1. לפני התנגדות לביצוע שטרות שהוגשו לביצוע בהוצאה לפועל. מדובר בשש המחאות שסכומן הכולל הוא 150,000 ₪.

2. המבקשת הינה חברה בשם גרינשפון הנדסה בע"מ (להלן : "הנתבעת").

3. המשיב היה עובד החברה (להלן : "התובע").

4. ההמחאות מושא הבקשה ניתנו לתובע בעקבות הסכם שנחתם בין הצדדים ביום 4.3.2020. בהסכם זה שכותרתו : "שטר סילוק וסיום העסקה", סוכם כי התובע מאשר קבלת סכום של 150.000 ₪ בששה תשלומים חודשיים עוקבים ושווים על סך 25,000 ₪ כל אחד. החל מיום 10.4.2020. ההמחאות נמסרו לתובע ביום 5.3.2020.

5. התובע אישר בכתב הסילוק, כי עם קבלת הסכום ובחתימתו על ההסכם הוא משחרר את הנתבעת מכל התחייבות וחובה מכל סוג שהוא הנוגעת לתקופת עבודתו אצל הנתבעת.

6. זמן קצר לאחר מכן, ביום 26.3.2020 שלח התובע מכתב לנתבעת ובו הוא טען כי "אולץ" לחתום על ההסכם וכי חתם עליו בלית ברירה. עוד הוסיף התובע, כי על הנתבעת לשלם לו סכומים נוספים, אשר אם לא ישולמו, תוגש כנגדה תביעה בבית הדין לעבודה.

7. במכתב תשובה מיום 2.4.2020 כתבה הנתבעת, כי היא מכבדת את רצונו של התובע. על כן ביקשה לראות בהסכם שנחתם כבטל. כמו כן, ביקשה מהתובע להחזיר לרשותה את ההמחאות שניתנו.

8. בין הצדדים נערכו מספר ישיבות בניסיון להגיע לפשרה, אולם בסופו של יום, הגישו הן הנתבעת והן התובע תביעות הדדיות. שתי התביעות אוחדו ואמורות להתברר בבית הדין לעבודה.

9. התובע הגיש לביצוע את ההמחאות שקיבל במסגרת ההסכם ללשכת ההוצאה לפועל. בטענה שההמחאות מושא ההתנגדות חוללו. מכאן הדיון בהתנגדות. שני הצדדים הסכימו לדון בהתנגדות בבית משפט זה.

10. במסגרת הדיון טענה הנתבעת, כי ההמחאות ניתנו לתובע במסגרת הסכם שנחתם בין הצדדים ביום 4.3.20. ההמחאות נמסרו לתובע, יום למחרת החתימה על ההסכם, ביום 5.3.20. דא עקא, זמן קצר לאחר מכן התכחש התובע להסכם וטען כי ההסכם נחתם תחת אילוצים וכפייה, ביטל את ההסכם, אך סירב להחזיר את ההמחאות.

11. כן טוענת הנתבעת, כי ההמחאות היו כפופות לאמור בהסכם הפשרה שנחתם בין הצדדים וברגע שההסכם לא בוצע לבקשת התובע, הרי שגם ההמחאות שניתנו על בסיס אותו הסכם בטלות ומבוטלות.

12. ב"כ הנתבעת טען בדיון כדלקמן :

" כל זכות מוכרעת ע"י בית הדין לעבודה, שלו יש את הידע והסמכות לקבוע בסיטואציה של סיום יחסי עבודה. התובע היה יכול לקבל את סכום המוסכם, במסגרת הסכם חתום אך מרגע שהתכחש להסכם, הרי שכל שקל נתון במחלוקת. המחאות אלה נגועות ופסולות אסור היה לתובע להפקיד אותן בבנק, כי זה במסגרת פשרה כנגד התחייבותו לא לנקוט בשום הליך משפטי והוא זכה לוויתור של מיליונים בנוגע לגניבות הנטענות ע"י הנתבע, יש כישלון תמורה מלא, הפרת ההסכם שמכוחו ניתנו ההמחאות".

13. במסגרת הדיון טען התובע כדלקמן:

"יש שיקים שעל פי החוק לאחר שחוללו הוגשו לביצוע בהוצל"פ, התנגדות מגישים בהוצל"פ. השיקים עומדים בפני עצמם, העובדה שיש תביעה בבית הדין לעבודה ולאחר מכן הוגשה תביעה ע"י הנתבע, לא מעלה ומורידה לגבי השיקים כיוון שאין הגנה מפני השיקים, אותם שיקים צריך לשלם. אם יש למעביד טענות כנגד העובד הוא יגיש תביעה".

14. סעיף 81א(ג) לחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967 קובע, כי התנגדות לביצוע שטר על סכום קצוב, או תביעה בסכום קצוב, המועברת לבית משפט, דינה כדין בקשת רשות להתגונן בסדר דין מקוצר. אשר על כן יש לבחון את ההתנגדות בהתאם להלכות שנקבעו לעניין סדר דין מקוצר

15. על מנת "להראות הגנה אפשרית אין די בהצגת טענות כלליות. ניתן לסכם את עמדת הפסיקה בעניין באופן הבא: מבקש הרשות להתגונן רשאי להסתפק בטענות הגנה-לכאורה ולו בדוחק, אך עליו להתכבד ולפרט בתצהיר מטעמו את העובדות שעליהן מבוססות טענותיו (וראו ע"א 6514/96 חניון המרכבה חולון בע"מ נ' עיריית חולון, פ"ד נג(1) 390, 399 (1999); ע"א 5063/08 מ. ציג בע"מ נ' בנק דיסקונט לישראל בע"מ, [פורסם בנבו] פסקה 8 (21.12.2011); רע"א 3912/12 אייקום תקשורת בע"מ נ' בנק הפועלים בע"מ, [פורסם בנבו] פסקה 5 (11.11.2012)). הנטל המוטל על המבקש אינו רב, אך הוא קיים." [רע"א 8123/18 זריהן נ' עמידר החברה הלאומית לשיכון בישראל בע"מ (פורסם בנבו, 11.12.18)].

16. הנחת המוצא היא כי הנטל בו נושא מבקש הרשות להתגונן קל הוא. הוא "איננו נדרש להוכיח את גרסתו, אלא רק להראות הגנה אפשרית", והרשות תוענק לו כאשר "התצהיר על פניו (יחד עם החקירה הנגדית, כשמתקיימת) מגלה טענה, שאם תוכח במשפט תהווה הגנה מפני התביעה" (ע"א 518/87 פטלז'אן נ' בנק איגוד לישראל בע"מ [פורסם בנבו] (25.11.1993)).

17. בענייננו, אני סבור כי הנתבעת הראתה הגנה אפשרית סבירה. בין הנתבעת לתובע נחתם הסכם לסיום יחסי העבודה ביניהם. במסגרת ההסכם שנועד לסיום הסכסוך בין הצדדים נתנה הנתבעת לתובע 6 המחאות. לאחר ההסכם טען התובע כי אולץ לחתום על ההסכם וכי בדעתו להגיש תביעה כנגד הנתבעת כפי שעשה. בתגובה ביטלה הנתבעת את השיקים שכן לטענתה ההסכם בוטל ועל כן השיקים מכוחו מבוטלים אף הם. מהשתלשלות הדברים לכאורה ניתן להסיק כי התובע ביטל את ההסכם, ומשכך התנהגותה של הנתבעת נראית הגיונית וסבירה.

18. בהינתן האמור, אני מורה ליתן לנתבעת רשות להגן. התיק יועבר לטיפול מותב שופט.

ניתנה היום, י"ז טבת תשפ"ב, 21 דצמבר 2021, בהעדר הצדדים.