12 דצמבר 2021

לפני:

כב' השופטת רחל בר"ג-הירשברג

החלטה

1. מונחת לפניי בקשת התובעת למינוי מומחה נוסף מטעם בית הדין, הפעם בתחום הפלבולוגיה, על מנת שיחווה דעתו בסוגיית ההצדקה לשמירת הריון בתקופה שבמחלוקת.

2. ברקע הבקשה קביעת המומחית מטעם בית הדין, פרופ' טלי זילברשטיין, ולפיה התובעת התמודדה במהלך ההריון עם מצב של אי ספיקה ורידית (בלשון אחרת: דליות סימפטומטיות ברגליים), אולם נשלל מצב של פקקת ורידים. על פי המומחית במצב של דליות ברגליים מומלץ להמצא בתנועה ולהימנע ממצב של עמידה או ישיבה ממושכת. בשים לב לממצאים הרפואיים של התובעת כמו גם לאופי עבודתה שמבוצע בתנועה, המומחית קבעה שלא התקיימו אצל התובעת תנאי הזכאות לשמירת הריון. למומחית הופנו שאלות הבהרה בהן הופנתה תשומת לבה לסימפטומים שעמם התמודדה התובעת ולהמלצת הרופא-הפלבולוג שטיפל בתובעת 'בזמן אמת'. אלא שגם לאחר עיון בהם נותרה המומחית בעמדתה כי המצב הרפואי לא סיכן את התובעת או את עוברה וכי גם תנאי עבודתה של התובעת לא סיכנו אותה או את עוברה.

3. בהמשך לתשובות המומחית לשאלות ההבהרה הגישה התובעת את הבקשה שלפניי למינוי מומחה נוסף מתחום הפלבולוגיה. לטענתה שאלות ההבהרה נענו על ידי המומחית באופן חלקי בלבד. בכלל זה המומחית התעלמה מהתסמינים שנמצאו אצל התובעת בזמן אמת, ומהממצא הרפואי שאי הספיקה הוורידית החמירה באופן משמעותי במהלך ההריון. לעמדת התובעת המומחית גם לא התייחסה לתנאי עבודתה הספציפיים, ולא השיבה לשאלה מהי עמידה ממושכת, ומהי ההכבדה שנגרמה לתובעת.

4. המוסד מצדו מתנגד לבקשה. לעמדתו מדובר בחוות דעת רחבה שבה המומחית לא התעלמה מהתסמינים עמם התמודדה התובעת ולא טעתה במסקנתה שמדובר במצב של אי ספיקה ורידית שטחית. מסקנה העולה בקנה אחד גם עם קביעת הרופא הפלבולוג שטיפל בתובעת במהלך ההריון. לגישתו לנוכח שכיחות התופעה בקרב נשים הרות אין מקום לקביעה כי מומחיותה של פרופ' זילברשטיין בתחום המיילדות והגניקולוגיה אינה מגעת לצורך הערכת קיומו של סיכון לתובעת או לעובר. ממילא נמצא טעם לפגם בהעלאת הטענה לאחר קבלת חוות דעתה. עוד טוען המוסד כי קריאת חוות הדעת בשלמותה לא מותירה ספק כי המומחית הבינה היטב את תנאי עבודתה של התובעת ואף עשתה את ההבחנה המתבקשת בין מצב רפואי מכביד לבין כזה המחייב היעדרות מהעבודה בשל סיכון הנשקף לאישה או לעובר בשל המשך העבודה.

בתשובה לתגובת המוסד הודיעה התובעת, בין היתר, כי הוא עומדת על בקשתה וכי לטעמה תגובת המוסד מותירה את הרושם כי הפרוש שניתן על ידו לאמור ברשומות הרפואיות הוא למצער, סלקטיבי.

דיון והכרעה

5. לבית הדין נתונה סמכות רחבה למנות מומחה נוסף אם מצא כי יש בכך צורך (הנחיה מספר 17 להנחיות נשיאת בית הדין הארצי בדבר מינוי מומחים יועצים רפואיים, מפורסמות באתר הרשות השופטת (10.9.2019). אולם נקודת המוצא היא כי "על בית הדין להסתפק במינוי מומחה אחד לפגימה אחת".

6. לאחר עיון בכלל החומר שהונח לפניי, עמדתי היא כי המומחית השיבה בצורה מספקת לשאלות ולשאלות ההבהרה שהופנו אליה. בניגוד לטענת התובעת המומחית לא התעלמה מתסמיני המחלה שתועדו אצל התובעת במהלך ההריון. בתוך כך המומחית מסכימה שאצל התובעת נמצאו תסמינים המעידים על אי ספיקה ורידית שהחמירה במהלך ההריון, ובכלל זה נפיחות (ורידים בולטים), כאב וגרד עז. השימוש של המומחית במושג אי ספיקה שטחית מקביל לשימוש של הפלבולוג במונח אי ספיקה חיצונית, ולא נועד להפחית מרמת החומרה של אי הספיקה הוורידית שנמצאה אצל התובעת. עוד עולה מחוות הדעת כי בניגוד לטענת התובעת המומחית לא השיבה במעורפל לשאלה מהי עמידה ממושכת. המומחית הבהירה שבמצב של אי ספיקה ורידית מומלץ להמצא בתנועה, להרבות בהליכה, ולהימנע מעמידה ומישיבה ממושכות. המומחית הבהירה שהפעולות שאותן ביצעה התובעת בעבודתה מלמדות על תנועה ולא על עמידה ממושכת שממנה יש להימנע. תשובה זו ברורה ולא מעורפלת.

המומחית הוסיפה כי תנאי העבודה הכבידו על התובעת, ולכן טוב הייתה עושה לו פנתה למומחה תעסוקתי שהיה מקל עליה את היקף העבודה או אף נותן לה הנחיות שיאפשרו לה לבצע את העבודה בצורה פחות מכבידה. אך לא ניתן להסיק מקביעה זו שתנאי העבודה חייבו עמידה ממושכת או שהם סיכנו את התובעת או את העובר.

7. מבלי לגרוע מהאמור אוסיף כי עיון מדוקדק בחוות הדעת של המומחית כמו גם ברישומים הרפואיים של הפלבולוג שטיפל בתובעת מעלה שאין ביניהם מחלוקת על כך שאי הספיקה הוורידית שנמצאה אצל התובעת, חמורה ככל שהייתה, לא סיכנה את התובעת אלא הייתה גורם סיכון להתפתחות בעיות אחרות ובראשן פקקת ורידים (הפלבולוג שטיפל בתובעת רשם "שהנ"ל סובלת קשות מהחמרה משמעותית של אי הספיקה הוורידית החיצונית עם כאבים עזים ברגליים ובנרתיק בכל עמידה ... הדבר מעיד על סכנה משמעותית לסיבוכים מסוכנים ובמיוחד לפקקת ורידים"). המומחית התייחסה לקביעה זו והבהירה שאי ספיקה ורידית בפני עצמה אינה מסכנת את האישה או את עוברה וכי התיעוד הרפואי מלמד שלתובעת נערך בירור רפואי ששלל קיומה של פקקת ורידים, שהיא המצב שעלול לסכן את התובעת. לא מצאתי בבקשתה של התובעת למינוי מומחה נוסף כל התמודדות עם קביעה רפואית זו של המומחית, שעל פני הדברים עומדת בקנה אחד עם קביעת הפלבולוג שטיפל בה. המומחית מטעם בית הדין התבקשה להשיב לשאלה אם מצבה הרפואי של התובעת הנובע מההריון סיכן אותה או את עוברה, וכן אם תנאי העבודה של התובעת סיכנו אותה או את עוברה ותשובתה הייתה בשלילה. הפלבולוג שטיפל בתובעת כלל לא התייחס לשאלות אלה ברישומים הרפואיים שלו, וניכר שהמליץ לתובעת על שמירת ההריון בגלל ההכבדה שהייתה לעבודה על התובעת, מצב שבו הכירה גם המומחית.

8. משלא מצאתי ממש בטענות התובעת שהמומחית לא השיבה בצורה מלאה או בהירה לשאלות שהופנו אליה, והיות שעל פני הדברים גם אין מחלוקת של ממש בין ממצאי הפלבולוג שטיפל בתובעת ומשמעותם לבין אלו שמצאה המומחית לא שוכנעתי שיש צורך במינוי מומחה נוסף בעניינה של התובעת.

9. ערה אני לטענת התובעת כי ניתן לאשר את תביעתה לגמלת שמירת הריון על יסוד קביעת המומחית, אך זו טענה שמקדימה את זמנה ואינה נוגעת לבקשה למינוי מומחה נוסף. טענה זו שמורה לתובעת לשלב המתאים – במסגרת הסיכומים שתגיש.

10. ההליך יקודם אפוא אל שלב הסיכומים. התובעת תגיש סיכומיה בתוך 30 ימים.

המוסד יגיש סיכומיו בתוך 30 ימים מיום שיומצאו לו סיכומי התובעת.

אורך הסיכומים לא יעלה על 3 עמודים.

11. מעקב מזכירות אחר הגשת סיכומי הצדדים במועד.

ניתנה היום, ח' טבת תשפ"ב, (12 דצמבר 2021), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.