואי היו כדלקמן:

א. מהי המחלה או מהו הליקוי שממנו סובל התובע בכפות רגליו?

ב. האם קיים קשר סיבתי בין תנאי עבודתו של התובע (כמפורט בסעיף 4 לעיל) ובין הליקוי בו לקה או החמרתו? כאמור, על מנת לקבוע קיומו של קשר סיבתי, יש צורך בסבירות של מעל 50% כי תנאי העבודה השפיעו במידה זו או אחרת על התפתחות הליקוי או החמרתו, דהיינו יותר סביר לקבוע שתנאי העבודה השפיעו על הופעת הליקוי או החמרתו, לעומת המצב ההפוך שתנאי העבודה לא השפיעו.

ג. ככל שהתשובה לשאלה הקודמת חיובית - האם בעיקרו של דבר ניתן לומר, כי המחלה של התובע עקב עבודתו האמורה נגרמה או הוחמרה על דרך של פגיעות זעירות כך שכל אחת מהן הסבה לו נזק זעיר בלתי הדיר עד שהצטברות הנזקים הזעירים הללו זה על גבי זה גרמה או החמירה גם כן את מחלתו (כדוגמת טיפות מים המחוררות את האבן עליה הן נוטפות).

ד. ככל שהמומחה ישיב לשאלה הקודמת בחיוב, הוא מתבקש להשיב לשאלה הבאה בדבר השפעת העבודה על הליקוי ביחס לגורמיו האחרים, דהיינו - האם לעבודת התובע השפעה משמעותית על ליקויו של התובע?

(השפעה משמעותית על פי הפסיקה הינה בשיעור של 20% ומעלה).

7. בתשובה לשאלות לעיל, השיב המומחה בחוות דעתו שנתקבלה בבית הדין ביום 4.4.21 כדלקמן:

"א. כף רגל ימין – גידול שפיר שהוסר בילדות המוקדמת. אין תלונות בהמשך. אין ליקוי הקשור לניתוח זה. קיימת כף רגל שטוחה, הפרעה מבנית תורשתית שטופלה במדרסים. אין לה קשר לעבודתו.

כף רגל שמאל – כף רגל שטוחה, שהיא הפרעה מבנית תורשתית, כמו בכף רגל ימין, ואין לה קשר לעבודתו. בגיל 14 לערך עבר ניתוח להסרת עצם נביקולר אקסוסורית (עצם נוספת בכף הרגל, לעיתים מפריעה ומכאיבה). לאחר הניתוח, עקב הפרעה בגיד הטיביאליס פוסטריור המתחבר בין השאר גם לנביקולר (תפקידו לייצב את כף הרגל), התגברה ההשטחה של כף הרגל. עם כאב שהתגבר במשך השנים, הוסיף למגמת הקריסה של כף הרגל מצב של וולגוס בעצם העקב – נטייה שלה כלפי חוץ, גם הוא שינוי מבני הקשור לתורשה ונגרמו שינויים ניווניים במפרק הסובטלרי, המפרק שמתחת לקרסול. כאביו התגברו בשנת 2018. וב – 2019 נותח שוב בכף רגלו, בוצעה אוסטואוטומי של עצם העקב על מנת לשנות את הזווית שלה, וחיזוק של גיד הטיביאליס פוסטריור. נכון לשנת 2020 – עדיין סבל והפרעה תיפקודית.

ב. לבעיות והליקויים מהן סובל בכפות הרגליים אין קשר לעבודתו, גם לא החמרה עקב עבודתו. ההחמרה שחלה בשנת 2018 קשורה בלעדית להפרעות המבניות של התובע בכף הרגל ולניתוח שעבר בגיל 14.

ג. אין בתיאור של אופי עבודתו של התובע פעולות היכולות לגרום למיקרוטראומה. הליכה של 1.5 ק"מ בשעה עם כ – 7 פעולות של טיפוס בשעה (אחת כל 9 דקות בערך), כל זאת בנעלי עבודה אינה יכולה להתפרש כפעילות מזיקה".

8. חוות הדעת הועברה לצדדים. מטעם התובע הוגשה כאמור בקשה להפניית שאלות הבהרה למומחה. הבקשה הועברה לתגובת הנתבע.

למען הנוחות, השאלה ו/או השאלות תפורטנה בנפרד, לצד עמדת הנתבע לגביהן והכרעת בית הדין:

שאלה מספר 1:

"לפי חוות דעתך, תיארת שהתובע סובל ממצב תורשתי, כך שהתובע נותח לפי העובדות בעקבות נביקולה אקססורית בהתאם לחומר הרפואי, והשאלה היא האם כבודך בטוח שהתובע סבל ממחלה תורשתית".

עמדת הנתבע:

הנתבע התנגד לשאלות וטען כי "מדובר בשאלה שנועדה להתווכח עם המומחה. חוות הדעת ברורה".

הכרעת בית הדין:

אכן מדובר בשאלה בעלת אופי פולמוסי-ווכחני, שמכל מקום מתן מענה עליה לא יתרום להבהרת קביעת המומחה בחוות דעתו, שבה קבע כי הליקויים מהם סובל התובע הינם על רקע בעיות מבניות בכפות הרגליים:

"לבעיות והליקויים מהן סובל בכפות הרגליים אין קשר לעבודתו, גם לא החמרה עקב עבודתו. ההחמרה שחלה בשנת 2018 קשורה בלעדית להפרעות המבניות של התובע בכף הרגל ולניתוח שעבר בגיל 14".

שאלה מספר 2:

"האם נביקולה אקססורית מוגדרת מחלה תורשתית?".

עמדת הנתבע:

הנתבע התנגד לשאלות וטען כי "המומחה ציין בחוות הדעת כי כפות רגליו של התובע שטוחות וכי מדובר בהפרעה מבנית תורשתית. בהתייחס לכף רגל שמאל הוסיף המומחה וציין כי התובע עבר ניתוח להסרת עצם נביקולר אקססורית ופירט לגבי השלכות ניתוח זה על השטחת כף הרגל. חוות הדעת ברורה ולא קיים צורך כלשהו בהבהרתה".

הכרעת בית הדין:

השאלה אינה תורמת להבהרת קביעותיו של המומחה בחוות דעתו, בה התייחס המומחה לבעיות ההשטחה בכפות הרגליים מהן סובל התובע ולניתוח שעבר להסרת עצם נביקולר אקססורית, שבעקבותיו "התגברה ההשטחה של כף הרגל".

שאלה מספר 3 :

"איזה מחלות תורשתיות כבודך מכיר בכף הרגל? והאם נביקולה אקסוסורית נכללה בניהם".

עמדת הנתבע:

הנתבע התנגד לשאלות וטען כי "מדובר בשאלה התיאורטית אשר נועדה לבחון את מומחיות המומחה ואין בה כדי לקדם את בירור המחלוקת בתיק זה ".

הכרעת בית הדין:

מדובר בשאלה תיאורטית שאינה מותרת במסגרת שהותוותה בשאלות הבהרה, וכן אין בשאלה כדי לתרום להבהרת חוות הדעת.

שאלה מספר 4:

"יש בידי הח"מ תיעוד רפואי אשר מוכיח שמדובר בתחלואה שאיננה תורשתית בהסתמך על ספרות רפואית, האם כבודך עודנו חושב שהמחלה היא תורשתית או שמא כבודך חוזר בכך?".

עמדת הנתבע:

הנתבע התנגד לשאלה וטען כי "לשאלה לא צורף תיעוד רפואי כלשהו ולא ספרות רפואית. מדובר בשאלה שנועדה להתווכח עם המומחה".

הכרעת בית הדין:

השאלה אינה ברורה, ולא נראה כי עשויות לתרום להבהרת חוות הדעת. ככל שדעתו של התובע אכן נסמכת על תיעוד רפואי כלשהו ועל ספרות מקצועית מסוימת, היה עליו להפנות את המומחה לאותו תיעוד רפואי ספציפי ולאותה ספרות ולשאול את דעתו ביחס לאמור בהן. ועל כן, השאלה אינה מותרת מה גם שאינה רלוונטית.

שאלות מספר 5 ו - 6:

"5. כבודך מציין שהמחלה והסבל לאורך השנים, אומנם עובדתית התובע נותח בהיותו ילד ובמשך השנים לא היו תלונות משמעתיות. אומנם נותר עוות מבני של כף הרגל שיכול לתרום להאצה של הכאבים אך תנאי ההעסקה הקשים בהחלט יתרמו לפחות למחצית מההסתמנות, כמו כן אין התייחסות מפורטת לפתלוגיה של אי ספיקת גיד TP ולניתוח שהתובע עבר, והשאלה האם יש בתיק הרפואי היסטוריה שמעידה על כך שהתובע סבל לאורך השנים?

6. אם יש, כב' המומחה מתבקש לציין בפניי כמה פעמים? ובאיזה הקשר פנה התובע לייעוץ אורתופדי בגין הבעיה שהתפתחה בגין העסקתו לטענתו, וזאת טרם תחילת העסקתו כלשון הקביעה שלך?".

עמדת הנתבע:

הנתבע התנגד לשאלות וטען כי "התובע מייחס למומחה קביעות שכלל לא עולות מחוות דעתו. המומחה התייחס במפורש לגיד הטיביאליס פוסטריור. חוות הדעת ברורה ולא קיים צורך כלשהו בהבהרתה. בכל הנוגע להיסטוריה הרפואית, המומחה התייחס לכך בהרחבה בחוות דעתו וקבע כי לא קיים קשר סיבתי בין תנאי עבודתו של התובע לבין הליקוי גם לא בדרך של החמרה. המומחה קבעה במפורש כי גם ההחמרה בליקוי קשורה בלעדית להפרעות המבניות של התובע בכף הרגל ולניתוח שעבר בגיל 14".

הכרעת בית הדין:

גם כאן מדובר בעניינים אשר קיבלו מענה בחוות הדעת, בה התייחס המומחה לעברו הרפואי של התובע כפי שתועדו במסמכים הרפואיים (אותם פירט המומחה בחוות הדעת), כמו גם למהלכי הניתוח שעבר התובע בכפות הרגליים, לרבות לעניין ההפרעה בגיד "הטיביאליס פוסטריור":

"...לאחר הניתוח, עקב הפרעה בגיד הטיביאליס פוסטריור המתחבר בין השאר גם לנביקולר (תפקידו לייצב את כף הרגל), התגברה ההשטחה של כף הרגל... כאביו התגברו בשנת 2018. וב – 2019 נותח שוב בכף רגלו, בוצעה אוסטאוטומי של עצם העקב על מנת לשנות את הזווית שלה, וחיזוק של גיד הטיביאליס פוסטריור...".

כמו כן, המומחה התייחס באופן ברור לשאלת הקשר הסיבתי, ובמסגרת זו קבע כי תנאי עבודתו של התובע לא גרמו ללקויים מהם סובל בכפות הרגליים, גם לא בדרך של החמרת מצב עקב עבודתו.

שאלה מספר 7:

"מדוע לא התייחסת לאבחנה הרפואית של אי ספיקת גיד TP והניתוח אשר עבר התובע?".

עמדת הנתבע:

הנתבע התנגד לשאלה וטען כי "המומחה התייחס בפירוט לגיד הטיביאליס פוסטריור וגם לניתוח שעבר התובע".

הכרעת בית הדין:

כפי שהובהר לעיל, השאלה קיבלה מענה בחוות הדעת, בה התייחס המומחה למהלכי הניתוח שעבר התובע בכפות הרגליים, לרבות לעניין ההפרעה בגיד "הטיביאליס פוסטריור".

שאלות מספר 8 ו – 9:

"8. האם ידוע לך שמחלה של אי ספיקת גיד TP יכולה להיווצר בעקבות עומסים משמעותיים שיכולים להביא לאי ספיקה של הגיד בחלק משמעותי מהאטיולוגיה – סיבתיות של המחלה?

9. גם באדם שאינו סובל משינוי מבני בכף הרגל, או בתחלואה כל שהיא בכף הרגל, עומסים כאלה בהחלט יכולים לגרום להסתמנות דומה ממנה סבל התובע, אומנם אצל התובע יש תרומה של מצב קודם שהאיצה את ההסתמנות, אך בוודאי אלמלא העומסים המשמעותיים ההסתמנות לא הייתה בשלב מוקדם ובצורה המשמעותית שהצריכה התערבות וטרם הביאה לשיפורה של התלונה, ולכן האם העומסים שתוארו באופי העסקתו של התובע יכולים להביא להסתמנות של אי ספיקה גיד TP?".

עמדת הנתבע:

הנתבע התנגד לשאלות וטען כי "התובע לא הפנה לספרות מקצועית כלשהי. מכל מקום, חוות הדעת ברורה ומנומקת לפיה לא קיים קשר סיבתי כלשהו בין תנאי עבודתו של התובע לבין הליקוי גם לא בדרך של החמרה".

הכרעת בית הדין:

מדובר בשאלות כלליות שמבוססות על טענות רפואיות-מקצועיות בעלמא, וזאת מבלי שהובאו סימוכין לאותם קביעות מקצועיות לכאורה.

מכל מקום, המומחה התייחס כאמור באופן ברור לשאלת הקשר הסיבתי, ובגדר כך קבע כי תנאי עבודתו של התובע לא גרמו ללקויים מהם סובל בכפות הרגליים, ולא בדרך של החמרת מצב.

9. סוף דבר – הבקשה נדחית.

התובע יודיע בתוך 14 יום מהיום עמדתו לעניין המשך ההליכים בתיק. ככל שלא יעשה כן, יחשב כמי שמסכים למסקנה שבחוות הדעת ולדחיית התביעה ללא צו להוצאות.

10. למעקב המזכירות בהתאם.

ניתנה היום, י"ט בתמוז תשפ"א (29 ביוני 2021), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.