התובע הציג את עדותו במסגרת תצהיר עדות ראשית. בישיבת יום 9/6/14 התנגדה ב"כ הנתבעת 8 לסעיפים שונים השזורים בתצהיר העדות ובנספחיו. אפשרתי לב"כ התובע להגיב בכתב על הטענות, ובעקבותיה, הגיבה גם ב"כ הנתבעת 8.

להלן התייחסותי לטענות הפרטניות שהובאו בפני:

א. ביחס לנספח 25: לא היה מקום לצרף את המסמך לתיק בית המשפט. קל וחומר שלא היה מקום לצרפו לתצהיר עדותו הראשית של התובע. נדרשתי לעניין עוד בהחלטתי בבקשה מס' 42 מיום 7/1/13, בה קבעתי כי ממצאיו העובדתיים של דו"ח ביקורת ומסקנותיו אינם מהווים ראיה קבילה בהליך משפטי. חרף קביעותיי אלה המפורשות, אשר באו במענה לבקשתו של התובע לזמן לעדות את נותן חוות הדעת, צירף עתה התובע את חוות הדעת שלא כדין לתצהיר עדותו, הגם שהוא עצמו לא יכול היה להעיד על חוות דעת זאת מכלי ראשון. על כן, אני מורה על מחיקת סעיפים 66 ו – 67 לתצהיר העדות הראשית, וכן על השמטת נספח 25 מנספחי התצהיר.

מעבר לנדרש, סבורני כי צירוף המסמך האמור וציטוטו בתצהיר, היה מעשה בלתי ראוי נוכח החלטתי האמורה וחבל כי נדרשתי כלל לשאלה זו בשלב זה.

ב. ביחס לנספח 27: עדותו של מר ברביבאי תוצא מן התצהיר. מדובר בעדות שניתנה בהליך אחר. איני רואה מקום לעשות קפנדריה ולהכניס לתיק בית המשפט עדויות, המהוות דברי עדות מפי השמועה, כל עוד לא הושמעו באולמי, או הוצגו למי שהעידן במסגרת חקירתו באולמי. מובן כי ניתן לעשות שימוש, במקרים מתאימים באמרות שנאמרו מפי מי שהיה אורגן של הנתבעת מס' 8 והמהוות משום הודעת בעל דין.

ג. ביחס לנספח 18: מסמך זה לא מהווה כל ראיה כנגד העירייה, אלא מתייחס למחלוקת שבין הנתבעים לבין עצמם. כיוון שקיימות מחלוקות בין הנתבעים לבין עצמם בעטיין הוגשו הודעות לצד שלישי, ניתן היה להגיש את המסמך האמור. על כן, ההתנגדות נדחית.

ד. ביחס לנספח 19: בעל דין רשאי להגיש תצהיר תשובות לשאלון שניתנו ע"י נציג מטעם הצד שכנגד. אמנם בפרקטיקה מקובל כי בעל הדין יתייחס אך ורק לתשובות קונקרטיות שניתנו בתצהיר התשובות, אולם אין מניעה כי תצהיר זה יוצג.

נספחים 20-25, מתייחסים להליכי הוצל"פ הנוגעים לתהליכי הגבייה למיניהם. סבורני כי מסמכים אלה, אשר מהווים הודעות ותגובות של בעלי הדין בקשר לתשלום המיסים, הארנונות וההיטלים נשוא התביעה, אמורים להישאר כחלק מחומר הראיות בתיק. מסמכים אלה מלמדים על הפעולות שננקטו במסגרת ההוצל"פ, ואשר יש בהם כדי ללמד על הרקע להליך שבפני. מסמכים אלה הינם רלוונטיים לדיון וממילא ניתן להגיע למקורם, כאמרות של בעלי הדין או החלטות ראש ההוצל"פ בתגובה לאמרות אלה, מתוך עיון בתיק ההוצל"פ.

ה. לא מצאתי כל פסול בס' 24 לתצהיר התובע. אף לא מצאתי כל פסול בס' 22. סעיף זה אין בו כדי לחייב את נתבעת 8, ויש לראותו כטענה נטענת במסגרת היחסים שבין הנתבעים לבין עצמם. עצם העובדה כי הנתבעים החליטו בינם לבין עצמם מי מהם יישא בתשלום המיסים אולי, ואיני מביע דעתי בעניין זה, יכול שתיראה כחוזה לטובת צד שלישי, אולם אין בו כדי להשליך על זכויותיו של צד שלישי ביחס למעביר הזכויות. בהתאם, יש אף להתייחס לסעיפים 49 ו – 65 לתצהיר ככל שהם מתייחסים לחוזה לטובת צד שלשי.

תנוח דעתה של הנתבעת מס' 8, כי אף אם תיראה כמותב בחוזה לטובת צד שלישי, הרי לא יהיה בכך כדי לפגוע בעניינה כנושה של התובע ואיני מתיר את הרחבת החזית לעניין זה.

ו. סעיף 68 – איני רואה כאן כל הרחבת חזית כנטען, הגם שניתן היה להתנגד לאמור בסעיף מנימוקים אחרים שלא הועלו.

ז. סעיף 70 – האמור בסעיף זה מהווה משום עדות מפי הסברה – עדות זו אין לה מקום בתצהיר עדות ראשית ואני מורה על מחיקתה.

נוכח כל האמור לעיל, ובמיוחד לאור העובדה כי התובע צירף חוות דעת אשר נאסר עליו להציגה, אני

מחייבו לשאת בהוצאות הנתבעת מס' 8 בסך של 5,000 ₪ וזאת, ללא כל קשר לתוצאות הדיון בתיק

העיקרי .

ניתנה היום, ד' תמוז תשע"ד, 02 יולי 2014, בהעדר.