<#2#>

נוכחים:

ב"כ המאשימה –עו"ד לילך גפני

הנאשמים – נוכחים

הסניגור –עו"ד אייזנברג צביקה

פרוטוקול

הסניגור:

מפנה את ביהמ"ש להודעת חברתי מיום 9.3.16. בפתח הודעתה של חברתי טוענת שהיתר הבנייה שיצא ביום 23.2.16 לא מכסה את כל הבנייה נשוא כתב האישום. היתר הבנייה שמנוסח יש לו קשר שלא ניתן לנתקו מהתשריט של ההיתר. מה שקובע לעניין היתר בנייה, זה לא מה שכתוב בדף אלא במה שמשורטט בתוך היתר הבנייה ויותר נכון מה שמסומן בשטחים המבוקשים, בטבלת השטחים המבוקשים. מפנה להיתר הבנייה החדש שיצא בעניין זה וחתום בחותמות הוועדה, היתר הבנייה מתייחס לכל השטח שנמצא באורווה. מפנה את חברתי. כל השטח של ההיתר, מסומן ומצוין בתוך הבקשה להיתר כולל אחוזי הבנייה המותרים. אסור לנו לשכוח שהיתר הבנייה יצא בעקבות תכנית מפורטת שיזם הנאשם מס' 1 ואושרה. לכן לא יכולה להיות מחלוקת שהיתר הבנייה לא מכסה את כל היקף הבנייה. גם אם יש אי בהירות בנוסח של היתר הבנייה, תמיד אנו צריכים לחזור לתשריט כאשר התשריט מכסה את ה – 780 של האורווה הקיימת. לכן, לא יכולה להיות טענה כזו.

טוענת חברתי בנוסף כי היתר הבנייה בוטל. היתר הבנייה הותלה. גם מכתבו של מהנדס הוועדה יום 14.3.16 "נמצא כי ההיתר שניתן בתאריך 23.2.16 ... התייחס לאורווה ששטחה 721.72 מ"ר...".

הוא מתייחס לכך כי ההיתר הותלה ולא פקע. הוא אומר לא חודש מעולם וממילא פקע. אין לנו שום טענה בעניין ממצאים אלה. חברתי אומרת שההיתר בוטל וההיתר מעולם לא בוטל. לעניין זה הודינו בכתב האישום. ההיתר הותלה. אין בכך כדי להפחית מטענת הנאשם כי יצא היתר בנייה. מטעמים כאלה ואחרים ההיתר הותלה ולא בוטל. קיימת בנסיבות העניין חזקת תקינות המעשה המנהלי. ההיתר החדש לא בוטל מעולם. לחברתי היה די והותר זמן כדי לפנות לוועדה ולציין בפניה שיש פגם חמור בהיתר ולבקש בטולו. לא כך נעשה. לצורך כך אבקש להגיש את מכתב מהנדס הוועדה אשר ממוען אלי אשר גם המכתב הזה אומר גם אם היה בעיה בניסוח, הרי היה ונגיש בקשה מסודרת עם נוסח אחר, הבקשה תאושר ותגיע למליאת הוועדה ותאושר. לא יכולה להיות מחלוקת שלצורך הדין הפלילי, יש להתייחס אל הנאשם כמי שמחזיק בהיתר קיים.

ב"כ המאשימה:

האבחנה שחברי מנסה לעשות להיתר שהותלה להיתר שבוטל היא לא יותר מקוריוז מילולי.

ההיתר הקודם אינו תקף ולא היה תקף לכל המאוחר מאז ההחלטה להתלותו. כל מה שהוא כלל אין לגביו היתר. לגבי מעמדו של ההיתר החדש, אין לקבל את טענת חברי לפיו מה שמכריע במקרה של סתירה זו הגרמושקה. כל הפסיקה הרלוונטית מורה אחרת. הגרמושקה היא חלק נפרד מטופס ההיתר. מה שלא הותר בטופס ההיתר לא הותר. במקרה שלנו מדובר בטופס היתר מפורט שפורט אחד לאחד את כל המ"ר שהוא כולל. מכתבו של מהנדס הוועדה מאשר זאת והוצא כאמור בו, על דעת יועמ"ש הוועדה. מצוין בו שהתייחסות הבקשה להיתר לאורווה כמבנה שניתן לגביו היתר, הייתה שגויה מאחר ו לא ניתן לגביו היתר. מדובר בהיתר שהותלה ופקע. מהנדס הוועדה גם נתן לב"כ הנאשם הנחיות כיצד לפעול ואין מחלוקת שכיום על פני הדברים, כמובן בהתאם לשיקול דעת הוועדה המקומית, על פני הדברים דומה כי בסופו של יום ניתן להכשיר את האורווה והדבר לא נעשה. ברשות הנאשמים עמדו שלושה חודשים להסדיר את אותה תקלה. מה שאוכל לומר היום, זה שעל פני הדברים אין מניעה שכל המתחם יוכשר בהיתר אבל הוא עדיין לא הוכשר מאחר וההיתר לא כולל את האורווה. חבל שהנאשם לא השכיל לפעול למרות שקיבל הודעה ממהנדס הוועדה ואני דאגתי שיקבל כדי שלא יגיע במעמד היום. נאמר לו איך לפעול לתיקון. חברי מלין על כך שהתביעה לא פעלה לביטול ההיתר מול הוועדה המקומית. התביעה אינה סבורה שהדרך היחידה לפעול בו היא על ידי ביטול ההיתר. אפשר לתקן את התקלה שנפלה. המתווה שהציע מהנדס הוועדה ויועמ"ש הוועדה, הוא מידתי וראוי. אין מקום לפעול בצעד דרסטי של ביטול היתר. היה מקום לזה ב 2009 והיום לא.

לגבי שאלה של פטור מהיתר – זו טענה שצריך לפרוט לפרטים במטרים, לבדוק בכל מקרה. מתי בוצעה הבנייה, ככל שבוצעה לפני שנכנסו התקנות לתוקף.

לשאלת ביהמ"ש באשר לסעיף 8ג, אני משיבה, כי סעיף 204 כשלעצמו לא בוטל ולכן אין תכולה לסעיף 4. למען ההגינות אני מפנה לסעיף 5 לחוק העונשין שהוא המתאים יותר לענייננו. בכל מקרה, השאלה היא אם המבנים פטורים, צריכה להבחן אל מול התוכנית וזוהי מלאכתה של הוועדה המקומית. מעיון ראשוני בגרמושקה שהוגשה אחרי תחילת תקנות הפטורים, שהוא ב- 01.8.14 עולה כי האלמנטים שחברי הפנה אליהם כן נכללו בה. עקרונית אני מסכימה שאם אלמנטים אלו או חלקם פטורים כיום מהיתר, יש לכך משקל לעניין העונש. העבירה במועד התגבשה, אבל אנו לא בכתב אישום במבנים פטורים.

לאחר הפסקה

ב"כ המאשימה:

מבדיקה שערכתי, הבדיקה נערכה בהתאם ליכולתי תוך שים לב שאינני מהווה גורם תכנוני או מוסד תכנוני, והתייעצתי טלפונית עם יועמ"ש הוועדה תכנונית לתכנון ובנייה מטה אשר שהיא המוסד הרלוונטי במקרה זה, ראשית, על פני הדברים נראה כי אין מניעה עקרונית להחיל את תקנות הפטורים מאחר והתכנית שיזמו הנאשמים ואושרה מעגנת זכויות בנייה מסוימות. יחד עם זאת, אני לא אוכל לאשר שכל המבנים שחברי ציין באים בגדר הפטורים. באשר לגדר, על פי תקנות הפטורים, הגדר תהיה פטורה אם היא עד גובה מסוים ומחומרים מסוימים. תשריט הבקשה לא ממחיש לא את ולא את זה. אין חתך של הגדר ולכן אין באפשרותי לאשר כי פטורה מהיתר. עבודות סלילה אינן פטורות מהיתר לפי עמדת הוועדה. משטחי בטון שנועדו לשימוש מסוים ולא כמשטח נלווה בחצר בית מגורים, לשיטת הוועדה המקומית אינו פטור מהיתר. עבודות פיתוח, שבילים וכיוצ' כן באים היום בגדר תקנות הפטורים. עד כמה מתוך העבודות במטרים איני יכולה להשיב כרגע.

העבודות האלה להבנת המאשימה, הן חלק שאינו דומיננטי לכתב האישום. החומרה פה היא בבנייה המסיבית יותר של מבנה הערובה והמבנים הנלווים שאינם מקורים, וכמובן הפרת הצווים הבוטה המתמשכת והפרעה במילוי תפקיד.

הסניגור:

אני חוזר על האמור בטיעונים לעונש מטעמי בהעדר האחריות הפלילית ולעניין הצורך להתחשב באופן משמעותי לעניין העונש, בעניין המבנים נשוא סעיף 8ג לטיעונים לעונש מטעמנו. ככל שיש אי בהירות לעניין הגדרות, אזי הספק בדין הפלילי פועל לטובתו של הנאשם. כפי שמנוסך כתב האישום עבודות פיתוח וסלילה של 2300 מ"ר, מדובר בשבילים ,מדשאות וכל מיני תוצרי נוי שבטח נופלים בתקנות הפטור. מפנה לתקנות כפי שהפניתי שם. יש לעיין כי תקנות הפטור מדברות על הפיתוח. המנוח פיתוח רחב ויכול לכלול את ריצוף המשטחים. לעניות דעתי גם סעיף 4 לחוק העונשין חל. מה שבוטל זה לא הסעיף האוסר על בנייה לא חוקית אלא על הקביעה מהי בנייה לא חוקית. סעיף 4 לחוק התכנון והבנייה קובע כי לא ניתן לבנות מבנים ללא היתר. מה ההגדרה של מבנים ללא היתר, כאן נכנסות תקנות הפטור שקובעות כי מבנים ספציפיים לא צריכים היתר. הנאשם לא יכול להענש בגין זה .

ככל שאנו מתעלמים בפריטים שאינם טעונים היתר כמפורט בסעיף 8ג, אנו נותרים עם אורווה שגודלה כ – 780 מ"ר כאשר החלק הערי שלה קיבל היתר עוד בשנת 2009. אומנם ההיתר הוטלה כפי שטענה חברתי ופקע. המשמעות של פקיעת היתר, היא לא איונו וביטולו. המשמעות של פקיעת היתר היא שלאחר שלוש שנים לא ניתן לבנות מכוחו. זה לא רלוונטי כי זה היה היתר ללליגליזציה ולא נבנה דבר וחצי דבר לאחר מועד הוצאתו. מטרתו הייתה להכשיר את מה שנבנה לפני כן. לכן לעצם הפגיעה שלו אין משמעות אופרטיבית.

דברים נוספים שנותרו בכתב האישום והודינו בהם, מפנה לסיכומים מטעמנו.

בנסיבות, אנו חושבים שיש להקל בנאשמים נוכח הוצאת היתר הבנייה. אין מקום לפסוק כפל שווי ובמיוחד, נוכח צמצום העבירות והוצאת ההיתר.

הנאשמים:

אין לנו מה להוסיף.

<#3#>

החלטה

נדחה למתן גז"ד ליום 17.7.16 שעה 15:00.

<#6#>

ניתנה והודעה היום כ"ח סיוון תשע"ו, 04/07/2016 במעמד הנוכחים.