לפני:

כב' השופטת רויטל טרנר

החלטה

1. תביעתו של התובע הינה להכרה בליקוי בריאותיו כנובע מתנאי עבודתו אשר כללו חשיפה לאבק, חומרי דבק וחומרי צבע.
2. אני ממנה את ד"ר מריו סקולסקי כמומחה מטעם בית הדין בתחום הרפואה התעסוקתית (להלן: המומחה), על מנת שיחווה דעתו בשאלת הקשר הסיבתי בין הליקוי ממנו סובל התובע לבין תנאי עבודתו, כמפורט בשאלות הבאות:
   1. מהו הליקוי של התובע?
   2. האם ניתן לקבוע בסבירות מעל 50%, קיומו של קשר סיבתי בין עבודת התובע ללקוי ממנו הוא סובל? גם החמרת מצב הליקוי עקב העבודה משמעה קיום קשר סיבתי בין השניים.
   3. ככל שהתשובה לשאלה הקודמת הינה בחיוב, וקיים לדעת המומחה קשר סיבתי בין העבודה לליקוי, הוא מתבקש להשיב לשאלה הבאה בדבר אופן קרות הליקוי, דהיינו: האם בעיקרו של דבר ניתן לומר, כי ליקויו של התובע עקב עבודתו נגרם על דרך של פגיעות זעירות, כך שכל אחת מהן הסבה לו נזק בלתי הדיר, עד שהצטברות הנזקים הזעירים הללו זה על גבי זה גרמה גם כן לליקויו (כדוגמת טיפות מים המחוררות את האבן עליה הן נוטפות).
   4. ככל שהמומחה ישיב לשאלה הקודמת בחיוב, הוא מתבקש להשיב לשאלה הבאה בדבר השפעת העבודה על הליקוי ביחס לגורמיו האחרים, דהיינו האם לעבודת התובע השפעה משמעותית על ליקויו של התובע? ('השפעה משמעותית' לפי הפסיקה הינה בשיעור 20% ומעלה).                         
3. שכר טרחתו של המומחה ישולם מקופת בית הדין, כמקובל.
4. המומחה מתבקש להסתמך על התשתית העובדתית הבאה:
5. התובע יליד 1956, עבד כנגר החל משנת 1974 ועד לשנת 2018, בתחילה כעצמאי ולאחר מכן כשכיר.
6. ביחס לתקופה בה עבד התובע כעצמאי, 5/1974 עד 5/2007:
7. עד שנת 1996, עבד התובע בחלל בגודל כ-200 מ"ר, שהיה ממוקם בקומת מרתף ללא חלונות. בנגרייה היה מאוורר פנימי רגיל, ודלת כניסה רגילה שהיתה פתוחה רוב הזמן בעת העבודה.
8. החל משנת 1996 ועד 5/2007, עבד התובע בחלל בגודל כ-200 מ"ר אשר היה ממוקם בקומת קרקע. בנגרייה היו מאווררים פנימיים רגילים והדלת היתה דלת הזזה ברוחב 2 מ"ר שהיתה פתוחה בעת העבודה.
9. התובע לרוב לא השתמש במסיכת פה ואף.
10. תהליך העבודה כלל שיוף העץ, חיתוך במסור והתזה של צבע, וכן שיוף של העץ לאחר הצביעה.
11. התובע ביצע עבודת צביעת לכה 3-4 ערבים בשבוע, למשך מספר שעות.
12. התובע נחשף בעבודתו בתקופה זו כמעט מדי יום לאבק ניסור ושיוף העץ.
13. התובע עשה שימוש יומיומי בדבק פורמייקה (כשלושה גלונים), בין חצי שעה למספר שעות. גם הפועלים סביב התובע עשו שימוש בדבק פורמייקה והתובע יכול היה להריח את הדבק מעבודתם.
14. רוב העבודה התבצעה בתוך הנגרייה, לעיתים רחוקות יצא התובע לפגישות או להרכבה בבית הלקוחות.
15. ביחס לתקופה בה עבד התובע כשכיר, 2008-2018:
16. התובע עבד בנגריה בחלל בגודל 500 מ"ר, בקומת קרקע עם חלונות שהיו פתוחים במקצת ועם דלת הזזה 2 מ' שהייתה פתוחה כל העת.
17. התובע עבד חמישה ימים בשבוע, משעה 08:00 ועד 16:00.
18. התובע עבד בייצור דלתות מעצים שונים – אורן, בוק, אלון, מייפל, אגוז.
19. התובע נדרש לחיתוך והקצעה של העץ.
20. התובע נחשף בעבודתו בתקופה זו באופן יומיומי לאבק ניסור ושיוף העץ.
21. התובע עבד עם דבק לפורמייקה בשם שרסטיק kl. גם הפועלים האחרים שעבדו בסמוך אליו בתוך חלל הנגרייה עשו שימוש בדבק זה. התובע אינו יכול להעריך כמה שעות ביום או בשבוע נדרש לשימוש בדבק זה. התובע לא עבד מדי יום עם דלתות פורמייקה או פורניר, אך הפועלים בחלל סביבו עשו שימוש יומיומי בדבק פורמייקה.
22. התובע בנוסף עבד בצביעת דלתות תוך שימוש בטינר וצבע.
23. התובע לרוב לא השתמש במסיכת פה ואף.
24. רצ"ב צילומים של הנגרייה ואריזות חומרים בהם השתמש התובע (נ/2).
25. על מצבו הרפואי של התובע ניתן ללמוד מהמסמכים הבאים:
    1. תיק רפואי כללי ומקצועי (ידני וממוחשב), קופ"ח מכבי.
    2. תיק רפואי (מיון אשפוז מרפאות) (ידני וממוחשב), בי"ח נצרת.
26. המומחה מתבקש, במידת האפשר, להעביר את חוות דעתו בתוך 30 ימים.
27. עם קבלת חוות הדעת, היא תועבר לצדדים והם יקבלו ארכה בת 14 ימים לבקש להפנות למומחה שאלות הבהרה ביחס אליה. במידה ותוגש בקשה להפנות שאלות הבהרה למומחה, תינתן לצד השני ארכה בת 14 ימים, להגיב לה. ככל שלא תוגשנה בקשות להפנות למומחה שאלות הבהרה, יקבלו הצדדים ארכה נוספת בת 14 ימים להגיש סיכומיהם, שאם לא כן, ייחשבו כמסכימים למסקנה העולה מחוות דעתו של המומחה ולמתן פסק דין בהתאם.

ניתנה היום, ח' אדר א' תשפ"ב, (09 פברואר 2022), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.