לפני:

כב' השופטת רויטל טרנר

נציג ציבור (עובדים) מר אריה דקל

נציגת ציבור (מעסיקים) גב' איריס קליין

החלטה

1. תביעתו של התובע הינה להכרה בליקוי בריאותיו כנובע מתנאי עבודתו אשר כללו חשיפה לאבק, חומרי דבק וחומרי צבע. בתיק מונה ד"ר מריו סקולסקי כמומחה מטעם בית הדין בתחום הרפואה התעסוקתית (להלן: המומחה), על מנת שיחווה דעתו בשאלת הקשר הסיבתי בין הליקוי ממנו סובל התובע לבין תנאי עבודתו.
2. המומחה הגיש את חוות דעתו ולפיה התובע סובל ממחלה ריאתית חסימתית כרונית וברונכיטיס. עוד קבע המומחה כי התובע עישן במשך שנים ארוכות ועישון סיגריות ידוע כגורם העיקרי של המחלה ממנה סובל התובע, אולם התובע היה חשוף בעבודתו לאבק, לקה וממיסים שונים במשך שנים רבות, ולכן לא ניתן לשלול את השפעתה של החשיפה התעסוקתית ארוכת השנים, כגורם תורם להחמרת המחלה. לעמדת המומחה, סביר כי תנאי העבודה השפיעו יותר מהעישון וכי קיים קשר של החמרה בין העבודה לבין המחלה בשיעור העולה על 50%, ולעבודת התובע השפעה משמעותית על הליקוי בשיעור 20% ומעלה.
3. כעת מונחת בפנינו בקשת הנתבע להפניית שאלות הבהרה, שמטרתן לעמוד על היחס שבין העישון הממושך והגורמים התעסוקתיים, ועל עמדתו של המומחה כי הקשר הסיבתי בין העישון להחמרה פחות מ-50% בעוד ידוע כי הוא הגורם העיקרי למחלה.
4. התובע מתנגד להפניית השאלות המבוקשות, שכן לעמדתו מדובר בשאלות להן ניתן מענה ברור בחוות הדעת, ומדובר בשאלות שחוזרות על עצמן.
5. ההלכה הפסוקה קבעה מדיניות ליברלית בנוגע להצגת שאלות הבהרה למומחה (בר"ע 7210-02-16 צוק - המוסד לביטוח לאומי, 18.4.16). על פי הדין, שאלות הבהרה מחליפות את החקירה הנגדית, ומסיבה זו, ככלל יש לאפשר לצדדים להציג למומחה שאלות הבהרה, מאחר שזו הדרך היחידה העומדת לצדדים להפריך את האמור בחוות הדעת (בר"ע 19575-03-11 בן חמו - המוסד לביטוח לאומי, 2.6.11). בהתאם לכך ולאחר עיון בחוות הדעת, בבקשה ובתגובה, מצאנו כי בכדי שבידי בית הדין יהיו הכלים להכריע בתביעה, יש מקום להפנות אל המומחה את שאלות ההבהרה שהתבקשו, גם אם לא בהכרח בנוסחן המקורי, שכן ישנה חזרה מסוימת בשאלות שנוסחו על ידי הנתבע. יצוין כי המומחה אכן מתייחס לעישון כאל גורם מרכזי בהיווצרות או החמרת המחלה, ולכן נדרשת הבהרה בנוגע ליחס בין העישון לבין הגורמים התעסוקתיים.
6. לפיכך מתבקש כב' המומחה לענות על השאלות ההבהרה הבאות:
   1. על פי מחקרים רפואיים שציינת בחוות הדעת, העישון הוא הגורם העיקרי למחלת COPD וגורמים סביבתיים ותעסוקתיים הינם פחות משמעותיים. ציינת גם כי עשן הסיגריות ידוע כגורם העיקרי למחלה ממנה סובל התובע וכי הוא הגורם לרוב מקרי המחלה בעולם, וכי עד 9 מתוך 10 מקרים נגרמים על ידי עישון. היות והתובע עישן 45 שנה חפיסה ליום, מדוע קבעת כי דווקא אצל התובע, בניגוע לכל המחקרים, יש קשר סיבתי מעל 50% לגורמים התעסוקתיים להחמרת המחלה?
   2. האם אין לומר כי קיימת סתירה בין קביעתך לגבי קשר סיבתי בין תנאי העבודה למחלה לבין קביעתך כי העישון הוא הגורם העיקרי למחלה?
   3. כיצד מתיישבת הקביעה כי עישון הוא גורם עיקרי להיווצרות המחלה עם הקביעה כי כאשר מדובר בהחמרה של מחלת התובע, העישון אינו הגורם העיקרי, כאשר הוא ממשיך כל העת לעשן?
   4. ציינת בחוות דעתך כי "בכל זאת" אתה סבור שתנאי העבודה השפיעו יותר מהעישון הממושך והמופרז על הופעת הליקוי או החמרתו. מה הכוונה בביטוי "בכל זאת"? האם הניסוח נובע מכך כי קביעת הקשר הסיבתי הינו בניגוע לספרות הרפואית?
   5. מהן הסיבות בגינן עניינו של התובע יוצא דופן ואינו עונה לספרות הרפואית לפיה העישון הינו הגורם העיקרי למחלה?
   6. נא הסבר מדוע ציינת בחוות הדעת כי תנאי העבודה השפיעו יותר מהעישון על "הופעת הליקוי או החמרתו", ולאחר מכן קבעת רק קשר של החמרה.
   7. האם נכון לומר שהתובע נחשף לעשן הסיגריות באופן משמעותי יותר מאשר חשיפתו לחומרים בעבודה?
   8. לנוכח האמור לעיל, האם לא נכון לקבוע כי בין תנאי העבודה להחמרה יש קשר סיבתי פחות בהרבה מאשר לעישון, אשר בהכרח פחות מ- 50%?
7. המומחה מתבקש להשיב על שאלות ההבהרה מוקדם ככל שניתן, ובמידת האפשר תוך 21 יום מקבלת החלטה זו.
8. שכרו של המומחה ישולם על ידי בית הדין כמקובל.
9. לאחר קבלת התשובות לשאלות ההבהרה, הן תועברנה לצדדים, והם יקבלו ארכה בת 14 ימים להשלים סיכומיהם, שאם לא כן יחשבו כמסכימים למסקנה העולה מחוות הדעת ולמתן פסק דין בהתאם.
10. החלטה על העברת שאלות ההבהרה למומחה תינתן בנפרד.

ניתנה היום, ט"ו סיון תשפ"ב (14 יוני 2022) בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.