1. לפני בקשה להאריך המועד להגשת בקשת רשות ערעור על החלטת וועדת הערר לפי חוק כביש אגרה (מנהרות כרמל), תשנ"ה – 1995.

אליבא המבקשת החלטת הוועדה הומצאה לה ביום 13.12.21 והמועד האחרון להגשת בקשת רשות הערעור הוא 28.12.21.

לטענת המבקשת סיכויי ההליך טובים. עוד טוענת המבקשת, כי נוכח מחלתה נבצר ממנה להגיש את בקשת רשות הערעור במועד.

1. המשיבה מתנגדת לבקשה וטוענת, כי המחוקק לא קבע מנגנון להגשת בקשת רשות ערעור ומכאן שאין למבקשת זכות כזו.

לחילופין, טוענת המשיבה, כי לא מתקיימים נימוקים מיוחדים המצדיקים היעתרות לבקשה. בעניין זה מפנה המשיבה לכך שהאישורים הרפואיים לא רק שהונפקו לאחר המועד האחרון להגשת בקשת רשות הערעור, הם אף מתייחסים למועדים שלאחר המועד הקצוב להגשת בקשת רשות ערעור.

כמו כן, טוענת המשיבה כי לבקשת רשות הערעור אין סיכוי.

לאחר עיון בטיעוני הצדדים, דין הבקשה דחיה. אלו הם הנימוקים:

1. מבלי להידרש לטענת המשיבה לפיה לא קיימת כלל זכות להגשת בקשת רשות ערעור, המסקנה היא כי אין בידי המבקשת טעמים מיוחדים המצדיקים את קבלת הבקשה.
2. נקודת המוצא בנושא זה, צוינה בבש"א 5636/06 נשר נ' גפן (להלן: " גפן") (פורסם במאגרים), שם נקבע, כי: "..על בעל דין לקיים את המועדים הקבועים בדין. כלל זה מושתת על עקרון סופיות הדיון והצורך בהצבת גבול להתמשכות ההליכים; הציפייה של הצד שכנגד שלא להיות מוטרד לאורך זמן רב בנוגע לפסק-דין בו זכה; האינטרס של בעלי הדין ושל הציבור בכללותו לחיזוק היציבות, היעילות והוודאות המשפטית; וכן השאיפה להימנע מקשיים הכרוכים בניהול דיון בערעור או בבקשת רשות ערעור שהוגשו באיחור."
3. עיון באישורי המחלה שצירפה המבקשת מעלה כי תחולתם מיום 28.12.21 ואילך. כלומר, למועדים שלאחר המועד להגשת בקשת רשות הערעור. על כן, לא הוכיחה המבקשת כי נסיבות בריאותיות מנעו ממנה את הגשת בקשת רשות הערעור במועד.

משלא עלה בידי המבקשת להוכיח קיום טעם מיוחד המצדיק את קבלת הבקשה, לא נדרש בית המשפט לבחון את סיכויי ההליך.

1. על כן, הבקשה נדחית.

המבקשת תשלם את הוצאות המשיבה בסך של 1,200 ₪ כולל מע"מ.

ההחלטה ניתנה בסמכותי כרשם.

ניתנה היום, י"ח שבט תשפ"ב, 20 ינואר 2022, בהעדר הצדדים.