הממונה על הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי

לפניי בקשה למתן צו עיכוב הליכים לצורך גיבוש הצעה להסדר חוב, בהתאם להוראות סעיף 319ז ו-319ח לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח–20018 (להלן: החוק). המבקשים הם ד.ק. סדנאות בע"מ (להלן: החברה) ובעלי השליטה בה, עידן אשכנזי ואסף אשכנזי חורי, ועניינה של הבקשה הזיכיון וזכות השימוש הבלעדיים בישראל בשיטת אלן קאר. אלן קאר (להלן: החברה הזרה) היא רשת בין-לאומית לגמילה מעישון ומהתמכרויות נוספות אשר נוסדה בבריטניה ופועלת בישראל באמצעות המבקשים.

החברה נקלעה לחובות, אשר מסתכמים בסך כולל של 14.9 מיליון ש"ח לפי החלוקה הזאת: סך של 4.7 מיליון ש"ח – לנושים פיננסיים; סך של 2.6 מיליון ש"ח – לנושים בדין קדימה; סך של 5.6 מיליון ש"ח – לנושים כלליים; וסך של כ-2 מיליון ש"ח – לבעלי המניות. מנגד, הנכס היחיד של החברה הוא הזכיון לשימוש בישראל בשיטת אלן קאר.

המבקשים מעוניינים לגבש הסדר חוב בינם לבין נושי החברה, ולשם כך דרוש להם פרק זמן של 60 יום בו יעוכבו ההליכים נגדם.

מכאן הבקשה שלפניי.

לאחר חילופי דברים ממושכים בין הצדדים הנוגעים בדבר הושגה למעשה הסכמה עקרונית שלפיה יינתן צו עיכוב הליכים לחברה, כפוף לכך שתתוקן תוכנית ההפעלה שצורפה לבקשה המקורית, באופן ש„מה שהיה הוא שיהיה“ בכל הנוגע לזכויותיהם של השותפים המפעילים לעמלות בתקופת ההפעלה. מדובר באותם ארבעה זכיינים או שותפים מפעילים (ישנה מחלוקת כיצד ראוי להגדיר את אותם בעלי-דין, ולעת הזו אין צורך כעת להכריע בכך). קרי, לפי תכנית ההפעלה המתוקנת, אותם שותפים מפעילים יהיו זכאים במשך תקופת ההפעלה לעמלות ששיעורן הכולל 78 אחוזים, ולא בשיעור הנמוך יותר שנכתב בתוכנית ההפעלה המקורית.

הסכמה נוספת שהשיגו המבקשים והשותפים המפעילים היא שחלוקת ה„לידים“ (הפניית לקוחות מן החברה אל השותפים המפעילים) במתכונת שנהגה בין הצדדים עד היום – תעמוד בעינה בתקופת ההפעלה הזמנית. כך גם הושגה הסכמה שלפיה השותף המפעיל אשר מפעיל את סניף באר-שבע של הרשת יהיה רשאי להפסיק לאלתר את הפעלתו של הסניף, וכל הזכויות שמורות לו ולמבקשים.

לעומת זאת, התגלעה מחלוקת בין הצדדים בסוגיה של עיכוב ההליכים האישיים נגד בעלי המניות של החברה. בעניין זה קובע סעיף 319ח לחוק כי בית המשפט רשאי, בנסיבות חריגות ומטעמים שיירשמו, להקפיא הליכים גם נגד מי שאינו התאגיד, ובכלל זה נושא משרה בתאגיד, בהתקיים כל אלה: עיכוב ההליכים לגבי אותו אדם חיוני לשם גיבוש הסדר החוב ואישורו; ההליכים נגד אותו אדם נובעים מפעילותו בתאגיד או מהחובות שבהם התאגיד חב.

במקרה דנן מרבית הנשייה תומכת במתן עיכוב הליכים נגד בעלי המניות באופן אישי, אך חלק מהנושים התנגדו לכך. חרף ההתנגדות, בנסיבות העניין דומה כי יש מקום להיעתר לבקשה לצו עיכוב הליכים אישי, לאחר שבאתי לכלל מסקנה כי אכן החובות האישיים שמבקשים לעכב את גבייתם הם חובות הכרוכים בחובותיה של החברה (מכח ערבותם של בעלי המניות לחובות החברה), ועיכוב ההליכים האישי חיוני לשם גיבוש ההסדר, משום שאנו מצויים בתקופה קריטית מאוד מבחינתה של החברה: תוכנית ההפעלה היא גבולית ומותירה רווח זעום למדי, הנאמד בסך של כ-36 אלף ש"ח בלבד לחודש. בנסיבות הללו ראוי כי בעלי השליטה בחברה ירתמו את מלוא זמנם ואת מלוא מרצם לצורך גיבוש הסדר חוב לשביעות רצונם של הנושים ולהצלתה של הרשת. נוסף על כך אינני סבור שעיכוב הליכים זמני שצפוי להימשך כשישים יום בלבד יפגע באופן כלשהו בנושים המתנגדים לכך, והרי בסופו של דבר מה שיקבע לעניין זה הוא החלטתם של רוב הנושים באספות, כאשר תגיע העת לכנס את האספות. העיכוב הזמני איננו מבשר בהכרח עיכוב הליכים קבוע, והנושים הם שיאמרו את דברם במסגרת האסיפות. סיבה נוספת שבגינה יש מקום להתיר את עיכוב ההליכים האישי היא העובדה שהנכס היחיד של החברה הוא אותו זיכיון של החברה הזרה, ואומנם החברה הזרה מוכנה להעביר את הזיכיון לחברה אחרת, אך היא מתנה זאת בהמשך העסקתם של בעלי המניות הנוכחיים בחברה. מכאן שיש אינטרס ראשון במעלה שאכן אותם בעלי מניות יהיו פנויים לגיבושו של ההסדר ולהצלחתו באופן שימנע את אובדן הזכיון.

כמו-כן במהלך הדיון הבהירו המבקשים כי בעלי המניות לא ימשכו שכר, דמי ניהול או כל גמול אחר בתקופת עיכוב ההליכים, וכך גם הבהירו כי כל תקבול שיושג אגב ביצועו של ההסדר יועבר לקופת ההסדר ולא אליהם אישית (מקריאת נוסח הבקשה השתמע אחרת, וטוב שהדברים הובהרו בדיון).

בכל הנוגע לזהותו של בעל התפקיד מקובלת עליי עמדתו של הממונה, לפיה עדיף בנסיבות המקרה דנן למנות בעל תפקיד שלא הוצע מטעם המבקשים. זאת כמובן בלי להטיל חלילה דופי במקצועיותו או ביושרתו של בעל התפקיד שהציעו המבקשים. אשר-על-כן אני ממנה לתפקיד מנהל ההסדר את עוה"ד דורון טישמן, והוא יפקיד התחייבות עצמית על סך של 100,000 ₪. סמכויותיו של מנהל ההסדר תהיינה כקבוע בס' 319יג ו- 326 לחוק.

סיכומו של דבר: לאחר שמצאתי כי עיכוב ההליכים נדרש לשם גיבוש הסדר חוב, כי אין חשש סביר שהפעלת התאגיד תפגע בנושים וכי יש אמצעים למימון הוצאות ההפעלה, אני מורה על עיכוב הליכים כמבוקש למשך תקופה של שישים יום – עד ליום 6 בספטמבר 2022. כמו-כן אני מאשר את תוכנית ההפעלה המתוקנת שהציגו המבקשים לקראת תום הדיון. אומנם מדובר בתוכנית גבולית, המותירה שולי רווח נמוכים למדי, אך יש ליתן הזדמנות למבקשים לנצל את תקופת עיכוב ההליכים לצורך גיבושו של הסדר חוב ראוי. מובן שאם יתברר בשלב כלשהו כי בניגוד לתוכנית ההפעלה מדובר בהפעלה גירעונית, מנהל ההסדר יידרש לדווח על כך לאלתר לבית המשפט, כדי שתיבחן אפשרות לסיים את ההפעלה או כל מתכונת אחרת שתמנע את החשש מפני גרימת נזק לנושים.

אשר לשאלת סיווגם של השותפים המפעילים כאספה נפרדת או כחלק מהנושים הרגילים – לעת הזאת עדיין אין צורך להכריע בסוגיה זו, ובמידת הצורך היא תובא להכרעתו של בית המשפט.

אני מורה על כינוס אספות נושים בתוך שלושים יום.

בתקופת עיכוב ההליכים יחולו על החברה ופעילותה הוראות ס' 319יא ו- 319יד לחוק.

ניתנה והודעה היום, י"א בתמוז תשפ"ב (10 ביולי 2022), במעמד הנוכחים.