בהחלטתי מיום 23.8.22 קבעתי שהתצהירים מטעם התביעה יוגשו לבית המשפט עד 8.9.22, והתצהירים מטעם הנתבע יוגשו לבית המשפט עד 23.10.22. ביום 6.9.22 הגישה התובעת בקשה להארכת מועד להגשת תצהיר אחד העדים, בטענה שבשיחה שניהל עמו ב"כ התובעת התברר שהעד שוהה בחו"ל מאז תחילת חודש אוגוסט וצפוי לשוב לישראל ב-2.10.22. על כן ב"כ התובעת לא יכל להיפגש עמו ולהכין את התצהיר, והוא מבקש להאריך את המועד עד 6.10.22.

הנתבע התנגד לבקשה וטען שבשים לב למועד שנקצב להגשת ראיותיו ולמועד ההוכחות הקבוע ליום 6.11.22, קבלת הבקשה עלולה לפגוע או לקפח את זכותו להתגונן כדבעי. לטענתו, הזמן שניתן לנתבע להכין את ראיותיו כולל את חגי תשרי וכל פגיעה נוספת בזמן שנקצב תהא בעלת השלכות קשות כלפי הנתבע. נטען, שלא ניתן כל הסבר מדוע התובעת לא טרחה לגבות תצהיר עדות ראשית מהעד טרם נסיעתו לחו"ל. לשיטתו, היה על התובעת לציין את מגבלותיה בגביית תצהירי עדות ראשית מיד עם קביעת מועד ההוכחות או מיד לאחר ההחלטה בדבר הגשת תצהירים. על כן ביקש הנתבע לדחות את בקשת התובעת ולחייב את התובעת בהוצאות.

לא ניתנה לתובעת זכות להשיב לתשובת הנתבע, אבל היא נטלה לעצמה זכות כזו על ידי הגשת "הודעה" לפיה עיינה בתגובת הנתבע והיא לא מבינה מדוע הנתבע מתנגד לבקשה. כמעט כל ראיות התובעת הוגשו למעט תצהיר קצר, כאשר בין המועד המוארך לבין מועד הגשת הראיות על ידי הנתבע יש יותר משבועיים ימים. אמנם חלק בתוך החגים אך עדיין עומד לב"כ הנתבע שבוע ימים של עבודה ללמידת תצהיר אחד. בנוסף לטענתה של התובעת שהיא מתחשבת בנתבע כל הזמן, טענה שאין פגיעה בזכויות הנתבע.

אני דוחה את טענת הנתבע, כאילו היה על התובעת לגבות תצהיר מהעד לפני נסיעתו לחו"ל. לא נסתרה הטענה שהוא נסע לחו"ל בתחילת חודש אוגוסט, כשבועיים לפני שניתנה ההחלטה על הגשת תצהירים. על כן לא היה על התובעת לגבות את עדותו של העד בתצהיר לפני שניתנה ההחלטה על הגשת תצהירים.

אני דוחה את טענת הנתבע, כאילו הארכת מועד הגשת תצהיר של עד אחד תפגע בזכויותיה להתגונן מפני עדויות התובעת. דומה שטענות הנתבע אינן בקשר להארכת מועד להגשת התצהיר האחד, אלא בקשר למועד שנקבע להגשת ראיותיה בכלל. המועד נקבע בהתחשב בכך שיש חגים וחופשות. מכיוון שהעד חוזר לארץ ב-2.10.22, ויום כיפור הוא ב-5.10.22, הארכת מועד עד ליום 6.10.22 היא סבירה. מיום 6.10.22 עד 17.10.22 יהיו שבתות וערב חג וחג הסוכות המסתיים ביום 17.10.22. לרשות הנתבע, שכבר הכין מזמן את כל ראיותיו ביחס לכל יתר ראיות התובעת שהוגשו ביום 8.9.22, יעמדו לפחות 3 ימי עבודה מלאים, בנוסף ליתרת יום העבודה ב-6.10.22, וחלק מיום העבודה ביום 23.10.22. לפיכך יש לנתבע זמן מספיק להכין את כל הראיות הדרושות על מנת להתמודד עם תצהירו של העד הנוסף מר אופיר, שנכלל ברשימת העדים שהוגשה ביום 28.6.22 וכללה פירוט תמציתי של הצורך והמטרה של העדתו. ככל שלמרות מאמצי הנתבע לא יספיק להתמודד עם התצהיר האחד הזה עד 23.10.22, יגיש בקשה להארכת מועד בה יפרט את המאמצים שעשה להגיב על התצהיר בזמן שנותר, ובקשתו תיבחן.

לפיכך, אני מקבל את הבקשה ומאריך את המועד להגשת תצהירו של מר שמואל אופיר עד ליום 6.10.22. מכיוון שהתובעת נהגה שלא כדין והגישה תגובה לתגובת הנתבע בלא שניתנה לה רשות לכך, אין צו להוצאות.

ניתנה היום, י"ח אלול תשפ"ב, 14 ספטמבר 2022, בהעדר הצדדים.