ד"מ 51077-01-22 מיכאלוביץ נ' הרלינגטון אשקלון ואח'

סע"ש 33092-08-21 שם תיק ללא שמות חסויים

בפני כב' השופט יעקב אזולאי

העתק החלטת בית משפט מיום כ' אדר תשפ"ג 13 מרץ 2023

בקשה זו הוגשה אחר שפרשת התביעה הסתיימה, ובכלל זאת לאחר חקירת התובע והמומחה מטעמו. ככלל, בהתאם להלכה הנוהגת על בעל דין להגיש ראיותיו "בחבילה אחת" ובוודאי שאין להלום הגשת מסמכים לאחר תום פרשת התביעה, כאשר נשללה מהצד שכנגד האפשרות לעמוד על תוקף המסמכים ועל הנגזרת המשפטית הניבטת מכך.
יתר על כן. מקובלת עליי עמדת הנתבעת, לפיה בעוד אשר התביעה סבה אחר עילות הנובעות מפיטוריו של המבקש, המסמכים שהמבקש חפץ לצרף בשלב זה עניינם מסמכים רפואיים המעידים לכאורה על מחלת הסכרת בה חלה. המבקש טוען בהקשר זה כי תכלית צירוף המסמכים נועדה "ליתן תוספת ראייתית בהתייחס לפלוגתה בנזק הלא ממוני באשר לפגיעה הרגשית והפגיעה בכבודו של התובע בהליך הפיטורים" (סעיף 5.1 לתשובה לתגובה).

ואולם, לבד מן העובדה כי לא ברור מהי הקונסטלציה המשפטית בגדרה מבוקש לצרף "תוספת ראייתית" לאחר שפרשת התביעה נסתיימה, הרי שגם לגופו של עניין, מאחר שהמבקש טען כי מחלת הסכרת נבעה כתוצאה מפיטוריו (סעיף 3 להודעה מיום 1.3.2023), ברי כי מדובר בעניין שבמומחיות רפואית ועל כן הדבר טעון הוכחה באמצעות חוות דעת מומחה. לפיכך, אין מקום לאפשר בשלב זה צירוף מסמכים רפואיים על מנת להניח מסד לכאורי לנזק הלא ממוני הנטען, שעה שכלל לא הוכח כי מקורה של מחלת הסכרת קשורה בפיטורי התובע.

בהקשר זה ייאמר עוד כי התובע טען כי הגיש למל"ל תביעה, אליה צירף חוות דעת על מנת להוכיח כי מחלת הסכרת נולדה בעקבות פיטוריו. בעניין זה כמובן שאין בדעתי לחוות דעה כלשהי. ואולם, דווקא עובדה זו ממחישה כי בתביעה זו בוודאי שאין מקום לצאת מתוך נקודת הנחה כי מחלת הסכרת התפרצה כתוצאה מפיטורי התובע וכי הנחה זו עשויה לשמש יסוד להכרעה שיפוטית, לרבות בעניין הנזק הלא ממוני.

לאור כל האמור, הבקשה נדחית והמסמכים הרפואיים כמו גם המסמכים שהומצאו למל"ל, מוצאים מתיק בית הדין. מאחר שלא היה יסוד להגשת הבקשה, ובשים לב לעובדה כי התובע בחר להתעלם מהחלטת בית הדין מיום 9.3.23 ולעמוד על הבקשה במתכונתה, מצאתי לחייבו בהוצאות הנתבעת בסך 1,500 ש"ח.

המזכירות תשלח העתק ההחלטה לצדדים.