27 אוקטובר 2014

לפני:

כב' השופטת אילת שומרוני-ברנשטיין

החלטה

אילת עברה על ההחלטה למעט החלק המסומן בצהוב. יכולה לקרוא, לאשר ולחתום.

1. לפנינו בקשה מטעם התובע למנות מומחה רפואי נוסף בתיק הנדון ולחילופין להפניית שאלות הבהרה, בתביעתו להכיר במחלת הסרטן של המעי הגס כפגיעה בעבודה.

ההליכים בתיק עד כה

1. בדיון מיום 10.4.14 קבענו את התשתית העובדתית בתיק ומינינו את הרופא התעסוקתי ד"ר יעקובוביץ ראובן לשמש מומחה יועץ רפואי מטעם בית הדין (להלן- "המומחה") על מנת שיחווה את דעתו אודות המחלה ממנה סובל התובע ואודות הקשר הסיבתי בינה ובין עבודתו של התובע.
2. יצוין כי עם מינויו של ד"ר יעקובוביץ ראובן למומחה מטעם בית הדין, לא העלה מי מהצדדים טענות לגבי מינויו או לגבי מומחיותו והבקשה שלפנינו הוגשה רק לאחר קבלת חוות דעתו של המומחה.
3. בתאריך 18.5.14 התקבלה חוות דעתו של המומחה בה נקבע כי אין קשר סיבתי בין מחלת התובע ובין עבודתו. בחוות הדעת קבע המומחה כי סרטן מעי הגס היא מחלה נפוצה ואינה נחשבת למחלה הקשורה לחשיפות תעסוקתיות על פי המידע הקיים היום בספרות.
4. בתאריך 10.6.14, לאחר קבלת חוות הדעת, הגיש התובע הבקשה שלפנינו למינוי מומחה נוסף ולחילופין הפניית שאלות הבהרה למומחה. בבקשתו זו טוען התובע כי המומחה דוגל באסכולה שאינה מקובלת , תוך שהוא מבסס בקשתו זו על שני פסקי דין של בתי דין אזוריים: ב"ל 3988/02 ז'ן פוליטי חיים – המוסד לביטוח לאומי (ניתן ביום 22.6.09) (להלן- "עניין פוליטי"); וב"ל 5057/02 פזרקר מיכאל – המוסד לביטוח לאומי (ניתן ביום 12.4.10) (להלן- " עניין פזרקר").
5. בתאריך 3.8.14 התקבלה תגובתו של הנתבע לבקשה, ממנה עולה כי הנתבע מתנגד למינוי מומחה נוסף מהטעם שהתובע לא הוכיח קיומה של אסכולה סותרת, אלא ההפך- כל חוות הדעת ופסקי הדין שניתנו על פיהם מעידים כי אין קשר סיבתי בין חשיפה תעסוקתית לסרטן מעי הגס.

בנוסף, הנתבע מתנגד להפניית שאלות ההבהרה שבסעיפים 6 א', ב', ו- ד' למומחה מהטעם שהמומחה השיב לשאלות אלה בחוות דעתו.

1. לאחר עיון בבקשת התובע ותגובת הנתבע, בית הדין בהחלטתו מיום 21.8.14 התייחס לשאלה 6ב' אשר ביקש התובע להפנות למומחה וציין כי אין זה מתפקידו של המומחה להפנות את התובע למאמרים אשר קובעים קשר סיבתי. לפיכך קבע בית הדין כי ככל שבידי התובע מאמרים שברצונו להפנות למומחה עליו להגישם לבית הדין.
2. ביום 19.10.14 הודיע התובע כי הוא מוותר על הפניית השאלה שבסעיף 6ב' למומחה.

דיון והכרעה

1. בהנחיות נשיא בית הדין הארצי לעבודה בדבר מינוי מומחים יועצים רפואיים נקבע:

"16. ככלל, על בית הדין להסתפק במינוי מומחה אחד לפגימה אחת. בקשה למינוי מומחה אחר או נוסף ניתן להגיש, באותם מקרים חריגים בהם הדבר מוצדק, תוך 15 יום לכל היותר ממועד קבלת חוות דעת המומחה או ממועד קבלת תשובות המומחה לשאלות ההבהרה, ככל שהעילה לבקשה נעוצה בתשובות אלה. מינוי מומחה נוסף או אחר פותח תפח לחוות דעת חדשה ולמחזור חדש של שאלות הבהרה ועלול להביא להתארכות הדיון. אשר על כן, לא על נקלה ימנה בית הדין מומחה נוסף או אחר, והחלטתו בעניין חייבת הנמקה.

17. בית הדין רשאי למנות מומחה נוסף ככל שמצא כי בחוות דעת המומחה לא ניתן כל מענה לכל שהשאלות שהוצגו, והן חיוניות להכרעה בהליך; או שנראה לבית הדין משהמומחה דוגל באסכולה המחמירה עם הנפגע בהשוואה לאסכולה אחרת, מקלה יותר; או שנדרש תחום מומחיות נוסף לבחינת אותה פגימה; או מטעמים מיוחדים אחרים שיפורטו בהחלטתו".

18. מינוי מומחה אחר משמעו פסילת חוות דעת המומחה שמונה. לא על נקלה יינקט צעד כאמור, אלא נדרש טעם ממשי לפסילה; בעיקרו של דבר, הטעמים למיני מומחה אחר דומים לטעמים בגינם מחליט בית הדין על החזרת עניינו של מבוטח לוועדה רפואית לעררים שתשב בהרכב חדש. בין הטעמים למינוי מומחה אחר: ככל שבית הדין מוצא כי המומחה חרג בחוות דעתו מהעובדות שנקבעו על ידי בית הדין למרות ששימת הלב הופנתה בשנית לנסיבות העובדתיות; ככל שהמומחה מתנגד לאסכולה הרפואית עליה מבוססת פסיקת בתי הדין לעבודה בתחום הפגימה הרלוונטי; ככל שנפל פגם אישי במומחה; או מטעם אחר שיירשם".

1. אנו מפנים גם לפסק הדין בעניין יוסף חיון^[1], גם שם הועלתה טענה למינוי מומחה נוסף חזר בית הדין הארצי על ההלכה לפיה –

"לדידו של בית הדין...ככל שעל פניה אין בחוות דעת המומחה פגמים גלויים לעין, ואין היא בלתי סבירה על פניה, אין בסיס לפסילתה. מטעמים מובנים, במחלוקת בין מומחה מטעם אחד הצדדים למומחה מטעם בית הדין יעדיף בית הדין את המומחה מטעמו על פני מומחה מטעם הצדדים.

אפשר שבשאלה מסוימת יהיו לרופאים דעות שונות. במחלוקת בין רופאים שכל כולה משדה הרפואה, לא יכניס בית הדין את ראשו, אלא יקבל את חוות דעת המומחה מטעם בית הדין, כאמור, ככל שהיא סבירה על פניה ואין בה פגמים נראים לעין" (עב"ל 1035/04 דינה ביקל נ' המוסד לביטוח לאומי, ניתן ביום 6/6/05)."

1. לאחר שבחנו את בקשת התובע ואת תגובת הצד שכנגד הגענו לכלל מסקנה כי המקרה שלפנינו אינו מקרה חריג המצדיק מינוי מומחה נוסף, שכן לא מצאנו כי הקריטריונים למינוי מומחה נוסף כפי שנקבעו בהנחיות בית הדין הארצי לעבודה התקיימו בענייננו.
2. המומחה השיב בחוות דעתו לשאלות מטעם בית הדין , באופן מפורט וברור.
3. בנוסף, התובע לא הוכיח כי המומחה מחזיק באסכולה מחמירה וכי קיימת אסכולה אחרת המקלה יותר מדעתו של המומחה.

אסכולה רפואית לפי הפסיקה נחשבת ל"דעה המקובלת שנקבעה כמבוססת במרכזים רפואיים חשובים, והינה על דעת מומחים מוכרים בעולם, והיא מוצגת כדעה מבוססת בספרי לימוד חדשים בעלי מעמד מקצועי מכובד, ומבוססת על מחקרים מדעיים רציניים המצביעים באופן משכנע על הופעת קשר סיבתי כאמור, להבדיל מהשערות ואפילו השערות שלא הופרכו על ידי מחקרים".

עוד נקבע כי "גם דעה רפואית המופיעה כמקובלת בעיתונים הרפואיים הראשיים ובאתרי המידע הרפואיים המקוונים העיקריים, הכוללים הצלבות בין מספר גדול של מאמרים ומחקרים רפואיים רציניים המצביעים באופן משכנע על קיומו של קשר סיבתי, עשויה להיחשב כאסכולה עדכנית." (עב"ל 208/09 יהושע לב – המוסד לביטוח לאומי (ניתן ביום 13.2.2011))

1. בניגוד להגדרת אסכולה רפואית כמפורט לעיל, התובע בענייננו טוען לקיומה של אסכולה רפואית מקלה בהתבסס על שני פסקי דין אזוריים שאינם מועילים לו-

בפסק הדין בעניין פוליטי כל שנאמר הוא שמר פוליטי "לקה בסרטן המעי הגס שהוכר על ידי הנתבע כפגיעה בעבודה" ולא מוזכרת כל חוות דעת או מסמך אחר מהם ניתן ללמוד על קיומה של אסכולה רפואית.

בדומה, פסק דין בעניין פזרקר עוסק במחלת סרטן המעי הדק להבדיל מענייננו בו מדובר בסרטן המעי הגס. זאת ועוד, הנתבע הפנה את בית הדין לפסק הדין 19094-05-09 ברוך לבובסקי – המוסד לביטוח לאומי (ניתן ביום 20.2.2013) בו ישנה התייחסות על ידי שני מומחים לאמור בפסק דין פזרקר ושניהם שמים דגש על ההבדל שבין סרטן המעי הדק לסרטן המעי הגס ועל כך שאינם מוצאים קשר סיבתי ברור בין סרטן המעי הגס לחשיפה לחומרים.

1. לאור האמור לעיל, אנו דוחים את בקשת הנתבע למנות מומחה נוסף בתיק.
2. יחד עם זאת, ולאור העובדה שטרם הועברו שאלות הבהרה למומחה אנו סבורים כי דרך המלך בשלב זה היא הפניית שאלות הבהרה למומחה, כפי שצוינו בבקשת התובע.

שאלות הבהרה

1. לאחר עיון בשאלות שהופנו על ידי התובע אנו סבורים כי יש להפנות אל המומחה את השאלות שבסעיפים 6ג' ו- 6ד'.

באשר לשאלה 6ד', שינינו את נוסחה כך שתהא רלוונטית.

1. לא מצאנו מקום להפנות את השאלה שבסעיף 6א' שכן ציין התובע נתון עובדתי ולא שאלה.

יוער כי התובע, בהודעתו מיום 19.10.14, ויתר על הפניית השאלה שבסעיף 6ב'.

1. לפיכך המומחה מתבקש להשיב על השאלות הבאות:
   1. "בחוות דעתך ציינת כי מחלת הסרטן המעי הגס לא יכולה להיגרם כתוצאה מעבודה.

האם עולה מהחומר הרפואי כי לתובע היו גורמי סיכון מלבד עבודתו?

• 1. בעמ' 2, סעיף 5 לחוות דעתך ציינת כי "הדבר אינו מתייחס לחומר EDC , אשר טיבו אינו מוכר לי ולא מצאתי מה ההרכב שלו (מס' 73 בנספח לא התקבל)."

מצ"ב כנספח א' רשימת החומרים ו- EDC הוא מספר 73.

כפי שניתן לראות חומרEDC מורכב מ – C2H4CI2. האם לאור האמור תוכל להשלים את חוות דעתך בהתייחס ל EDC?

1. הצדדים רשאים לפנות בבקשת רשות ערעור לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים תוך 15 יום מקבלת החלטה זו.

ניתנה היום, ג' חשוון תשע"ה, (27 אוקטובר 2014) בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.

1. עב"ל 156/09 יוסף חיון- המוסד לביטוח לאומי (ניתן ביום 27.1.2010). ↑