לפניי בקשה להורות על סילוק התביעה כנגד המבקשים 3 ו-4.

טענות הצדדים (בתמצית):

1. לטענת המבקשים, לאור העובדה שהמבקשים 3 ו-4 אינם הבעלים ו/או היורשים של הנכס מושא התובענה, והגם שהם מועסקים אצל המבקשת 1 (להלן – "החברה"), המבקשת 2 בהיותה הבעלים של החברה מקבלת את כל ההחלטות הנוגעות לחברה.
2. לטענת המשיב, דין הבקשה להידחות נוכח מודל האחריות האישית הקבוע בסעיף 54(א) לחוק החברות, הקובע כי עצם העובדה שאדם הוא אורגן של החברה אינה מקנה לו אוטומטית חסינות מתביעה נזיקית. יוצא אפוא, שהמבקשים 3 ו-4 בהיותם מנהלים בפועל בחברה, יכולים להיות חבים בנזיקין לצד חברה בע"מ, אף אם הם אינם רשומים כבעלי מניות או דירקטורים בחברה, ודי בכך שהיו מעורבים במעשה או במחדל נזיקי.

דיון והכרעה:

לאחר שבחנתי את טענות הצדדים נחה דעתי שדין הבקשה להידחות, ויובהר.

1. סילוק התביעה על הסף הוא סעד קיצוני שעל בית המשפט להשתמש במקרים נדירים בלבד, כפי שנקבע בשורה ארוכה של פסקי דין (ראו למשל: ע"א 1383/07 חברת שמעון צרפתי בע"מ ואח' נ' שתולים מושב עובדים להתיישבות שיתופית בע"מ ואח', ניתן ביום 14.4.2010).

אין חולק שהמבקשים 3 ו-4 אינם הבעלים הרשומים של חברה אלא מועסקים על ידה. טענות הצדדים אשר הובאו בתמצית דלעיל, לעניין שאלת עילת התביעה של המשיב כנגד המבקשים 3 ו-4, בהיותם עובדים בחברה שנויות במחלוקת. מאחר שבירור טענות אלה, כמו גם טענות נוספות הנטענות ע"י הצדדים, מצריכות בירור עובדתי מעמיק, לא מצאתי להורות על סילוק התביעה כנגד המבקשים 3 ו-4 בשלב זה, שכן לדעתי בירור שכזה מצריך שמיעת ראיות הצדדים, בשים לב לכך, שהמבקשים טרם הגישו תצהירי עדות ראשית מטעמם.

כך גם לא מצאתי שנסיבות המקרה הן נסיבות המצדיקות שימוש בסעד קיצוני של סילוק התביעה על הסף.

לאור האמור לעיל, הבקשה לסילוק התביעה כנגד המבקשים 3 ו-4 נדחית, תוך ששמורות לצדדים טענותיהם בעניין זה – להן אדרש כאמור במסגרת ניהול ההליך.

לא מצאתי להורות על חיוב מי מהצדדים בהוצאות בגין בקשה זו.

1. המבקשים (הנתבעים) יגישו תצהירי עדות ראשית בתוך 30 יום מהיום.

לאור העובדה שהדיון שקבוע בתיק אמור היה להתקיים לאחר הגשת תצהירי כל הצדדים, אני מורה על דחיית מועד הדיון ליום 6.2.2022 שעה 10:45.

על הצדדים עצמם להתייצב לדיון.

התיק יובא לעיוני ביום 30.11.2021.

ניתנה היום, י"ב חשוון תשפ"ב, 18 אוקטובר 2021, בהעדר הצדדים.