המבקשת עתרה למתן צו לפתיחה בהליכים כנגד המשיב 2.

ביסוד הבקשה הליכי הוצאה לפועל בהם נקטה המבקשת בלשכת ההוצאה לפועל כנגד המשיב 2 לגביית פסק דין שניתן לזכותה. תיק ההוצאה לפועל נפתח ביום 29.1.08 על חוב של 553,568.83 ₪ והחוב עומד היום על 1,348,706.34 ₪ (מס' תיק 01-14432-08-5; מש/1).

הליכי ההוצאה לפועל מקימים חזקת חדלות פרעון לפי סעיף 110(א)(2) לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, תשע"ח-2018 (להלן: "החוק"). המשיב 2 לא טען כי לא קיבל אזהרה. כמו כן, מאחר ולטענת המבקשת, אשר גם עליה לא חלק המשיב 2, הליכי ההוצאה לא הועילו לגביית החוב, מתקיים התנאי הקבוע בסעיף 110(ב) שלפיו בבקשת נושה המתבססת על חזקת חדלות פירעון על הנושה לפרט אם נקט הליכי גבייה ואילו הליכים נקט, ומדוע אין די בהליכי גבייה כדי להביא לגביית החוב.

המשיב 2 לא חלק על כך כי הוא חדל פרעון. להיפך, על יסוד הטענה כי המשיב 2 הינו חדל פירעון, נטען על-ידי המשיב 2 כי דין הבקשה להידחות לפי סעיף 116(ב) לחוק באשר לא יהיה תועלת לנושים במתן הצו. כן נטען על-ידי המשיב 2 כי מאחר והוא עורך דין וזהו מקור פרנסתו, הרי שמתן הצו יפגע בשיקומו הכלכלי, מאחר ומתן הצו ישלול את רישיונו כעורך דין ולמעשה יגדע את מקור פרנסתו.

בנוסף, טען המשיב 2 כי המבקשת נקטה בהליך בחוסר תום לב. לטענת המשיב 2 עוד בחודש אוקטובר 2015 הגישה המבקשת בקשה להמצאת התראת פשיטת רגל כנגד המשיב 2, אשר התקבלה ביום 17.1.16 (נספח 15 לתגובת המשיב 2).

אין חולק כי המבקשת לא מימשה את זכותה להמציא התראת פשיטת רגל כנגד המשיב 2. לטענת המשיב 2, זאת, משום שכתב תביעה שהגיש המשיב 2 כנגד המבקשת ובא כוחה כאן עובר להגשת הבקשה להמצאת התראת פשיטת רגל, נמחקה בשנת 2017 בשל העדר אפשרות של המשיב 2 לשלם את הפרשי האגרה. עתה, משהגיש המשיב 2 תביעה נוספת כנגד המבקשת ובא כוחה (נספח 14 לתגובת המשיב 2) עתרה המבקשת למתן צו לפתיחה בהליכים כנגד המשיב 2. לטענת המשיב 2, הגשת הבקשה למתן צו לפתיחה בהליכים נועדה לסכל את בירור התביעה כנגד המבקשת ובא כוחה.

המבקשת כפרה בטענה זו וטענה כי הגשת הבקשה מחדש בעת הזו, הינה לאור ממצאים חדשים שהתגלו שמהם עולה החשד כי המשיב 2 מבריח נכסים. לטענת המבקשת, לא יהיה די בהליכי ההוצאה לפועל כדי להתחקות אחר כלל נכסי המשיב 2.

המשיב 2 אף הוסיף וטען כי לו תתקבל התובענה שהוגשה כנגד המבקשת ובא כוחה, די יהיה בסכום שייפסק כדי לפרוע את חובותיו לנושים.

המבקשת טענה והממונה גם סבר כן, כי גם לו תתקבל התובענה, אשר הועמדה לצורכי אגרה על 3,000,000 ₪, ממילא לא יהיה בסכום זה כדי לכסות את מלוא חובותיו של המשיב 2, ולכן אין בכך בלבד כדי לסתור את חזקת חדלות הפרעון.

בנוסף, נטען על-ידי הממונה כי גם לו יינתן צו יוכל המשיב 2 לפעול לגיבוש הסדר עם נושיו לפי סעיף 185 לחוק, ובכך יהיה כדי להביא לביטול הצו לפתיחה בהליכים ואיון חששו של המשיב 2 לגדיעת מקור לחמו בדרך של ביטול רישיון עריכת הדין עם מתן הצו לפתיחה בהליכים.

יש ממש בטענת המשיב 2 כי גדיעת מקור פרנסתו בדרך של ביטול רישיונו לעריכת דין עם מתן הצו, עשוי להצדיק בנסיבות מסוימות דחיית בקשה למתן צו לפתיחה בהליכים לפי סעיף 116(ב) לחוק. עם זאת, שיקול כאמור יהווה עילה לדחיית בקשה למתן צו לפתיחה בהליכים אם יש דרך אחרת לפירעון החוב לנושים (ע. מאור וא. דגני "הפטר – חדלות פירעון, הסדרי חוב ושיקום כלכלי של יחידים", תשע"ט – 2019, כרך א', עמ' 154).

אין די בתובענה שהוגשה על-ידי המשיב 2 כנגד המבקשת ובא כוחה כדי להבטיח פרעון החוב לנושים בהעדר פסק דין. בנסיבות, לא מצאתי כי יש בפגיעה העשויה להיגרם למשיב 2 ממתן הצו כדי לגבור על זכותם של הנושים לגביית חובם, בהעדר מקור כלכלי אשר יבטיח תשלום החוב לנושים. מאחר ומדובר בחוב הנסמך על תביעה שטרם נדונה, לא מצאתי גם שיש בעצם הגשת התובענה כדי לסתור את חזקת חדלות הפירעון.

לפיכך, קמה עילה למתן הצו לפתיחה בהליכים.

יחד עם זאת, לא מצאתי בהסבר המבקשת לאי המצאת התראת פשיטת רגל כנגד המשיב 2 בשנת 2016 נימוק מספק לטענת המשיב 2 כי מטרת הבקשה הינה סיכול בירור התובענה. לפיכך, בהתאם לסמכותי שבתקנה 89(א) לתקנות חדלות פירעון ושיקום כלכלי, תשע"ט-2019 (להלן: "התקנות") אני קובעת כי עיכוב ההליכים המשפטיים לא יחול על התובענה שהגיש המשיב 2 כנגד המבקשת ובא כוחה, ובלבד שקופת הנשייה לא תישא בהוצאות המשפטיות הכרוכות בניהול התובענה והמשיב 2 ימציא שני ערבים להבטחת תשלום ההוצאות הכרוכות בניהול אותה התובענה, לרבות תשלום הוצאות ושכ"ט עו"ד שייפסקו במסגרת התובענה, ככל שייפסקו.

בכך יש גם כדי ליתן מענה לטענת המשיב 2 כי לא יהיה בידי הנאמן הכלים המתאימים לבחינת טענותיו שהועלו במסגרת אותה התובענה.

במכלול, בהתאם לסמכותי שבסעיף 116(א) לחוק ולאחר ששוכנעתי שנתקיימו התנאים שבסעיף 109 לחוק, ניתן בזאת צו לפתיחת הליכים נגד המשיב 2 (להלן: "החייב").

1. עם מתן צו זה:
2. מוקפאים ההליכים כנגד החייב, למעט בירור התובענה שהוגשה על-ידו כנגד המבקשת ובא כוחה, ולא ניתן לפתוח או להמשיך בכל הליך משפטי נגד החייב אלא באישור בית המשפט. כן, לא ניתן לפתוח בהליכי גבייה של חובות עבר נגד החייב או להמשיך בהליכי גביה שטרם הושלמו;
3. מבוטלים העיקולים שהוטלו במסגרת הליכי הגביה, אם הוטלו, ובכלל זה על משכורתו של החייב אצל המעסיק, או על גמלאות או קצבאות שלהן זכאי החייב, או על חשבון העובר ושב המנוהל על שם החייב אליו מופקדת משכורתו החודשית, למעט עיקול שדינו כדין משכון לפי סעיף 12א לפקודת המיסים (גבייה);
4. מבוטלות כל ההגבלות שהוטלו על החייב במסגרת הליכי גביה, אם הוטלו, ובכלל זה הגבלה על רישיון הנהיגה של החייב;
5. הכספים המעוקלים שנצברו אצל המעסיק או בחשבון הבנק, וכן הכספים שנגבו מן החייב בתיקי ההוצאה לפועל שלא הועברו לזוכה במועד המצאת צו זה, יועברו תוך 30 ימים מיום שנודע לו על מתן הצו לנכסי קופת הנשייה אצל הממונה או אצל רשם ההוצאה לפועל, לפי העניין.
6. מיטלטלין מעוקלים שנתפסו טרם מתן צו לפתיחת הליכים, המאוחסנים במחסני ההוצאה לפועל, במרכז לגביית קנסות, או בידי גורם אחר שנקט בהליכי גביה לפי דין ושטרם נמכרו עד היום, אם קיימים כאלה על שם החייב, יימכרו על ידי הגורם שנקט בהליך הגביה ובמערכת ההוצאה לפועל לפי כללי מכר מעוקלים בהוצאה לפועל, כאמור בסעיף 27 לחוק ההוצאה לפועל התשכ"ז- 1967 ותקנה 53 לתקנות ההוצאה לפועל, התש"ם- 1979; התמורה בניכוי ההוצאות תועבר לקופת הנשייה.
7. על הנאמן, שימונה על ידי הממונה על חדלות פירעון לפנות למי שממונה על רישום נכסים בפנקס המתנהל לפי דין, לבדוק אם לחייב זכות בנכס הרשום באותו פנקס, ואם נמצא כך, לרשום באותו פנקס הערה בדבר הצו לפתיחת הליכים ובכללו כי החייב אינו מוסמך להעביר כל זכות בנכס לפי סעיף 131 לחוק.
8. הגורמים המנויים בתוספת הראשונה לחוק נדרשים להעביר לנאמן, באמצעות הממונה, תוך 14 ימים, את המידע המפורט בתוספת.
9. עם מתן הצו לפתיחת הליכים ועד למתן הצו לשיקום כלכלי, חלות על החייב ההגבלות הקבועות בסעיף 142 לחוק ובכלל זה:
10. הגבלה מקבלה או החזקה של דרכון ישראלי או תעודת מעבר לפי חוק הדרכונים התשי"ב- 1952, ומהארכת תוקפם, ובלבד שיהיו תקפים לשם שיבה לישראל;
11. עיכוב יציאת החייב מהארץ; הגבלה זו מחליפה את צווי עיכוב יציאה מן הארץ שהוצאו כנגד החייב לפי חוק ההוצאה לפועל, לפי חוק המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות, התשנ"ה- 1995 או בהליך גביה אחר.
12. הגבלה כלקוח מוגבל מיוחד, כמשמעותו בחוק שיקים ללא כיסוי, התשמ"א- 1981;
13. הגבלת החייב משימוש, בעצמו או באמצעות אחר, בכרטיס חיוב למעט כרטיס בנק המיועד למשיכת כסף באמצעות מכשירי בנק ממוכנים או שהחיוב בו מיידי ולמעט כרטיס תשלום שהחיוב בו מיידי;
14. הגבלת החייב מהקמה או מהשתתפות בהקמה של תאגיד חדש, אם מצא הנאמן כי בנסיבות העניין יש חשש כי הקמה או השתתפות בהקמה כאמור תביא לפגיעה בנושים או בצד שלישי.
15. החייב רשאי לנהל חשבון בנק, בכפוף לתנאים הבאים:
16. החייב רשאי לנהל חשבון בנק ביתרת זכות בלבד ללא קבלת אשראי;
17. החייב רשאי למשוך כספים שהופקדו לחשבון זה, ובלבד שכאמור לא תיווצר בו יתרת חובה;
18. בכפוף לאמור לעיל, החייב רשאי לחתום על הרשאה לחיוב החשבון ולעשות שימוש בכרטיס בנק (כרטיס מגנטי) ובכרטיס לחיוב מידי (דביט) שניתן באמצעותם למשוך כסף או לבצע בהם עסקאות רק כנגד ייתרת זכות;
19. חשבון זה לא ישמש בטוחה לחיוב כלשהו של החייב כלפי צד ג'.
20. על החייב-
21. להגיש לנאמן בתוך 21 ימים ממועד המצאת הצו דו"ח על מצבו הכלכלי. הדו"ח יוגש בצורה מקוונת דרך האתר האינטרנט של הממונה ויצורפו אליו כלל האסמכתאות הנדרשות והמצוינות בדו"ח;

מובהר לחייב כי ככל שהדוח לא יוגש במועד, הנאמן יכוף את הדיווח בהתאם לסמכויותיו שבחוק. כמו כן, בהעדר הגשת דו"ח כראוי, התשלום העיתי אותו יקצוב הממונה בהתאם לסמכותו שבסעיף 156 לחוק ייקבע בהתאם לפרטים המצויים בידי הממונה, ולכל הפחות - תחת ההנחה כי שכרו של החייב הינו בגובה השכר הממוצע במשך.

1. להתייצב בפני הנאמן או בית המשפט או הממונה בכל עת שיידרש לכך, לצורך בירור או חקירה, לפי העניין;
2. לשלם תשלום חודשי לטובת נושיו בסכום ובמועדים שייקבעו על ידי הממונה על חדלות הפירעון בהתאם לכללים שנקבעו בחוק, בתקנות ובאמות המידה המנחות את הממונה.
3. להגיש דו"חות עיתיים על הכנסות והוצאות אחת לחודשיים, על הכנסות והוצאות וכן דיווחים נוספים והכל לפי תקנות והוראות הממונה על חדלות הפירעון;
4. לעמוד בכל דרישות הדין לפי סעיף 138 לחוק:
5. החייב יסייע לנאמן וישתף עמו פעולה לפי הנדרש לשם מילוי תפקידו, ובכלל זה יחתום על ייפוי כוח ומסמכים, יעביר לידי הנאמן כל מסמך שברשותו הנוגע להליך חדלות הפירעון ויעשה כל הנדרש לשם מימוש נכסי קופת הנשייה וחלוקתם בין הנושים;
6. החייב יודיע לנאמן בהקדם האפשרי על כל שינוי בפרט הנוגע למצבו הכלכלי שדיווח עליו.
7. הממונה על חדלות פירעון יפרסם את הצו בהתאם להוראות סעיף 106 לחוק ותקנות 89-90 לתקנות ויודיע לבית המשפט עד ליום 14.9.21 מי הנאמן שמונה.
8. המועד לדיון באפשרות מתן צו לשיקום כלכלי הוא ביום 12.9.2022 בשעה 11:10 בבית המשפט השלום בירושלים.
9. המזכירות תעביר העתק הצו לממונה על חדלות פירעון ולנושה (המבקשת). הנושה תמציא את הצו לחייב ותגיש אישור המסירה לתיק בית המשפט.

ניתנה היום, כ"ג אלול תשפ"א, 31 אוגוסט 2021, בהעדר הצדדים.