לפני:

כב' השופטת רויטל טרנר

נציג ציבור (עובדים) מר אריה דקל

נציגת ציבור (מעסיקים) גב' איריס קליין

החלטה

1. התביעה בתיק זה עניינה בטענת התובע כי יש להכיר בתנאי עבודתו כנגר החשוף לחומרי דבק וצבע וכן לאבק – כתשתית עובדתית למיקרוטראומה ולמחלת מקצוע וכקשורה לפגיעה שחלה בריאות.

רקע עובדתי

1. התובע עבד כנגר במשך שנים ארוכות, תחילה כעצמאי משנת ה-70 והחל משנת 2008 ועד 2018 בחברת מבאריקי לעץ בע"מ. בכתב התביעה, טען התובע כי עבד בחלל סגור והיה חשוף מדי יום ולמשך שעות ממושכות לחומרים רעילים לרבות דבק מגע, טינר, לכה, חומרי דילול, וכן לאבק כבד שנוצר מחיתוך והקצעת סוגי עץ שונים. עוד טען התובע כי נדרש לחיתוך והקצעת עצים, שיוף, הדבקות פורמאיקה ופורניר באמצעות דבק מגע, ועבודות צביעה בהתזת לכה. על פי כתב התביעה, התובע סובל ממחלת ריאות (COPD).
2. בכתב ההגנה, טען הנתבע כי לתובע לא ארעה פגיעה בעבודה כמשמעה בחוק ותנאי עבודתו אינם מקיימים תשתית עובדתית למיקרוטראומה. עוד נטען כי לתובע לא נגרמה מחלת מקצוע, וכן כי לא קיים קשר סיבתי בין תנאי העבודה לבין הליקוי הנטען.
3. התובע הגיש תצהיר עדות ראשית מטעמו. הנתבע הגיש הודעה שנגבתה ממר אוסאמה מובראיכי, אצלו עבד התובע כאמור בשנים 2008-2018. התובע הודיע כי הוא מסכים להגשת הודעת מר מובראכי ללא התייצבותו לחקירה.
4. ביום 3.10.21 התקיימה ישיבת הוכחות במסגרתה נחקר התובע על תצהירו. בתום הדיון ביקשו הצדדים שהות כדי לנסות ולגבש רשימת עובדות מוסכמות. ניסיון זה צלח באופן חלקי, והצדדים הגישו סיכומים מטעמם.

טענות הצדדים

1. הנתבע מסכים כי קיימת תשתית עובדתית למיקרוטראומה בשל חשיפה לאבק ניסור ושיוף העצים השונים, הן לגבי התקופה בה עבד התובע כעצמאי והן לגבי התקופה בה היה שכיר. המחלוקת בין הצדדים מתמצית בשאלה האם הוכחה חשיפה לחומרי דבק וצבע העונה למנגנון המיקרוטראומה.
2. התובע טוען כי במסגרת עבודתו כנגר, גם כעצמאי וגם כשכיר נחשף במשך כל שעות עבודתו, באופן יום יומי לחומרי דבק וצבע. עוד טוען כי חשיפתו לחומרים אלו הייתה מוגברת משום שעבד לאורך כל שנותיו כנגר בחלל סגור עם אנשים נוספים אשר גם עבדו עם חומרי דבק וצבע. לטענתו כתוצאה מחשיפה זו, ועל-פי הרישומים הרפואיים, הוא סובל מקשיי נשימה, לחצים בחזה, וירידה באחוזי החמצן בגוף, אשר דורשת חיבור למכונת חמצן יום וליל.
3. מנגד, טוען הנתבע כי התובע לא הרים את נטל הראיה לקיומה של תשתית עובדתית למיקרוטראומה בעניין חשיפה לצבע ודבק גם בתקופה בה עבד כעצמאי, וגם בתקופה בה עבד כשכיר. לטענת הנתבע, התובע בשתי התקופות האמורות לא ידע לתחום את הזמנים בהם עבד עם חומרי דבק וצבע. בנוסף, לטענתו בתקופה בה עבד כעצמאי לא ידע לומר באיזה סוג של חומרי דבק וצבע השתמש.

דיון והכרעה

1. בעב"ל 57717-11-12 המוסד לביטוח לאומי נגד אסתר נח (22.12.2014) נקבעו התנאים הנדרשים לשם בחינת תביעה על פי תורת המיקרוטראומה:

"על מנת לבסס את עילת המיקרוטראומה יש להוכיח שלושה יסודות: הראשון, תשתית עובדתית של ביצוע תנועות חוזרות ונשנות; השני, קיומו של קשר סיבתי בין התנועות לבין הליקוי הגופני מושא התביעה; השלישי, קביעה שלפיה כל אחת מאותן תנועות גרמה לפגיעה זעירה המצטברת יחדיו לכדי ליקוי גופני. רק משהוכחה התשתית העובדתית יועבר עניינו של המבוטח למומחה-יועץ-רפואי לבחינת הקשר הסיבתי (היסוד השני) ומנגנון הפגיעה (היסוד השלישי). אשר לתנאים העובדתיים אשר על המבוטח להוכיח נקבעו התנאים הבאים: "א. אותן תנועות "חוזרות ונישנות" אינן חייבות להיות זהות, אלא "זהות במהותן", דהיינו "דומות האחת לרעותה ובלבד שיפעלו על מקום מוגדר"."

1. הלכת המיקרוטראומה חלה גם במקרים של חשיפה לחומרים מסוכנים, בהם נדרש המבוטח להוכיח נתונים בנוגע לאופי החשיפה, תדירותה, ומהם החומרים אליהם נחשף. בהקשר זה נפסק כי כשמדובר בחשיפות בודדות, שאינן מאותרות בזמן ובמקום, המנותקות זו מזו – אין בכך כדי להוות תשתית עובדתית מתאימה במקרה של יישום הלכת המיקרוטראומה על ידי חשיפה לחומרים (עב"ל 30126-03-17 ברק נ' המוסד לביטוח לאומי, מיום 10.07.2018; עב"ל 1206/04 דרעי נ' המוסד לביטוח לאומי, מיום 9.5.2005).
2. עם זאת, ההלכה ריככה מעט את הדרישות בנוגע להלכת המיקרוטראומה, בתביעות המתבססות על חשיפה לחומרים מסוכנים, כאשר נקבע כי ניתן יהיה למנות מומחה רפואי, אף אם התשתית העובדתית שהונחה הינה חסרה (עב"ל 42833-09-14 יעקבי נ' המוסד לביטוח לאומי, מיום 25.2.2018). עוד נקבע כי כאשר קיימת תשתית לחשיפה לחומרים מזיקים ורק היקף החשיפה אינו ברור או שנוי במחלוקת, ניתן יהיה לבחון את קיומו של קשר סיבתי בין תנאי עבודת המבוטח לבין הליקוי ממנו הוא סובל גם באמצעות חוות דעתו של מומחה רפואי שימונה על ידי בית הדין (עב"ל 10490-10-16 מועדים לשמחה נ' המוסד לביטוח לאומי, מיום 19.10.2017; עב"ל 4834-01-12 כהן נ' המוסד לביטוח לאומי, מיום 16.8.2015; וגם עב"ל 717/08 נאסר נ' המוסד לביטוח לאומי, מיום 10.12.2009).

ולענייננו –

1. כאמור, אין מחלוקת כי התובע עבד החל משנות ה-70 כנגר, בחלל סגור, וכי היה חשוף לאבק משיוף סוגי עץ שונים. המחלוקת הינה לעניין החשיפה לחומרי צבע ולכה. לאחר עיון בחומר הראיות ועדויות הצדדים השתכנענו כי קיימת תשתיץ עובדתית גם בנוגע לחשיפה זו, גם אם לא הוכח במדויק סוג החומרים והיקף החשיפה, וזאת מהנימוקים הבאים:
2. ראשית, אין מחלוקת כי התובע עבד כנגר במשך תקופה ממושכת, אשר נמשכה 44 שנים בתוך חללים סגורים. התובע תיאר בפנינו שבמשך תקופת עבודתו כעצמאי, החל משנת 1974 ועד שנת 2008 עבד בחללים סגורים. בעשרים שנות עבודתו הראשונות, הסביר שהנגרייה שבבעלותו הייתה ממקומת בנצרת, כאשר גודל מבנה הנגרייה היה 200 מטרים, מתחת לאדמה, ללא חלונות. על פי דבריו, פתח האוויר היחיד היה "...דלת הכניסה, פתיחה רגילה",^[1] ומאווררים רגילים, אשר בהמשך הוחלפו למזגנים.^[2] כמו-כן הדגיש התובע כי כל העבודה הייתה מתבצעת "בתוך החלל הגדול, לא היה לי מקום להוציא את זה בחוץ".^[3] ביחס לתקופת עבודתו השנייה כעצמאי, החל משנת 1996 ועד שנת 2008 הסביר כי מושבה של הנגריה הועבר על ידו לנצרת עלית, שם השתרעה הנגריה על שטח של 200 מטרים.^[4] עוד הסביר שהנגרייה הייתה "עם חלונות מקדימה, מלמעלה אבל חלונות שכמעט לא נפתחים עשו חלונות שהם באמצע ושמו סורגים שלא ייכנסו בפנים אז לא היה אפשר לפתוח אותם".^[5] לפיכך פתח האוויר היחידי שהיה לטענתו היה "דלת הזזה באורך 2 מטר שהייתה פתוחה".^[6] גם ביחס לתקופת עבודתו של התובע כשכיר ניתן ללמוד כי עבד בחלל סגור, ולדבריו גודל הנגרייה היה 500 מטרים ו"לא, היו פתחים מתחת לאדמה, המחסן שלו זה קומת קרקע והוא מתחת".^[7] העובדה כי התובע עבד זמן ממושך כנגר, בחללים סגורים, עם חומרי צבע ודבק כפי שנראה בהמשך, מלמדת על פוטנציאל הסיכון להיחשף לחומרים אלו.
3. שנית, התרשמנו מדבריו של התובע שרוב עבודתו כנגר, בין כעצמאי ובין כשכיר, התבצעה בתוך החללים הסגורים. התובע הסביר שהיה יוצא בתדירות נמוכה לעבודות חוץ, כגון הרכבות: "לא הייתי יוצא להרכבה, גם לא כעצמאי. כעצמאי הייתי שולח את הפועלים שלי לוקח את הפועלים להרכבה... אפשר ללכת ולפתור את הבעיה ולחזור לנגרייה, יכול להיות שעתיים שלוש ואז חוזר לנגרייה כמו כל פועל, לא בכלל לא אבל לא יכול להגיד לך כמה שעות . יש פעמים שאני לא יוצא בכלל בחודש להרכבות, אולי פעם בחודש, לפעמים אני נותן למרכיב, קבלן משנה שהוא ירכיב לי את העבודה ויביא לי אישור מהפקחים... הייתי הולך לעבודות קטנות אבל חוזר, לא יכול להעריך כמה שעות, אולי שעתיים אולי גם שש שעות, לא יכול להגיד לך, אולי יום שלם, לפי כמה שצריך".^[8] כך גם השתכנענו שכעצמאי, לרוב רק בסוף היום היה נמצא לחלל נפרד לצורך עבודות משרדיות,^[9] כך שעבודות אלו לא גרעו משעות עבודתו בנגריה. זאת ועוד, השתכנענו בדבריו של התובע כי את השימוש בחומרי צבע לצורך צביעת עבודות הנגרות היה מבצע בתוך הנגריה, כלומר בתוך החלל הסגור.^[10]
4. שלישית, לא השתכנענו כי התובע השתמש במסיכה לאפו ופיו בתדירות גבוהה שיש בה כדי לאיין את החשיפה לחומרים השונים, שכן התובע ציין בעדותו כי "רוב הזמן הייתי בלי מסיכה".^[11] עדות התובע בהקשר זה היתה מהימנה בעינינו, וגרסתו לא נסתרה על ידי הנתבע באמצעות מר מובראכי, בעל הנגריה בה עבד כשכיר, כיוון שחקירתו במל"ל לא נמצאה בענינו מהימנה כפי שנראה בהמשך.
5. רביעית, השתכנענו כי עבודת התובע עם חומר דבק, צבע ולכה, במשך כל שנות עבודתיו בין אם כעצמאי ובין אם כשכיר התבצעה בתדירות גבוהה, במשך שעות רבות במהלך היום, ולכן חשיפתו לחומרים אלו לא היתה מבוטלת. כך תיאר התובע את עבודות הצבע והלכה בתקופה בה עבד כעצמאי: "על חיתוך עצים, הקצעה עצים, שיוף, צריך ליישר אותו, משייפים על מכונה שאפילו עושה המון אבק שאי אפשר לנשום, אח"כ מתחילים לצבוע אותו ואני הייתי משלים את עבודות הצבע של העבודה שלי ... כל הצבע עד שיגיע לסופי צריך לעבור הרבה תהליכים, משייפים, אחר כך מסור, אחר כך משייפים ואז התזה עוד שכבה, משייפים, עוד בהתזה זה הכל במקום סגור שיהיה נקי בלי אבק."^[12]
6. ביחס לתדירות השימוש בלכה וצבע הסביר התובע כך:

"ש. אחרי שעושים את כל השלבים, אתה יכול להסביר לנו את לוחות הזמנים? שאתה בונה משהו אחרי כמה זמן אתה מגיע לצבע?

ת. יש עבודות שצריך חודש ויש עבודות שצריך יומיים. הפועלים היו עוזרים לי להכין את הצבע ואני תמיד בשעות הלילה אחרי שהולכים הפועלים, אי אפשר לעשות לכה בזמן עבודת הפועלים בנגרייה, יש אבק אז הייתי עושה את זה אחרי שהפועלים הולכים לבית.

ש. אז אם אנחנו רוצים להבין כמה בערך ערבים או לילות היית נשאר לצביעה בחודש?

ת. כל שבוע לפחות 3,4 לילות לפחות, אם לא כל יום

ש. אמרת שיש פרויקטים שאתם בונים חודש שלם ואז רק הצבע?

ת. לא, לא. אני אומר לך זה הולך בשלבים, עבודה שצריך חודש עד שיצאו להרכבה, ההליך הזה עושים לכה, אי אפשר לעבוד פרויקט של חודש ולסגור את העסק להתחיל לעבוד בלילה. לא הייתי יכול לשלוח לצבעי הייתי עושה אותו.

ש. באותם ערבים שהיית צובע, כמה זמן בערך זה לקח לך?

ת. אני מתחיל בשעה 17,17:30 לפעמים עד חצות

ש. לא מדברת על לפעמים, אלא על ממוצע?

ת. 5-6 שעות

ש. אמרת לפעמים עד חצות אז יש לפעמים שעתיים ולפעמים 3, משהו לא מסתדר לי?

ת. לפחות 4 שעות, לעבודה יותר גדולה צריך יותר זמן, הייתי הולך לפעמים ב-1 בלילה".^[13]

1. מדברים אלו עולה כי התובע נדרש לבצע עבודת צביעה עם לכה 3-4 ערבים בשבוע, למשך מספר שעות בכל פעם. התובע גם הסביר בעדותו כי תדירות עבודתו עם דבק בתקופת עבודתו כעצמאי הייתה גבוהה:

"ש. אתה אמרת שהיית עושה שימוש בדבק להדבקה של הפורמייקה נכון?

ת. כן, כל נגר משתמש בזה

ש. כל כמה זמן היה יוצא לך להשתמש בדבק הזה?

ת. כל הזמן, זה לא רק להדבקת פורמייקה, לכל מיני דברים והדבקות זה חומר היסוד של הנגרייה, כמו הצבע, כמו העץ

ש. אני רוצה לדעת כל כמה זמן היה נעשה בזה שימוש, יש ימים שזה 5 דק' יש ימים של חצי שעה?

ת. יום יום, חלק שמורח דבק

ש. אתה אומר שיש 8-10 פועלים ?

ת. זה לא כל הזמן, לפעמים אין לי עבודה אז אין גם פועלים

ש. אני שואלת כמה זמן אתה מעריך שהיית עובד עם דבק?

ת. כל הזמן, אם הייתי גם עובד חצי שעה עם הדבק אז היו אדים בנגרייה למשך כל היום, אין שעות, אני לפעמים עובד שעה לפעמים 8 שעות, לפעמים שבוע שלם, עושה דלתות רוצה להדביק אותם, כל יום עושים 10 דלתות כי זה משני הצדדים אז צריך לזה הרבה זמן, כל יום 10 דלתות אז כמה ימים אני צריך לעבוד

ש. אבל בדלת אתה לא רק עם הדבק, גם שייפת?

ת. חלק מדביקים, חלק עושים משהו אחר, זה עבודת שרשרת, עושים 10 דלתות מדביקים 10 דלתות, ואז ממשיכים ליום למחרת

ש. אנחנו מנסים לעזור ולהבין, לא שואלים על דבק שהיה בחלל הנגרייה אלא על כמות שאתה אישית מרחת דבק בחודש?

ת. אני לא יכולה להגיד בחודש, כל יום בערך 3, לפעמים 4 גלונים

ש. לא שאלתי על גלונים, רוצים לדעת כמה זמן אתה אישית מרחת דבק ביום עבודה?

ת. אני לא יודע להעריך שעות, לפעמים אני מורח ביד שלי את הדבק לפעמים 8 שעות, לפעמים הפועלים עושים על ידי אין מקום ללכת הוא מורח ומפזר את כל הדבק שזה מטר על 2 מטר בצד פורמייקה ומצד דבק הוא צריך למרוח ולפזר בכל השטח הוא מורח על ידי אז כל הנגרייה כבר בריח של הדבק".^[14]

1. מעדותו של התובע ניתן ללמוד כי העבודה עם דבק וצבע היתה שגרתית, וכי גם אם לא עבד ישירות עם החומרים, הרי שהפועלים סביבו עשו שימוש בחומרים על בסיס יומיומי, והתובע עבד בסמוך אליהם ולכן נחשף גם הוא לחומרים, אף אם במידה מופחתת. משעה שעולה מעדותו של התובע באופן עקבי כי עבד בסמוך לפועלים שהשתמשו בחומרי צבע ודבק, וידוע גודל החלל, הרי שיש בכך כדי להוות תשתית מספקת למומחה הרפואי שיבחן את מידת החשיפה ופוטנציאל ההשפעה על התובע.
2. ביחס לתקופת עבודתו כשכיר, הסביר התובע כי אינו יכול אומנם להעריך את תדירות העבודה עם דבק שרסטיק, אולם הדגיש שגם אם לא היה משתמש בדבק האמור מדי יום, הרי שהעובדים שעבדו סביבו השתמשו בו על בסיס יומיומי, ולכן נחשף לריח הדבק באופן קבוע:

"ש. אתה יכול להעריך כל כמה זמן היה לוקח לך להשתמש בדבק שרסטיק?

ת. אני עבדתי עם זה, לא יכול להגיד בדיוק כמה. יום יום בנגריה היו עובדים איתו במקום הסגור. אני לפעמים פעם בשבוע, הוא היה עובד עם פרויקטים של קבלנים שמקבלים 50 דלתות, אז עובדים כולנו ביחד, אני לפעמים 3,4 ימים רצוף מדביק, לפעמים הפועלים שהם פועלים אחרים, או דברים פחות חשובים נותן למישהו אחר אבל הם בדיוק על ידי כי יש מכונות שם אז לא היה להתקרב למכונות.

ש. היו ימים שלא עבדתם עם דלתות פורמייקה או פורניר?

ת. אני לא כל יום, אבל פועלים אחרים כן עם פורמייקה או פורניר וצריך הדבקות

ש. אבל אמרת לא כל יום?

ת. אצל מובאריקי הייתה נגרייה במקום אחד אבל עם 2 חלקים, פועלים שעובדים בריהוט ופועלים בדלתות, גם ברהיטים זה הכל הדבקות פורמייקה

ש. אני מדברת על חלל של 500 מטר מרובע... ?

ת. הכל סגור, אני 8 שעות מריח את זה".^[15]

1. זאת ועוד, התובע הבהיר בעדותו שבמשך שנות עבודתו כנגר השתמש בחומר מסוג טינר בתדירות גבוהה: "זה טינר לדילול צבע וגם אם נגיד צריך לקלף דבק פורמייקה שזה אוכל את הצבע, הדבק".^[16]
2. אכן, מעדותו של התובע עולה כי הוא לא ידע מהם סוג החומרים בהם השתמש במשך שנות עבודתו כנגר, והאם ההרכב שלהם השתנה במשך שנות עבודתיו.^[17] כך גם התובע לא ידע לכמת את התדירות והיחס בין עבודתו בשיוף לעבודתו עם החומרים כאמור לעיל, והתובע הסביר בסוף עדותו בכנות רבה כי: "אני לא יכול להגיד שעות כמה עבדתי, לפעמים אני עובד 8 שעות בהדבקה, לפעמים 8 שעות בשיוף, לפעמים פעם בשבוע שיש דברים שהם צריכים לעשות שיוף אני הייתי עושה".^[18] בנוסף, התובע לא ידע להעריך במדויק את השעות בהם עבד עם חומרי צבע, לכה ודבק. עם זאת, ניתן ללמוד בבירור מדבריו שהוא נחשף לריחות של חומרים אלו בתדירות גבוהה, בין כשכיר ובין כעצמאי, בין כשעבד בעצמו עם חומרים אלו ובין כשנחשף לריחות אלו מעבודת עמיתיו.
3. עדותו של התובע הייתה עקבית, אמינה ומשכנעת, ולא נסתרה על ידי הנתבע, גם לא באמצעות הודעתו של מר מובראכי, שנמצאה בעינינו כלא מהימנה ורווית סתירות. למשל, בתחילה חקירתו במל"ל ציין מר מובארכי כי עבודתו העיקרית של התובע הייתה חיתוך עץ ושיוף דלתות,^[19] ואילו בהמשך חקירתו ציין כי התובע היה משייף דלתות לעיתים רחוקות: "עזמי היה משייף עץ פעם בשבוע או פעם בשבועיים. עזמי היה בונה דלתות ולעבודה בשיוף יש לי עובדים אחרים שעזמי לא אחד מהם".^[20] זאת ועוד, בתחילת חקירתו במל"ל נשאל המעסיק האם התובע צבע דלתות, ואישר כי "עזמי היה עושה רק דלת וצבע",^[21] ואילו בסוף ההודעה ציין באופן תמוה כי התובע "לא עבד בצבע או עם חומרים".^[22] נוכח כך, לא נתנו אמון בהודעתו של המעסיק והתרשמנו כי הוא מנסה לצמצם את תחומי הפעילות של התובע וכן להמעיט מתדירות השימוש בחומרים השונים. יצוין, כי מר מובראכי אישר כי התובע נדרש להשתמש בדבק פורמייקה בשם שרסטיק kl, כאשר בתחילה ניתן היה להתרשם מדבריו כי מדובר בשימוש שגרתי בחומר זה, ואילו מייד לאחר מכן טען המעסיק כי עבד עם החומר מעט מאוד.^[23] בכל מקרה, אישר מר מובראכי כי גם אם התובע עצמו לא עשה שימוש בדבק זה, הרי שעשרה פועלים סביבו כן השתמשו בדבק לצידו בחלל הסגור.

סיכום

1. אכן, עלה באופן מובהק הקושי של התובע להצביע על סוג החומרים המדויק אליהם נחשף בשל שנות עבודתו הארוכות, והיקפי החשיפה המדויקים, אך אנו מוצאים לנכון להורות על מינוי מומחה רפואי בהתחשב בגישה המקלה של בתי הדין גם כאשר קיים חסר עובדתי.
2. לאור האמור לעיל, ימונה מומחה רפואי לבחינת שאלת הקשר הסיבתי בין תנאי העבודה והמחלה ממנה סובל התובע, על יסוד התשתית העובדתית הבאה:
3. התובע יליד 1956, עבד כנגר החל משנת 1974 ועד לשנת 2018, בתחילה כעצמאי ולאחר מכן כשכיר.
4. ביחס לתקופה בה עבד התובע כעצמאי, 5/1974 עד 5/2007:
5. עד שנת 1996, עבד התובע בחלל בגודל כ-200 מ"ר, שהיה ממוקם בקומת מרתף ללא חלונות. בנגרייה היה מאוורר פנימי רגיל, ודלת כניסה רגילה שהיתה פתוחה רוב הזמן בעת העבודה.
6. החל משנת 1996 ועד 5/2007, עבד התובע בחלל בגודל כ-200 מ"ר אשר היה ממוקם בקומת קרקע. בנגרייה היו מאווררים פנימיים רגילים והדלת היתה דלת הזזה ברוחב 2 מ"ר שהיתה פתוחה בעת העבודה.
7. התובע לרוב לא השתמש במסיכת פה ואף.
8. תהליך העבודה כלל שיוף העץ, חיתוך במסור והתזה של צבע, וכן שיוף של העץ לאחר הצביעה.
9. התובע ביצע עבודת צביעת לכה 3-4 ערבים בשבוע, למשך מספר שעות.
10. התובע נחשף בעבודתו בתקופה זו כמעט מדי יום לאבק ניסור ושיוף העץ.
11. התובע עשה שימוש יומיומי בדבק פורמייקה (כשלושה גלונים), בין חצי שעה למספר שעות. גם הפועלים סביב התובע עשו שימוש בדבק פורמייקה והתובע יכול היה להריח את הדבק מעבודתם.
12. רוב העבודה התבצעה בתוך הנגרייה, לעיתים רחוקות יצא התובע לפגישות או להרכבה בבית הלקוחות.
13. ביחס לתקופה בה עבד התובע כשכיר, 2008-2018:
14. התובע עבד בנגריה בחלל בגודל 500 מ"ר, בקומת קרקע עם חלונות שהיו פתוחים במקצת ועם דלת הזזה 2 מ' שהייתה פתוחה כל העת.
15. התובע עבד חמישה ימים בשבוע, משעה 08:00 ועד 16:00.
16. התובע עבד בייצור דלתות מעצים שונים – אורן, בוק, אלון, מייפל, אגוז.
17. התובע נדרש לחיתוך והקצעה של העץ.
18. התובע נחשף בעבודתו בתקופה זו באופן יומיומי לאבק ניסור ושיוף העץ.
19. התובע עבד עם דבק לפורמייקה בשם שרסטיק kl. גם הפועלים האחרים שעבדו בסמוך אליו בתוך חלל הנגרייה עשו שימוש בדבק זה. התובע אינו יכול להעריך כמה שעות ביום או בשבוע נדרש לשימוש בדבק זה. התובע לא עבד מדי יום עם דלתות פורמייקה או פורניר, אך הפועלים בחלל סביבו עשו שימוש יומיומי בדבק פורמייקה.
20. התובע בנוסף עבד בצביעת דלתות תוך שימוש בטינר וצבע.
21. התובע לרוב לא השתמש במסיכת פה ואף.
22. רצ"ב צילומים של הנגרייה ואריזות חומרים בהם השתמש התובע (נ/2).
23. החלטה על מינוי מומחה תינתן בנפרד.

ניתנה היום, ז' אדר א' תשפ"ב (8 פברואר 2022) בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.

1. עמ' 2 ש' 27. ↑

2. עמ' 2 ש' 15-28, עמ' 3 ש' 1-5. ↑

3. עמ' 4 ש' 12. ↑

4. עמ' 7 ש' 22. ↑

5. עמ' 7 ש' 25-28. ↑

6. עמ' 8 ש' 2. ↑

7. עמ' 9 ש' 4-6. ↑

8. עמ' 9 ש' 7-20. ↑

9. עמ' 8 ש' 11-20. ↑

10. עמ' 8 ש' 8-9. ↑

11. עמ' 9 ש' 27. ↑

12. עמ' 4 ש' 3-10. ↑

13. עמ' 4 ש' 15-28, עמ' 5 ש' 1-7. ↑

14. עמ' 5 ש' 10-28, עמ' 6 ש' 1-6. ↑

15. עמ' 10 ש' 8-21. ↑

16. עמ' 7 ש' 5-8. ↑

17. עמ' 6 ש' 16-28. ↑

18. עמ' 11 ש' 6-9. ↑

19. ש' 34 לחקירתו של מר מובראכי במל"ל. ↑

20. ש' 48-49 לחקירתו של מר מובראכי במל"ל. ↑

21. ש' 25 לחקירתו של מר מובראכי במל"ל. ↑

22. ש' 53-54 לחקירתו של מר מובראכי במל"ל. ↑

23. ש' 25-29 לחקירתו של מר מובראכי במל"ל. ↑